יוסף טייב
Yosef Tayeb
“גדולי ישראל, על פי הרמב"ם הזה, הסבירו בצורה מובהקת שיש חלוקת תפקידים קיומית. הצבא נלחם ואנחנו מעריכים ומוקירים.
“לגבי הממד האופרטיבי, מבחינתי הוא כלי הגנה בבית משפט ולא צינור תקציבי. הממד האופרטיבי של החוק הזה לא בא לייצר זכויות תקציביות חדשות, יש מאין, הוא לא פונה למשרדי ממשלה, הממד האופרטיבי פונה לבית המשפט העליון שמעניק עד היום פסילה של חוקים שקשורים לזהות היהודית של מדינת ישראל וסוף סוף תעניק לו כלי פרשני ליצירת מאזני צדק חוקתיים.
“אתם מבקשים שילוב, אבל אתם חוסמים ביד השמאלית. ביד הימנית אומרים בואו לשילוב, ביד השמאלית אומרים: בואו נחסום אתכם.
“אנא ממכם, קודם כל תודה רבה שאתם מביאים מדברי חז"ל, אבל כשאתם מביאים מדברי חז"ל לשולחן הוועדה תביאו אותם במלואם, תתייחסו לאמירות שלהם בכובד ראש, תביאו גם את המסקנות ואת המחלוקות שהיו על ידי גדולי ישראל שגם חלקו על הרמב"ם בדברים אחרים.
“נאור, אני נלחמתי בוועדת חינוך כדי להביא תיעדוף ללוחמים בכניסה לאקדמיה, אני לא נלחמתי להכניס את בחורי הישיבות לכניסה לאקדמיה.
“ולכן אדוני היושב ראש, אני שב ואומר, ואני רוצה לנפץ את הספין הזה, הצעת החוק בנוסח שעומד בפנינו לא משווה בין לוחמים לבין לומדי תורה, הוא סך הכול בא להביא מטרייה חוקתית, הוא לא בא לנהל את תקציב המדינה ותפסיקו להפחיד את הציבור במספרים שלא קיימים בנוסח החוק.
“חלוקת התקציבים נשארת בסמכות הממשלה והחקיקה הרגילה שאנחנו הולכים על פיה פה בכנסת. משרדי הממשלה מחלקים תקציבים לפי קריטריונים מקצועיים, חוקי תקציב וחקיקה רגילה ולא לפי הגדרות ערכיות של חוקי יסוד, ככל שיהיו.
“הנוסח שמונח פה בפנינו הוא מנותק לחלוטין מכל המנגנון של השוואת זכויות או הטבות אזרחיות אוטומטיות ולכן כל הניסיון לנסות להחיות את הטענה הזו מול הנוסח החדש הוא פשוט פייק ניוז שלא היה כדוגמתו.
“אני אגיד לך למה, כי אישה חרדית לא יכולה לקבל את החומה, המחסום הזה שלא נותן לה להתקדם ולקבל משרות, תארים שניים ושלישיים, זו המציאות.
“כי על זה חונכתי, לפני שהלכתי לצבא אבא שלי אמר לי: אם אתה לא יושב לומד תורה כמו שצריך, לך תתגייס.
“אני ניהלתי את הדיונים על ממדים ללימודים, ואתה יודע שהלכתי על משרד המשפטים, על הראש שלהם, על אפם ועל חמתם, והבאתי לכם את זה, והבאתי את החוק הזה, ואני גאה שהבאתי לכם את החוק הזה.
“ועם זאת אני בא ואומר, יש חלוקת תפקידים קיומית, יש לנו מצד אחד את המלחמה הפיזית, שאנחנו מוקירים עד אין קץ, ומולם יש את הלומדים שמהווים את הכוח המגן הרוחני של המדינה הזאת.
“מצד אחד השר לא יכול למנות מישהו אחר אבל מצד שני עצם המינוי היה מכוח תפקיד א'. אבל עכשיו הוא לא בתפקיד הזה. אני מסנדל את השר, הוא לא יכול לשנות את הנציג והנציג כבר לא רלוונטי.
