“כשיועץ משפטי יודע שהוא לא מחזיק בזכות וטו – ממילא חובתו על פי חוק, אגב, שלא הייתה קבועה בחוק עד כה, להפך, היועץ המשפטי אפילו סבר שזו לא תקלה, זו השיטה – השיטה שלו היא להביא עימות בינו לבין הממשלה, להביא אותו להכרעתו של בית המשפט, לאחוז ב"אמת שלו", כמו שהוא קורא לזה, וגם אם הוא מפסיד בבית משפט, זה לא ימנע ממנו לנסות שוב בפעם הבאה להציג עמדה אחרת, כי כאמור, זו לא תקלה, זו השיטה.
“לשיטתך נגמר הסיפור. אני הפרשן המוסמך של הדין. הממשלה לא יכולה לעשות לי אובר-רייד.
“סעיף 18 יהיה מנוסח ברוח זאת – הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בכל הליך המתנהל בפני בית המשפט בדרך כלל או הליך מסוים נתונה בידי הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. זה עיקרון-העל.
“סעיף 25 מבהיר שהמחוקק נתן סמכות ליועץ המשפטי לממשלה בחקיקה והסמכות ניתנה לו בחוק. הוא מחוקק את הלכת מיכלין של עצמאות שיקול דעת של כל גוף מנהלי. אף אחד לא יכול לתת ליועץ הוראה איך לעשות שימוש בסמכותו.
“אני אומר שכל רשות שלטונית באשר היא שלוקחת לעצמה סמכות שהמחוקק לא נתן לה, מפרה את עיקרון החוקיות, את עיקרון שלטון החוק. ומאחר והמחוקק מעולם לא נתן ליועץ המשפטי לממשלה את היכולת לקבוע מהו הדין, בשום שלב, אף פעם, אז מדובר בגוף כוחני שפועל בניגוד לחוק, לעיתים גם באופן עברייני.
“בתיאוריה לפחות, אם אדוני היה מכריע כפי שאולי הצעתי שזה כן יהיה היועץ המשפטי לממשלה, זה יהיה התובע הכללי ואז יכול להיות שגם היועץ המשפטי של המשרד הוא אמנם ת"פ של היועץ המשפטי לממשלה אבל אולי בעניין הזה ספציפית היינו רואים אותו כמי שכפוף לתובע.
“האינטרס שפקודות המשטרה יהיו מפורסמות ולא בגדר דין נסתר הוא אינטרס ממלכתי של משטרת ישראל. מי שממונה על הייעוץ המשפטי למשטרת ישראל הוא היועץ המשפטי לממשלה.
“אני לא נותן ליועץ המשפטי לממשלה, לפי הצעתו של דוקטור לבונטין, שהוא מדבר עליה, את האפשרות להגיש את כתב האישום בעצמו. הוא לא יכול לייצר עבירה ולהגיש כתב אישום נגד עובד מדינה.
“הקביעה האם העבירה מסוימת מהווה שיקול לא למנות אדם מסוים לתפקיד, צריכה להיות בידיים של הגורם שמחליט בתחום המשפט המנהלי הישראלי וזה היועץ המשפטי לממשלה, כשזה קשור לממשלה.
“בשנייה שאדם מקבל את הטייטל "יועץ משפטי", הוא מייד יודע בדיוק מהו האינטרס הציבורי. הדבר הזה מתפוצץ להם בפנים פעם אחר פעם: התפוצץ היום בעניין גופמן, וזה מצוין שזה התפוצץ, חבל על הנזק והעוול שעשו לאיש היקר הזה; זה התפוצץ בעניין זיני; זה התפוצץ לכולנו סביב פרשת הפצ"רית וכוח 100. זה התפוצץ לכולנו בעיניים. זה פגע במדינת ישראל אולי את הפגיעה הביטחונית הגדולה ביותר, כאשר אנשים סיפרו לעצמם, הפצ"רית, שהיא עושה זאת כדי להגן על מערכת המשפט של מדינת ישראל בשם האינטרס הציבורי. היא השחירה את לוחמי כוח 100, השחירה את מדינת ישראל, שפכה את דמם בעולם, פגעה בביטחונה של מדינת ישראל, נתנה מוטיבציה לכל שונאינו בעולם לרדוף אותנו, וכל זה בשם האינטרס הציבורי.
“- - בלי להתנצל, באמת בשם הדמוקרטיה האמיתית, בשם העיקרון הפשוט שלפיו במדינת ישראל מי שקובע הוא העם, לא יועצים משפטיים, לא יועצת ממשלה - -
“ולכן, אזרחים יקרים, אני רוצה להגיד משהו שתמיד ממלא אותי בהשראה ובתקווה: הקול שייך לכם. הכוח האמיתי הטהור ביותר נמצא תמיד בידיו של העם, בידיים של הציבור, בידיים של הריבונות. נראה לי שהיועמ"שית קצת התבלבלה ושכחה את זה, אבל אנחנו לא ניתן לאף אחד לקחת מאיתנו את הדמוקרטיה שלנו. הקול שלכם הוא זה שקובע והוא זה שימשיך להוביל אותנו קדימה. ברוך השם, אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית. הכוח של העם. תודה, גברתי.
