“הציבור הערבי לא שכח את האמירה שערבים הורגים ערבים, זה לא מעניין אותי. זהו השר של הטיקטוק, שר הכישלון, שר סרטוני הרילס והסטוריז באינסטגרם – אבל כישלון מוחלט בהצלת חיים.
“מי יחזיר את 148 הנרצחים מתחילת השנה? שישה מהם על ידי המשטרה – ואת יתר הנרצחים בתקופת – כמה נרצחים בתקופת הממשלה?
“זהו השר של הטיקטוק, שר הכישלון, שר סרטוני הרילס והסטוריז באינסטגרם – אבל כישלון מוחלט בהצלת חיים.
“יד קשה נגד אסירים, יד קשה נגד בתים בנגב – וידיים משולבות מול ארגוני הפשיעה; זכויות האדם וכבוד האדם מתחילים בזכות לחיות. הממשלה הזאת מפקירה חיים, והיא לא מבינה מה זה חיים.
“אני שואל את חברי הקואליציה: אילו זה היה אחד הילדים שלכם, האם הייתם שותקים? לא. הייתם מקימים חדרי מצב, מזעיקים כוחות ומסוקים, ולא נחים עד לתפיסת הרוצחים.
“הילד, אינשאללה, יחלים, אבל מי יחזיר לו את אביו? מי יחזיר את 148 הנרצחים מתחילת השנה? שישה מהם על ידי המשטרה – ואת יתר הנרצחים בתקופת – כמה נרצחים בתקופת הממשלה? 900 – הממשלה והתקופה של שלטונכם הארור.
“אני אומר: כישלון מוחלט של הממשלה מאז תחילת כהונתה.
“סתם דוגמה, אם אתה תתפוס אצלי נשק בבית, אני יכול לצאת מזה בכלום. אפילו בתוך הבית. לכן צריכים לשנות בחוק ולחוקק בשיטה אחרת לגמרי.
“ברגע שיש רצח, שיש מקרה מסוים, שיש משהו קשור לפשיעה בחברה היהודית, מיד מטפלים, יודעים מי הרוצח, מי הביא את האקדח, מי עשה את הכל. מביאים אותו במעגל סגור, מא' עד ת'. ברגע שהעניין הוא בתוך החברה הערבית, אז מיד מתעלמים.
“אם אתם שומעים מספר 133 הרוגים נרצחים מתחילת השנה, זה מספר שיחסית לאחוז האזרחים הערבים במדינה הוא מאוד גדול. זה פי עשר מקולומביה וממדינות העולם שהפשע משתולל בהם.
“היא גם בדעה שלנו, שיש למנוע ולעצור את הקיצוצים של מרכזי המו"פים בכל הארץ. אמרתי לה גם שרוב הנפגעים אינם מהחברה הערבית, אצלנו שני מרכזים שנפגעים – כך עלה בשיחתי אתמול עם ראש מועצת כפר קרע, פארס בדחי – ואנחנו רוצים להילחם בקיצוץ הזה, להחזיר את התקציב לכל המרכזים.
“שמענו לפני כמה דקות פשרה טובה, משרד ראש הממשלה החליט על החזרת 1.4 מיליארד מתוכנית 550.
“מי חוקר את מי שמחזיק בכוח, בסמכות מעצר, באקדח וביכולת לפגוע באזרח? במקום לחזק את עצמאות מח"ש – יו"ר ועדת החוקה.
“זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה. זה לא מתקבל על הדעת, שתלמידים בפריפריה, ברהט, בשקייב א-סלאם, בסח'נין, (אומר בערבית) בכפרים הלא-מוכרים, שהם לא יכולים להתחיל ללמוד. נקודת הזינוק שלהם מתחילה מאחור, רק כי המדינה לא דאגה לתשתית אינטרנטית ראויה. המדינה יודעת לחייב אזרחים לשלם מיסים, מע"מ, מים, חשבונות, הכול, אבל כשהאזרח מבקש תשתית בסיסית, תשתית אינטרנט, פתאום אומרים לו, אין כדאיות, יש בירוקרטיה, יש חסמים תכנוניים, יש בעיות מקרקעין. התירוצים האלה לא יכולים להחליף מדיניות.
“ביישובים ערביים רבים, בשכונות קצה, בכפרים בלתי מוכרים בנגב, בכבישים בין יישובים, באזורי תעשייה ובמוסדות ציבור, הקליטה חלשה ובכמה מקומות אין קליטה בכלל, התשתיות מיושנות והאזרחים משלמים את המחיר.
“לכן, אני קורא לממשלה לגבש תוכנית ייעודית לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה – ובחברה הערבית במיוחד – להסיר חסמים מול הרשויות המקומיות, וגם לעזור לכולם: למוסדות החינוך, למרפאות, לאזורי תעשייה ובכל מקום.
“חברי הכנסת, הצעת החוק הזו איננה תיקון טכני לפקודת המשטרה, זו הצעה מסוכנת שנוגעת בלב הדמוקרטיה.
“המע"מ על ספרי הלימוד הוא מס במהותו, והוא פוגע יותר במי שיש לו פחות.
“לפי דברי ההסבר להצעת החוק, עלות רכישת ספרי הלימוד וחומרי הלימוד במדינה מגיעה עבור כל תלמיד למאות ואף לאלפי שקלים בשנה, ומשפחות רבות מתקשות לעמוד בעלות הזו. עוד מצוין כי 20% מהמשפחות חיות מתחת לקו העוני. זו בדיוק הבעיה – העוני בבית הופך לפער בכיתה; הקושי הכלכלי של ההורים הופך לחסם לימודי של הילד. במקום שמערכת החינוך תהיה הכלי המרכזי לשבירת מעגל העוני, היא עלולה להפוך, בגלל עלויות נלוות, למערכת שמעמיקה את הפערים. ילד לא צריך להרגיש בושה כי אין לו ספר. ילדה לא צריכה להתחיל את שנת הלימודים בפער כי ההורים שלה נאלצו לבחור בין קניית ספרים לבין תשלום חשמל, מזון, שכירות או תרופות. משפחה לא צריכה לקחת הלוואה בשביל לפתוח שנת לימודים בבית ספר.
“בחברה הערבית יש חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק. יש לי תחושה קשה שהמדינה יודעת להיות חזקה מול האזרח החלש אבל חלשה מאוד מול שוטר שפגע באזרח.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי לבקש את תמיכתכם בהצעת חוק פשוטה, צודקת ציבורית וחברתית – קביעת מע"מ בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד לתלמידי מערכת החינוך.
“זו בדיוק הבעיה – העוני בבית הופך לפער בכיתה; הקושי הכלכלי של ההורים הופך לחסם לימודי של הילד. במקום שמערכת החינוך תהיה הכלי המרכזי לשבירת מעגל העוני, היא עלולה להפוך, בגלל עלויות נלוות, למערכת שמעמיקה את הפערים.
“אני מבקש לומר כאן בצורה ברורה, בחברה הערבית הפער הזה עמוק עוד יותר ויותר. ביישובים ערביים רבים, בשכונות קצה, בכפרים בלתי מוכרים בנגב, בכבישים בין יישובים, באזורי תעשייה ובמוסדות ציבור, הקליטה חלשה ובכמה מקומות אין קליטה בכלל, התשתיות מיושנות והאזרחים משלמים את המחיר.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי לבקש את תמיכתכם בהצעת חוק פשוטה, צודקת ציבורית וחברתית – קביעת מע"מ בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד לתלמידי מערכת החינוך. זו איננה הצעת חוק מגזרית; זו איננה הצעת חוק פוליטית. זו הצעת חוק שנוגעת לכל בית במדינה שיש בו תלמיד או תלמידה, לכל הורה שנכנס לחנות ספרים בתחילת שנת הלימודים ומגלה שוב שהחינוך הציבורי, שאמור להיות זכות בסיסית, עולה לו אלפי שקלים בשנה.
“תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לדבר היום על נושא שנשמע טכני, אנטנות, סיבים אופטיים, קליטה סלולרית. אבל האמת היא שזה לא רק נושא טכני בכלל, זה נושא של חיים וביטחון, של שוויון אזרחי, של חינוך, של בריאות, של תעסוקה ושל עתיד.
“הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק מס ערך מוסף כך שמכירת ספרי לימוד כהגדרתם בחוק השאלת ספרי לימוד תהיה בשיעור מע"מ אפס, כלומר המדינה תפסיק לגבות מס על מוצר שהוא חלק בלתי נפרד מהזכות לחינוך.
“תקשורת יציבה היא תשתית בסיסית כמו כביש, חשמל ומים. כאשר אין קליטה סלולרית, כאשר אין אינטרנט יציב, כאשר יישוב שלם או שכונה שלמה מנותקים, זו לא רק אי-נוחות. זה פער שמסכן חיים ומעמיק את ההדרה של הפריפריה, ובמיוחד של החברה הערבית.
“תקשורת מצילת חיים צריכה להיות חובה לאומית. לכן, אני קורא לממשלה לגבש תוכנית ייעודית לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה – ובחברה הערבית במיוחד – להסיר חסמים מול הרשויות המקומיות, וגם לעזור לכולם: למוסדות החינוך, למרפאות, לאזורי תעשייה ובכל מקום. (אומר בשפה הערבית.) כמה משפטים בשפה הערבית.
“תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, הצעת החוק הזו איננה תיקון טכני לפקודת המשטרה, זו הצעה מסוכנת שנוגעת בלב הדמוקרטיה. מי חוקר את מי שמחזיק בכוח, בסמכות מעצר, באקדח וביכולת לפגוע באזרח? במקום לחזק את עצמאות מח"ש – יו"ר ועדת החוקה.
“אני שואל: איך אזרח שנפגע מאלימות שוטר יאמין שהמערכת תחקור ברצינות, אם מי שמנהל את החקירה עלול להיות תלוי במנגנון פוליטי? איך צעיר ערבי, איך אזרח בדואי בנגב, איך מפגין, נהג במחסום או אדם שהוכה במעצר, יאמינו שיש להם כתובת אמיתית? אנחנו מכירים את המציאות. בחברה הערבית יש חוסר אמון עמוק במערכת אכיפת החוק. יש לי תחושה קשה שהמדינה יודעת להיות חזקה מול האזרח החלש אבל חלשה מאוד מול שוטר שפגע באזרח.
“חברותיי וחבריי, ספר לימוד הוא לא מוצר מותרות. ספר לימוד הוא לא פריבילגיה. ספר לימוד הוא חלק מתשתית החינוך הבסיסית של כל תלמיד במדינה. אם אנחנו מחייבים תלמידים ללמוד לפי תוכנית לימודים מסוימת ואם אנחנו דורשים מהם להגיע מוכנים לשיעור, המדינה חייבת לוודא שהעלות של הכלים והספרים מתאימה לכולם. המע"מ על ספרי הלימוד הוא מס במהותו, והוא פוגע יותר במי שיש לו פחות. עבור משפחה מבוססת התוספת אולי מורגשת, אבל אפשרית.
“זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה.
“אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים הרבה על שוויון הזדמנויות. אנחנו מדברים הרבה על צמצום פערים. אנחנו מדברים הרבה על כך שכל ילד במדינה צריך לקבל הזדמנות אמיתית להצליח. אבל אי-אפשר לדבר על שוויון הזדמנויות כאשר תלמיד אחד מגיע לכיתה עם כל הספרים, המחברות והחומרים הנדרשים, ותלמיד אחר מגיע ללא הציוד, לא כי הוא לא רוצה ללמוד, לא, אלא כי להורים שלו פשוט אין יכולת לשלם.
“המחלקה לחקירת שוטרים. במקום לחזק את עצמאות מח"ש, הממשלה מביאה חוק שעלול לפתוח פתח להתערבות פוליטית בגוף שאמור לחקור שוטרים. החוק קובע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה, עם השפעה ממשלתית משמעותית, ומעביר סמכויות שהיו בידי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לידי מנהל המחלקה. זה שינוי דרמטי, לא פרט שולי.
“תמיד אנחנו אומרים ומתגאים שיש לנו את המשטרה הכי חזקה בעולם, יש לנו את האמצעים הטכנולוגיים, הכלים. אבל בסופו של דבר, אחוז הפענוח של מקרי הרצח בחברה הערבית הוא אפס.
“ודבר אחר, המשותף בין צה"ל לבין המשטרה בקשר לאלימות והפשיעה בחברה הערבית הוא שהם מעלימים עין. הנשק נגנב מבסיסי צה"ל, ואחר כך מה עושים בנשק הזה אצלנו, לא רק בנגב.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על גל של הריסות בנגב בימים האחרונים. הגל הזה ממשיך כל יום, ולפני כמה ימים הרסו בתל עראד 40 בתים. אני אומר לכם ואומר לכולם, איפה הייתה המדינה 70 שנה ולא טיפלה בנושא הזה?
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על גל של הריסות בנגב בימים האחרונים. הגל הזה ממשיך כל יום, ולפני כמה ימים הרסו בתל עראד 40 בתים. אני אומר לכם ואומר לכולם, איפה הייתה המדינה 70 שנה ולא טיפלה בנושא הזה? הבדואי, לא קל שיוותר על האדמות של אבותיו – על האדמות ההיסטוריות שלהם לא קל שיוותרו, אין מצב. לכן אני אומר מעכשיו, אנחנו חייבים לחשוב אחרת, לפתוח משא ומתן עם כל האנשים האלו בתוך הקו הכחול, מחוץ לקו הכחול, וזה צריך שיהיה ידוע לכולם – הבדואי לא יוותר על האדמות ההיסטוריות שלו.
“לכן אני אומר מעכשיו, אנחנו חייבים לחשוב אחרת, לפתוח משא ומתן עם כל האנשים האלו בתוך הקו הכחול, מחוץ לקו הכחול, וזה צריך שיהיה ידוע לכולם – הבדואי לא יוותר על האדמות ההיסטוריות שלו.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני עומד כאן היום להביע אי-אמון מוחלט בממשלה שהופכת אזרחים לאויבים. תוכנית יישור קו של השר שיקלי, אבו תעריפה, היא לא פיתוח, היא אולטימטום דורסני שמכוון אקדח לתושבים הבדואים בנגב.
“החוק המחפיר שהיה לפני כמה חודשים, המונע מבוגרי האוניברסיטאות בגדה המערבית לעסוק בהוראה, לצד הצעד המביש של הקפאת ההכרה בתארים מגיאורגיה ומכל מדינות מזרח אירופה לשנתיים – הם גזר דין מוות אקדמי וכלכלי.
“זו אינה שמירה על איכות אקדמית, זו מדיניות מכוונת של דחיקת החברה הערבית לשוליים ומניעת נגישות להשכלה.
“המדינה מדברת על שילוב, אך בפועל היא מפעילה דחפורים וקנסות במקום לקדם תכנון ודיור.
“החברה הבדואית אינה מבקשת יחס מיוחד אלא שוויון ותכנון הוגן.
“הפקרתם אותנו. נכשלתם כישלון חרוץ בהגנה על הזכות הבסיסית ביותר של האזרח, הזכות לחיים ולביטחון.
