אורי מקלב
Uri Maklev
“כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“זה שאנחנו צריכים היום לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך יסוד לימוד תורה, זה הכול בגלל שמערערים את הדבר הזה.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לרוב הדוברים בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה, ולצערי שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“ומצד אחד סדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה.
“החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק.
“הקירות בשנה האחרונה סופגות הרבה, אם זה בהטבות מס. קבעת שלוש, חמש, שבע, אתה קופץ ככה באיזה קפיצות. מאחורי הקפיצות האלה יש חיים, יש משמעויות. וקבעת את זה מפעם, ואתה אומר: לפי זה צריך להתנהל. זה דבר שצריך לזרוק מבית המדרש.
“למה שתושב יישאר שם, שאם הוא הולך קצת הלאה, הוא כבר מקבל שם, היישוב יכול לתת לו הרבה יותר? מקום שמתנהל במקסימליות ממה שנותנים לו. ליצור פערים, ליצור פערים כאלה בתקציבים כשאין תקציב, והפערים הם לא עוד קצת, אלה לא פערים שאתה נותן כאן איזה תוכנית מיוחדת עכשיו - - - אתה מדבר עכשיו שהממשלה נותנת סל, הרבה יותר מסל, של דברים שאתה נותן, שהופכים את המשמעות אחרת, ולתת את הפערים האלה, במיוחד באיכות שיש לחצור, אז באמת טוב עשה חבר כנסת ביטון.
“כשאנחנו באמת מדברים על חצור, ואנחנו מכירים אותה ונמצאים שם, ואנחנו רואים איך שהעיר הזאת מתנהלת במצב הזה, ראש העיר, סגנים, בצורה מקצועית, מפתחים את העיר במצב הקשה שיש היום, מחזיקים את התושבים, נותנים להם איכות חיים, עושים את המקסימום.
“על מעונות לא צריך להגיע לנושא של חוק יסוד: לימוד תורה, בגלל שזה לימודים. זה הפוך, זה אבסורד שגם לימודים לא נחשבים כחלק - ואני רוצה להגיד לך שאני שמעתי מהבית הזה כבר דברים.
“אני אמרתי לחבר הכנסת גפני, שאני לא חתמתי, אני חושב שהייתי חתום על זה, אבל כשעברתי לממשלה, אז השם שלי יצא מהעניין הזה, אבל שאלתי אותם: לימוד התורה הוא לא דבר שנמצא באוויר. מדינה יהודית ודמוקרטית, במה היא מדינה יהודית? מה הפירוש של מדינה יהודית? איפה זה נחשב?
“אם אנחנו באים ואומרים שחוק יסוד, זה דבר ערכי מאוד, אז אין משהו שיותר מתאים להכניס בתוך ערך כזה את לימוד התורה.
“אני כן יכול להגיד שהיא מכרה וניצלה ומנצלת את מעמדה לרוע ולרשעות. זה מה שהיא עושה בתפקיד שלה, על אף שהיא הודחה.
“דבר כזה, שאנחנו צריכים היום לבוא ולשמור על החסינות של טלי, אנחנו עושים את זה בראש מורם, במצפון שקט.
“אין פה חברי כנסת ערבים – אולי עופר כסיף נמצא פה – יש אלימות במגזר הערבי, שנהרגים, שפיכת דמים שקורית בכל יום, קורית בכל יום, מזעזע.
“אבל יש כאלה שזה בדיוק הפוך, שהם לא יכולים לחזור למקום שלהם, והם גם לא חזרו למקום. ולא נותנים להם את הפתרון. הם נמצאים בירושלים במקרה הזה, גרים בעיר העתיקה, נותן להם את הרגש.
“צריך טיפול הוליסטי, שאתה מכניס גם את משרדי הממשלה שלא מטפלים כרגע בנושא שיש פיגועים, אבל הם מטפלים במשפחות שאין להן דיור.
“יחד עם זאת, גם האוצר או מס רכוש, ככל שהם עשו את הדברים, אבל אנחנו יודעים שבסופו של דבר פתרונות לדברים שנוצרו – ההרס, אדם שמאבד את הבית שלו, מאבד את הבית שלו, - - -, אדם גר שם, חי שם, ואנשים נמצאים ללא בתים, הכאב הוא גדול.
“משפחת ביטון למשל לא יכולים לחזור לבית שמש. לא יכולים. לא יכולים. הם ביטלו את המקום זה, אף אחד לא מכין להם מקום אחר. שלושה ילדים לאבד על יד הבית, הם לא יכולים לחזור.
“אז כאן צריך – וכאן אני מבקש, ראש העיר, דיברנו על זה, וכאן אתם נמצאים פה – לראות איך פותרים את הבעיה מחוץ למסגרת המקובלת.
“מה הוא פנה כאן לכנסת - אני מבין שאתם לא יכולים לתת לכולם, ושזה הרבה כסף, ואתם לא יכולים לעבוד בזה, אבל יש יישוב שהוא הכי בעייתי, אין לו לא זה ולא זה ולא זה ולא זה, לכן את המינימום תנו הטבות המס.
“זכותו של אזרח לבוא ולהגיד: אני רוצה להעצים את זה בדרך הזאת או להציף את כל הנושא, בדרך שאני מביא אולי דיבור כולל, אני רוצה שייקחו מהפרט הקטן, מעראמשה, לבוא ומשם להציף את הבעיה וזה מה שהוא ביקש, ולכן זה לא דיון שמקלקל משהו במאבק.
“לכן גם הערתי את מה שהערתי, שזה דבר שצריך להיות לכולם באותו מחיר.
“אני רואה שוב שהוא לא מוגדר כיישוב דתי ולא מוגדר רק כיישוב יהודי ולא מוגדר באמת עם מספר תושבים גבוה של דתיים, ועם כל זה צריכת שירותי הדת הוא גבוה הרבה יותר ממה – זה מראה- -
“אנחנו דורשים להטיל שהמדינה צריכה לתת יותר השתתפות, צריכה בעצם להגדיל את שיעור ההשתתפות שלה, תוספת תקציבית, ואז נגיד גם כן: זה תוספת מיסים, מאיפה למדינה יש כסף?
“השלטון המרכזי יש לו זכות לפי החוק, להתערב התערבות מסוימת מול אותה רשות שהיא חזקה יותר וזה לא גורם לכך להשלכה שהאזרח צריך לשלם יותר מיסים או משהו כזה.
“מה פתאום שעיריית תל אביב לפי הדוגמה שאתה אומר שהיא תסכים לתת 75%? אני לא מכיר עירייה שמתנדבת לתת יותר. יש דבר כזה שעירייה מתנדבת, אומרת: טוב, לי יש כסף, אני יכולה לתת יותר? לא בטוח שהדוגמה נכונה.
“גם אשאל הלאה, אם יש לכם עוד הסכמים בתוך הממשלה, הסכמים בין רשויות לבין הממשלה, ששיעור ההשתתפות של הממשלה היא רק 40%, אם יש דבר כזה?
