זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה. זה לא מתקבל על הדעת, שתלמידים בפריפריה, ברהט, בשקייב א-סלאם, בסח'נין, (אומר בערבית) בכפרים הלא-מוכרים, שהם לא יכולים להתחיל ללמוד. נקודת הזינוק שלהם מתחילה מאחור, רק כי המדינה לא דאגה לתשתית אינטרנטית ראויה. המדינה יודעת לחייב אזרחים לשלם מיסים, מע"מ, מים, חשבונות, הכול, אבל כשהאזרח מבקש תשתית בסיסית, תשתית אינטרנט, פתאום אומרים לו, אין כדאיות, יש בירוקרטיה, יש חסמים תכנוניים, יש בעיות מקרקעין. התירוצים האלה לא יכולים להחליף מדיניות.