“היועץ לא קובע מה הדין. היועץ מפרש את הדין הקיים ואיננו משנה את הדין.
“לא כתוב בשום מקום בחוק, שהסמכות לתת חוות דעת היא בידי היועץ המשפטי לממשלה. זה מבוסס על פסיקה והחלטות ממשלה.
“זה כובע הייעוץ של היועץ המשפטי לממשלה שקבוע בסעיפים הרלוונטיים בחוק הזה. יש פה עכשיו פה קביעה של גורם אחר, או אחר או אותו גורם - זה יכול להיות אותו גורם שמחזיק שני כובעים.
“אם אתם אומרים שהיא לא יכולה לבלום את הממשלה בשום דבר, אתם אומרים דה-פקטו שזה יהיה משולל רסן, לציבור אין שום סעד של גורם מקצועי שאומר: רגע, זה לא עומד בקריטריונים נורמטיביים; רגע, הסוגיה הזאת מסוכנת אקלימית, מסוכנת תכנונית, יכולה להשמיד את משאבי המדינה.
“הסבירו לי באותות ובמופתים שגם כאשר לא כתוב בחוק שבכלל יש לו סטנדינג ואולי אפילו אפשר להבין שאין לו סטנדינג, אבל יכול בשם האינטרס הציבורי לקחת פסק דין חלוט – לא חלוט כי צריך להגיש ערעור, 44 ימים הוא לא יכול לבקש בקשה להארכת מועד לערעור.
“היום הסמכות הזו נתונה ליועץ המשפטי לממשלה בחוק. ברור שבכובעו כתובע רלוונטי אם הוא ישתכנע בראיון. הזכות הזאת נתונה גם לנדון.
“אני לא קורא לזה שומר סף, אני קורא לזה קובע עמדה משפטית עבור הממשלה, כל עוד לא קבעה הממשלה אחרת. זו עמדה מאוד מאוד משמעותית, הוא לא פקיד.
“אם אתה רוצה אתה גם מוזמן כמובן לחוות את הדעה האם היועץ המשפטי לממשלה יכול לפנות לשב"כ לבקש חקירה של שר כדי להכין עמדה לבג"ץ.
“אמרתי, אפשר להתווכח איתה, אבל כעניין של הכרעה ערכית, בוויכוח על מהו האינטרס הציבורי במדינת ישראל, שהוא ויכוח טעון גם פוליטית, גם ערכית ובכל הדברים האחרים, בוויכוח הזה כשיש התנגשות כלשהי חזיתית או לא חזיתית, בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה, תהא דרך מינויו אשר תהא, לבין הממשלה, תהא דרך מינויה אשר תהא, שניהם מתווכחים על השאלה מהו האינטרס הציבורי ומי שדעתו קובעת, הפוסק האחרון בכל נושא שאיננו פלילי, הוא הממשלה.
“כן, כי אם ההתלבטות היא האם ללכת להליך הפלילי או המינהלי, מי שיחליט על השאלה הפלילית יהיה היועץ. זו המשמעות האמיתית.
“אני חושב שאם היועץ המשפטי לממשלה מפרש את החוק לא נכון ואומר: אני כן מפרש את סוגיית ההסכמה או סוגיית החיפוש או את הפטור מהסכמה על החיפוש, אני מפרש אותו לא נכון, ואני מנחה את המשטרה שבפרקטיקת החקירה הזאת, וזאת דוגמה מצוינת, אתם כן יכולים לעשות חיפוש בהסכמה בטלפון, אני חושב שהדמות הרלוונטית בהקשר הזה, זה היועץ המשפטי לממשלה ולא התובע הכללי, כי לא מדובר עכשיו על איזה חקירה, תעשה לו השלמת חקירה, או כמה זמן יימשך הליך, אלא השאלה האם הפעולה שלכם היא חוקית או לא חוקית.
“היועץ המשפטי לממשלה, נכון הוא הגורם שמנחה את כל רשויות השלטון לגבי מהו הדין הקיים, והן צריכות לראות את חוות-דעתו כמשקפת את הדין הקיים, ובכלל זה גם את השב"כ, גם את שר הביטחון שחותם על מעצר מינהלי, גם את מפקד כוחות צה"ל בשטחים שחותם על הגבלות שונות מתחום הדברים האלה.
“כל דבר שהוא לא של התובע הוא של היועץ. זה כלל זהב. זה הפוך.
“עשיתי את הדיון הציבורי, קיבלתי נתונים, השתכנעתי, אתה לא השתכנעת, אני השתכנעתי, אני השר, אני הממשלה, אני הכנסת, השתכנעתי שיש פה בעיה ויש פה רדיפה ואפקט מצנן על חופש ביטוי ומה שאתה לא רוצה בנושא הסתה לטרור שזה בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לאשר.
“יש פה 106 חברי כנסת שחתומים על החוק הזה. הייתכן שיועצת משפטית תגבר על כך?