“השאלה שלי קשורה לשאלה שלך, אבל אני באמת מבקש להבין איך התהליך של העברה מעירייה של רשות חזקה לרשות חלשה, איך היא נעשית? נעשה משא ומתן מול הרשות?
“אנחנו במשרד התחבורה מעודדים אנשים לנסוע לעבודה עם תחבורה ציבורית, אז תגיד לי עכשיו אם אין כאן סתירה בדבר שאתה אומר – אני מתנה שאת אחזקת הרכב שאני נותן לך, מה שנקרא דמי נסיעות יותר גבוהים רק כשיש לך רכב, אתה אומר, תיסע בתחבורה ציבורית.
“אם זו בעיה משפטית, שלומית, אני לא נכנס לזה, אבל אם זה נושא כללי, דעתי שזה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב וצריך לאשר את זה. זו אפליה לא הגיונית ולא נכונה וגם מבחינת מדיניות הממשלה, מדיניות הממשלה להעדיף תחבורה ציבורית.
“אני מבין את החלק אם אין לך רכב, אבל כולנו יודעים שאחזקת רכב זה עוד מרכיב, תוספת שמקבלים לפי הדרגה, ואותו בן אדם מקבל יותר, הגם שהוא גר באותו מקום.
“אנשים שעובדים, שהוא אחראי עליהם, לא מקבלים אפילו שקל אחד דמי נסיעות. יש עובדים, מכיוון שאין להם רכב אז אפילו דמי נסיעות באוטובוס הם לא מקבלים.
“יורשה לי לחלוק על זה ואני בא בידיים נקיות במקרה הזה מכיוון שאני יזמתי הצעת חוק והשקעתי רבות בנושא הזה של לא לקשור את הרכב, את הנסיעה ברכב, לדמי נסיעות שנותנים במשכורת.
“אז אנחנו יודעים, חיי היום-יום, אנשים מקבלים אחזקת רכב הגם שהם לא נוסעים ברכב לעבודה והרכב אף פעם בכלל לא מגיע למקום העבודה שלהם, ואנחנו מעודדים אותם שלא ייסעו למקום העבודה ברכב.
“האנשים האלה הם שווים במשרה שלהם, בתפקיד שלהם. הרכב, נמצא או לא נמצא, הוא לא באמת אינדיקציה במציאות בתשלום.
“האם הנוסח הזה עונה על מה שהעיר עורך דין גיל לימון? אני מבין שהנוסח הזה עונה בכך שיתחשבו רק בהכנסה.
“כפי שידוע, עד לפני שנה הייתי סגן במשרד ראש הממשלה, והעובדת הזאת באופן אישי לא הכרתי אותה לפני זה, אבל שם התוודעתי לכישורים שלה המקצועיים, המסורים. לחשוב שהיום אימא לילדים, לילדים קטנים - הרבה עובדים לא הלכו היום לעבודה מכיוון שנשארים הילדים בבית. ראיתי אותה והיה לי ממשק מסוים, לא לי ישירות אבל בסביבה. היא עובדת חשובה.
“ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה.
“במשמרת הזו לומדי התורה ניתנים למשיסה, להכפשה, למעצרים, לרדיפה ולחנק כלכלי ולא אנושי, וזה נעשה במשמרת הזו.
“זה נעשה בקדנציה הזו. ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה. מה שהיא רוצה זה הסדר וסידור לילדים, וגם את זה לא מאפשרים בעוון שהאבא של הילדים האלה לומד תורה בארץ ישראל. בסופו של דבר, אנחנו רואים מסכת שלמה של התנכרות.
“אנחנו דורשים גם כן שהממשלה תגיע גם לקריאה שנייה ושלישית, לפיזור הכנסת. אנחנו לא ניתן למשוך את הדבר הזה הרבה זמן.
“ושאלנו שאלות, איך יכול להיות, מה צריך לבוא כל חצי שנה לוועדה ילד או ילדה עם תסמונת דאון? אתם מכירים מישהו בעולם שמשהו השתנה?
“אני חושב שהיום זה כבר לא רלוונטי, הם צריכים מסגרת אחת לכל החיים. מה זו עכשיו ההעברה הזאת? מה קרה לילד הזה? הוא לא התפתח בשום דבר, הגיל לא עשה לו שום דבר במצב שלו.
“העברה ממשרד למשרד לא יכולה לשנות את המציאות ואנחנו לא יכולים להגיד לאנשים, עכשיו תילחמו מחדש.
“דבר שני, המשרד צריך לענות תשובות, מה נשתנה במעבר של ילד ממשרד החינוך. אנחנו ממשלה אחת, אנחנו צריכים משרדים שהם - - - יש תיקים מסודרים, בשביל זה יש לנו, לא סתם אנחנו מעבירים ילד בגיל 21, שזה גם לא סביר בהרבה מקרים כאלה.
“ולכן אני באמת מציע, מי שנמצא בתפקיד ציבורי כזה צריך לבוא, ללוות פעם כאלה ילדים.
“איך יכול להיות ילד שהרשויות, הממשלה קבעה והחליטה והבינה שהילד הזה לא יכול לנסוע בהסעות משותפות, לא בגלל אבחנה, אלא בגלל מציאות, מציאות שהוא פצע ילד, פצע פעם אחת, פצע פעם שנייה, תקף.
“אני אומר, בואי נתמקד בנושא הזה של מגבלות, שאתם רוצים מלכתחילה לעשות קבוצתי, אבל עכשיו השאלה היא כשאי אפשר קבוצתי, מה עושים. זאת השאלה שהם רוצים לשמוע, אי אפשר קבוצתי.
“הוועדה, אני חושב שדורשת ממכם, תשימו קריטריונים שקופים, איזה ילד או אילו הגדרות רפואיות או מקצועיות.
“אני חושב שבזה אני אסיים את הדבר הזה, שיש כאן מקרים שהגיעו לכאן, אנחנו מבקשים שהמשרד יבדוק את המקרים האלה, אנחנו לא יכולים להתעלם, מבשרך אל תתעלם.
“דיברנו בנוסטלגיה האישית, אני כבר קרוב ל-20 שנה כאן בכנסת, ותמיד יהיה צרוב בזיכרוני ובהרגשתי, אם אני צריך לסכם מה עשיתי בכנסת פה, נאומים והכול בסדר, פוליטיקות, אבל הדבר שבאמת הכי נותן לי את הסיפוק ואת ההרגשה, ששינינו דברים, שפנו לנו אנשים בבקשות פרטיות, ומהבקשות הפרטיות האלה באמת למדנו על הכלל וראינו שיש איזה סוג התנהלות, אני לא אומר קיבעון ואני לא אומר ניכור, סוג התנהלות, וקשה לאדם הפרטי ולמשפחות לפרוץ אותם.
