משה סולומון
Moshe Solomon
“סעיף 1, בסעיף 26ב, לאחר המילים 'להקפאת מעצרם' תבוא המילה 'בלבד', כך שהשורה תהיה 'הסדר מיוחד להקפאת מעצרם בלבד של תלמידי ישיבות', כלומר המילה 'בלבד' מייצרת מצב שבו אנחנו ממסגרים את העניין של המעצר למעצרים בלבד ולא לדברים אחרים.
“מאחר שאנחנו מדברים על הוראת שעה וזה זמן קצר, אנחנו מדברים כרגע על טווח קצר מאוד, שלושה עד חצי שנה, אני מבקש בסעיף 49ח(א), במקום אחת לחודשיים, שזה הביקורת לכנסת, יהיה אחת לחודש. גם ככה הזמן הוא קצר מאוד.
“אני רק רוצה לומר, כל ההסתייגויות האלה, תפקידן הוא אחד, אני בעד ביטול מעצרים של תלמידי הישיבה ולכן ההסתייגויות האלה אמורות לעשות פעולה שבה אנחנו עושים רק לאותם תלמידי ישיבה שעומדים בכללים.
“הרעיון הוא בסופו של דבר, אנחנו כן רוצים מצד אחד לעקוב שאכן לא יהיו מעצרים, אבל מצד שני שהדבר הזה לא יהיה טרמפ כדי להסיר כל מיני סנקציות אחרות. לכן כל העניין הזה של עצירת מעצרים בלבד הוא טוב כדי למנוע את העניין של הסנקציות.
“בהגשת תצהירים, הבסיס צריך להיות שכשאדם מגיש תצהיר צריך להיות מאוד ברור ש26ד הוא הבסיס לדבר הזה, אחת, זה שהוא לומד באמת 45 שעות בשבוע, ב', שהוא לא עובד, ו-ג', שראש ישיבה יכול להצהיר על הדברים האלה שלו.
“כלומר אנחנו רוצים להגיע למצב שבו ארבעת הסעיפים האלה צריכים להתקיים כדי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות.
“בהוראות מעבר, בסוף אנחנו מדברים על טווח זמן מאוד קצר של החוק הזה הנוכחי ולכן טווחי הזמן של הבדיקה שאנחנו צריכים לעשות לא יכולים להיות שלושה חודשים או חודשיים, לכן אני מציע בסעיף 10, במקום 'לא יאוחר משלושה חודשים', בהוראות המעבר שאדם צריך להסדיר את מעמדו, יבוא 'לא יאוחר מחודש'.
“אחת, הוא לא ייעצר בשל עבירה לפי סעיף 46 לחוק העיקרי או לפי סעיף 92 או לפי סעיף 94 לחוק השיפוטי, אם הוא עמד בדברים האלה, ודבר שני, אם הוא עמד לדין יופסקו כל ההליכים נגדו.
“ב-26ו(ה), לאחר המילים 'המפורטים בסעיף 26ד' יבוא 'ובלבד שתלמיד ישיבה כאמור נכח לפחות באחת משתי הביקורות לפי סעיף 26ו(ד)', למה? אנחנו יודעים להגיד שברגע שיש לנו פעמיים שבן אדם לא נכח עליו יחולו כל הסנקציות שדיברנו עליהן קודם לכן.
“הסיפור הזה של ההצהרה, אנחנו רוצים שזה יהיה לא רק על העניין של לימוד בישיבה 45 שעות בשבוע אלא גם העניין של התעסוקה עצמה. גם זה חשוב שנבין שמי שלומד תורה לא הולך לעבודה.
“אני מציע לכולנו כאן לא לתת דוגמות של חיילי המילואים באיזושהי הקבלה למה שאנחנו רוצים לעשות בחוק הזה.
“אני לא הייתי בהתחלה אבל שמעתי אותך מהדרך, ואמרת שיש הגדרת לומד תורה ולימוד תורה שנמצאת בחוק. באיזה חוק מדובר, איפה נמצא החוק הזה, האם יש איזשהו חוק כרגע שאליו אנחנו מייחסים את החוק הנוכחי?
“אם ההשלכות לא ברורות בכלל, איך אפשר לחוקק את החוק הזה?
“הרעיון הזה של לתת למשרתי המילואים ולהלומי הקרב ולכל האנשים האלה לא צריך לבוא דרך חוק-יסוד: לימוד תורה, כי בעיניי הוא אפילו נוגד את הדבר הזה.
“כלומר, אם החוק הזה עובר, האם עובד כלשהו שנמצא באיזשהו משרד יכול לדרוש כל מיני דברים מינהליים שהוא צריך כלומד תורה?
“אני רוצה, אחרי שככה היה פה דיון ארוך, האם החוק הזה הוא דקלרטיבי באמת או אופרטיבי, האם הוא יישומי, ואני מבין שמהדברים שנאמרים כאן, די ברור שיש לו גם עניינים יישומיים ולא רק עניינים של הצהרה כזו או אחרת, מתוך הדברים שנאמרים כאן גם מחבריי וגם מהיועץ המשפטי.
“עוד שאלה אחת להעביר את הסוגיה הזאת, האם ייתכן מצב שבהנחה שעובר החוק, ששופט עליון יכול להגדיר לימוד תורה, גם לימוד קונסרבטיבי, רפורמי או ביקורת המקרא כדי חלק מלימוד תורה?
“לו יצויר מצב שבו החוק הזה עובר, יכול להיות מצב שבו מנכ"ל משרד או מנכ"ל משרד השיכון, במקרה הזה, האם תיתכן אפשרות שבו מגיע עובד למנכ"ל משרד כזה או אחר, ואומר לו: אני רוצה ללמוד בכל בוקר בשעות העבודה, שעה או שעתיים דף יומי, ואני רוצה שזה יהיה חשבון העבודה?
“אני אדגיש את זה כל הזמן, שלא יובן מדבריי לרגע אחד שאני לא רוצה בערך לימוד התורה. אני יכול להעיד על עצמי, למדתי בישיבה שנים רבות, הייתי בצבא, שלא ייצא מדבריי.
“אני רוצה רק להבין לפי שני הסעיפים האלה, הסעיף הראשון כערך לימוד תורה וסעיף השני כמאזני צדק לערכי יסוד אחרים, בהנחה שהחוק הזה עובר, על פי מה שכתוב כאן, גם בדברי ההסבר וגם בשני הסעיפים הללו, מה יוגדר לימוד תורה? האם מפה ניתן להבין מה יוגדר לימוד תורה? גם בזמן, גם באיכות, גם אולי בצורה כלשהי?
“אני אומר את זה רק לגבי אלה שאני כרגע מקפיא להם את המעצר, לא לגבי כל השאר. כל השאר הם בחוק, ב-ג(1)
“ביחס לסעיף הזה, 26ה, אני אומר להכניס, להחזיר את כל סוגיית הצו הראשון. אני מבין שיש בתוך זה לקונה. הלקונה היא, שאם אני לא נתתי את הסיפור של הקפאת מעצרים, אז כל מי שיבוא לעשות צו ראשון יכול להיעצר.
“במקום מה שקראתי כרגע, ב-26ג, אני מציע לכתוב כך, "ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, שמטרתו הקפאת מעצרי תלמידי הישיבה בלבד, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה". בצורה הזאת התייחסנו למטרה של החוק הזה, שמדבר על הקפאת מעצר לתלמידי הישיבה בלבד.
