מכיוון שברגע שבית המשפט העליון קבע שהצלב האדום יכול לבקר אסירים ביטחוניים, הוא בעצם אמר: מהרגע הזה מחבלי נוח'בות, אסירים עם דם על הידיים – שאנסו, שרצחו, שעשו את הפשעים האיומים ביותר שהדעת יכולה לעלות, נגד האנושות ונגד העם היהודי – יוכלו לשבת מול נציגי הצלב האדום ולהתחיל לספר על התעללויות מיניות שמעולם לא קרו, על מקרי אונס שמעולם לא התרחשו, על פגיעות פיזיות ומיניות שאין להן שום קשר למציאות.