“תמיד אני אזכר בסיפור, דומיניסיני הייתה אז מנכ"לית הביטוח הלאומי, ושאלנו כמה שאלות, הבאנו למה צריך ילד, והבאנו כאן ילד, ואני חושב שדפנה הייתה קשורה לעניין הזה, הבאנו ילדים נכים שהם לא רק ישבו על כיסא גלגלים, שכבו על כיסא גלגלים. האימהות סיפרו והאימא והאבא סיפרו בבכי איך ביקשו מהם את - - - רוצים לבדוק אם הם לא מתחזים, ואז זה הנוהל.
“אני חושב שגם היום אחד שקונה מאחד שמזייף או שחור, גם מי שקונה הוא חייב, הוא היה צריך לבדוק היום בתוך המערכת, האם הוא עוסק מורשה, האם הוא שילם מע"מ.
“מעבר לזה, כמו שאתה אמרת גיל 18 ועוד דברים אחרים שאתה סומך עליהם על הרבה דברים, מה הזכות הערכית שיש לך להתערב לבן אדם שהוא החליט שזה טוב לו ולא מזיק לו? הוא רוצה את זה, מה הזכות?
“תעשה את הכל, כל מיסוי שאתה עושה גם יישאר באותה מידה, תשים את הכל על הסברה, על אכיפה, על חינוך.
“לא יכול להיות שאתה בא ואתה רוצה למנוע נזקים רפואיים ודברים כאלה, ואתה מסתכל על הכנסות המדינה. איזה הצדקה יש בעניין הזה?
“אני מאד מעריך את ראש המועצה, אבל ההרגשה שזה החצר האחורית, יש שם חוסר אכפתיות, לאף אחד לא אכפת. ים המלח אינו דומה לים המלח. זה לאו דווקא להנאה, אנשים מגיעים לצורך ריפוי. אנשים מגיעים גם מחוץ לארץ לצורך ריפוי. יש אנשים שהם לא מקבלים שם שירותים מינימליים.
“אני לא מכיר רשות מקומית שמקבלת ממפעל אחד 54 מיליון שקל.
“אם אפשר, אני מבקש שיהיה מעקב, גם של היושב ראש, על החוף הזה, מה התקדם ואיך התקדם?
“יש עיכובים בבנייה, אוקי, אבל זה כבר חצי שנה שזה סגור, אנשים מגיעים לשם, אין אפילו מקום מסתור להחליף בגד.
“בחודש האחרון הייתי לפחות פעמיים באזור ים המלח, גם כשמפעל עובד, איך הוא משאיר את הסביבה לעיני המבקר, לעיני הנוסע?
“עכשיו נפתחת עונת הרחצה, פתחתי את הפרסום שלכם שאומר, יש חוף נפרד, יש מלתחות. אין שום דבר, אין שום דבר, הכול סגור ומסוגר. שימו שם שירותים זמניים, כמה עולה להתקין שירותים זמניים?
“עובד הניקיון נמצא בחופים האחרים מהבוקר ועד הערב, לשם הוא מגיע בבוקר ומגיע גם בסוף היום. לאורך כל היום אין שום עובדי ניקיון. זו החצר האחורית שלכם, ולמה אנשים שדורשים את זה וצריכים את זה, למה הם לא מקבלים מהמועצה את אותם שירותים שהיא יודעת לתת בחופים אחרים?
“יש שם חוף שמוזנח על ידי המועצה. אנשים מגיעים מרחוק, לא יכולים לקבל שירותים, לא מקלחת.
“גננות, היום אחוז גבוה מהגננות שנמצאות בחינוך הממלכתי דתי הן כאלה שהן בוגרות של מערכות החינוך החרדי, משם הן באות.
“היום בבתי הספר הממלכתיים יש מורות חרדיות שהלימודים שלהן והידע שלהן ותעודת ההוראה שלהן זה מאותם בתי הוראה, הן למדו אותו דבר באותם סמינרים.
“יש הבדל גדול בין משהו לא מספק למשהו לא מתאים. זה משהו אחר. כשמשהו לא מתאים, הפירוש הוא שלאנשים אין שום דבר ואין להם במה להיאחז בכלל.
“מה שהיה פעם, אינו דומה לדבר מתמשך. המשתנים אחרים, ואי-אפשר לתפור חליפה ליתום. אתה לא יודע מה הגודל שלו, מה הזמן שעבר, איך הוא נראה כיום.
“אנחנו נתנו עכשיו בדרום, שמים דגש, אי אפשר בלי איזון שאנחנו לא צריכים לתת למקום השני, אחרי זה אנחנו רואים המשוואה, המשוואה הזאת תטה לצד אחד.
“אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שאם לא ניתן עכשיו את החיזוק, אז אנשים פשוט לא יגיעו לשם, לא יגיעו ולא יתחזקו והמקומות זה נקודת שבר, זה לא עכשיו רק לחזק, זה בעצם אם לא אנחנו באמת יכולים להגיע למצב שאנשים זה לא יהיה מקום אטרקטיבי, זה לא המקום שאנשים יגיעו, אנחנו נראה ירידה, יש נקודה ששם אתה אומר, או שאתה עולה משם או שאנחנו נמצאים בגלל, אנחנו לא יודעים מה יהיה שם עוד בצפון, אנחנו עוד לא יודעים איך זה יפסק ומה יהיה עם האיומים שיש, מה שקורה בכל יום וכל לילה, אנשים שנמצאים שם, שומעים אחרים, אז למה שיבואו למקומות כאלה, אם אנחנו גם צריכים לעשות איזונים.
“אני שומע שהיא בחרה בזה במקום להיות בהייטק ופיתוח. הייתה יכולה להיות אותו דבר. מגמה. היא הייתה יכולה לעשות, ושם אולי גם ההכנסות הן אפילו יותר גבוהות.
“זאת אומרת יכול להיות שמוצר כמו חליפה, יש לו שני סוגי מס, ליצרן יש תשלום של שני סוגי מס?
“אני חושב שהמשרד שלכם יכול להיות צרכן גדול מאוד ונהנה מאוד גדול מכל ה-AI, הבינה המלאכותית. אני חושב שהיא יכולה לעשות בעניין זה שיפורים ניכרים.
“אני מקבל תגובות שהוא לא מספיק נגיש, ושהוא לא מספיק נותן מידע מדויק ועדכני. האם כל הנתונים שיש לכם עולים? מה הגבול שעד אליו אתם מעלים נתונים לאתר שלכם?
“אני שואל האם נעשה פעם ניסיון או פיילוט מתוך הקבוצה שאתם רוצים לבחון אותה, לעשות את זה בהתנדבות?
“אני מקבל הרבה פניות של אנשים שנופלים באיזה מדגם ואז מבקשים מהם להתחיל לנהל כל קנייה ולדווח על כל קנייה. אחרי זה לקבל עוד שאלות, שלפי דעתי, שפוגעות בצנעת הפרט או בכלל בפרט וזה גורם לאנשים אי-נעימות גדולה מאוד שהם צריכים להתחיל את כל משק הבית שלהם.
“צרכים לעשות דברים בדרכים אחרות, גם המשפחות האלו צריכות להיכנס לסקר. סקר אמיתי הוא עם כל סוגי האוכלוסיות.