“המדינה מדברת על שילוב, אך בפועל היא מפעילה דחפורים וקנסות במקום לקדם תכנון ודיור. המצוקה קשה במיוחד עבור הדור הצעיר. - - - אל נבארי, צעיר מצטיין שחקר באקדמיה לתואר בעבודת הגמר שלו לתואר הראשון, חקר את השפעת ההריסות. נאלץ לפני כמה ימים להרוס את ביתו בימו ידיו. סיפורו הוא סיפור של כל אחד שהורסים לו בית, של אלפי צעירים בדואים אצלנו בנגב. 6,000 בתים שנהרסו בשנה האחרונה.
“אדוני היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להשמיע קול זעקה נגד החלטת ממשלה שיצאה אתמול, החלטת ממשלה דורסנית, אללה אכבר, שהיא מוסבת כמניעת רעש, אך מטרתה האמיתית היא השתקת קולו של האסלאם ופגיעה ישירה בחופש הפולחן של מיליוני אזרחים מוסלמים. אללה אכבר עליכם.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום מול ספסל הממשלה האטומה הזו כשבליבי כאב עצום ועל שפתיי זעקתם של מיליוני אזרחים ערבים. החברה הערבית מדממת למוות, והנתונים המזעזעים האלה הם תעודת עניות וכתם שחור על מצפונה של הממשלה.
“הניסיון להכפיף את התפילה למנגנוני רישוי דרקוניים, להעניק לשוטרים סמכות להחרים ציוד דתי ולהטיל קנסות מטורפים של עשרות אלפי שקלים הוא הכרזת מלחמה על הזהות והדת שלנו.
“במדינות העולם השלישי אין פשע ופשיעה כמו מה שקורה היום בישראל. אם אנחנו אזרחים, הזכות שלנו שגם אנחנו גם נקבל הגנה.
“קריאת המואזין איננה רעש בלתי סביר, היא חלק בלתי נפרד מהתרבות, מהמרחב ומהדת שלנו זה אלפי שנים. (אומר דברים בערבית דברים, להלן תרגומם):
“היינו נאלצים להילחם על קורת הגג של כל בית ובית לצעירים אצלנו בחברה. החברה הבדואית אינה מבקשת יחס מיוחד אלא שוויון ותכנון הוגן. אני קורא לממשלה: עצרו את ההריסות, הקפיאו את הצווים וקדמו פתרונות הסדרה. עתיד הנגב לא ייבנה בדחפורים, אלא בצדק ובכבוד הדדי.
“אדוני היושב-ראש, אני מעלה כאן סוגיה אנושית ומוסרית דחופה: גל הריסות הבתים בנגב. בימים האחרונים קיבלו עשרות משפחות בדואיות צווי הריסה. מעל 50 בתים נמצאים תחת איום וחלקם כבר נהרסו. תל עראד, קסר א-סר, בא-סר וגם באבו תלול. מאחורי המשפחות הללו – א-נבארי, אלהואשלה, אבו מערוף, אבו סבילה – עומדים ילדים, הורים וקשישים.
“בגלל אוזלת היד הזו, בגלל הדם שנשפך ברחובותינו באין מפריע, אני מברך היום בלב שלם על פיזור הכנסת הזו ועל סיום דרכה של הממשלה הרעה הזו. הגיע הזמן ללכת הביתה ולפנות את המקום למי שחיי אדם באמת יקרים לליבו.
“אני קורא לממשלה: עצרו את ההריסות, הקפיאו את הצווים וקדמו פתרונות הסדרה. עתיד הנגב לא ייבנה בדחפורים, אלא בצדק ובכבוד הדדי.
“בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה עלתה תמונה קשה ומדאיגה. בעלי עסקים שמאוימים, נסחטים, סופגים ירי והצתות, ואז, במקום לקבל הגנה מהמדינה, גם חברות הביטוח מפנות להן גב. בעל עסק שנפגע מארגון פשיעה לא מאבד רק רכוש, מאבד ביטוח, מאבד אשראי, מאבד לקוחות, ובסופו של דבר הוא מאבד את העסק שלו. וכאן אני שואל, איך ייתכן שבעל העסק צריך לבחור בין תשלום לארגון פשיעה לבין ללכת הביתה? איך ייתכן שבעלי עסקים צריכים לבחור בין כניעה לארגוני הפשיעה לבין סגירת העסק ופיטורי העובדים?
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה היום לדבר על אחת התופעות המסוכנות ביותר שפוגעות בביטחון האישי, בכלכלה, בתחושת המשילות במדינה – תופעת הפרוטקשן והפקרת בעלי העסקים והרשויות המקומיות מול ארגוני הפשיעה, ובמיוחד התופעה הזו רק בחברה הערבית.
“ובסופו של דבר אני גם, אנחנו דורשים להקים באופן מיידי מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים המאוימים באמצעות קרן ייעודית שתעניק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים, ובסופו של דבר גם זה מאבק, כל מה שקורה מתופעת הפרוטקשן, זה מאבק על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל עצם ריבונות של המדינה.
“כשבעל העסק מפחד יותר מארגון פשיעה מאשר הוא סומך על המדינה, זאת קריסה של משילות.
“יש עסקים שמשלמים דמי חסות רק כדי להמשיך לעבוד. יש רשויות מקומיות שחוששות להוציא מכרזים, מפחדים, ויש אזרחים שמרגישים שהמדינה פשוט לא נמצאת שם בשבילם. כשבעל העסק מפחד יותר מארגון פשיעה מאשר הוא סומך על המדינה, זאת קריסה של משילות. ובסופו של דבר אני גם, אנחנו דורשים להקים באופן מיידי מנגנון ביטוח ממשלתי לעסקים המאוימים באמצעות קרן ייעודית שתעניק רשת ביטחון לעסקים שנפגעים, ובסופו של דבר גם זה מאבק, כל מה שקורה מתופעת הפרוטקשן, זה מאבק על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל עצם ריבונות של המדינה. תודה רבה לכם, וגם כמה מילים בשפה הערבית:
“הדבר השני שאני רוצה גם להתייחס אליו הוא לגנבות של השודדים, המתנחלים, בגדה המערבית ליד ג'לג'וליה ולובאן א-שרקיה. שם גנבו ושדדו 1,500 ראשי צאן, וזה בעזרה ובליווי של צה"ל. ברגע שהאנשים התחילו להחזיר את מה שיש להם, את העיזים ואת הכבשים שיש להם, צה"ל התערב מייד והתחיל בירי חי. כתוצאה מזה נפטר יוסף אל-כעבאנה, אללה ירחמו, מג'לג'יליא. הם לא הסתפקו בזה – גם מנעו מאמבולנס להגיע. אחר כך גם גנבו את הכלב של העדרים. הכלב חזר ממרחק של 50 קילומטרים למקום שלו.
“היה מקרה ניסיון רצח של שניהם באותו יישוב. אני אומר, עד מתי היד החופשית לכנופיות הפשע והפשיעה אצלנו בחברה הערבית?
“אני אומר לכם מכאן, אני אמשיך לטפל בעניין הזה עד שאנחנו נחזיר את כל 1,500 ראשי הצאן לידיים ולאנשים שלהם. תודה לכם.
“שם גנבו ושדדו 1,500 ראשי צאן, וזה בעזרה ובליווי של צה"ל. ברגע שהאנשים התחילו להחזיר את מה שיש להם, את העיזים ואת הכבשים שיש להם, צה"ל התערב מייד והתחיל בירי חי.
“שלום. קודם כול אני מאחל החלמה מהירה לסוהיל מלחם, ראש עיריית ג'דיידה-מכר, וגם לעביד עביד, סגנו, שנפגעו. היה מקרה ניסיון רצח של שניהם באותו יישוב. אני אומר, עד מתי היד החופשית לכנופיות הפשע והפשיעה אצלנו בחברה הערבית?