“כי הוועדה רוצה כגורם מפקח אחרי שנלקחה ההחלטה והיה שיתוף ציבור לקבל דיווח מה ההחלטה שנלקחה.
“שאלתי אותו האם הוא חושב שנכון להכניס את זה בחקיקה מבחינה מקצועית והוא אמר שלא. קיבלתי את עמדתו.
“אני לא חושב שהוועדה יכולה להכריע פה בחקיקה האם להזיז את המיגוניות או לא. לכן ביקשתי מהיועצת המשפטית לוועדה לנסח נוסח.
“הדיונים האלה התקיימו היו בכל הצעות חוק זיכרון. בהתחלה היה כתוב ככל שיחליט השר ואכן במצב כזה השר יכול להחליט שלא. פה השר מחויב כי הסמכות איך להעביר את זה ובאיזו צורה עם הגורמים הפדגוגיים של המשרד היא סמכותו של השר.
“דניאל, אבל יש הבדל בין להקים ולהפעיל לבין לשמר ולתעד. אני שבסעיף (2) צריך להיצמד לסעיף 26. אבל השימור לא חייב להיות קשור להפעלה או להקמה. יש חובה ככל שתחליט על כך הממשלה לשמר ולתעד את המקומות האלה.
“אנחנו משאירים את הסמכויות אצל ראש הממשלה. הוא אחראי על החוק. סביר להניח שהוא יידע מה צריך להיות הצביון של המקום.
“אני מציע לא להוסיף ואינם בני מקום כי אז אני נכנס לסחרחורת איך אני בודק אם הוא בן המקום, מתי הוא היה בן המקום – בזמן האירוע, היום או מחר? – ולכן אני מציע לכתוב ואינו נכלל או אינו מיוצג בסעיפים 11-13.
“אבל יחד עם זאת אני לא רוצה לתת את כל הסמכויות לתאגיד ומחר הוא יעשה שם בר מצווה וזה לא מתאים. התאגיד יגיד שזה מכניס לו כסף למטרות החוק והוא רוצה לעשות את זה. אני רוצה שמי שאחראי על החוק יחליט האם זה נכון או לא.
“אני טוען שלפי סעיף 4(8) בעמוד 9 אנחנו נותנים סמכויות לממשלה להכריע האם לתת את הסמכות הזאת לתאגיד או לא. במידה והממשלה לא מכריעה בזה אז אין לתאגיד סמכויות.
“במידה והיה שיתוף ציבור – מבלי להיכנס לנוסחים אני לא מכריע כרגע בשאלה האם זה בסמכות השר, הממשלה או הרשות המקומית – האם יש התנגדות שלאחר מכן ומסיבה כלשהי, רצו להרחיב את הכביש, לבנות גשר או לבנות מנהרה, נכון שכשתלקח ההחלטה להזיז מיגונית אחת או מספר מיגוניות ידווחו על זה לוועדת חינוך?
“יש לך התנגדות שתיקחי את ההחלטה להשאיר או להזיז לבוא לוועדה כלשהי של הכנסת ולהגיד שהיה שיתוף ציבור, היו שיקולים לכאן ולכאן ולקחנו את ההחלטה להזיז או לא להזיז? אתם מביאים דיווח לוועדה.
“אני כרגע מדבר על עצם הסמכות. מי אמור לעשות את שיתוף הציבור הזה? הרשות המקומית?
“אין רצון ודאי לא לוועדה להזיז את המיגוניות. אין רצון לטשטש או לטייח. אנחנו לא מחפשים לייצר נרטיב שקרי ואני חושב שהוכחתי את זה ב-28 הדיונים שהיו פה בוועדה.
“הוועדה יכולה לנסות לשכנע את ראש הרשות לשנות את העמדה שלו. יוסי שמעתי את העמדה שלך. אני אומר לך שלא כדאי שנתייחס לזה בחקיקה.
“מסיימים את זה היום או שמחליטים שאין חקיקה ואז המצב יישאר כמו המצב היום. הווה אומר הסמכויות נמצאות ברשות המקומית. הרשות המקומית לא תהיה חייבת לעשות שיתוף ציבור ולא יהיה שום מנגנון של הוראת שעה.