“האם אני יכול למסגר את זה סביב אותם לומדי תורה שיש להם הגדרה ולהגיד, לגביהם יש הוראת שעה של שלושה חודשים וחצי שנה?
“הניסוח שאני מדבר עליו יוצא מנקודת הנחה, של נכונה ולא תורמת העובדה של מעצרי תלמידי ישיבה שלומדים תורה ממש, תורתם אומנותם. ולכן, אם כך, אני רוצה להוריד מהפרק כל האחרים, גם תלמידי ישיבה שאינם לומדים תורה.
“שאלה שנייה, האם אפשר לקבוע כלל שמי שמגיע לעשות צו ראשון, לא יהיה בין אלה שנעצרים? כלומר, מלכתחילה, זה שהוא מגיע לצו ראשון, הוא לא ייכנס לסיפור של יאיימו עליו במעצר כזה או אחר, גם אם הוא משתמט, גם אם הוא כרגע עריק.
“הצעה נוספת, להוסיף שהצהרת תלמיד הישיבה לא תהיה רק על סעיף אחד של הלימוד בישיבה אלא גם על העיסוק. כלומר, שסוגיית העבודה לא תרד מההצהרה הזאת. כלומר, גם הישיבה וגם ההצהרה.
“בסעיפים הנוספים צריך להתייחס לכך שכל הסנקציות האחרות חלות על כל האחרים בתוך הדבר הזה. ואז אתה מעתה ממסגר את סביב המטרה, סביב הרצון להקפיא בהוראת שעה רק תלמידי ישיבה שבאמת לומדים בהם.
“בסוף אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו עוצרים את המעצרים בלבד.
“אני קורא מפה לאחיי החרדים, כן, אחיי החרדים – אנחנו עושים שבירת לוחות בדורנו. למה? למה? למה? לימוד התורה הוא יסוד העם היהודי. גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“אני שב וקורא פה לאחיי החרדים, לחבריי לקואליציה ולראש הממשלה: משפחות שכולות מתבוננות בנו עכשיו, משפחות של גיבורים שנפלו עם גמרא בתיק, עם סידור, עם ספרי לימוד. החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך. תודה רבה.
“גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך.
“אנחנו נכנסים לימי בין המצרים, זו הזדמנות מצוינת לכולנו בבית הזה לבחון את עצמנו, לקרוא לאחדות – לא אחידות – לפעול יחד למען אזרחי המדינה, לעבוד כולנו יחד כתף אל כתף.
“ביצירת המתווה הנוכחי נעשו השמטות נוספות ושינויים שהופכים את החוק הזה, לצערי, לביזיון מוחלט.
“כמובן, נגזרת מהערה קודמת של טעות סופר, כנראה נשמטה גם הצהרה של תלמיד הישיבה על קיום הסעיף שחסר, והוא התייצבות בבקו"ם. דיברנו על זה קודם לכן במהלך החוק. זה כבסיס לכל דחיית השירות, כבסיס לכל הפטורים שנעניק.
“אני אומר פה שחוסם העורקים הזה עלול ליצור נמק – אני חובש בעברי – נמק בקרב משרתי הסדיר, נמק בקרב משרתי המילואים ובני משפחותיהם.
“אני בעד, ואמרתי את זה למזכיר הממשלה, שסוגיית המעצרים באשר הם מעצרים, תרד. אבל כפי שזה מופיע כאן כרגע, זה עושה הרבה יותר מזה.
“כשנפגשו איתי גורמים שונים סביב השולחן שאינם פה, טרם הנחת החוק, ולא אפרט מי ומה, אמרתי שאתמוך בחוק אם הוא יהיה נקודתי, מצומצם ורק בעניין המעצרים. אני באמת חושב שעניין המעצרים לא טוב, הוא לא טוב. הוא לא תמונה טובה, הוא לא נכון, ודאי וודאי לא ללומדי תורה.
“אני מקווה שתהיה הזדמנות לעבור סעיף-סעיף, אבל אני אומר בכלליות, שהועתקו כאן חלקים מחוק הגיוס לתוך החוק הזה, ואגב, הם הועתקו עם טעות – טעות סופר או טעות בעיקר. בסופו של דבר אני חושב שאנחנו חייבים לעבור סעיף-סעיף כדי לדייק אותו.
“לא ברור מה מטרת החוק באופן מוצהר, מה מטרת החוק בפועל. כמו כן, לא נלקחות בחשבון שלל השלכות החוק והאם הן מקיימות את המטרה או לא.
“בטעות, ואני בטוח שמדובר בטעות סופר, נשמטה הדרישה של קיום חובותיו לפי חוק זה, ובהם רישום, בדיקה רפואית, ובעצם כל הצו הראשון ירד מהסיפור הזה כאן, כחלק מזה שלא תהיה עליו כל סוגיית המעצרים.
“בסעיף המטרה, שלא כתוב כאן כמטרה אלא כתוב תחת סימן א' – הגדרות, מתוך הכרה בחשיבות לימוד תורה, ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם-אומנותם.
“בחוק המעונות אנחנו דורשים תעסוקה, לימודים או צבא. השאלה אם זה יהיה במקום זה?
“גם ביחס בכלל, מה הכלים או מה ההטבות או מה הכלים שיש ללומדי תורה, מה ביחס לגיוס, מה ביחס לחובה של אזרח במדינת ישראל.
“כל העניין הזה של לימוד תורה שהוא מחליף לימודים אקדמיים או צבא, הרי זה היה לפני - עוד בחוק טל, לכן קיבלו גם סבסוד המעונות.
“כל הדברים האלה אנחנו, וזה באמת זה חוק שלכאורה הוא קצר, הוא מאוד מאוד תכליתי וקצר ושני סעיפים בלבד, אבל עדיין פתוחות בו הרבה מאוד שאלות. אני אשמח שהתשובות לשאלות האלה יינתנו כדי גם כדי לדייק אותו, אם צריך לדייק אותו, וגם כדי להבין לאן החוק הזה לוקח אותנו, ואני מבקש ומציע, באמת לטובת אלה שרוצים להבין את זה ולא רק פועלים בכיוון אחד ברור מלכתחילה, אני רוצה להבין באמת מה החוק הזה אומר.
“מה שאני מבין זה שההשלכות שלו יוצרות מצב לא טוב בכלל, במעמד לומדי התורה בעיניי, בכלל, וגם ביחס לדברים שאנחנו רוצים לדרוש מכל אזרחי מדינת ישראל, לקחת חלק בחובות של מדינת ישראל כדי לקיים אותה לאורך שנים טובות ונעימות.
“יושב-הראש, שנינו גדלנו באותה ערוגה, אנחנו מבינים שגיוס לצה"ל הוא לא בדיעבד, הוא לכתחילה, בארץ ישראל. אני רוצה שלומד התורה יתגייס, אני מוכן להגיע להסכמה שבעולם החרדי, לומדי התורה לא יתגייסו, אני מבין. אבל אני חושב שמימוש של לימוד התורה, הוא בעצם הגיוס לצה"ל.