“אני יכול לקבל הסבר מדוע מס' 23 נקרא מוסדות דת? למה אתם קוראים לזה מוסדות דת? אותו הסבר גם לגבי 28 ואותו הסבר גם לגבי 55.
“אמרה הרבנות שהכלל היום הוא שחלב נוכרי אי אפשר לייבא. זה אומר שצריך להיות חלב ישראל וזאת מערכת שלמה שתעלה כסף.
“אל תדבר איתי על הבד"צים. דבר איתי על העלויות של הרבנות.
“אני רואה שיוצאים לרפורמה, רוצים להוריד מחירים ואף אחד לא שאל את הגוף המוסמך כמה זה אמור לעלות. כמה יעלה יבוא של חלב כזה או אחר כאשר המשמעויות הן מאוד מאוד גדולות וגבוהות.
“כשיש איזה איגוד מקצועי, כשיש איזה מישהו שמוביל, לא בגלל שהוא יכול לשרוף צמיגים, אלא מישהו שצריך אם אתה מדבר לא עם האחד, אתה מדבר עם איזה איגוד, עם משהו שיכול לתת עוצמה כשהוא עומד מנגד - את זה, מצווה לפרק, זו האג'נדה שלהם.
“אני חוזר ואומר, בסופו של דבר, אני מדבר באמת מבחינה רגשית, כולם אומרים לא לעקור נטוע, אין כמו עקירת נטוע בסגירת 300 רפתות. חינכתם מאות משפחות לאהוב את המקצוע, אמרתם זה מקצוע קשה, אבל אתם הבסיס להתיישבות כאן בארץ ישראל. איך אתה היום בא ואומר להם תלכו מזה?
“מה שלצערנו התברר, אם האוזניים היו פתוחות וקשובות, היינו רואים שהרפורמה הזאת, היא לא מוצלחת, היא לא מגיעה ליעדים שהיא רוצה להגיע.
“אי אפשר לפגוע פגיעה חמורה בנושא הכשרות, אני חושב שאתם כציונות דתית ודאי חייבים לעשות את זה.
“דבר הראשון, זו רפורמה על חשבון חקלאים, על חשבון רפתנים, על חשבון כאלה שקשרו את עצמם נפשית וחברתית למקצוע הזה.
“אתה עוקר 300 משפחות, זה נקרא לא לעקור נטוע? אמרתי שמה שמיוחד ברפת זה שהבית נסחב אחרי הרפת, זה לא שהרפת היא עוד מקום עבודה.
“ואני אומר לכם מתוך הניסיון שלי, כשאני ישבתי בנושא, נתקלתי בזה בפעם הראשונה כשהובלתי את החוק להצלת מזון, שאני חושב שיש לזה מאוד משמעות גם במבחן המעשי וגם במבחן הערכי.
“דווקא בחברה החרדית נעשית היום בלי עזרה ממשלתית מערכת הסברה, אני קצת שותף לזה ב - - - החרדית, מערכת שלמה של הסברה בנושא סוכרת והשמנה, ויש ירידה דרמטית בצריכה של ילדים במשקאות, ולא בגלל המס, אלא בגלל החינוך, בגלל המודעות.
“יש פערים מאוד מאוד מאוד גדולים שההשלכות שלהם הן השלכות חברתיות ונפשיות. יש לזה השלכות, אין ספק בדבר הזה. זה גורם לנוער, לילדים, הפערים האלה הם דברים מאוד מאוד לא בריאים, אבל יש גם השלכות בריאותיות.
“אנחנו דנו בזה ישיבות רבות ואנחנו ראינו מה הכוונה וביקשנו, כפי שאמרה נעמה, בואו ניקח את זה להסברה, לחינוך. הרי הנושא של היטל על משקאות יכול להיות עוד דבר במערכת שלמה.
“אין לי ספק שמי שיושב בשולחן הזה יודע שיש ילדים ויש נערים שסובלים מתת-תזונה והולכים לישון רעבים.
“לכן אפשר להכות אנשים, להכות עד זוב דם, על מה? ועובר אורח תמים. עובר אורח תמים שלא קשור בכלל לעניין. מה זה, ענישה קולקטיבית? זאת התרבות שלנו? זאת עבריינות לא פחות מזה. אותם קצינים שנתנו הוראה "תיכנסו בהם", זאת עבריינות לא פחותה מהם.
“אין ספק, גדולי ישראל, לא רק אני כשליח ציבור, גדולי ישראל בעיתונות, בכתב ידם מוקיעים, אוסרים ללכת להפגנות. כולם יודעים שזה קיצוני קיצונים.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שגם היושב-ראש יסכים איתי שכל עבריינות היא דבר שאסור שתקרה. אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים, ככה צריך להיות.
“אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים, ככה צריך להיות.
“ולמשך שעות, שעות רבות, להכות בעוברי אורח, בנשים וילדים, לזרוק רימוני הלם אחד, עשרות רימוני הלם לאנשים. אנשים נפצעים. מה זו התרבות הזאת? מאיפה זה מגיע? איך אנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום?
“אנחנו גם יודעים היום שהבדידות היא סיכון חיים. כבר הוכר שהבדידות עצמה היא כמו מחלה קטלנית. אין ספק שמי שנמצא בבית ואף אחד לא יודע, ולא יודעים את המכאוב שלו, ולא יכול לקרוא לעזרה ולא יכול לתת עזרה – בסופו של דבר רבים מתים מהבדידות.
“ומה שצריך לעשות באמת, יש לי פתרונות, הפתרונות הם חברתיים וטכנולוגיים ביחד. אפשר לתת לאנשים האלה סוג של לחצנים, יש טכנולוגיה קיימת.
“הוא אומר: אני מוכן לקחת את הפרויקט הזה, לקחת את זה כמשימה לאומית ולרכז ולתכלל אותו, כדי שלא נשאיר אף אחד, שום בודד, מבוגר ופחות מבוגר, לבד.
“אף אחד לא קיבל הנחיות: אל תעשו דברים, תגבילו את עצמכם, תתקינו איזה משהו, דברים מיוחדים. ולכן אני אומר שוב, על הדברים האלה אנחנו מתריעים מראש.
“אבל זה שאנשים חיים ומשתמשים בכלי הזה, ואנחנו כולנו משתמשים בכלי הזה, ובלי שיש הנחיות מיוחדות, וקורים דברים – אני חושב שעל הדבר הזה צריך להניף דגל אדום, באמת לשנות את המדיניות וגם את הפעילות בעניין הזה.
“הצעת החוק מדברת על כך שבגוף ציבורי, כרגע זה שלושה גופים – רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי, שיש בהם ריבוי של מענה קולי או מתן הודעה קולית, ואנשים רבים שפונים – הודעה קולית לבעלי מכשיר שאין לו סמ"ס, או לאנשים שאין להם בכלל גישה וקרבה דיגיטלית.
“חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני מחוקקים מקצועיים, ותיקים וחרוצים מאוד, וזו עוד הצעת חוק חברתית מהמעלה הראשונה שמדברת על הנחה מארנונה למשפחות שיש בהן יותר, לצערנו, יותר מילד או מבוגר אחד, ולמשפחות האלה יש שניים או שלושה ילדים או מבוגרים נכים בבית, ולצערנו זה לא משפחות בודדות, ישנן לא מעט כאלה. וכולם יודעים מה העול, ההוצאות, הקושי, ההתמודדות, ההקרבה שיש למשפחות כאלה.
“אם הילד הזה לא קיבל, אותו מבוגר בגיל 18 לא קיבל כשהוא היה ילד, המשפחה הזאת לא הייתה זכאית. כאן הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת גפני באה לתקן את החלק הזה שגם אם אתה מקבל היום את הגמלה, גם אם לא קיבלת בתור ילד אתה יכול להיחשב.
“אבל, אין ספק, שמשרד החינוך עם כל תרבות הנהיגה וחינוך לנהיגה, יחד עם משרד המשפטים וכמובן המשרד לביטחון הפנים בנושא האכיפה – כל המשרדים האלה חייבים להיות יחד כדי שאנחנו ניאבק.
“אני כבר לא במשרד התחבורה, כפי שיודעים, אבל בשנה שעברה עמדתי פה, ואני לא אקח את הדברים של השרה שבטח תרחיב על הדברים, אבל כאן אני יכול היום להעיד שבמשרד התחבורה אין היסח הדעת מנושא תאונות הדרכים – חושבים ועושים.
“בעניין הזה יש לנו מה לעשות ומה לפעול. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות וחובה עלינו לעשות את ההשתדלות. ההשתדלות יכולה לפעול באמת למעט.
“אבל כאן המקום לציין, ובזה אני אסיים – הצדק התחבורתי זה שאנשים יכולים לנסוע היום חינם, כמו מגיל 67, כפי שאת יודעת בעל פה, והנוער, הצעירים, המבוגרים, הנכים והחיילים. בסופו של דבר, רוב האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית יכולים לנסוע היום במחיר שווה לכל נפש בחופשי חודשי בכל הארץ. תודה רבה, השרה.
“מבקשים שיהיה גם פרופיל יותר קצר ומצומצם, של 15 קילומטר, כך שהילד שנמצא במקום, במיוחד באזור גיאוגרפי מרוחק, יוכל לנסוע במחירים זולים יותר ולא במחירים של חופשי חודשי, בבית"ר, במודיעין עילית ובעוד מקומות בארץ.
“בכל אופן, אני רוצה להזכיר את כל הרפורמה של צדק תחבורתי, שנשאלתי עליה רבות בבניין הזה. זה עשה מהפך במחירים, הזמינות והנגישות של אנשים לנסוע בחופשי חודשי במחירים סבירים מאוד.
“שנתיים של מלחמה, והתחבורה הציבורית פעלה כסדרה ונתנה מענים מקצועיים, יצירתיים. רק עכשיו הייתה תקופת החגים, עם ביקור טראמפ – בתקופות הכי קשות, ובתחבורה הציבורית קיבלו מענה ומצאו אלטרנטיבות ועשו אפשרויות שונות.
“לכן אנחנו אומרים: יש לך נסיעת מעבר. אל תשלם על הנסיעה. באת מרמות עד צומת רמות – תיסע המשך עם אותו כרטיס.
“לאנשים ברמות אני אומר, תיסעו עם אוטובוסים פנימיים, חצי פנימיים, או שאטלים, עד צומת רמות, בצומת רמות כבר יש – וגם אנשי רמת שלמה מגיעים – אלה שכונות שאתה מכיר, לכן אני מביא אותן כדוגמאות – וגם משם אוטובוס אחד לוקח מכמה שכונות.
“אני חושב שאתה מעלה כביש שהוא בעייתי, שיש בו בעיות בטיחותיות. התשובה שיש לי מחברת נתיבי ישראל, היא שהיא מקדמת תכנון להוספת מפרד ארכה לכביש הגדול.
“מבדיקה שנערכה מול הגורמים המקצועיים, גם ברשות לתחבורה ציבורית וגם במשרד התחבורה, אין עדות לתופעה המתוארת בשאילתה.
“אני מתכבד, חבר הכנסת ואליד, לענות לך כי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואים בחומרה כל גילוי של גזענות, ופועלים לקדם שוויון והגינות בתחבורה הציבורית ושמים על זה דגש מיוחד.
“גם הפקחים, מעבר לכל העבודה שהם צריכים לעשות – לא לקחתם בחשבון שפקחים שעולים על אוטובוס, ארבעה ושניים, ושואלים, גורמים לוויכוחים, ועוצרים, ומורידים מהאוטובוס, הם גורמים לוויכוחים, להרגשה לא טובה.
“לגבי השאלה הראשונה שלך לגבי אלימות, זה בעצם מתכתב עם השאלה הנוספת של חברת הכנסת מירב בן ארי, ואני חושב שהתשובה היא אותה תשובה: התופעות שקיימות, אנחנו כל הזמן מנסים, גם בהסברה ובעוד פעולות, למנוע אותן, אבל הבשורה – ואני חושב שזה דבר ללא תקדים כמעט, אולי במשרד הבריאות עשו את זה עם חדרי המיון – הוקמה יחידה מיוחדת ברשותו של דורון תורג'מן, שהיה ממ"ז ירושלים, איש רב-פעלים ואיש עשייה ואיש מוכשר מאוד, ומומחה בשטח הזה.
“לא יכולה להיות תחבורה ציבורית פתוחה, שתהיה אלימות בתוך האוטובוסים, בתוך התחבורה. זה דבר שכשלעצמו אסור שיהיה, דבר שפוגע באנשים, וזה בוודאי דבר שמרתיע וגורם לתחבורה הציבורית להפוך לזירת התגוששות, מה שאף אחד מאיתנו לא רוצה.
“אני גם שמח שבשאילתה הראשונה, בסופו של דבר משרד התחבורה מודיע שכמעט כל משרדיו עברו לירושלים – נעשות על ידיך – מה שנקרא, מגלגלים זכות על ידי זכאי.
“שלטים שצריך להחליף, זו החלטה שצריך ליישם. אני מקבל על עצמי לעשות את זה.
“אני רואה את השאילתות כעוד מהלך או כלי מאוד מאוד חשוב של הכנסת שהיא נותנת לחברי הכנסת, וצריך לחזק את זה, שתרבו בזה, כי זה כלי עבודה מצוין.
“קשה למשרד היום לגייס אנשים. יש מהנדסים, אנשי מקצוע שהם כבר עשרות שנים בתפקיד שלהם, שיש להם את הידע הייחודי, את הניסיון, את ההתמקצעות המיוחדת שלהם בנושאים מורכבים. והיום קשה גם לגייס, אי-אפשר לגייס.
“אז קודם כול אני איש בשורה, והיחידות הארציות שהיו אמורות לעבור לירושלים, על פי החלטת הממשלה עברו לירושלים.
