“המלחמה הצודקת מובילה לשינויים תכופים בסדרי העדיפות, נדרשות הוצאות הולכות וגדלות לתחומים שונים, ולכן הגיע ומגיע תיקון התקציב.
“אפס; כמה כסף הולך לשקם את מכון ויצמן, שנפגע גם הוא במלחמה עם איראן? אפס. אפס, אפס, אפס. זה משקף, אדוני היושב-ראש, את סדר העדיפויות המעוות, המושחת, הרקוב, של ממשלת ישראל.
“בשל הנסיבות החריגות, שאין ביכולתן של מסגרות תקציב קיימות לספוג, מציעה הממשלה חוק תקציב נוסף שלישי, הכולל הגדלה בסך 33.2 מיליארד ש"ח.
“מלבד העובדה שהוא נותן מענה לכל צורכי המלחמה עד הניצחון, בעזרת השם, בחזית ובעורף; מלבד העובדה שהוא אחראי פיסקלית, וכן כולל צעדי התכנסות מאוזנים בצד ההוצאה ובצד ההכנסה – הוא גם תקציב של צמיחה.
“בתקציב הזה, שאנחנו נצביע עליו היום, לא משיגים אף אחת מהמטרות האלה, אף אחת. כי במקום להסיט תקציבים מהביורוקרטיה, מהשומנים, פשוט מפזרים עוד כסף. ולא לוקחים את כל הכסף לטובת תקציב המלחמה, לא נענים כל הצרכים שהם צורכי החיילים בתקציב הזה.
“התקציב שעליו אנחנו עומדים להצביע היום הוא תקציב רע, אמרו את זה רבים לפניי, תקציב ביזה לאור יום, תקציב פוליטי במובן הרע ביותר של המילה. תקציב שמעמיד את צורכיהם של אינטרסים ומגזרים מעל צרכיו של כלל הציבור.
“התקציב המעודכן שאנחנו דנים בו היום יכול היה להיות ראשית תיקון, סימן מעיד חיובי, אבל האמת המחרידה שבוקעת מבין סעיפיו של התקציב המעודכן היא שראש הממשלה, שר האוצר, יתר שרי הממשלה והרוב המכריע של חברי הקואליציה מסרבים להפנים את המציאות הנוכחית של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית, המציאות אחרי זוועות שמחת תורה.
“זה תקציב שמשאיר כספים מיותרים על חשבון הציבור כולו, על חשבון המאמץ המלחמתי, על חשבון האינטרס הציבורי הלאומי עכשיו – תקציב שהוא בושה.
“תיתנו לתקציב הזה לעבור, כי יש שם המון – ואתם יודעים שנתנו פי שניים ממה שנתנו בקורונה.