“ללא לימוד התורה, אין קיום לאומה הישראלית, אני אומר את זה כל הזמן. ללא לימוד התורה, בעיניי אין באמת קיום ואני חושב שמה שהחזיק אותנו מימי אברהם אבינו, בואכה כל ההיסטוריה היהודית, זה העובדה שיש לעם ישראל תורה.
“האמירה בסעיף השני אומרת שאם יש ערך יסוד של לימוד תורה, אי-אפשר לדרוש מאדם לקחת חלק בשירות צבאי, או כל דבר אחר.
“אריאל אליהו, בנימין מאיר הראלי, הרב נהרן אשחר, מלכי אגרוס, יהונתן גרינבלט, אמיתי צבי גרנות, איתי דישון, אחיעד אסקל, סעדיה יעקב דרעי, אורי יצחק חדד, זיו חן, אופיר טסטה, אפרים רחמן, יקיר יעקב לוי, שלום מנחם, אלקנה נבון, שי פיזם, איתן פיש, אליהו משה שלמה, מרדכי קדמון, איתן דב רוזנצווייג, כל האנשים האלה זה אנשים שהיו בישיבה, הלכו לחזית, חלקם נפלו. חלקם נפלו כשספר בפאוץ' שלהם.
“חוק המעונות היה אמור להיות בדיון בוועדת העבודה והרווחה, והוא הועבר לוועדת הכספים, השאלה אם זה מאותן סיבות של הסכמות בין יושבי-ראש הוועדות.
“הרב דרוקמן אמר את זה בצורה הכי ברורה, הוא אמר שאנחנו לומדים תורה בגלל חובתנו הלאומית ואנחנו הולכים לצבא בגלל חובתנו התורנית. כי התורה מצווה אותנו, בארץ ישראל ביתר שאת, להתגייס לצבא, לשמור על הארץ, לרשת אותה. ברגע שמשתמשים בתורה עצמה כדי לא להגיע בשירות בצבא, אני פוגע במצוות התורה עצמן.
“אני רוצה שלא יהיו מעצרים, אלא שנסדיר את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר. זה הדבר הראוי והנכון. כשלבן שלי הייתה בעיה בדחיית שירות, דאגתי להסדיר את זה.
“כדי שזה יהיה, לא צריך חוק. כבן אדם שמשתדל, כמה שאני יכול, ללכת לפי התורה, חקיקת חוק על לימוד התורה, פוגע בלימוד התורה, פוגע בערך של לימוד התורה. פוגע ביכולת של כל עם ישראל, על כל המנעד שלו לכבד ולאהוב ולחבק את עולם התורה.
“הדבר הזה מעיד שאפשר ליצור ספרא וסייפא במדינת ישראל וחבל שזה לא קרה גם בעולם החרדי.
“החוק הזה הונח ב-2023, החוק הראשוני והייתה מטרה בחוק, בדברי ההסבר. עכשיו הונח חוק מתוקן, מה ההבדל ביניהם? איזה הבדל יש בין מטרת החוק הראשון למטרת החוק המתוקן?
“תכלית החוק הזה לא ברורה לי. גם היועצת המשפטית אמרה שהתכלית לא ברורה וגם לפי הדברים שנאמרו פה, לא ייתכן שמחוקקים חוק-יסוד, כדי לאפשר לשופט לשחרר או לתת עוד כלים כדי לעמוד.
“האבסורד הגדול, וראיתי את זה גם בדוח של הייעוץ המשפטי, זה שמצד אחד מסירים את הגבר כדי שאפשר יהיה לקבל סבסוד למעונות, מצד שני ביחס לחישוב התנאים והנקודות מכניסים אותו כחלק מהנפשות בתוך המשפחה.
“אם יש משהו מסוים שיכול לעזור לנו להרחיב את שורות צה"ל - זה אחד מהם - אני חושב שנכון להשתמש בו עד הסוף, לא למצוא איזו דרך עוקפת לחוק הגיוס.
“אני מבקש שסוגיית המילואימניקים תהיה חלק מהחוק הזה, ואני מבקש שסוגיית הוצאת הגבר כדי לקבל את התעדוף ואחר כך החזרתו כדי לקבל תעדוף גבוה יותר בסבסוד תתוקן.
“יש את הקבוצה של משרתי המילואים שאצלם שני בני הזוג עובדים, קבוצה שנפגעת אנושות ואמרו לי שיכניסו אותה, שיהיה תעדוף.
“זה רק מראה, למרות שהמשימה מאוד מאוד חשובה לנו כציונות דתית, אנחנו עדיין חושבים, אנחנו שמים את הכסף הזה בקואליציוני כרגע, אבל בעתיד צריך לעבוד כדי שזה יהיה בבסיס תקציב, אבל זה רק באלה שעושים כמו מכינות, שמים 150 מיליון שקל בבסיס התקציב.
“מדובר על מעל 400 קהילות שעושות פעילות בלתי רגילה במצבי סיכון, מצבים של מלחמה וכן הלאה, והם כל שנה מחכים לתקציב שלהם חצי שנה. בדבר הזה באמת חייב להיות לפחות חלק מהכסף הזה שיהיה בבסיס התקציב.
“אנחנו פוגעים גם בכלכלה, גם ביכולת לתת לאנשים תמריץ כדי לצאת לעבודה ולייצר מצב שבו אנחנו לא מגדלים משפחות עניות, אנחנו מגדלים משפחות שיש להן יכולת כלכלית, משפחות שיודעות לחנך את הדורות הבאים בצורה טובה יותר.
“עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, כשהמצב הוא חמור מאוד, אנחנו יודעים מה קורה גם ביחס לחוק הגיוס וגם ביחס למציאות הצבאית והצורך בכוח אדם בצה"ל, אני חושב שאסור שחוק כזה יעבור.
“אבל העובדה שאנחנו לא דורשים לא עבודה ולא לימוד תורה מהגבר כדי לקבל היא, בעיניי, אבסורד מוחלט ואסור שהדבר הזה יקרה. לא רק שלא נעודד לימוד תורה, הפוך, נגרום לכך שמי שיכול לא ללמוד תורה ולקבל סבסוד יעשה זאת.
“- - גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים, כמו בשנתיים וחצי האחרונות, וביתר שאת. בימים האחרונים אנחנו רואים איך הצפון מותקף, איך המציאות שם היא מציאות קשה ביותר עבור התושבים. ואחד הדברים שאני שומע מהאנשים שאני מדבר איתם שם – לא מספיק שהמציאות שלהם קשה ומאתגרת בכל שעה נתונה, הכאב הגדול שלהם הוא שהם מרגישים שאנחנו – שאזרחי מדינת ישראל חזרו לשגרת החיים ושכחו אותם. הכאב הגדול שלהם הוא שאנחנו כמנהיגי ציבור, ככנסת, ממשלה – תחושה ששכחו אותם.
“אני מבקש ומציע לכל חבריי חברי הכנסת לפתוח רגע אחד את אפליקציית פיקוד העורף בטלפון, להוסיף עוד אזור עניין אחד, בצפון הארץ, וכך כולנו נחוש את המציאות שם.
“בימים האחרונים אנחנו רואים איך הצפון מותקף, איך המציאות שם היא מציאות קשה ביותר עבור התושבים. ואחד הדברים שאני שומע מהאנשים שאני מדבר איתם שם – לא מספיק שהמציאות שלהם קשה ומאתגרת בכל שעה נתונה, הכאב הגדול שלהם הוא שהם מרגישים שאנחנו – שאזרחי מדינת ישראל חזרו לשגרת החיים ושכחו אותם.