“אני לא כל כך מופתע עם 22%, אבל כולכם יודעים שאלפי סטודנטים ערבים יוצאים לחו"ל בכדי שילמדו רפואה, וגם המוגבלות והקשיים פה שהם מקבלים, וגם עוד נושאים אחרים, לא רק בגדה המערבית, גם בירדן, גם בכל מדינות המערב. ואם הם היו לומדים פה, האחוז היה מעל 35%, אני בטוח מזה.
“אבל מה שמדאיג אותי באחוזים האלה, אחוז המתקבלים והלומדים לתואר שני ושלישי. אני רואה שיש בעיה, יש סיבות לאחוז בתואר השלישי שהוא 8.7%.
“אבל המספרים שמדאיגים אותי והאחוזים שמדאיגים את כל החברה הערבית, שאתם חייבים לשמוע כל יום, הם מספרי ואחוזי הרצח אצלנו בחברה הערבית. היום קמנו בבוקר עם רצח של אישה ברמלה, היא מספר 106. אתה יודע באיזה יום אנחנו מתחילת השנה? היום אנחנו סופרים את היום ה-130 מתחילת השנה, ו-106 נהרגים, נרצחים, אלפי פצועים, המון מקרים. 106, שישה מתוכם על ידי המשטרה.
“הוא תכנן ביקור בהפתעה, הוא לא תיאם עם אף אחד בוועדה, עם חברי הוועדה, הוא לא התייעץ עם אף אחד. בביקור הזה ההפתעה היותר-גדולה היא שהוא לא עשה תיאום עם ראש המועצה, עם מנהל מחלקת החינוך בטובא-זנגרייה, עם כולם בכלל.
“היום קמנו בבוקר עם רצח של אישה ברמלה, היא מספר 106. אתה יודע באיזה יום אנחנו מתחילת השנה? היום אנחנו סופרים את היום ה-130 מתחילת השנה, ו-106 נהרגים, נרצחים, אלפי פצועים, המון מקרים.
“בימים האחרונים יש בשורות טובות לגבי הקמת הרשימה המשותפת. אנחנו גם נהיה הרשימה השנייה או השלישית בגודלה בכנסת.
“אנחנו חיים בתקופה מאוד קשה מבחינת מלחמת הפשע, ארגוני הפשיעה, הפשע שיש לנו בחברה הערבית. היום בבוקר נרצחה בחורה בת 30, אימא לארבעה ילדים, והיא מספר 106 מתחילת השנה, שישה מהם על ידי השוטרים.
“אנחנו כן מדברים על אחוזים מצוינים, שיעורי גבייה ברמה גבוהה. אז אם כך, למרות הכול, הם רוצים להעביר את זה לחברה פרטית.
“אני תמיד אומר: על הקורבן יתהפכו היוצרות. היום גם אני מציין – זה חשוב מאוד בשבילי – ארבע שנים להריגתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה (אומר בערבית) יא שירין.
“ובאותו זמן – המספרים האלו, המזעזעים – יש לנו גם מספרים מדהימים בחברה הערבית. מדובר על 7,000 אנשי מקצוע בתחום הרפואה, 13,000 מורים, שיושבים בבתים ללא עבודה. זו מציאות שאיתה החברה הערבית מתמודדת מדי יום: אלימות, הזנחה, אפליה ואובדן ביטחון אישי.
“תודה לך, בוקר טוב לכולם, גם אני רואה בהצעת החוק הקצאת הקרקעות, הצעת חוק מצוינת, זה דבר טוב. אנחנו נתמוך אחרי כל התיקונים שנדרשים, אבל אני מבקש למהר ואני מדגיש שניישם את זה בסופו של דבר גם אצלנו בחברה הערבית, בכל החברה הערבית, במיוחד אצלנו בדרום בחברה הבדואית.
“אם אני משווה את עצמנו למדינות אחרות לידינו, שאין להם כלים, אין כלים במשטרה שם, אבל אחוז פענוח מקרי הרצח הוא כמעט 100%.
“לא יוצא לי מהראש כמעט שבועיים, 3 שבועות, על המקרה הזה, הילד, פארס עטאו אבו עראר, שקיבל כדור גומי מצה"ל, ליד מעבר מיתר. לא עשה כלום הילד הזה. ליוויתי אותו, הייתי אצלו בבית, בבית החולים, בסורוקה, וגם עוד מקרה אחר עם משפחת אבו ג'ודה, ולפני יומיים עוד מקרה.
“בשנה שעברה נרצחו 252 מבני החברה שלי, ובשנה הזו עד עכשיו - אנחנו היום 5 במאי, מדובר על 120 ימים, ויש לנו 104 הרוגים, עד היום נרצחו. 90% מהם מכנופיות הפשע, משפחות הפשע, ארגוני הפשע.
“עמדתנו ברורה וחד-משמעית: אנחנו נגד רצח, נגד אלימות, נגד פשיעה שפוגעת בחפים מפשע. אין הצדקה לשום ירי, לשום סכין, לשום מעשה שמכוון נגד חיי אדם, לא כאן ולא בשום מקום אחר.
“אנחנו דורשים פעולה אמיתית, לא סיסמאות. אכיפה שוויונית, השקעה בחינוך, מניעה ושיקום, כדי להחזיר ביטחון לחברה ולשמור על חיי אדם, כי בסופו של דבר כל החיים שווים, וכל רצח הוא כישלון של כולנו.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה כאן היום כדי להתריע על קו ישיר ומסוכן שעובר בין המילים המורעלות "אולפני הטלוויזיה", לבין המציאות המדממת בשטח. בימים האחרונים נחשפנו לדברים המזעזעים של הפרשן בערוץ 14 דני נוימן – לקרוא בשידור חי לגירוש של אזרחים בדואים בנגב מהנגב, להגיד שצריך להעיף אותם לסיני ולשטח את הכול, זו לא דעה לגיטימית, זו הסתה גזענית מהסוג הנחות ביותר.
“אנחנו פה – שורשים לארץ, אנחנו פה כמו (אומר בערבית:) לא נזוז מהאדמות שלנו. ואני רוצה גם להגיד: הניסיונות להפוך אזרחים לפולשים הם שקר היסטורי שנועד להכשיר פגיעה בתושבים האלה. אני דורש מהרשות השנייה להשעות את נוימן ולהטיל סנקציות כבדות עליו ועל הערוץ שמאפשר שיתקיים שיח כזה על אזרחי המדינה.
“מתחילת השנה הזאת מדובר ב-19 מקרי רצח רק בנגב. אחוז הפיענוח של מקרי הרצח שואף לאפס. אני לא יודע. ברשות הפלסטינית האחוז הוא 100% ובירדן גם 100%, למרות שאין להם את הכלים שיש למשטרה אצלנו.
“בימים האחרונים נחשפנו לדברים המזעזעים של הפרשן בערוץ 14 דני נוימן – לקרוא בשידור חי לגירוש של אזרחים בדואים בנגב מהנגב, להגיד שצריך להעיף אותם לסיני ולשטח את הכול, זו לא דעה לגיטימית, זו הסתה גזענית מהסוג הנחות ביותר.
“גם דוח מבקר המדינה הוא דוח פוליטי שמשרת את הממשלה הקיימת היום.
“לפני כמה ימים, כמה מקרים, אתמול בערב, אחמד ג'סר אבולקיעאן, השוטרים תקפו אותו בחורה ואני ראיתי את הסרטונים, הסרטונים אצלי, למרות שהוא עצר ועמד וחיכה לשוטרים.
“מה מונע ממשטרת ישראל – אני רוצה להשוות אותה גם לירדן ולרשות הפלסטינית – להעלות את אחוז הפענוח של מקרי הרצח אצלנו בחברה הערבית? מתחילת השנה עד היום 19 נרצחו.
“קמתי היום בבוקר לסרטון מזעזע, ראיתי ילד בן 17-16 נוהג ברכבו בדיר ג'ריר ליד רמאללה, אחד מהמתנחלים הוריד אותו תחת איום נשק ואחר כך עלה לרכבו, ואחרי שגנב את הרכב ניסה לדרוס אותו וגם שחרר את הכלב שלו שינשוך את הילד.
