“נתון מעניין נוסף – יותר מרבע מההרוגים הם הולכי רגל, אנשים שלא נהגו בפראות אלא פשוט חצו כביש או אפילו הלכו על המדרכה ולא חזרו. זו קריסה של תחושת הביטחון הבסיסית ביותר שלנו במרחב הציבורי.
“הדבר השני, אישרנו בתקציב האחרון 350 מיליון שקלים לטובת תוכנית בטיחות בדרכים, תוכנית שהוצגה אצל מיקי לוי ותוכנית שהוצגה אצלך – אושרה. והיא מגיעה היום לתקציב.
“הכול ידוע, כולם יודעים מה צריך לעשות, רק מדינת ישראל לא עושה את זה, ולכן גם הוציאו אותנו מהגוף לבטיחות בדרכים באיחוד האירופי.
“אם תחשוב שאתה רוצה להצביע, למרות העמדה המקצועית שקובעת בצורה מפורשת שהדבר הזה הוא פחות טוב לטובת נושא הבטיחות בדרכים, אז הדבר הזה הוא כאן.
“ביום ראשון, בעזרת השם, נביא הצעה שרלב"ד הכין לממשלה. אנחנו במהלך דיוני תקציב, אני מקווה שבעזרת השם נצליח להביא 350 מיליון.
“אז כל הכבוד ויפה שמתחילים לעשות תוכנית, אבל התקציב הוא נמוך משמעותית ממה שרוצים. בינתיים זה רק הבטחות ולא נעשה דבר.
“כל גורמי המקצוע יודעים מה צריך לעשות. הם לא עושים ובמחדלם אנשים מתים. אנשים מתים שיכלו לא למות. אנשים נפצעים שיכלו לא להיפצע. היה אפשר להציל אותם.
“הדבר הזה הוא בדיחה אחת גדולה. כל גורמי המקצוע יודעים ומסכימים שאפשר להוריד ב-50% אפילו בתוך שנתיים. רק צריך לעבוד בזה ופחות לדבר.
“אני יודעת שאין התקציב הזה, אז הרלב"ד בא והכין תקציב של 350 מיליון שנוגע כרגע בבעיות הכי קשות שמביאות לתאונות. יותר מצלמות, יותר אכיפה של ניידות, יותר אמצעי אכיפה טכנולוגיים, יותר עניין של מוקדי סיכון כדי באמת לטפל בכמה מגזרים.
“זה לא רק תשתיות, זה לא רק חינוך, זה לא רק אכיפה – אם לא משלבים הכול ביחד אנחנו לא יכולים להגיע לתוצאות.
“וכן, הדם על הידיים של הממשלה כי היא יודעת ואומרים לה והיא נמנעת מעשייה. ואם בן אדם לא יודע, זה סיפור אחד. אבל אם הוא יודע ולא אכפת לו – זה סיפור אחר לגמרי.
“חוסר המעש או הכישלון של הממשלה בטיפול בנושאים האלה מביא לתוצאות הטרגיות האלה. אפשר למשל לחזק את האכיפה. אפשר להקים – וצריך להקים – תוכנית ארצית רב-שנתית מניעת תאונות דרכים.
“אין שום גורם במשטרה, בממשלה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים או במשרד לביטחון לאומי שעושים משהו אפקטיבי על מנת לטפל במגפה האיומה הזאת באופן יעיל.
“לכן זה הביא – העלייה הדרמטית, שאולי אחרי זה ניגע, נשקף למה זה קרה, מה משקף את התאונות, מה הדבר המקשר בין רוב רובן של תאונות הדרכים, בכל אופן, מחייבת את משרד התחבורה ואת השרה בראשו להוביל לפעולה ממשלתית רחבה ולשרשרת פעולות הקשורות בכמה משרדים.
“יש מלחמה בדרכים, ואנחנו ממשיכים להפסיד בה. כאן הממשלה לא רודפת אחרי הניצחון המוחלט, ואנחנו כרגע בתבוסה מוחלטת. אנשים מתים בכבישים, ולא עושים מספיק.
“אין תוכנית למאבק בתאונות הדרכים במדינת ישראל. אין תוכנית אמיתית. אנחנו ב-22% עלייה בתאונות הקטלניות.
“אנחנו 20 שנה אחורה בגלל אי-טיפול של הממשלה. פה אין הרבה חוכמות. יש תוכניות לא מטופלות, זה לא מעניין מספיק. אני שואל אותך – מתי בפעם אחרונה היה דיון בממשלה על תאונות הדרכים?
“אבל אני כן רוצה להגיד לכם שהשבוע הממשלה, ממשלת ישראל קיימה דיון מיוחד, ולא קצר, בנושא תאונות הדרכים, ביוזמה של שרת התחבורה, והוחלט על הקמת קבינט שרים, כמובן עם מגוון השרים הרלוונטיים ואף יותר מכך. יותר מזה, לקבינט הזה יוצמד – תועבר גם הצעת מחליטים שיקבעו יעדים לאומיים לצמצום התאונות דרכים; פעולות לקידום הבטיחות בדרכים בתחומים הרלוונטיים.
“אני אומר לכם, אני נמצא היום בצד הזה, ויש חשיבות גדולה מאוד לעורר בהצעות לסדר-היום ובדיונים – עם כלל הדברים יחד, עם סיום המלחמה ועם יותר משאבים על אכיפה, ונוכחות.