“יום ירושלים נקבע כיום הזיכרון לנופלים בדרכם מאתיופיה לירושלים דווקא בגלל שהנופלים נפלו כשטעם ירושלים בפיהם, כשהמחשבות על ירושלים בפיהם.
“יום ירושלים נקבע כיום הזיכרון לנופלים בדרכם מאתיופיה לירושלים דווקא בגלל שהנופלים נפלו כשטעם ירושלים בפיהם, כשהמחשבות על ירושלים בפיהם. בכל שנה בהר הרצל, באנדרטה הממלכתית לנופלים, אנחנו מציינים את יום זכרם. וגם אני, שהלכתי במסע הזה 1,000 ק"מ, וגם אני, שהייתי בסודאן שלוש שנים תמימות בציפייה להגיע לירושלים – סבל עצום, קושי בלתי רגיל לחיות בזהות בדויה, לחיות בזרות, לחיות בספק, שלוש שנים זה קשה מאוד – אבל כולנו, כולנו, אדוני היושב-ראש, ברגעים הקשים חשבנו על ירושלים וזקפנו את קומתנו. ברגעים הקשים האלה חלמנו על ירושלים, והפחנו תקווה גם ברגעים האלה. אז גם אני זכיתי מצד אחד לעבוד קשה בסודאן, לפרנס משפחה בגיל שבע עד תשע, וגם אני זכיתי להגיע לכאן, להתאחד עם עם ישראל ולפעול כאן לאחדותה ולשלמותה של האומה כולה.
“יש לנו עוד 83 כאלה. אני בקשר עם עוד שלושה, ברוך השם, אבל אנחנו חייבים שמדינת ישראל, אדוני השר, שממשלת ישראל, תיקח על עצמה כמשימה.
“אי אפשר לעמוד בפני המשפחה, בכל פעם מחדש, ולהגיע אליהם כשאין לנו שום תשובה ושום התקדמות בנושא. אמרתי את זה עשרות פעמים, אני אומר את זה עוד פעם כאן: כל זמן שאין לנו מה לחדש בנושא הזה, אנחנו נכשלנו – כולנו.
“אני מבקש גם מהמשטרה, גם מהגורמים המקצועיים של החקירות הנוספות שיצאו מגדרם כדי לתת תשובה – אי אפשר.
“הרי זה דבר ידוע מראש, אנחנו שנתיים בתוך הסיפור הזה. אנחנו נמצאים באיזשהו רגע לפני שאי-אפשר יהיה לעשות את הפעולות.
“זה לא אליכם, אבל אני רק אומר לכם, הם לא מצליחים בגלל שמלכתחילה, לדרוש שגוף שיכול להגיש זה מי שמשדר לפחות 50% מהשידורים שלו באמהרית, זה בלתי אפשרי. כלומר גופים אחרים לא יכולים להתחרות, יש אחד או שניים כאלה, זה הכול, וזו בעיה.
“אני חושב שנכון באמת שתהיה הגבלה, שתהיה רגולציה באופן כזה שהרשויות לא תעשיינה כל מה שבא להן, כי יש לנו דברים שהם ברמה הלאומית וברמה כלל-עולמית ולכן יש חשיבות גדולה להערות האלה.
“זה לא רק משרד החינוך, אלה לא רק אנשי המקצוע, אלא ההורים ואנשי הקהילה חייבים לדווח על עבירות, ולנסות להניע את הילדים האלה למקומות טובים יותר.
“אנחנו עוסקים בחינוך, אנחנו עוסקים באלימות, באמת קשה לי לנהל את הדיון הזה כאן, ואני איש חינוך בעצמי.
“אנחנו רואים עלייה באלימות במרחבים הציבוריים, בבתי הספר, ברשתות החברתיות, שיח אלים הופך לנורמה, סף הרגישות יורד, היכולת של בני נוער לפתור קונפליקטים בדרכים לא אלימות נשחקת.
“ברגע שתהיה ועדה כזאת, שהיא בין-משרדית, שכל המשרדים שמים על זה כסף, ושמים על זה את הקשב המקצועי שלהם, הפתרון יכול להגיע למקום הרבה יותר טוב.
“המערכת החינוכית היא לא רק מקום להעברת ידע, היא מקום שבו מעצבים ערכים, גבולות, אחריות אישית וכבוד לזולת.
“השאלה היא אם העניין, המגבלה התקציבית שדוברה קודם לכן יכולה להיות מוסרת בגין זה שאתה אומר: אנחנו כמשרד ניקח על אחריותנו את הנושא הזה?
“רק לאמירתו של משרד האוצר, יש 100 מיליארד למשרד החינוך, והוא צריך לכלכל את צעדיו בתוך המסגרת - - - הזאת, מה אתה אומר על זה?
“כנראה שצריך גם לשנות את הכללים בנושא הזה, כי אנחנו מבינים שהגילים הולכים ויורדים, לצערנו.
“אבל מעבר לכך, להשתמש בחומרת העונשים הכבדים ביותר, כי אנחנו מבינים שהדבר הזה הוא למען יראו וייראו וגם מזור לאותה משפחה שאיבדה את היקר לה.
“אבל חשוב לומר בצורה ברורה, זהו לא דיון של ועדת ביטחון פנים ולא של מערכות אכיפת החוק, אנחנו לא עוסקים כאן בחקירות פתוחות ולא בענישה, זהו דיון של ועדת החינוך, יחד עם הוועדה לזכויות הילד, ולכן האחריות שלנו היא לשאול שאלה אחרת לגמרי: איך הגענו למצב הזה? ומה אנחנו עושים כדי לשנות את הכיוון?
“הזירות שדיבר עליהן מנכ"ל משרד החינוך חשובות מאוד, ונכון להעצים אותן עוד ועוד, גם זירת התלמידים, גם זירת ההורים וגם זירת המחנכים. בכל זירה כזאת צריך להשקיע כספים, וראוי ונכון שמשרד החינוך ישקיע בזה המון, כדי שיהיה לנו שינוי פה בעשור הקרוב.
“אנחנו פותחים את הדיון החשוב והכואב הזה בוועדת החינוך, דיון שנוגע בלב החברה הישראלית, התגברות האלימות בקרב בני נוער.
“אני באמת אומר, אני מבין את כאבן של המשפחות, שבן אדם שלקח לו כמה שעות לתכנן, לבוא עם כוחות נוספים, לעשות את כל ההסתרה הזאת – חייבים לשנות.
“זה לא קרה ברגע אחד, מדובר פה בבן אדם שתכנן את הכול במשך כמה שעות, אז אי-אפשר לקרוא לזה אדישות.
“די לפרקליטות להיות בצד של הרוצחים ולהקל בעונשים, הגיע הזמן לחוקים משפטיים חדשים לקטינים, עכשיו.
“אנחנו חייבים, חייבים לתת לו מעטפת רחבה ככל האפשר, גם אם אלה עולים, גם אם זה חייל בודד אחר. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב וחובה עלינו לתת את המענה הזה.