“אנחנו נקבע בהוראה הזאת למשך כמה זמן היא תחול. אנחנו נקבע את פרק הזמן הזה פה בוועדה בשיח משותף ומכבד. אין לי ספק שנגיע להבנות רחבות בנושא הזה.
“אני מוכן שתהיה הוראת שעה לזמן מה שנסכים עליו עם התחייבות של מיכל לעשות שיתוף ציבור ולא להזיז את המיגוניות כל עוד לא הייתה ביניכם הסכמה.
“אני אומר מראש לפני שהמוזאון יוקם או ברגע שהוא יוקם ראש הממשלה ייקבע קריטריונים מה הפעילויות שאפשר לעשות מחוץ למוזאון ומה לא.
“למוזאון יש אודיטוריום והוא רוצה להשכיר אותו לגוף ג'. חנן, דיברנו לדעתי בחוק המוזאון הלוחם היהודי בשאלה מה אם רוצים להשכיר את האולמות לבר מצווה כמו שנעשה.
“אני נותן למיגוניות את ההגנה בהוראות שנקבע. אני לא רוצה להיות פה בוועדה זה שיכריע אם יזיזו מיגוניות או לא. אני חושב שצריך להיות שיתוף ציבורי אמיתי.
“עבדנו קשה כדי שתהיה נציגות רחבה מאוד בתוך המועצה. תפקידו של אותו נציג ושל התאגיד לדאוג לכך שהנוהל שייצא אכן יגיע לכל אדם ואדם.
“זה לא נכון שבחקיקה כזו רגישה ככל שהיא תהיה אעביר תקדים של עקירת סמכויות מרשות מקומית ואעביר אותן לממשלה.
“אני חושב שנכון להשאיר את זה לממשלה בהחלטת ממשלה. אם הממשלה תחליט שצריך לשמר אתר או מקום מסוים אז היא תסמיך את התאגיד לטפל בזה.
“לאחר דין ודברים קבענו שתהיה ועדת משנה נוספת שתכלול את האנשים שאינם כלולים בסעיף אם אנחנו רושמים אינם תושבי מקום.
“יש סמכויות לרשות ויש גם סמכויות קיימות אצל שרי הממשלה שאסור שנפגע בהן.
“תמצאו לי נוסח שנותן הוראה שתזוזה של מיגונית תהיה על ידי שיתוף ציבור רחב עם המשפחות והגורמים הרלוונטיים שקשורים.
“אני שמעתי את עמדתה ואני חושב שבכל זאת צריך דיווח לוועדה. תקראי את סעיף הדיווח. זו החלטת הוועדה.
“בעל הבית החליט לא לעשות שם שום שינויים. הוא רוצה לחזור לגור בביתו. משרד המורשת יכול להכריח אותו לעשות שם פעילויות שימור?
“אם אני אכריע לכאן או לכאן אז כל אחד מהצדדים ירוץ לבג"צ וייטען שתהליך החקיקה היה תהליך לא תקין כי לא נשמעו כל הצדדים ולא נעשתה פה עבודת מטה אמיתית. אין אפשרות לוועדה לעשות עבודת מטה אמיתית וזו המציאות.
“אני לא רוצה לתת לשר סמכות לפגוע במינוי מסוים כי מישהו לא מוצא חן בעיניו והוא רוצה להעביר אותו מתפקידו. נשאיר את זה ככה.
“אני מבין ששיתוף ציבור לפי מה שאני מבין ממך הוא לא רלוונטי כי זה נשאר בסמכות הרשות המקומית.
“אם אני ארשום שאינם תושבי המקום אני אכנס פה לסחרחורת מי תושב המקום, מתי היה תושב המקום ואיך אני בודק אם הוא תושב המקום או לא. אבל אם נרשום למעט מי שכבר יש לו נציגות בסעיפים 11-13 אז נפתרת הבעיה.
“לפני שיוצאים להחלטת ממשלה עושים עבודת מטה רחבה שהוועדה לא מסוגלת לעשות אותה – בוודאי לא כלאחר יד.
“אני לא קובע אלא אני מציע ואמרתי שאני רוצה לעשות את זה איתכם ביחד. אני מציע שהצעת החוק לא תתייחס לנושא הזה.