“אבל מחוץ לעיר זו כבר פרשייה אחרת. אתה מגיע למקום, לתחנה מרכזית, היה טוב לתת גם נסיעה עירונית בחינם. אבל אז זה לא יעלה 15 שקלים, הנסיעה הזאת, זה כבר יעלה 20 שקלים.
“מה התפיסה המקצועית בעניין הזה, שהיא בעצם גם תפיסה בין-לאומית? עושים קישוריות. עושים אוטובוס אחד שלוקח את התושבים לאיזה מרכז; מהמרכז הוא לוקח אותם לעוד מקומות.
“מה שניתן, נסיעות המעבר שניתנו, ניתנו באמת כמענה, כרצון טוב לבוא לקראת הנוסעים ולתת להם נסיעת המשך שבאה מתוך צורך מסוים, מתוך כך שאדם שנוסע בתוך העיר לא יצטרך לשלם פעמיים – יכולה הייתה להיות מחשבה שאנשים שנוסעים בגוש דן מפתח תקווה, אפילו הרבה יותר צפונה, עד חולון – מרחקים כאלה שיכול להיות שלא נקראים נסיעה עירונית.
“אני יכול להגיד לכם שכולם יודעים שחברות הביטוח, הן יתנו את הנתונים, יהיו חייבות לתת את הנתונים. חברות הביטוח יודעות 95% או 90% מתאונות הדרכים כולל אופי התאונה, מיקום התאונה, מספר הנפגעים בתאונה.
“מתברר שלמשטרה, למשל, אין מאגר פסולים. יש 350, אולי אני טועה אבל זה בערך המספר, של פסולי נהיגה שנמצאים על הכביש, חלקם הגדול, ואין מי שיכול לאכוף אותם.
“ומתברר, ועוד פעם מתברר שאין לו אפילו את המידע הבסיסי על מספר התאונות, מיקומן של התאונות, סיבת התאונות, מספר הפצועים. אין לו את המידע. הוא לא יכול לקבל את המידע. הוא נאבק לקבל נתונים.
“ובאמת, חוץ מהנושא הביטחוני, הנושא הזה של תאונות דרכים הוא מבחינתי ראשון במעלה. הנושא כאוב מאוד לכולנו. מאחורי כל מספר זה משפחה, זה הרוג. זה כאב גדול מאוד של המשפחות, ואין ספק שחובה עלינו לפעול ללא לאות בנושא.
“אין ספק שמערכת השיפוט היא לא גורם מרתיע. הנתונים על בתי משפט דנים בעבירות תנועה אחרי כמה שנים.
“למשל, נסיעה בנתיב השמאלי היא בתפקיד משטרת התנועה אבל זה כדי שהתנועה תזרום ולא בגלל מניעת תאונות דרכים, ואנחנו רוצים למקד אותה.
“אנחנו צריכים לציין שמדובר בעבודה בשלבים ובמקטעים מסוימים, ואנחנו ממשיכים לקטעים הבאים, וככה עד סוף שנת 2026 כל חשמול הרכבת מצפון לדרום אמור להסתיים.
“מכיוון שזה חלק מההיערכות, רכבת ישראל לא מעוניינת לא לתת שירות ולהפסיק שירות. את זה בחנו מקצועית.
“ודבר שני, אני רואה את השאילתות, כלי שאני השתמשתי בו, ככלי חשוב מאוד. אני רואה חבר כנסת – אני חושב שהוא מצפה לתשובות טובות. ואני אומר לך באופן אמיתי, אני רב איתם שאני רוצה לקבל את התשובה.
“רכבת כרמיאל היא אחד המקומות – חוץ ממערכת אוטובוסים ענקית של אלפי אוטובוסים, גם רכבת ישראל נותנת דרך תחנת כרמיאל. מה שיהיה בשעות האלה – יהיה שאטל לא גדול, אוטובוסים שיעמדו חינם לכיוון אחיהוד במרחק לא גדול, ומשם תהיה רכבת רגילה שתיקח אותם. זה המענה.
“אז אני מודיע לך פה, וגם הפרסומים הרשמיים של הרכבת – שלוש שעות של שעות הבוקר, מ-09:45 עד 12:45; אלה שעות שפל גם ביום חמישי – בממוצע 300 נוסעים ברכבת – ועל זה מעמידים בכל התחנות אוטובוסים שייקחו בחינם.
“יש עוד חזית שלא מדברים עליה, זאת החזית הכלכלית שהיא חזית שהיא מטרה לפגיעה בה, ומה שאנחנו צריכים להתמודד, עם כך שהאויבים שלנו מחפשים את המטרות שלהם במקומות שפוגעים בנו כלכלית.
“גם מה שנאמר פה באיזשהו מקום גורם לחיזוק של חברות התעופה. אנחנו רוצים שיראו שיש כאן ביטחון בעניין הזה וגיבוי, שיש לזה גם משמעות.
“אני לא חושב שיש מישהו שחושב שיש שרה או מישהו אחר במדינה, שר כזה או אחר, שלא רוצה את השמיים פתוחים והוא לא עושה כל מאמץ.
“חשוב מאוד להגיד, בגלל שיש איזה דימוי, רוצים לעשות דימוי של אירוע חרדי, ושמכתיבים דברים – האירוע הוא ממש לא כזה: אירוע גדול מאוד, אירוע שהיום רבים לא יכולים להגיע אליו, רבים צובאים על כרטיסים. אנחנו מונעים מעשרות אלפים להגיע.
“צריך לחשוב שבדרך – צריכים לזכור שבל"ג בעומר היו גם הרבה תאונות דרכים קשות, עם הרבה הרוגים. משפחות נכחדו בל"ג בעומר. זה אירוע קשה מאוד, אירוע מסובך, מורכב, ומשקיעים בזה.
“אנחנו נפעיל שאטלים מהטרמינל שיש לנו במירון לרכבת, וזה חד פעמי במוצאי שבת. זו הדרך הבטוחה ביותר לפזר את האנשים.
“לחברות הביטוח יש מידע רב מאוד בנושא תאונות הדרכים. ואנחנו יודעים שאין היום באמת מקור מידע אמיתי שתוכל לחקור ותוכל לדעת ותוכל לכוון.
“אבל ברשותך, היושב-ראש וחבר הכנסת השואל, אני בכל אופן רוצה להתמקד בנושא של ועדת השרים המיוחדת, שהיא לא סטנדרטית בעבודה. לפני כמה ימים, ביום ראשון בשבוע שעבר, התכנסה ועדת שרים בראשות שרת התחבורה, השתתפו שמונה שרים.
“והיא הקטלנית מכולן. ולצערנו, כנראה יש גם קשר לתקופת המלחמה, ואנחנו רואים שבתקופת המלחמה יש עלייה גדולה בתאונות הדרכים.