“אני מבין את הרעיון של מה שאמרת, של יום התארגנות מעבר לדברים הרגילים, אבל מאחר שמשך המילואים משפיע גם על הדברים שצריך לטפל בהם, אם זה 14 יום או אם זה 80 יום זה שונה, צריך לקבוע אילו שהם קבועי זמן של סך של 30 ימים או 40 ימי מילואים רצופים, יש לו יום אחד כזה, והוא יודע שיש כפולות לדבר הזה, וזה באמת מטפל.
“א', נושא יהדות אתיופיה, גם בנושא הקודם דיברנו על עליית יהודי אתיופיה לכאן, וגם הנושאים המאוד מאוד כואבים של קהילה מסורה, ציונית, ערכית, מחוברת ברמ"ח איבריה למדינת ישראל ולעם ישראל, ובכל זאת מרגישה מודרת פעם אחר פעם, גם במרחב וגם ביכולת לחיות בביטחון כאן.
“ולכן גם אני חוזר על הדרישה הזאת שנכון יהיה, גם אחרי שנעשה את הפעולה המהירה הזאת עכשיו עם אותו דסק שבות שנקים, בעזרת השם, גם לאחר מכן צריך ליצור מצב שבו יש גורם באתיופיה שיכול לאשר זכאי שבות ולא תהיה סחבת נוספת גם אחרי הסוגיה הזאת.
“כפי שאתה יודע, בכל שלוש וחצי השנים שאני פה אני עוסק בכך שתהיה הזדמנות שווה ליהודי אתיופיה לקבל את הזכות לעלות ולהתחבר כאן עם כל עם ישראל.
“דיברנו על מאי, היו כל מיני עכבות, הבנתי, דיברנו על תחילת חודש יוני, עכשיו את אומרת יולי. אני לא מצליח להבין. אני לא מבין את סדר הגודל של האירוע הזה. זה אירוע ברמה של חיים ומוות.
“כלומר, אנחנו מדברים על זה כבר שלוש וחצי שנים וכל הזמן זו דחייה על גבי דחייה. אני רוצה שתמצאו פתרונות ולא בעיות. יש פתרונות בשטח. אם רוצים, אם באמת יש נפש חפצה, אפשר למצוא פתרונות ולא לעכב את זה בגלל מסיבה כזאת או מסיבה כזאת.
“בכל יום או יומיים אני מקבל תמונות ואני מקבל זעקות של אנשים שממתינים כבר 20 ו-30 שנה באתיופיה באזורים השונים על כך שהתושבים המקומיים סוחרים בהם, ממש סוחרים בהם – חוטפים אותם, דורשים כספים, כי יש להם קצה בארץ, הם דורשים כופר, מבקשים כופר במאות אלפי שקלים, והאנשים האלה נאלצים לשלם.
“אתם מבינים שאנחנו עוסקים בדיני נפשות? אתם מבינים שאנשים מתים שם כל הזמן כשאנחנו לא פועלים בנושא הזה?
“האפשרות לקבל מענה רפואי בקריית שמונה הוא חסר. ידוע. אנחנו גם יודעים להגיד שאורח החיים הוא שונה, לכן אני רואה חשיבות. זה שונה מכל בית חולים אחר.
“אני בכל זאת אומר כמה הפעילות שעושה אלי מצילת נפשות ממש.
“זה בסיס שהוא מאוד קיומי כי זה בריאות, לכן יכול להיות שצריך להיות בתקציב, אבל וואנס אין את זה.
“אנחנו נותנים כספים למקום שהמדינה בתקצוב הרגיל שלה לא מתקצבת.
“לא רק שהוא אקסטרה, אלא מקומות שבהם המדינה בתקצוב הכללי לא נותנת כסף לדברים האלה. הרבה פעמים זה בינוי, הרבה פעמים זה דברים תוספתיים שהם מייעלים את העבודה שהמדינה נותנת.
“האופן שבו הם פועלים כדי לתת אפילו מזון לאנשים הוא באופן כזה שהוא מכבד, שאדם לא מרגיש שהוא רק מושיט יד וכן הלאה, ולכן הפעילות שלכם היא חשובה.
“מה שהציג עכשיו על Dtec של דרוזים, אותו דבר יש לעולים יוצאי אתיופיה גם בוגרי צבא, שנקרא טק קריירה.
“אנחנו מכבדים את כל הבקשות. אנחנו דנים בהן ובסוף נצטרך לעשות תיעדוף, כי בסוף השמיכה היא אותה שמיכה.
“אני רק אומר שצריך לשים לב שאנחנו, ברצותנו להגיע להישגים גבוהים לא נפגע בכל מיני תהליכים אחרים.
“אני לא נגד אבל בסוף צריך לראות, ואמרתי את זה בפתח דברייך, שאנחנו לא הולכים שבי אחרי הקסם הזה ומאבדים הרבה דברים שמאפשרים לנו דווקא התפתחות קוגניטיבית הרבה יותר רחבה בזמנים יותר מאוחרים.
“הרי אם אני עושה את הכול דרך המסכים ואני מייצר תנועה בכיתה באמצעות המסכים, זה לא באמת דינמי. זה המסכים דינמיים.
“השאלה היא אם יש בכלל אפשרות ברמה ארצית לתת לקהילות מסוימות סיוע בהקשר הזה? דירה נאה מרחיבה את דעתו של אדם. אנחנו רוצים שיהיה שילוב חברתי טוב.
“כשאתה נותן לילד בכיתה חכמה שכל כולה היא חכמה והלפטופ והמחשוב, זה מה שמלווה אותו גם בכיתה, לא הדברים האחרים, אפילו המחברת, אתה מאבד משהו.
“עד עכשיו דיברנו על הדבר הכללי, הלאומי, אבל גם בהיבט של יהדות אתיופיה אני יודע להגיד שכל מה שקשור למבנים שהם מבנים ציבוריים, יש קושי מאוד גדול בעיקר באוכלוסיות מוחלשות לתחזק, שיפוץ או בנייה חדשה של מבנים, ותמיד נמצאים בדברים ארעיים לאורך 20, 30 ו-40 שנה.
“אם ה- AIהוא המתווך של כל סיפור הידע, יש בזה בעייתיות.
“האם ניתן לקהילות מסוימות, לאזורים מסוימים כמו שדיברנו קודם לכן, איזה שהוא תיעדוף בהקשר הזה של מבנים?
“כשיש גיאוגרפיה רחוקה גם התודעה של התלמידים היא אחרת לחלוטין. כשבן אדם נמצא בפריפריה חברתית, נגיד לוד, שאני לא מזלזל בזה, עדיין היכולת שלו להגיע לתל אביב ולמקום מסוים ברבע שעה נסיעה כשהיא קיימת, אז היכולת שלו לעוף היא יותר גבוהה.
“ברור לחלוטין שמבחינת ההטמעה ככל שילד צעיר יותר ונכנס לעולם של AI, הוא מקבל תשתית הרבה יותר חזקה לקומות הבאות, אבל ברור לחלוטין שכשהוא מאבד את ילדותו ומאבד את כל הדברים האחרים שלומדים בכיתה א' עד ו', אז את זה הוא לא יוכל להשיג לעולם.
“ברגע שרשות מקומית הגישה כמו שצריך, היא מקבלת. אין לה התניה.