“עלינו ועלינו ועלינו – אבל אין כמעט אף אחד שעושה; אין כמעט אף אחד שעוזר; אין אף אחד שזה מספיק חשוב לו; אין פה חמלה; אין פה אכפתיות; אין פה חזון; אין לקיחת מנהיגות. אין מנהיגות.
“שלישית יש כאן עבודה ממשלתית, שלא נעשית מספיק טוב, לא במשרד החינוך, לא במשרד התחבורה ולא בהיבטים של משרד הפנים.
“עם זאת, מה שקרה בשנים שאני עוסק בזה, אני חושב שזה לא קרה רק אז, אבל זה בהחלט הולך ומתגבר בשנים האחרונות – מדינת ישראל איבדה את החמלה, מדינת ישראל איבדה את תחושת האחריות בנושא תאונות הדרכים. בעצם הנפגעים בתאונות הדרכים הפכו להיות עוד דף בערמה של דפים ושל משימות שיש לפקידים או לנבחרי הציבור, או לאנשים שאחראים על זה בצורה כזו או אחרת.
“זה כישלון טוטאלי, זה מחדל. ואמרתי אתמול, לפני שהודעתי על התפטרותי כיושב-ראש ועדת המשנה – הודעתי אתמול שדם של הרוגים נמצא על הידיים של מקבלי ההחלטות.
“הצעות חוק מעין זאת, שמגיעות, אחר כך מאשימים אותנו שאנחנו לא מצביעים, ולמרות שהצבענו על כמה וכמה בעד, אבל אנחנו ממשיכים לא לקבל להיפרד מעוד אנשים יקרים שהם בתחילת דרכם לחיים. הרוב המוחץ שלהם הם צעירים. אז עד מתי?
“לפי נתוני הלמ"ס, 83% מהתאונות שהיו בשנת 2023 קרו בכבישים ללא כל ליקוי, שזה נתון חשוב מאוד.
“כולם כואבים. אני לא חושב שיש מי שחושב שיש ממשלה או יש שר או שרה שמעוניינים בתאונות דרכים. עושים את הכול. תמיד תמיד צריך לעשות יותר ויותר.
“ואסור – גם אם אנחנו נמצאים במלחמה, ולצערנו דם נשפך כמים – עדיין אסור שיתקהו אצלנו המאבק והמלחמה בתאונות הדרכים. היא מלחמה שצריכה להיות יומיומית, והיא קשה. ולצערנו, כפי שאתם ציינתם בהצעה לסדר שלכם, יש עלייה לא טובה.
“מחר אכנס את ועדת המשנה למלחמה בתאונות הדרכים בשביל להבין מה ממשלת ישראל עושה בחירום עכשיו בשביל להציל חיים בכבישים. בינתיים אני רק שומע על קיצוצים גם ברלב"ד וגם בגופים נוספים.
“שנת 2023 הייתה הגרועה ביותר בעשור הנוכחי, עם מספר נוראי של 359 הרוגים בכבישי ישראל, ושנת 2024, לצערי, לא התחילה עם איזושהי בשורה חדשה. שמונה ימים חלפו מתחילת השנה, וכבר חמישה בני אדם נהרגו בכבישי ישראל.
“בשנתיים האחרונות נהרגו בצומת הזה לפחות שלושה אנשים, וכמעט בכל שבוע יש שם תאונה. לפני שנה – בתחילת השנה, ליתר דיוק, בחודש ינואר, פניתי לשרת התחבורה מירי רגב בכדי לקבל ולהציב רמזור בכניסה ליישוב, ולהסדיר את הכניסה בצורה מסודרת שתבטיח את הביטחון של האנשים.
“לצערי רק בחצי מבתי ספר זה מתוקצב, לחצי לבתי הספר יש זהירות בדרכים. אתם יכולים לדמיין לעצמכם באילו בתי ספר אין זהירות בדרכים, ואתם יכולים לדמיין לעצמכם בסקר שנערך על ידי הרלב"ד, באילו בתי הספר יש את הכי הרבה בעיות בבטיחות בדרכים.
“הממשלה חייבת לשים בראש סדר העדיפויות שלה את העניין של הצלת החיים וחיזוק ערכי הבטיחות בדרכים בחברה הערבית.
“נהרגו כבר יותר אנשים בכבישים מאז הפיגוע, וזה לא מזיז לאף אחד.
“המספר הזה משתווה גם למספר הנרצחים בחברה הערבית, ולכן אני חושב שהממשלה צריכה לשים דגש על הנושא הזה, ולטפל במה שקורה בכבישים בארץ.
“באופן כללי, למשרד יש מה שמקרא תוכנית לאומית לטיפול בתאונות דרכים והסדרת הנושא של תאונות הדרכים. הטיפול בתאונות הדרכים, מה שלנו ידוע, הוא כמובן טיפול בתשתיות, אכיפה, תחנות רענון – אולי לא לפי הסדר הזה – טכנולוגיות, שהיום יכולות מאוד מאוד לעזור במניעת תאונות דרכים, חינוך, הסברה, וכמובן כל הזמן פרסום – חוץ מהחינוך וההסברה – כדי להעלות את זה למודעות כל הזמן.