“אין ספק שזה שיקול דעת מקצועי ונכון, וככה צריך לעשות את זה. אין לי ספק שאם הנתונים האלה היו לפניכם, ככה נראה לי, השאילתה הזאת לא רק הייתה מתייתרת, אלא הפוך – שמצאו לנכון אחרי ניסיון ואחרי בדיקה איך אפשר לתת מענה.
“שכחנו שבשנת 2021, לפני שלוש שנים, לפני ארבע שנים, היה האסון האזרחי הגדול ביותר – 45 הרוגים. הייתה ועדת חקירה שדיברה על מסקנות, והמסקנה המרכזית היא ויסות והגבלת החוגגים.
“כחלק מהמאמץ, 18 מהרכבות שצריכות להיות שם באזור, שיוכלו לתת שירות, לוקחים גם מהדרום. הפגיעה היא פגיעה מזערית באופן יחסי בשלוש השעות האלה, ויש לזה מענה, מענה טוב.
“אנחנו חווים היום נהיגה הרבה יותר עבריינית ואי-שמירה על החוקים כשאנחנו לא רואים את האכיפה.
“- - מה שדיברתם קודם על קול קורא ל"עיר בטוחה" – מדובר על הורדת המהירות. זאת תוכנית שמבוססת על תוכנית אירופית כללית של מדינות אירופה, מה שנקרא תוכנית 5030 או 3050 להורדת תאונות הדרכים ב-50% עד שנת 2030.
“היום האכיפה היא כל כך לא אפקטיבית, היא יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית כשתהיה אכיפה טכנולוגית, כשכל המידע יהיה והכול יוצג ויינתן מייד, כפי שזה קורה באירופה.
“אז אני מודיע לך פה, וגם הפרסומים הרשמיים של הרכבת – שלוש שעות של שעות הבוקר, מ-09:45 עד 12:45; אלה שעות שפל גם ביום חמישי – בממוצע 300 נוסעים ברכבת – ועל זה מעמידים בכל התחנות אוטובוסים שייקחו בחינם. מדובר על 18 אוטובוסים, 20 אוטובוסים, שאמורים להספיק לכולם, מול ציבור ענק שצריך להוביל אותו – שזה מינימום 50 אוטובוסים, אם נחלק אותם למספר הנוסעים שהרכבת תיקח – ולא עד תל אביב, אלא הם צריכים לנסוע עד הצפון.
“אין ספק, אנחנו מדברים על שבע חזיתות שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתן. יש עוד חזית שלא מדברים עליה, זאת החזית הכלכלית שהיא חזית שהיא מטרה לפגיעה בה, ומה שאנחנו צריכים להתמודד, עם כך שהאויבים שלנו מחפשים את המטרות שלהם במקומות שפוגעים בנו כלכלית.
“אנחנו אומרים שיש לנו שבע חזיתות, אולי שמונה חזיתות, אבל יש עוד חזית אחת – חזית פנימית, עורפית, שהיא המלחמה בתאונות הדרכים.
“אנחנו עושים פיילוט להקמת כבישים עם מערכות ניטור חכמות לאיתור סכנות בזמן אמת, בעלות של 100 מיליון שקלים.
“ולכן, אנחנו צריכים לשנות תפיסה, וודאי את כובד המשקל ואת הפעילות, ואת זה אני מקווה מאוד לעשות בוועדת שרים.
“כבר השנה אנחנו נמצאים ב-85 הרוגים. זה מספר גבוה, כואב מאוד; כל הרוג זאת משפחה, זאת נפש, משמעויות קשות, משפחות שכולות ואנחנו לא מדברים גם על הפצועים.
“יש כאן נושא שזכותה של כנסת ישראל לברר ולדרוש את התשובות. יש כאן יושב-ראש חזק, ואם לא נותנים תשובות בוועדות, הוא עומד על כך.
“אף אחד לא חקר כאן במדינת ישראל את כל החוזים האלה שעשינו ועשו באוצר אנשים שהיום לא נמצאים כאן בתפקידים שלהם – לבוא אחרי כמה שנים ולהגיד: צדקתם.
“ולא זו אף זו, נגמר עכשיו הזיכיון והחליטו להאריך להם באותה מתכונת. זה דבר שאני באמת מנוע ונמנע מבינתי להבין את זה, לא יכול להבין את זה.
“אנחנו מודים שלא הכול יעיל. עושים את זה, כמו בכל מקום, כל אחד, בכל עסק שיש. כל הזמן צריך לשפר, כל הזמן צריך להתגבר על בעיות כאלה, על מוסכמות.
“הכנסת צריכה לקבל תשובות רלוונטיות ומיידיות. אני חושב שכל המשרדים – משרד התחבורה באמת הוא גם שיאן השאילתות ששואלים.
“זה הנתון שאני קיבלתי מהרלב"ד, 80% מתאונות הדרכים, זה too much, זה לא יכול להיות. גם המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם בנושא של אכיפה.
“יש צמצום בתקציבים. צריך להודות על האמת, יש צמצום. זה לא מה שהיה, אין את מה שהיה.
“ניקח רק את כביש בגין, איך עוברים כאלה דברים, ואחרי זה לא פלא שמחכים ארבע וחצי שעות ושעות רבות בפקקים?
“ודאי שאני לא יכול להגיד לך מתי צפי סיום, אבל זה כבר מאושר, מתוקצב, באמצע הליכי תכנון וצפי די קרוב להשלמה.
“זה נכון, הנושא של הפקקים, אפילו בתוך ירושלים. לפעמים אני אוהב לשאול את השאלה הזו: אימא לשני ילדים, שיש לה תור לרופא מקצועי, שהיא חיכתה לו חמישה חודשים. היא גרה בשכונת רמות, והתור הוא בגילה, או שהתור במרכז העיר.
“כששולחים בדואר – יש משוואה, והתוצאה היא ודאי הרבה אנשים שמקבלים את זה בשלב מאוחר עם דוחות ועם תשלום מוגדל.
“משרד התחבורה, וכאן אני אולי מגיע לבשורה – לא אולי, אני מקווה שזה יתבצע, אבל בכוונה ודאי זו בשורה – משרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר וחברת חוצה ישראל שוקדים בימים אלו על מתן אפשרות ללקוחות מזדמנים לקבל חשבונית נסיעה באמצעות דיוור אלקטרוני.
“אני מקריא לך מה שכתוב פה, ואני חושב שאני מזדהה עם הדברים: דבר זה מהווה לדעתנו הישג לא מבוטל למדינה הנמצאת במלחמה ארוכה, מרובת חזיתות, חסרת תקדים בהיקפה לכל אורך התקופה, והאוויר היה יעד, האוויר היה יעד, הוא היה חזית.
“התשובה היא: שחברות התעופה הזרות לא דורשות פיצויים – הן גם לא יקבלו – הן לא דרשו פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. הן פשוט לא הגיעו; הן לא רצו להגיע. היו חששות של אנשי צוות, בזמן המלחמה; אנשי הצוות לא היו מוכנים.
“עוד מילה אחת על חינוך והסברה ייחודית, ממוקדת בחברה הערבית: תאונות הדרכים – מספר ההרוגים בחברה הערבית הוא יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה.
