“במסגרת הצעת החוק אני הלכתי לבדוק מה כל כך דחוף בהפרדה המגדרית הזאת, מה בעצם קורה בתוך המוסדות של ההפרדה המגדרית. ביקרתי; הלכתי למכון טל בירושלים, פגשתי סטודנטיות ושוחחתי איתן. הלכנו ודיברנו גם עם כל מיני סטודנטיות במכללות אחרות, וקיבלנו תקנוני צניעות. יש תקנוני צניעות במכללות בישראל המתוקצבות על ידי מדינת ישראל. לצורך העניין, מכון טל מתוקצב ב-140 מיליון שקלים בשנה במדינת ישראל, ויש בו תקנון צניעות. למשל, במרכז האקדמי רופין, שגם שם פתחו מסלולים בהפרדה, יש להם תקנון צניעות הקובע כך: עלייך להקפיד על סגנון לבוש והופעה מכובדת המאפיינת אותך כבת ישראל, כשרה – לא, לא כשרה, את רואה איך אני קוראת, גברתי, כי אני חברת כנסת – כְּשֵׁרָה, כְּשֵׁרָה.
“תתארו לעצמכם מרצה באוניברסיטה, אישה מעוררת השראה, בעלת השכלה, והיא רוצה ללמד קורס במקצוע שלה, בהתמחות שלה, אבל בגלל שהיא אישה, היא לא יכולה ללמד גברים. אם הצעת החוק הזאת תעבור, האוניברסיטה תעדיף לקחת גבר שילמד את הכיתה, כי הוא כביכול כשר לשני המינים. יכול להיות שהוא פחות מתאים ופחות מקצועי, אבל מתאים מבחינת ההפרדה המגדרית.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לבקש מכם לעצום עיניים לדקה אחת ולחשוב על אישה צעירה, חכמה, שאפתנית, שעמלה שנים כדי להגיע לרגע הזה. היא סיימה תואר ראשון בהפרדה בהצטיינות, היא נושאת בליבה חלום להתקדם לתואר שני, אולי לדוקטורט, לפרוץ קדימה ולהשפיע בתחום שלה. אבל כשהיא מבקשת להירשם ללימודים, אומרים לה: לא – לא בגלל הכישורים שלה, לא בגלל הציונים, אלא בגלל שהיא דבקה באמונתה, בגלל שהיא לא מוכנה ללמוד בסביבה מעורבת כי זה פשוט לא מתאים לאורח חייה.
“אבל שוויון אמיתי, אדוני היושב-ראש, הוא שוויון שמכבד, שוויון שמכיל, שוויון שלא אומר: או שתהיה בדיוק כמוני או שלא תהיה בכלל. בואו נדבר בכנות – מה אנחנו מבקשים כאן? לא להכריח, לא לכפות; רק לאפשר – לאפשר לכל מוסד להשכלה גבוהה לפתוח על פי שיקול דעתו מסלולי לימוד לתארים מתקדמים בהפרדה מגדרית - -
“למרות שהחוק מדבר על נשים וגברים כאחד, אני מבקשת לדבר דווקא מהזווית הנשית. החוק הזה לא רק מאפשר פתיחת מסלולים נפרדים. הוא משדר מסר עמוק הרבה יותר: שאת לא צריכה לבחור בין הזהות שלך לבין העתיד שלך, שאת לא צריכה לוותר על האמונה שלך כדי לקבל תואר, שאת לא צריכה לשתוק ולהתכווץ מאחור רק כדי להיות נוכחת.
“הפרדה שנעשית מטעמי דת, תרבות או בחירה אישית ומאפשרת לאוכלוסיות שונות להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה מבלי לוותר על ערכיהם. גישה זו מוכיחה כי ניתן ליצור מערכת חינוכית המכילה שוני ומקדמת אינטגרציה, תוך שמירה על כבוד לערכים אישיים של הסטודנטים.