“לראות, שכשאנחנו מקצים לפריפריה הגיאוגרפית כספים, לראות שהדבר הזה לא מותנה בשום מצ'ינג. ברגע שהוא מותנה במצ'ינג אנחנו יודעים להגיד שהמקומות האלה לא יודעים לצרוך, המתנה הגדולה שתהיה, עדיין קשה לצרוך.
“לנסות להראות שכאילו פעילות של גרעין תורני, זה דבר של ניצול כספי המדינה, לצערי זה דבר שהוא לא בסדר, לא נכון.
“ינון, מה שאז נאמר זה שיש עבודה על הדבר הזה, יש גם תקציב להכין את הדבר הזה מבחינת רמאויות וכן הלאה, ברגע שהם יהיו מוכנים הם יגישו את זה. השאלה מה קורה, איפה זה עומד עכשיו.
“אנחנו מדברים פה הרבה פעמים על סוגיה של לעבור לבחירות ממוחשבות במקום הקלפיות, במקום כל הדבר המיושן הזה, גם מבחינה טכנית וגם מבחינת מה שאנחנו משקיעים בזה. איפה זה עומד? למה לא עוברים?
“אחת, אני מציע שזה לא יהיה מדד, ואם זה לא כרגע מדד, המצ'ינג, אז מצוין. כך אנחנו יודעים לתת מהקרן למקומות שחסר להם יותר.
“אחרי שעשינו את החלק הזה, כדי לקבל את הכסף מהקרן משרד החינוך לא יוכל להתנות במצ'ינג לפחות לרשויות שבפריפריה 4, 5 ומטה, ואז אנחנו מצליחים לייצר איזה שהוא צמצום של הפערים שקיימים לנו גם בחינוך וגם במתקני החינוך השונים.
“באמת הסוגיה של הבינוי היא מרכזית וחשובה. "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ", וכשהדירה נאה אז אפשר גם ללמוד. אני באמת רואה בזה חשיבות גדולה מאוד.
“בעבר משרד החינוך העביר את זה למשרד החקלאות. החזיר את זה עכשיו למשרד ההתיישבות. כל פעם שהם מועברים הם למעשה נפגעים, כל הקהילות האלה.
“השאלה היא אם נוכל בהקצאה הזאת להגדיר קהילות משימתיות ולא גרעינים? ברגע שהגדרת את זה קהילות משימתיות, תוכל להכניס לזה גם קהילות של יוצאי אתיופיה, גם קהילות של יוצאי קווקז, גם מקהילות של בני מקו"ם בפריפריה, כלומר באר שבע, קריית שמונה.
“אחת הבעיות הגדולות זה שאם יש רשות שהיא חלשה כלכלית, כשאתה נותן לה חלק מהכסף, היא לא מסוגלת לנצל את הדבר הזה.
“אני רוצה לבקש לתת תיעדוף יתר לפריפריה על פני המרכז, לא חלילה כדי לפגוע במרכז אלא ההבנה שהצורך הוא יותר גדול.
“נגיד מגרש עולה לי מיליון שקל והצלחתי להשיג 200,000 שקל שביקשת ממני. נתתי אותם לבנייה וגמרנו. אין לי כדי לתחזק הלאה, לכן זה לא נותן לך את המענה של תיחזוק אותו מגרש לאורך זמן.
“אני יודע להגיד שהמסקנות היו שמערך הגיור לא יכול לתפקד ולתת מענה מיטבי למתגיירים הממתינים בכל האספקטים של הגיור בגלל חוסר בדייני גיור ובמוהלים.
“בשנה שעברה דיברנו על זה שיש עיכוב גדול מאוד ביחס למתגיירים שממתינים זמן רב. דובר שעניין דייני הגיור יתוגבר. יש התייחסות בתקציב הזה לעניין טווחי הזמן שממתינים לגיור?
“לצערי, סוגיית בריאות הנפש בכלל, לא רק בקרב יוצאי אתיופיה, היא נמצאת במה שנקרא בקרן זווית, ולצערנו, אני אומר, במלחמה הנוכחית זה התעצם והצורך גדל מאוד משמעותית, גם בקרב האזרחים, גם בקרב לוחמים, גם בקרב האנשים שהיו בחזית, וזה דבר שהוא כל כך משמעותי וחשוב.
“הרי יש כבר את התוכנית, היא קיימת, יש 180 מאמני חוסן, את עושה התאמה של התוכנית הזאת ליוצאי אתיופיה בהיבט התרבותי ובהיבט השפתי. אני שואל עכשיו, מה אחוז ההתאמה? האם יותר בתרבותי ופחות בשפתי?
“המלחמה הזו יצרה מצב שבו תקציבים רבים הושתו לדבר הזה, כ-5 מיליארד שקל הושת לסיפור של בריאות הנפש בכלל. זה נכון לגבי צה״ל, לגבי כולם. ויכול להיות שכאן משרד הבריאות צריך לקחת חלק מהעוגה הזו ולהגיד, הנה, זה משמעותי גם לנו, וזו הזדמנות שאפשר יהיה להרחיב, מה שאמרה פנינה קודם על שני תקנים, להגדיל את זה ל-20 תקנים.
“אחד, ההתאמה התרבותית והשפתית היא מאוד משמעותית, כי היא פותחת, לא בגלל יכולת ורבלית כזו או אחרת, אלא היכולת לפתוח אדם, לשתף דברים כל כך צנועים שבתוכו, הם רק עם המרחב שמסביבו הוא מזמין.
“אם ישנם כרגע 180 מאמני חוסן, האם על פי התוכנית הזאת אנחנו מדברים על הכשרה של עוד מאמנים או לקיחה של מאמנים קיימים, ואז אתה רק עושה להם התאמה?
“אני, עוד לפני המלחמה, הגשתי חקיקה שמבטלת את האפליה ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון. ישנה אפליה גזענית כלפי יהודים ביהודה ושומרון, שבה יהודי שרוכש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לרשום את הקרקע הזאת בטאבו, אלא דרך איזשהו מינהל, דרך איזושהי דרך עוקפת, בעוד פלסטינים שחיים ביהודה ושומרון יכולים לרכוש קרקע, יכולים לרשום את הקרקע על שמם בטאבו, והדבר הזה הוא אפליה גזענית ממעלה ראשונה. עוד לפני המלחמה הגשתי את החוק הזה לשינוי היחס כלפי יהודים ביהודה ושומרון,
“התפקיד שלנו, בסופו של דבר, הוא להיות בכל חלקי אדמתנו – ביהודה ושומרון, בדרום, בצפון, גם ברצועת עזה – כי זו ארץ חמדת אבות, זו המדינה שלנו, זו חלקת האדמה שלנו, זו חלקת האדמה של עם ישראל על כל גלויותיו.
“ואתמול קיבלנו בשורה גדולה מאוד מאוד, שהממשלה בעצמה מחליטה שהדרך הזאת שבה יהודי לא יכול לרכוש קרקע תתבטל מאליה, והחוק הירדני עוד מלפני קום המדינה יתבטל.
“ישנה אפליה גזענית כלפי יהודים ביהודה ושומרון, שבה יהודי שרוכש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לרשום את הקרקע הזאת בטאבו, אלא דרך איזשהו מינהל, דרך איזושהי דרך עוקפת, בעוד פלסטינים שחיים ביהודה ושומרון יכולים לרכוש קרקע, יכולים לרשום את הקרקע על שמם בטאבו, והדבר הזה הוא אפליה גזענית ממעלה ראשונה.
