יש סתירה בין ההגדרה שמלווה חיילות וחיילים אלו מיום גיוסם לצה"ל, הגדרתם כבודדים, לבין המאמץ שמערכת הביטחון עשה כדי שהתחושה של אותם חיילים בשירות תהיה בדיוק ההפך הגמור מהמושג הזה. אני יודע שמפקדים ולצידם אנשי משאבי אנוש, תחת ההכוונה של אגף כוח אדם, פועלים כל השנה כדי שהחיילות והחיילים הבודדים ירגישו שיש מי שמלווה אותם, שדואג להם למעטפת ראויה. בצה"ל משרתים היום למעלה מ-6,000 חיילים בודדים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. החיילות והחיילים הבודדים משרתים במגוון רחב של תפקידים משמעותיים, ובחרים לצאת גם לקורסי פיקוד וקצונה. צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד. אבל לצד המעטפת הזאת שמקבלים החיילים משלב ההכנה לגיוס ועד לשחרור, הדבר החשוב ביותר הוא היחס והגישה של המפקדים – יחס שמתבסס על ההבנה שלא פשוט להיות חייל בודד, ובוודאי חייל בודד המשרת כלוחם.
← כל מה שאמר זאב אלקין