“ואין, אין יד שמושיטה להם מתוך ממשלת ישראל, מתוך קואליציית ישראל, שתגיד להם – אנחנו רואים אתכם, אנחנו איתכם, אנחנו לא נתעלם מהפציעה שלכם כי היא שקופה, אנחנו מבינים שאתם צריכים פסיכולוג, אנחנו מבינים שאתם צריכים התאמות, אנחנו מבינים שאתם צריכים שנראה אתכם עכשיו, גם כשאחרים לא רואים.
“אין תוכנית שיקום ואין גורם מתכלל בין-משרדי שיכול לטפל מילד הקצה עד הלוחם שחוזר מהקרב. למעלה משנתיים אנחנו מדברים על זה וזה עדיין לא קרה. יש תקציבים גדולים אבל אין תקנים ואין גורם מתכלל.
“בתור מדינה יהודית, אין לנו את הפריבילגיה שלא לדאוג לצרכיהם המיוחדים של כל מי שהקריבו מחיר כל כך גדול עבור המדינה ועבור כולנו, ובתוכם גם לאלה שמעוניינים לשמור על אמונתם ועל אורח חיים על פי תורת ישראל במהלך השיקום הארוך והמאתגר שלהם.
“אין ספק שספורט זה אולי כלי השיקום הכי משמעותי, גם למען הפצועים שלנו – ולצערי יש הרבה מאוד פצועים במלחמה הזאת – וגם באופן כללי לאנשים עם מוגבלויות. טוב שאתה מעלה את הנושא הזה ולא עוזב אותו, וצריך לפעול ביחד כדי שגם התחום הזה יקבל את התקציב הראוי לו. אז יישר כוח גדול.