זו אותה תפיסה שמאפשרת אלימות משטרתית גם הרחק מהנגב נגד תאמר אל-מסרי בטייבה, ונגד עיתונאים שממלאים את תפקידם הציבורי – דיאא חאג'-יחיא מהארץ, תאמר כילאני מכאן וסמיר עבד אל-האדי במסגד אל-אקצא. כששוטר מרים יד על עיתונאי הוא לא פוגע רק באדם, הוא פוגע בזכות הציבור לדעת.