“על הכנסת לעגן בחוק מדיניות ברורה שמעדיפה טיפול ושיקום למשתמשים לצד מאבק נחוש בסוחרי הסמים ובארגוני הפשיעה. יש צורך בחוק שמגדיר אחריות בין-משרדית, מחייב שיתוף מידע, מבטיח זכות לנגישות לטיפול בפריפריה כמו במרכז.
“הגעתי לכנסת, הסתכלתי על דברים שבהם אני יכול לעשות טוב; ראיתי שיש הצעה טובה של השר לוין – הוא יושב פה. אמרתי – אני לא ממציא שום דבר, הקרדיט שלהם. אני, כל תפקידי הוא להציף את זה – אמרתי פה לפני שנה: קחו את זה אתם, אני לא חשוב, קחו, תטפלו.
“הצעת החוק הזו הונחה בעבר על ידי חברים מן הקואליציה, לרבות שר המשפטים, וכיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אני יכול להעיד עד כמה הצעת החוק הזו נחוצה, וזאת לאור הדיונים האינטנסיביים שאנחנו מקיימים בסוגיית הצלת ילדי כת לב טהור שנמצאים כרגע בגואטמלה, ואין מחלוקת בין הבית הזה לבין משרדי הממשלה, ובראשם משרד ראש הממשלה, על הצורך להסדיר באופן רציני ובחקיקה את המענה הממשלתי לניצולי כיתות פוגעניות, משלב ההגדרה של אותה כת ככת פוגענית ועד לפירוט המענים המשפטיים והסוציאליים הניתנים בחוק.
“הבעיה – החוק הקיים לא מאפשר להעמיד לדין את ראשי הכיתות, גם כשהם אחראים ישירים לפגיעה.
“אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי שר הרווחה ומכובדי שר המשפטים, לאור העובדה שהוועדה שאני עומד בראשותה עסוקה בחודשים האחרונים בטיפול פרטני בניצולי כת לב טהור, אני אומר לך, אדוני השר, שיש כאן חוסר דרמטי בחקיקה שמסדירה את נושא הטיפול, מההיבטים הפליליים ועד ההיבטים הרווחתיים.
“לקחתי את הדבר הזה משתי סיבות: א. כי זה לא זז, ולאף אחד לא אכפת באמת; והסיבה השנייה, שאני מכיר את העולם הזה.
“הראשון – הצעת החוק מבקשת לקבוע כי משרד הרווחה יפרסם באתר המשרד מידע בעניין כיתות שיכלול בין היתר את שם ראש הכת, שם המארגן ומנהל הכת והכתובת שבה מתבצעת פעילות הכת. הבקשה סותרת את עצמה ואת מהות הבעיה. הרי אם היה מידע על כיתות כאלה, היה צריך לפעול כנגדן מיידית, לסגור אותן ולהעמיד לדין את הנוגעים בדבר מאותן סיבות שמנויות בחוק בלי הצעת החוק הזו.
“הכוונה של הצעת החוק הזו היא ראויה, התכלית היא ראויה, אבל בפרקטיקה של החקיקה אנחנו יושבים בלהט, מגדירים כל מיני דברים, ואז באים היועצים המשפטיים, או בחיי היום-יום זה לא ניתן ליישום, זה כבר קיים, זה לא בסמכות, ואז התשובה אומרת: בסדר, בוא נעביר את זה בקריאה טרומית ואחר כך תוך כדי.
“הסיפור תמיד קם ועולה כאשר יש אירוע, אבל אין בו משהו שהוא באמת ברמת הטיפול הסיסטמתי המסודר של מדינה. הנושא הזה הוא גם נושא רגיש בעולם כולו, זה לא נושא רגיל. במדינת ישראל אין חוק נגד כתות – תכף אני אציג את החוק הזה – המורכבות היא כמובן להבחין חיצונית בין קבוצות לגיטימיות לקבוצות פוגעניות.