“קודם כל ליבי עם כל מי שנרצח תחת המלחמה המתמשכת, מלחמת הפשיעה והטרור אצלנו, 100 הרוגים מתחילת השנה הזו בחברה הערבית ו-18 בחברה היהודית. מדובר על מספרים מטורפים והעניין ממשיך גם בגדה המערבית.
“התפללנו בערב והכול היה בסדר, אבל מה קרה ביום עיד אל-פיטר? גם אני הייתי שם. בעיד אל-פיטר פיזרתם את כולם.
“דבר ראשון, בשלוש השנים האחרונות לא היה שום מקרה במסגד אל-אקצא, אז למה מרחיקים? דבר שני, ההרחקה. תשלחו לנו לוועדה את הנוסח למה מרחיקים את האנשים.
“אני רוצה תשובה ברורה, מה הנוהל לגבי הרחקה ממסגד אל-אקצא – האם זה לפי מצב הרוח של השוטר?
“אני ממליץ לא לסגור את המקומות הקדושים, במיוחד את מסגד אל-אקצא. אבל נחפש חלופות או מרחבים מוגנים או מספר מסוים של מתפללים שייכנסו למסגד אל-אקצא. חשוב מאוד שלא נסגור את מסגד אל-אקצא עוד פעם.
“אחרי פתיחת מסגד אל-אקצא, ביום הראשון, בדקה הראשונה בצלאת אל-פג'ר תפילת הבוקר, בשעה 03:50 בבוקר הייתי שם, מן הראשונים. באחד השערים לא רצו שאכנס, ולא אמרתי שאני חבר כנסת – תושב רגיל – הלכתי לשער אחר ונכנסתי.
“דבר שלישי, אם אתם מדברים על מרחבים מוגנים – אין לנו בעיה. בכל המקומות שיש בהם מחסור ואתם רוצים לשים גם לנוצרים וגם למוסלמים – לכולם, אין בעיה. אנחנו נאשר, אני אגיש הצעה ואנחנו נקדם את זה, כדי שיהיו מרחבים מוגנים.
“מצד אחד השר לביטחון לאומי, אדם שהוגשו נגדו 53 כתבי אישום במהלך השנים והוא הורשע בעבירות, גם של תמיכה בארגון, מבטיח לנו משילות, יד קשה; מצד שני, מה אנחנו מקבלים בשטח?
“קיבלנו בשבוע שעבר ברהט מבצע, קראו לו: מרדף התרנגול. כוחות משטרה עצומים, ניידות, שוטרים חמושים, כולם מגויסים. למה? למשימה הלאומית העליונה, מעצר של עוף בחצר ביתו של אזרח.
“המסר שעובר מהשר ומהמשטרה לאזרח הערבי הוא ברור וקר: דמכם שווה פחות. אם מדובר על הרצח בנצרת, המשטרה מתקשה להגיע, ואם מדובר על תרנגול ברהט, פתאום יש כוחות, יש מוטיבציה, יש מרדפים.
“אני לא יודע מתי אנחנו יכולים להביא מרחבים מוגנים לכל התלמידים האלה ולתושבים הבדואים בכלל גם בדרום.
“השאלה שלי, אם יש נציג ממשרד החינוך פה, מה עם התקציב למרחבים מוגנים אצלנו בדרום? אמר ואליד, גם בבתי הספר שניבנו לפני 30–40 שנה אין מרחבים מוגנים.
“השר כושל בתפקידו חייב דין וחשבון. אנחנו, החברה הערבית ספציפית, משלמים מחיר כבד.
“עד אתמול, 116 ימים מתחילת השנה, מדובר ב-100 הרוגים, 95 מהפשיעה המתפשטת בחברה הערבית, וחמישה על ידי המשטרה והשוטרים.
“היה חיפוש בעיר רהט, נכנסו לבית, למגרש אחד, ובבית הזה יש שמונה אנשים עם תעודות השכלה גבוהות – או רופא, או מורה, או יועץ.
“אני רואה בסעיף 7(ל) שאנחנו נותנים רק אפשרות אחת לשיפוצניקים ולבעלי הבתים שרוצים גם לפנות את הפסולת שלהם. הם יכולים רק להתקשר למטמנות וזה אומר שאנחנו יוצרים מונופול.
“לכן אנחנו יושבים כאן היום, לתקן את אחד מהסעיפים בחוק של התחדשות עירונית, ולפצות את האנשים בצורה מהירה וטובה ככל האפשר.
“כוועדה אנחנו חייבים לצלוח את הבירוקרטיה ולקבוע לנו לוח זמנים לביצוע העבודות. אנשים רבים מכל החברות מחכים לקבל פיצוי, לקבל דירה, לקבל קורת גג מתאימה בימים האלו.
“אני מקווה שנתכנס כל שבוע-שבועיים לבדוק את ההתקדמות, נבקש מנציגי האוצר וממס רכוש לומר לנו היכן הדברים עומדים, מה חסר להם, אם הזרימו כבר הכספים, אם הקבלנים התחילו את העבודה דרך ההתחדשות העירונית.
“אם בצפון זמן ההתרעה הוא אפס שניות, המעסיקים מבקשים מהעובדים להגיע לעבודה ובסופו של דבר לא מקבלים פיצויים ב-100%, מה נגיד אנחנו התושבים הדרומים, שאין לנו לאן לברוח, אין לנו מיגון בכלל, אין.
“מדובר על פער במיגון של 40%, לעומת כל הארץ, שהוא 30% ואצלנו בדרום הוא יותר מ-70%.
“אנחנו חייבים כי החיים הטבעיים שלנו במצב חירום. אז אנחנו צריכים להתגונן וגם לחשוב איך אנחנו ממגנים את עצמנו.
“לא יתכן שדוח מבקר המדינה יודע להתייחס לאובדן ההכנסות בשנים האחרונות מהקנסות של כחול-לבן והחניות שקשורות לרשויות ויודע לכמת אותן.
“לא יתכן שאנחנו במצב חירום משנת 2018 ועד היום, אנחנו לא לומדים שאנחנו לא יכולים לעשות מודל ומנגנון מוכן מראש.
“גם אצלנו בכפרים הלא-מוכרים בנגב – יש לנו 140,000 תושבים שהם תחת כיפת השמיים. מיד ברגע שיש אזעקה הם לא יודעים לאן לברוח, הם לא יודעים מה לעשות חוץ מלהתחבא פה, ללכת לשם כדי שיקבלו עזרה קרוב אליהם – אין להם שום מיגון בכלל.
“לא יתכן שדוח מבקר המדינה יודע לכמת מה חסר בהכנסות של המדינה ולא יודע לכמת את הדם של הערבים, שאין להם שום מיגון מהטילים שנופלים עלינו.
“פונו כמעט 1,000 תושבים משני היישובים האלה, תל ערד ודימונה. ברגע שהמקרה הוא אצלנו בכפרים הערביים, אף אחד לא מתייחס.
“גם במקרה הזה נפצעו שלושה ילדים, גם במקרה הזה אני רוצה שניתן סיוע מיידי ומהיר למשפחה הזו, ונפנה אותם בצורה הנכונה.
“עדיין, עד היום אנחנו מדברים על היעדר מיגון בחברה הבדואית, ובמיוחד בכפרים הבלתי-מוכרים. לפני כשעה קרה עוד אסון, חדש, בכפר א-סרה, בין חורה לכסיפה, גם שלושה פצועים, אחד מהם קשה מאוד, ועוד נזק, והנזק מתמשך. האחריות היא על המדינה.
“אני לא יודע מה השתנה בין הצו הראשון לצו השני, 20 דולר, אז גם מבחינת הכמות הוא לא עומד ומבחינת האיכות הוא לא עומד.