“התפקיד שלנו, בסופו של דבר, הוא להיות בכל חלקי אדמתנו – ביהודה ושומרון, בדרום, בצפון, גם ברצועת עזה – כי זו ארץ חמדת אבות, זו המדינה שלנו, זו חלקת האדמה שלנו, זו חלקת האדמה של עם ישראל על כל גלויותיו. ובעזרת השם, אנחנו מקווים שהגאולה והחלת הריבונות שמתחילה עכשיו תביא למצב שבו גם הגלויות יתקבצו ויגיעו לכאן, וגם אויבנו יבינו שאנחנו באמת ממשיכים לגאול את אדמתנו לעולמי עד. תודה.
“תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חוק חשוב מאוד.
“לאמור, עם ישראל יהיה שלם וחזק רק אם כל שבט יביא את התכונה המיוחדת לו. העובדה שעכשיו אנחנו מביאים את יהדות מרוקו ואנחנו מביאים את כל הקבוצות והשבטים, זה יביא את החוסן והעוצמה, ולא המגזריות.
“הוא לא חשוד בזה – הציבור שהוא מייצג מתגייס כל-כולו לצבא ההגנה לישראל.
“תקשורת תפקידה לפקח ולבקר, לא להיות עוינת, אבל בסדר.
“חבר הכנסת מיקי, אני אומר, למרות ובזכות זה שאני בתפקיד הזה, אני אומר שבסוף החוק הזה הוא חוק גיוס. נכון שיש בו הרבה דיוקים שצריך לדייק אותם. אנחנו שם – אתה ואנוכי שם כדי לדייק ולהביא את זה לשם. אבל צריך להבין שבסוף אנחנו צריכים כוחות לצה"ל, בסוף אנחנו צריכים לגייס את החברה הישראלית, וצריך לעשות את זה בצורה כזאת שבאמת יתגייסו וישרתו במקומות הכי חשובים וטובים בצה"ל.
“אני רק אומר, העובדה שעושים איזושהי ועדה אלטרנטיבית ומתריסים בזה שרוצים לעשות את זה דווקא בוועדת חינוך, זה דבר שהוא לא נכון.
“הקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לשמור את השבת, כולל נסיעה בשבת. אני לא מכיר את הנתונים, אם בעקבות כך יש תאונות דרכים – זאת לא הסיבה כרגע להתיר נסיעה בשבת. אני מבין את הצורך החברתי והחשוב לתחבורה ציבורית, אבל לא בשבת.
“תלמידי ישראל רבים, מכיתות י' עד י"ב, מתכוננים לבחירות הבגרות. בשל המלחמה, משרד החינוך נערך להתאמות למפונים ולנפגעי המלחמה, אך לא לשאר התלמידים שנפגעו גם הם. מדובר בעוול קשה בעבור תלמידים שנפגעו באופן עקיף, וזה נוסח השאילתה.
“אתה יכול להגיד הגדה המערבית. הכוונה תהיה ליהודה ושומרון. תודה רבה.
“בשל המלחמה, משרד החינוך נערך להתאמות למפונים ולנפגעי המלחמה, אך לא לשאר התלמידים שנפגעו גם הם. מדובר בעוול קשה בעבור תלמידים שנפגעו באופן עקיף, וזה נוסח השאילתה.
“זה אומר שאנחנו מצפים שהיום הזה לא יהיה רק נחלת יהדות אתיופיה; הוא יהיה נחלת כלל אזרחי מדינת ישראל, כלל עם ישראל, כי אנחנו מאמינים שרק שמרנו עליו.
“ולכן אנחנו מבקשים, גם חברתי פנינה וגם אנוכי, לקיים דיון בוועדת הכנסת שבו נדון או לשנות את תקנון הכנסת או לחוקק חוק שבו בשבוע שחל בו כ"ט בחשוון, שזה יום הסיגד, הכנסת תחויב לציין את היום הזה כאן על בימת הכנסת, ולא כהצעה לסדר-היום של חברתי ושלי כאן בכנסת.
“השנה יש הרבה מאוד גופים שעושים פעילות בבתי הספר וגם בתנועות הנוער. זה מעורר השתאות ומבורך מאוד מאוד, יישר כוח. אני מקווה שהמגמה תימשך עוד ועוד.
“כשמנסים שנייה להבין מה עושים ביום הזה, אז יהדות אתיופיה, כפי שאמרה חברתי פנינה, יהדות אתיופיה נהגה לקיים, לציין את היום הזה בכל שנה בכ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום כיפור; מין מעבר כזה מהממד הפרטי והמחילה הפרטית והקומה הפרטית ביום כיפור בינינו לבין בוראנו, מעבר של 50 יום עד הקומה הלאומית, הקומה הקהילתית, שבה אנחנו מבקשים מחילה ברמה הלאומית. זו המשמעות של היום הזה.
“ולכן, תשובתך, שבה אתה אומר: נעשה התאמות בעקבות פניות – זה מאוד מאתגר, זה מאוד קשה. כי אותם חלשים אולי יפנו, אבל אותם תלמידים שהם באמת טובים ואיכותיים ויש להם יכולות, הם לא תמיד יפנו.
“אין בעיה לדבר בערבית, ולכן אני אוכף את מה שבתקנון. לא יכול להיות שכל פעם שמישהו מדבר בערבית את עוצרת אותו. לא יכול להיות.
“אמרתי בעבר, ואני אומר גם עכשיו, אדוני היושב-ראש: יהיה חוק גיוס אמיתי, חוק גיוס אפקטיבי, או שלא יהיה חוק גיוס בכלל. מי שיעז להוציא את עצמו מהגנת המדינה, נראה לו את הקלטות האירוע הזה שקיימתי הבוקר, אספר לו את סיפוריכם.
“זהותה של המדינה נבנתה בזכות העולים, ואנו גאים להרים ראש ולהגיד בגאון: אני עולה. בחרתי להיות כאן וזה הבית שלי. המסר בעלייה לישראל, שנמשכת גם בימי המלחמה ונגד כל היגיון אנושי, מחזק את הרוח במדינה ומראה לעולם כולו כי גם לאחר 7 באוקטובר לא נישבר.
“אני רוצה לדבר על גלי בהרב-מיארה. עליה, על האומץ, על היושרה שלה, על זה שאתם כולכם נופלים עליה. למה? הרי היא גיבתה עשרות הצעות של הממשלה במהלך המלחמה, עשרות החלטות של הממשלה.
“איפה נפלה היועמ"שית? כשהיא החליטה לשים לכם ברקס בחוק הגיוס. וכשידעתם שחוק הגיוס יכול להפיל את הממשלה, נכנסתם להיסטריה, אין לי מילה אחרת.
“משפחה שבתה נעדרת, לא מקבלת קול, במה או תשומת לב, משפחתה מבקשת כבר שנה כי היימנוט תוגדר כחטופה, אך לא מקבלים תשובה ברורה בנושא. זה לא עניין מקומי של היימנוט בלבד, זה עניין לאומי של ערבות הדדית, של מדינה דואגת, של מערכת שמפעילה את מלוא יכולותיה, כשהיא נשענת על ערכי יסוד.