“לכן, להגיד שאמבולנס יחזור למקום והוא צריך לנסוע בנת"צ – אני בכלל לא בטוח.
“במאמר מוסגר אני יכול להגיד לך: ישבו אצלי מהרכבת הקלה בירושלים, שהניידות נוסעות על המסלולים, על המסילות של הרכבת הקלה, וזה גורם לבעיות בטיחותיות קשות ביותר, לתאונות – גם תאונות, גם עצירות פתע, גם עיכובים.
“אם כן, אז למה דווקא רק אמבולנסים? מה קורה עם גופי הצלה אחרים שגם רוצים?
“אבל גם כאחד ששימש 15 שנה בעיריית ירושלים – אני חושב שעיריית ירושלים הייתה מהראשונים שעשו את הנת"צים לתחבורה הציבורית – מערכת האיזונים צריכה להיות.
“ולכן, על פי החלטת ועדת השרים, חבר הכנסת משה פסל, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אבל בכפוף למה שאמרנו. במקרה הזה אנחנו יודעים שצריך להיות משא ומתן עם משרד התחבורה. אני בהחלט חושב שיש לו פה הרבה מאוד חוות דעת מקצועיות ביתרונות, וגם אם יש חסרונות.
“הפרויקט עתיד להסתיים בקרוב; פרויקט עיר בטוחה ייושם עכשיו, השנה, אם ירצה השם, ב-13 ערים ברחבי הארץ. החל משנת 2023 פועל הרלב"ד לקדם את תוכנית עיר בטוחה, שאושרה על ידי שרת התחבורה.
“אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024. מהירות גבוהה, עקיפה בפס לבן, קלות ראש, תחרויות בין מכוניות – דברים שלא היינו רגילים להם, ודאי היו פחות ממה שאנחנו רואים היום.
“האכיפה ירדה לצורך הצרכים והמשימות הרבות שיש. גם לוויה כמו היום דורשת הרבה משאבים. אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024.
“אנחנו גם מוזילים את התחבורה הציבורית – כדי שיהיה שווה לכל נפש, כדי שיהיה כדאי לנסוע.
“יש עוד פעולות שאנחנו עושים לצמצם את התאונות: השקעה מסיבית בתשתיות ובמוקדי סיכון בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים כל שנה. זה מגיע בתוכניות חומש למאות מיליארדי שקלים המוקצים לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים, פיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית.
“שרת התחבורה והבטיחות בדרכים קידמה תקציב של 180 מיליון שקל – שאלת על תקציבים, וזה דבר נכון – כל שנה עד שנת 2027, לטובת טיפול במוקדי סיכון.
“לכן זה הביא – העלייה הדרמטית, שאולי אחרי זה ניגע, נשקף למה זה קרה, מה משקף את התאונות, מה הדבר המקשר בין רוב רובן של תאונות הדרכים, בכל אופן, מחייבת את משרד התחבורה ואת השרה בראשו להוביל לפעולה ממשלתית רחבה ולשרשרת פעולות הקשורות בכמה משרדים.
“העלייה הזאת היא אמת מדאיגה וכואבת, וכל אחוז הוא לא אחוז, הוא נפש. הוא נפש שכואבת כל הרוג וכל הרוגה, כל ילד וכל ילדה; הוא עולם ומלואו שנחרב.
“התשובה היא: הצעת החוק לוקה בקשיים משפטיים ויישומיים רבים – אחד, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם כללי נוהל התור התפעולי וצווי הפיקוח על שירותי נמל – אני מבין שמסבירים פה – בגלל שיש כמה סוגי אוניות, וזה לא נכון לגבי כל אוניית מכולות – אוניית נוסעים מקבלת עדיפות, אוניית מכולות – עדיפות שנייה, מטענים ודגנים הם אחרונים ברשימה – כמו גם עם תיקוני חקיקה שכבר נמצאים בקנה ועקרונות המדיניות שנקבעו, לרבות עידוד תחרות והפחתת רגולציה.
“לכן, אני חושב שצריך לסדר את זה, אני חושב שצריך באמת לראות, להמתין ולהפחית את התור. הדבר הזה פוגע, פוגע בבעלי הספנות, בבעלי המכולות - -
“מעל לכול היא חוטאת למטרתה, ויישומה עלול להוות תמריץ שלילי להתייעלות התפעולית המיוחלת, משום שמנגנון ההפחתה המוצע חסר גמישות באופן שאינו ראוי ואינו מתחשב בסיבות לעיכוב האונייה או בגורם האחראי לכך.
“אני חייב ציין שסך כל עלות הצעת החוק הזו לפי, לא כתוב פה, אבל לפי מה שאני יודע לפי בדיקה של האוצר מדובר בשלושה מיליארד שקל לשנה, זו העלות של קצבה שנתית. זו עלות לא קטנה, לא מועטה ולכן ועדת השרים.
“הקמנו מערך ייחודי, מערך של ביקורי בית. הגענו ל-60,000 ניצולים שיכול להיות שאולי הם לא ממצים את הפוטנציאל שיש להם ואנחנו מגיעים איתם למימוש זכויות שהוא חסר תקדים במדינת ישראל.
“הקבוצה שאת מעלה כאן, הם לא יוצאי גטאות ומחנות אבל הם בהחלט קבוצה יקרה וחשובה אשר מרביתם הגיעו ארצה ללא כל פנסיה, כפי שאתה אמרת, מרביתם הגיעו ארצה ללא כל פנסיה ועל כן בעשור האחרון קבוצה זו הוכרה בחוק ההטבות ואנחנו משלמים להם באופן ישיר מענק שנתי ופטור מלא, את כתבת, זה כבר יותר ממה שאת כתבת בהצעת החוק, כתבת נכון, לינואר, ציינת.
“אני חי את התחבורה הציבורית לא פחות ממישהו אחר בבניין.
“אני אף פעם לא אגיד שטוב, תמיד אני אגיד שצריך להיות עוד יותר טוב ועוד יותר טוב, וזאת השאיפה, ויש מה לשפר. אבל אני עונה לך שמתוך הנתונים האלה של ההצעה לסדר אנחנו נמצאים בשלוש דקות יותר מהמקום הראשון.
“בהתחלה אני כבר אגיד את מה שאומר מנכ"ל Moovit, שהוא עצמו כשהוא מסכם את כל הדוח הזה, הוא לקח כמה פרמטרים, הוא אומר: כאשר בוחנים את כלל הפרמטרים של מערכת התחבורה הציבורית בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם, המערכת הישראלית אינה מצטיינת, אך אינה בולטת לרעה.
“אבל זה נכון, באפליקציות אחרות זה נתן חמש ו-50, וזה תלוי בפקקים בדרך.
“קשה מאוד לקחת את הנתונים האלה ולראות אותם כמקשה אחת ועל פי זה לקבוע כמה זמן אדם ממתין, ושאדם ממתין ביום כך וכך שעות.