“כמו שהפלנו ועמדנו עם הרפתנים בעניין חוק החלב וגם עם בעלי האדמות בחוק של מס רכוש, 1.5% אנחנו נמשיך לעמוד איתכם עם בעלי העסקים הקטנים עוד ועוד.
“האם ראית את הרופאים וראית את צוותי החירום הערביים, האחים, האחיות; אלו שעמדו כתף אל כתף עם שכניהם היהודים; אזרחים שחירפו את נפשם כדי להציל חיים, שטיפלו בנפגעים בערד ובדימונה תחת אש, בכל אדם באשר הוא? הם מצילים חיים וחוזרים לצריף ללא הגנה.
“בואו נדבר במספרים על ההפקרה של החברה הבדואית בנגב. 0.3% בלבד זהו האחוז של המקלטים הציבוריים אצלנו בחברה הערבית. לרוב המכריע פשוט אין לאן לרוץ.
“קודם כל, בינואר 25', לפני 14 חודשים, התקבל צו למיגון של עשרה בתי ספר אצלנו בדרום. מאז ועד היום לא התקדם שום דבר. משרד החינוך מתעלם, לא נותן שום תשובה.
“חלק גדול מגני הילדים אצלנו – יש סיכוי שגם בחברה היהודית, אני לא יודע – מושכרים, בתים פרטיים, ושם אין מיגון. אנחנו רוצים לדעת מה דרגת המיגון בגני הילדים הפרטיים שהרשויות משכירות אותם.
“0.3% – פחות מ-1% – מהמקלטים הציבוריים בארץ, בכל ישראל, הם ביישובים ערביים. פחות מ-1% למרות שהאחוז שלנו באוכלוסייה הוא 21%.
“התחילו הסטודנטים אצלנו בג'ורג'יה בשנה הזו – היו שתי אוניברסיטאות מוכרות, עכשיו פתאום, בתחילת הסמסטר השני, שללו את ההכרה מאחת מהאוניברסיטאות, אז אני רוצה גם שנקיים דיון לגבי עניין ההכרה באוניברסיטאות.
“האם אתם יודעים מתי המלחמה תסתיים? על מה התבססתם כשהגדרתם את התקציב הזה כמספיק למלחמה?
“מה שנתקלנו בו בתקופה האחרונה, אני וד"ר אחמד טיבי, הוא הסטודנטים שרוצים לחזור לכמה אוניברסיטאות בג'ורג'יה ובטביליסי. הבקשה הראשונה שלהם הייתה לעבור לזום אבל האוניברסיטה לא קיבלה את זה.
“מה שאני רוצה ממנהל הוועדה זה להתייחס בישיבה הבאה גם לעניין התלמידים בבתי הספר היסודיים ובבתי הספר בכלל, איך נבחן עוד שיטות חדשות, חוץ מהזום – באקדמיה אין בעיה בזום, אבל בשאר יש בעיה.
“אנו מצפים מהמדינה לפעול באחריות ולהוציא מתווה פיצוי מהיר וברור, שיאפשר לתושבים להתחיל בשיפוץ הבתים שנפגעו ולחזור לשגרה בהקדם האפשרי.
“גם בעניין הזה מדובר בצעד מאוד חשוב, משמעותי, עבור האזרחים הוותיקים, אנשים עם מוגבלויות, מקבלי הבטחת הכנסה ומשפחות רבות הזקוקות לתמיכה הזו, במיוחד בתקופה הזו.
“חשוב לציין גם כי הציות להנחיות פיקוד העורף הוא הדרך הנכונה שיש לאמץ בכל הכפרים והערים במדינה, ובמיוחד אצלנו בנגב, כי אין לנו מספיק מקלטים, אין לנו ממ"דים, אין לנו מיגוניות. יש 140,000 בכפרים הבלתי-מוכרים שאין להם כלום.
“תודה לך, יעקב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לקראת חג עיד אל-פיטר וחג הפסח, פניתי אתמול במכתב למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי בבקשה לבחון הקדמה של תשלומי הקצבאות, מתוך הבנה כי בתקופה מורכבת זו, של מלחמה, יוקר מחיה ואתגרים כלכליים, משפחות רבות תלויות בקצבאות האלה.
“אחר כך, מהזיכרון המכובד נאלצתי לעבור למציאות המדממת, ביקרתי בבית חולים פורייה בטבריה את ד"ר אחמד נסאר אבו חסין, ראש עיריית עראבה. לראות ראש עיר בישראל פצוע מירי במיטת חולים זהו פצע אנוש בלב הדמוקרטיה שלנו, הישראלית.
“הכתובת הייתה על הקיר, ראש העירייה היה מוגדר כמאוים בדרגה הגבוהה ביותר, דרגה 6, ובכל זאת, הפושעים הצליחו במזימתם וטרם נתפסו. אני שואל בקול רם, איפה המשילות, האם דם נבחר ציבור ערבי סמוק פחות. השתיקה של מקבלי ההחלטות היא רוח גבית לארגוני הפשיעה.
“(אומר בערבית: אני אומר, אבו חוסיין) אני רוצה שנתייחס פה במדינה התייחסות לטרור הפלילי כאיום אסטרטגי על המדינה כולה. (אומר דברים בערבית, להלן תרגומם:).
“בשנת 1988, בהחלטה אמיצה הקים את המפלגה הערבית הדמוקרטית, המפלגה הראשונה שהעניקה לציבור הערבי קול עצמאי וריבוני בבית הזה.
“לראות ראש עיר בישראל פצוע מירי במיטת חולים זהו פצע אנוש בלב הדמוקרטיה שלנו, הישראלית.
“הדבר האחרון, בביקור שלי אתמול סיימתי את יומי בכפר עין חוד, בשכונת חרת אל-וואד, מצאתי מציאות של הזנחה פושעת, מדרכות קורסות וכבישים שהפכו למלכודת מוות. בטיחות בדרכים אינה פריבילגיה, אלא זכות יסוד, ולא ייתכן שילד יחשוש ללכת לבית הספר בגלל תשתיות רעועות.
“ל-47,000 תלמידים (42%) מתוך 91,000 תלמידים אין מחשבים ולא כלי עזר ולא שום דבר.
“אנחנו צריכים לחשוב מחשבות אחרות, חכמות. אנחנו נתקעים וחושבים רק על למידה מרחוק. הלמידה מרחוק אצלנו, בכל המדינה, שואפת כמעט לאפס.
“ודבר שלישי, אצלנו בנגב, ל-47,000 מתוך 91,000 תלמידים אין מחשבים בכלל.
“אף פעם לא ראיתי אף אחד מהם שמתחבר או שהמורים שלהם מתקשרים אליהם ופותחים להם זום – אין זום בכלל. אז למה שלא נחשוב, כמו שאמרו החברים שלי, על פתרונות אחרים לגמרי?
“לפי הנתונים שהעבירו לי, מתוך 560,000 תלמידים ישנם 70,000 תלמידים (כ-15%) חסרי מיגון.
“כמו שאמרה חה"כ כהן, אנחנו במצב חירום כמעט שש שנים. זה המצב הרגיל. ל-47,000 תלמידים (42%) מתוך 91,000 תלמידים אין מחשבים ולא כלי עזר ולא שום דבר.
“דבר שני, בקשר למחשבים, לא כלי עזר ואמצעים שיעזרו לתלמידים, כמו מיקרופונים וכולי, ל-140,000 (כ-25%) מתוך 560,000 תלמידים בחברה הערבית אין מחשבים.
“הפשיעה שמתפשטת אצלנו בחברה הערבית הגיעה גם אל ראשי הרשויות, ולאנשים הנבחרים בחברה הערבית, וזה מסוכן מאוד. כאן צריך שהממשלה תהיה נמצאת.