“השבוע שמעתי על עוד סיפורים של ילדים נעדרים בארץ ישראל, ולא רק זה, על סיפורים דומים שעלולים לחזור אם לא נפעל בכל המערכת. אנחנו חייבים להעלות מודעות שגם כאשר אין רעש תקשורתי אדיר, הפרט לא יישכח ובפרט קבוצות מוחלשות יותר.
“שתיים, לכנס דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת – כן, באופן חריג בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אני מבקש דווקא את ועדת החוץ והביטחון כדי להביא רעיונות חדשים, כלים חדשים, גם טכנולוגיים, גם שב"כ, יחידות מיוחדת ועוד, לאיתורה של היימנוט ולהחזרתה לחיק משפחתה, דיון מחייב ציבורי עם הצבת יעד וכולל שקיפות יחסית מול הציבור, כך שניתן יהיה לוודא שמערכת הביטחון, המשטרה, המדינה, לא מתעייפים או מחכים שיחלוף הזמן.
“כחבר ועדת הכספים לא נוח לי עם תקציבים ותיקוני תקציבים חוזרים ונשנים. לא כך אמורה להתנהל המדינה, לא כך אמור להתנהל התקציב, אבל אנחנו לא בשנתיים רגילות.
“מדובר באנשים מסורים שטובת המדינה לנגד עיניהם, שפעלו לילות כימים כדי לעשות את התקציב הנכון והאחראי ביותר.
“ימין זה הכי טוב שיש. ימין השם עושה חיל. תדע לך שימין השם עושה חיל.
“המלחמה הצודקת מובילה לשינויים תכופים בסדרי העדיפות, נדרשות הוצאות הולכות וגדלות לתחומים שונים, ולכן הגיע ומגיע תיקון התקציב.
“כמי שהוביל יחד עם חברי השר זאב אלקין את הכרזת הכנסת על אי-הכרה במדינה פלסטינית, אני מודיע מכאן, מכנסת ישראל: הצהרות אלו לא ישנו דבר. זו העת להחיל ריבונות, זו התשובה לשנה החדשה הבאה עלינו לטוב, בעזרת השם.
“אולי זו הזדמנות: בדרך, אתמול – למרות הנושא הכאוב כפי שעלה – אתמול עברה החלטת ממשלה מאוד מרגשת של 214 מיליון ש"ח לשילוב יוצאי אתיופיה בישראל, שזה חלק אולי מהנושא הזה, והשרה אורית סטרוק, תודה לך, הזדמנות להודות לך על הליווי, גם בשמחה וגם בשכול, אבל גם בתוכניות הרבות שמופעלות דרך המשרד שלך.
“הכסף הזה מגיע לקהילה בזכות ולא בחסד; קהילה פורצת דרך, שמסעה לארץ ישראל נלמד ומהווה השראה לעם ישראל כולו; אשר בחרה יום יום ובוחרת להשתלב בכלל תחומי החיים.
“החלטת הממשלה מאריכה את פעילות "הדרך החדשה", לשילוב יוצאי אתיופיה, לשנתיים נוספות. מדובר על החלטה בתקציב של למעלה מ-214 מיליון שקלים. ההחלטה נוגעת לכל תחומי החיים ולשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית כולה.
“מדינת ישראל חזקה כששלטון מקומי חזק עומד בבסיסה. זו לא סיסמה, זו אמת פשוטה. השלטון המקומי אינו רק זרוע ביצועית של משרדי ממשלה, הוא רשות עצמאית, יוזמת, מובילה, נאבקת ומשרתת לפעמים הרבה מעבר לסמכויות שהוענקו לה.
“אבל לצד ההוקרה אנחנו מחויבים גם להביט למציאות בעיניים. השלטון המקומי בישראל מתמודד עם אתגרים עצומים: פערים עמוקים בתקצוב ברשויות, סמכויות שלא מותאמות לאחריות בפועל, חוסר סנכרון מול משרדי הממשלה, מחסור חמור בכוח אדם בתחומי רווחה, חינוך וחירום; ולעתים התנהלות בירוקרטית שמקשה במקום לחזק.
“וכאן, מעל דוכן זה, אני פונה אלינו, חברי הכנסת מכל הסיעות. הגיע הזמן להפסיק לדבר על חיזוק הרשויות ולהתחיל לעשות למענם. הגיע הזמן להעביר סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי עם תקציבים, עם גיבוי, עם חופש פעולה; הגיע הזמן לבנות מודל שוויוני לתקצוב שמתקן את העיוות בין המרכז לפריפריה; הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על ראשי רשויות מאיומים, השמצות ולחצים, ותאפשר להם לפעול בלי פחד.
“הגיע הזמן להעביר סמכויות אמיתיות לשלטון המקומי עם תקציבים, עם גיבוי, עם חופש פעולה; הגיע הזמן לבנות מודל שוויוני לתקצוב שמתקן את העיוות בין המרכז לפריפריה; הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על ראשי רשויות מאיומים, השמצות ולחצים, ותאפשר להם לפעול בלי פחד.
“אני רוצה לבקש, אחרי ששקלתי את זה הרבה מאוד ודיברתי עם הרבה מאנשי פיקוד העורף ואנשי מקצוע בתחום ההתרעה, אנחנו מבינים את הדילמה ואנחנו חושבים שהצר איננו שווה בנזק המלך; אנחנו חושבים שהגדלת זמן ההתרעה שווה יותר בחיי אדם מאשר הרציפות התפקודית. ואנחנו יודעים להגיד היום שאפשר שההתרעה תהיה שתי דקות וחצי ושלוש דקות.
“מאידך, אני רוצה לברך את ממשלת ישראל, את כוחות הביטחון, על ההישג העצום במבצע "עם כלביא" למול האיום הקיומי, ראש התמנון איראן, ההישג הזה הוא בלתי רגיל.
“על ירושלים כתוב: עיר שעושה כל ישראל חברים. אז היא תאחד אותנו, בעזרת ה', ורק שנהיה מאוחדים בבנייתה.
“מדינה זה לא חברה עסקית, אלא זו מדינה – חפצת חיים, אז היא לא עושה חשבונות של כסף כדי להילחם ולהציל את עצמה. זה לא עובד ביחד. כסף זה אמצעי כדי לקיים אומה.
“אני אומר: אני לא קורא לחברת כנסת בכנסת ישראל תומכת טרור. היא לא תומכת טרור, זה הכול.
“כמאמר יעקב אבינו, כשהוא על ערש דווי אוסף את כל ילדיו ואומר להם: עם ישראל חי כשאתם כולכם מאוחדים, כל אחד מכם מביא את הצבע הייחודי לו, את הגוון המיוחד לו, את הדעה הייחודית לו, את התרבות הייחודית לו, ובעזרת השם יחד נעשה ונצליח.
“מחובתנו גם לוודא שלקהילה היקרה הזו יש מקום של כבוד בתודעה הלאומית, בתרבות, בחינוך ובזיכרון הקולקטיבי של כולנו.
“ולכן ראוי היה ששתי הסיבות הללו יוטמעו בחוק הזה. לו היו נכנסים השינויים הללו, הייתי מצביע בעד. אם לא – זה לא קרה, אז נצביע נגד ונישאר חברים.