“את יודעת, אם את חברת המפלגה השלטת איך יכול להיות שאת לא דופקת על השולחן של ראש המפלגה שלך שהוא ראש ממשלה ודורשת ממנו להביא אותם?
“אני חייב לומר שנעשים דברים רבים, ואני מודה על כך לידידי השר אופיר סופר, ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה גלעד קריב, לצוות של ועדת העלייה והקליטה. אבל כל הדברים שנעשים וכל העבודות אינן מספיקות. ממשלת ישראל חייבת לשים את נושא העלייה והקליטה בראש סדר העדיפויות שלה – לתקצב ולפעול כדי שכל יהודי התפוצות יוכלו וירצו להגיע לכאן בהמוניהם ולהיקלט כאן בצורה הטובה ביותר.
“מאז תחילת המלחמה עלו למדינת ישראל למעלה מ-50,000 עולים חדשים. הם לא ברחו מביתם, אלא בחרו לעשות עלייה ולקחת חלק בבניין הארץ דווקא בזמן מלחמה. המספרים הללו מראים את העוצמה, החוסן והסולידריות של העלייה גם בזמנים מאתגרים וקשים.
“ישראל היא מדינת עלייה, מדינת העולים. אתוס עידוד העלייה הוא אחד האתוסים החשובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, בעבר, בהווה, ואני מקווה שגם בעתיד.
“אבל העיקר חסר מן הספר. איפה הפעילות המסיבית לעודד בפועל את מיליוני יהודי העולם לקום ולעלות ארצה?
“אז היום הזה, הציון הזה, של החשיבות של העלייה – ובעיקר הקליטה שלאחר מכן, שתהיה נכונה ומוצלחת – זו בעצם המשימה החשובה ביותר שמדינת ישראל ניצבת מולה.
“במשך השנים הוזנחו, לצערו של אופיר סופר, התשתיות לעליית יהודי המערב בכלל ועליית יהודי צרפת בפרט – דבר שהביא לירידה דרסטית בנתוני העלייה של כ-43%.
“בשבילי, כשיהודי מקבל החלטה במקום מדינת ישראל לבנות את ביתו בגרמניה, זה פוגע ברגשות שלי, כי אנחנו עברנו את השואה, ומה שעברנו, מה שהעם היהודי עבר באירופה ומה שיצא מגרמניה הנאצית – בשביל הנוחות, משפחה יהודית בוחרת לחיות בגרמניה בגלל שיש פה קשיים שאנחנו כמדינה עושים אותם, בונים את הקשיים האלה, אנחנו מקשים עליהם. במקום לקלוט אותם ולחבק אותם אנחנו מסבכים את חייהם. אז אני מבינה אותם אבל לא מסכימה לפי הערכים; מבינה את ההחלטה שלהם, וחבל שזה קורה.
“הממשלה שאני יושבת בתוכה תפעל להגברת הקליטה והעלייה, תעמיד את החינוך במרכז העדיפות ותפעל לקידום רפורמות במערכות החינוך, תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות והחיזוק של הזהות היהודית. הממשלה שלנו תעשה הרבה הרבה הרבה טוב.