“לכן, כאשר מוטלות מגבלות נרחבות או נסגר המסגד בפני מתפללים במהלך חודש רמדאן, בימים כאלה הדבר פוגע גם ברגשותיהם של רבים ומעורר תחושות קשות בקרָב הציבור המוסלמי.
“פתרון כזה היה מאפשר מצד אחד לשמור על שיקולי הביטחון והסדר הציבורי, ומצד שני, היה מאפשר למאמינים לממש את זכותם הבסיסית לחופש הפולחן במהלך חודש רמדאן הכל-כך קדוש.
“השפה הערבית היא הבית התרבותי שלנו, כל אמותינו והמרחב שבו נולדה תודעתנו. הערבית היא שפה יקרה, והיא יקרה מפז. יופייה אינו ניתן למדידה. זו שפת ההיסטוריה שלנו, הספרות שלנו והחיים היום-יומיים שאנו חיים.
“הנקודה השנייה שאני רוצה גם לדבר עליה: אצלנו, בחברה הערבית, יש אבטלה, יש אנשים לא מועסקים. תופתעו מהמספר – יש לנו 11,000 מורים ומורות לא מועסקים היום. הם יושבים בבתים.
“הנקודה הראשונה היא מה שקרה בוועדת החינוך לפני כמה ימים, לפני חודש, חודש ומשהו, אחרי שעבר חוק איסור מניעת העסקת הבוגרים שמסיימים מאוניברסיטאות בגדה המערבית.
“אני אומר, אם אנחנו נמשיך שנה, שנתיים, שלוש במצב כזה, יהיה אותו מצב שהיה אצל החרדים, בחברה החרדית, לפני כמה שנים, כשאחוז הלומדות הוא כמעט שואף לאפס, למספר נמוך מאוד. אני לא רוצה שאצלנו, בחברה הבדואית, שהבנות לא ילכו ללמוד.
“אל מול הנסיבות האלו ניצבת המציאות הכואבת בשטח: 11,000 מורים מוסמכים בחברה הערבית יושבים בבית ללא תעסוקה ועימם 7,000 בוגרי מקצועות פארה-רפואיים שמשוועים להשתלב בשוק העבודה ונהדפים.
“אל מול הנסיבות האלו ניצבת המציאות הכואבת בשטח: 11,000 מורים מוסמכים בחברה הערבית יושבים בבית ללא תעסוקה ועימם 7,000 בוגרי מקצועות פארה-רפואיים שמשוועים להשתלב בשוק העבודה ונהדפים. במקום לנצל את ההון האנושי המזהיר הזה לטובת כלל הציבור, אתם בוחרים בבדלנות. אתם טועים ואתם שוגים באשליות.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצם המחשבה על הקמת רשות חינוך נפרדת לבדואים בנגב היא מחשבה עקרה. צורת חשיבה זו משקפת בדיוק את האופן שבו הממשלה הזו רואה את אזרחיה.
“אז אם אנחנו רוצים לבנות חינוך, אנחנו נבנה את החינוך בצורה נכונה ומכובדת. לא בצורה של בטונדות, סגירת שכונות – לא, אלא נשקיע בחינוך עצמו. המלחמה בפשיעה, אני אומר לכם, מתחילה בהשקעה בילדים ובחינוך שלנו.
“אני מבקש, אם אנחנו רוצים להילחם ולא רוצים שילדינו ייעלמו, שילכו לרחוב ויישארו בלי ליווי, בלי אופק – וקל מאוד להתדרדר לפשיעה – אני מבקש שהממשלה תממן את החצי השני, במיוחד אצלנו בפריפריה, במועצות המוחלשות.
“המלחמה בפשיעה, אני אומר לכם, מתחילה בהשקעה בילדים ובחינוך שלנו.
“אני אדבר היום על תוכנית היל"ה, שהיא תוכנית שנועדה להציל את בני הנוער שנשרו ממסגרות חינוכיות, אבל המדינה מממנת חצי מהתוכנית, ואת החצי השני דורשת מהרשויות המקומיות. ומה קורה אצלנו בפריפריה ואצל המועצות המוחלשות? הן לא עומדות בנטל בכלל, אז המסגרות והתוכנית נסגרות.
“אני מעדיף גם שנזמין את מנהלי בתי הספר אל-פורעה. אני רואה שארבעת בתי הספר עברו לערד, ונחשוב אם יש חלק - -
“ויש עוד 5,000 ילדים, כמו שאמר מאיר, שלא הולכים לבתי הספר ולגנים מתחת לגיל שלוש וארבע.
“אני בעד שאנחנו נמשיך תחת מטריית משרד החינוך דרום. אנחנו סומכים עליהם מול מנהלת המחוז ומול כל הצוות שלה. אנחנו סומכים עליהם במיליון אחוזים. אנחנו רוצים להמשיך.
“אני אומר עכשיו: לא יהיה דבר כזה שהחינוך אצלנו בכפרים הבלתי מוכרים, שאנחנו פה אלפי שנים באדמה הזאת, שלא יהיו שייכים אך ורק למשרד החינוך.
“מקובל על החברה הישראלית פה בארץ, על החברה היהודית, ש-30% מהרופאים הם ערבים והם ראשי מחלקות וגאונים, וכמעט 30% או למעלה רוקחים ואחים ואחיות, ובכל ענפי העבודה אצלנו בארץ.
“צריך לשלב, צריך שכל אחד ידע את האחר, חשוב מאוד הדבר הזה. אם זו נקודת הזינוק וקו הזינוק שלנו, צריכים לשלב את כולם. המורה הערבי הוא מורה מצוין, מדהים, הוא יכול לדעת איך התרבות האחרת, חשוב מאוד גם שהילדים היהודים ייחשפו לתרבות שלנו.
“כאיש חינוך, אני אומר, מערכת החינוך מתמודדת עם פערים עמוקים, עם מחסור במורים, עם אלימות בבתי הספר, עם משבר אמון בין החברה הערבית לחברה היהודית, ודווקא כאן נדרשת נוכחותך. לא גינוי אחד, לא אמירה ערכית ברורה, לא חיבוק פומבי לילדים. אני מתכוון לאירוע בסכנין לפני כמה ימים, וגם היום בתראבין א-צאנע, שזרקו גז מדמיע, רימוני גז מדמיע לתוך בית הספר.
“כאיש חינוך, אני אומר, מערכת החינוך מתמודדת עם פערים עמוקים, עם מחסור במורים, עם אלימות בבתי הספר, עם משבר אמון בין החברה הערבית לחברה היהודית, ודווקא כאן נדרשת נוכחותך.
“אני מתכוון לאירוע בסכנין לפני כמה ימים, וגם היום בתראבין א-צאנע, שזרקו גז מדמיע, רימוני גז מדמיע לתוך בית הספר.
“בעת האחרונה היינו עדים לשר החינוך שמקדיש זמן ומרץ להזמנת טראמפ להשתתף בטקסט פרס ישראל. שר שמזהיר מפני האיום האיראני, שר שנמנע, חד וברור – שנשמע, סליחה, חד וברור בזירה המדינית. אבל בכל הנוגע לליבת תפקידו, החינוך עצמו קולו כמעט ואינו נשמע.
“אבל אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר על חינוך ושילוב כשבחוץ משתוללת שנאה, ומשרד החינוך ממלא פיו מים. מנהלת מחוז הצפון, ד"ר אורנה שמחון, שותקת.
“אני אומר לוועדת החינוך שאני חבר בה – הגיע הזמן שתתרחקו מהפוליטיקה הזו, מהגזענות ומההסתה נגד המורים הערבים. במקום להתעסק בביטויים ובדברים חסרי תועלת, ולשאול על מה המשפטים כמו: "ברוח, בדם, נפדה אותך, אל-אקצה", תתעסקו במה שחשוב. תכסו את המחסור במורים במגזר ובחברה היהודית, ואל תיתנו למחסור הזה לפגוע בעתיד הילדים כשיש לנו הון אנושי מוכן מזומן.
“אי-אפשר להתעלם מהאירועים המזעזעים של הימים האחרונים, כשתלמידים מסח'נין שיוצאים לטיול שנתי מותקפים באלימות ובגז מדמיע רק בגלל זהותם. זהו תמרור אזהרה בוער לכולנו.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עומד כאן היום כדי להציב מראה נוקבת מול משרד החינוך. הנתונים שנחשפו היום בוועדת החינוך בבוקר מדהימים. במערכת החינוך היהודית חסרים כ-4,500 מורים, כיתות נסגרות, אין מחנכים, אין לימודים, בזמן שבחברה הערבית יושבים בבית 11,000 מורים ומורות משכילים ומוכשרים, לצד 7,000 אקדמאים במקצועות הפארה-רפואיים, שנותרו מובטלים.
“במקום להסית נגדנו ולשאול על משפטים חסרי תועלת, תתחילו לעבוד, תכסו את המחסור במורים בחברה היהודית באמצעות ההון האנושי שנמצא כאן, בחברה שלנו, מתחת לאף. כך נראית עבודה פרלמנטרית אמיתית – הפיכת משבר להזדמנות של שילוב ושותפות.
“לא ייתכן שאנחנו נמשיך להיות מאוימים אם אנחנו עובדי מדינה, אם אנחנו בונים בתים באדמות ההיסטוריות שלנו.
“עברו אחר כך לחורה, הרסו להם את המקומות הזמניים שעשו להם. למרות שאני יכולתי להגדיר את זה ולעצור את זה בכמה חודשים, אבל בסופו של דבר יש הריסות. המדיניות הזו, לא צריך שהיא תמשיך.
“הצעת האי-אמון שאני מגיש היום בשם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ איננה רק נגד מבצע אחד, היא נגד תפיסת עולם. תפיסה שמחליפה חוק בכוח, אזרחות בחשד ושלטון דמוקרטי בשתיקה פחדנית.
“תודה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, היום סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ מגישות הצעת אי-אמון בממשלה הזו, לא כהצעה טכנית, לא כאקט סמלי, אלא כצעקה חוקתית, מוסרית ואזרחית נגד ממשלה שאיבדה את הבלמים, את המעצורים ואת האחריות. אני עומד כאן היום לא רק כחבר כנסת, אלא כקול של ציבור שלם שמופקר לאלימות יום-יומית.
“כששוטר מרים יד על עיתונאי הוא לא פוגע רק באדם, הוא פוגע בזכות הציבור לדעת.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, היום סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ מגישות הצעת אי-אמון בממשלה הזו, לא כהצעה טכנית, לא כאקט סמלי, אלא כצעקה חוקתית, מוסרית ואזרחית נגד ממשלה שאיבדה את הבלמים, את המעצורים ואת האחריות.
“מאז תחילת שנת 2026 נרצחו כבר עשרות אזרחים ערבים. היום הגענו ל-30 קורבנות, ברוב המקרים בלי כתב אישום, בלי חשודים ובלי צדק. שיעור פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית נותר נמוך ומזעזע לעומת שאר המדינה. זו לא סטטיסטיקה, זו מדיניות.
“למה החלטות הממשלה על מאבק באלימות אינן מיושמות והתקציבים ממשיכים להיחתך? מדוע תוכניות לאיסוף נשק נתקעות בלי יעדים ובלי לוחות זמנים?
“ולכן צריך לומר זאת בלי פחד ובלי גמגום: כשהערבים הופכים לשדה של ניסויים, הדמוקרטיה כולה היא הקורבן הבא. היום זה מוחמד חוסיין תראבין אל-סאנע, זכרונו לברכה, ומחר אף אחד לא יכול להתחייב איפה זה ייעצר. אדוני היושב-ראש, מדינה דמוקרטית לא נמדדת בכוח האש שלה, אלא ביכולת שלה לרסן אותו, לפקח עליו ולתת עליו דין וחשבון.
“זו אותה תפיסה שמאפשרת אלימות משטרתית גם הרחק מהנגב נגד תאמר אל-מסרי בטייבה, ונגד עיתונאים שממלאים את תפקידם הציבורי – דיאא חאג'-יחיא מהארץ, תאמר כילאני מכאן וסמיר עבד אל-האדי במסגד אל-אקצא. כששוטר מרים יד על עיתונאי הוא לא פוגע רק באדם, הוא פוגע בזכות הציבור לדעת.
“האמת צריכה להיאמר כאן בגלוי: החברה הערבית הפכה לשדה ניסויים. ניסוי בכוח, ניסוי בהחלשת זכויות, ניסוי בטשטוש הקו בין אזרח לאויב.
“דבר שלישי, אני מבקש מכל העם שישתתף איתנו, ערבים ויהודים, בהפגנת ענק ביום שבת בשעה 17:00 בכיכר הבימה. זה חשוב מאוד לנו גם כדי שנגיע גם למרי אזרחי לא אלים אחר כך.
“דבר שני שאני רוצה לדבר: מתי יסתיים גל האלימות והפשיעה בחברה הערבית? היום הקורבן מספר 26, ואנחנו היום בתאריך 27 בחודש. אנחנו במדינת ישראל. אני לא יודע איך קורה דבר כזה שמתחילת השנה יש 26 קורבנות.
“המספר הזה אינו תגובה ראויה על מה שעשתה הקואליציה מבחינת הריסת בתים, כפרים, כישלון במאבק בפשיעה, דיכוי דעות, הסתה וגזענות.
“היום נפלו שני קרבנות נוספים והמספר הכולל עומד על 25 מתחילת השנה. הדוד אבו אברהים הרים את קולו וכל הרחוב הערבי שמע את הד הקול הצלול הזה.
“קודם כול, אני שאלתי בשאלה האחרונה: האם המבצע הסתיים? התשובה היא לא, ולמה? ביום ראשון היה מרדף אחרי ילד בן שלוש שנים ביישוב.
“השר יושב במשרדו ומחכה שהפנייה תגיע אליו כדי שהוא יזוז, כאילו מדובר בחבל ארץ אחר לגמרי.
“אני לא מזלזל, חלילה, אבל איפה ההשקעה בחינוך? איפה ההשקעה ברשויות המקומיות? איפה ההשקעה ברווחה? איפה ההשקעה בילדים ובקשישים? איפה ההשקעה בספורט ובכבישים אצלנו בדרום?
“מ-12 מיליארד שקל קיבלנו 34 מיליון שקל עבור 80 מיגוניות ששמו אצלנו בדרום. יש לנו פתגם בערבית (אומר דברים בשפה הערבית ומתרגם) – ההר זז, רעד, ובסופו של דבר הוא הוליד עכבר. 34 מיליון שקל מ-12 מיליארד שקל לחברה הבדואית בנגב, שהיא כמעט 35% מהאוכלוסייה בנגב.
“גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אנחנו באמת יכולים לנטרל את האיומים מעבר לגבול – בלבנון, קטר, איראן והרבה מקומות אבל מה עם הטרור הפנימי? מה עם ארגוני הפשיעה? למה אנחנו חלשים מולם? אנחנו אזרחי המדינה, בני אנוש, חיים כמוכם, יש לנו משפחות וילדים, יש לנו מערכת עבודה. 15 קורבנות ושהיד ב-11 ימים.
“זה לא תקציב, זו מדיניות אפליה. כאשר שר האוצר בוחר סדרי עדיפויות, זה לא רק כלכלי, זו אידאולוגיה
“0.3% בלבד, זהו האחוז של המקלטים הציבוריים בחברה הערבית. לרוב המכריע פשוט אין לאן לרוץ