“המילה טבח ירדה כי הייתה הסכמה בחדר מצד המשפחות שלא רוצים להגביל את מעשי הגבורה ומעשי הטבח. לכן השארנו את זה כאירועים בשביל לתת הסתכלות רחבה יותר.
“בשביל להכניס הכנסות נוספות למוזאון הוא ירצה להשכיר את האודיטוריום שלו לפעילות חיצונית. ההכנסות מאותן פעילויות יעזרו למטרות החוק.
“אני חושב שאנחנו צריכים ללכת לכיוון של הוראת מעבר בה נחייב את הרשויות המקומיות שירצו או שיחשבו שנכון להזיז – מסיבה ביטחונית או בטיחותית – לעשות שיתוף ציבור ולהביא לאחר מכן לפני ההחלטה דיווח לוועדת החינוך.
“עם כל הכבוד יש פה עמדת ממשלה ורוב משרדי הממשלה לא מסכימים עם עמדת שר המורשת.
“לכן כתוב כפי שיחליט השר. התאגיד לא יכול להחליט במקום השר איך להעביר את הדברים.
“הכנסנו את ועדת המשנה הזו לאור הבקשה שלך לתקן את סעיף 8. נתנו נציג למשפחות השכולות שאינם מיוצגים בסעיף 8. זו הייתה מטרת ההוספה של ועדת המשנה הזו.
“השאלה אם הסמכות הזאת שאני נותן לשר המורשת ולממשלה מוקיעה סמכות שכבר היום לרשות המקומית?
“אני יוצא מנקודת הנחה שצריך לשמר את החזית. האזרחים שהגישו את הבקשה לוועדה בוודאי שהסמכות היא עליהם אם הם רוצים לעשות שינוי במבנה לפעול לשימור על פי ההנחיות של הוועדה המקומית או המחוזית.
“אבל הכנסת מפקחת, מה לעשות? זה תפקידנו מבלי להמעיט בערך ובעבודה המדהימה שהרשויות המקומיות עושות.
“תחול ההוראה שקבענו מקודם שככל ותחליט הממשלה להטיל על התאגיד סמכות אחרת לגבי אתרים אחרים אז החלטת ממשלה היא זו שתחול.
“אני מציע שנתחיל לעבור על השינויים הנוסחיים והמהותיים שהיו במשך הדיונים האחרונים. כשנסיים את זה נגיע לסעיף 26 ולנושא המיגוניות. היום נסיים את החקיקה.
“אני חושב שחשוב שיהיה שיתוף ציבור ושהדברים ייעשו בשום שכל ביחד עם המשפחות השכולות, משרדי הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים ללא יוצא מן הכלל.
“אני לא חושב שזה נכון שהוועדה תיקח החלטה מבלי שיש שיתוף ציבור.
“בסוף, יש פה החלטה רגישה וכואבת. זה לא החלטה שיכולה להילקח כלאחר יד. כל פעולה שתיעשה או שלא תיעשה, חייבת להיעשות בסוף מתוך ראייה לאומית רחבה.
“אני לא יכול לחייב אדם פרטי להעביר חומרים, או משפחה שיש לה סרטון שלה, שאין לה רצון שיתפרסם.
“החקיקה הזו באה גם לתת זיכרון לטבח, אבל גם להנציח את הגבורה. היא מתמקדת בעיקר באתר הנצחה הלאומי הראשי שיקום, במועצה ובתאגיד.
“היו פה משפחות של חטופים, שהיקרים שלהם לא חזרו, והם גם נרצחו בדרך או בתוך עזה. הם גרים שם באזור, ויש להם עמדה שונה משלכם, עם כל הכבוד. גם את העמדה הזו אנחנו צריכים לכבד.
“כנראה שלכל אחד ואחד יש צורך להוציא את אשר על ליבו, ולכן אני נותן את המרווח ואני נותן לכל אחד להתבטא. עשיתי את זה בשנתיים האחרונות, ואמשיך לעשות את זה, גם במחיר שהצעת החוק הזאת לא תעבור.
“אבל הסברתי בדיונים הקודמים למה אני לא רוצה לחייב אותם לעמוד בסטנדרט. כי זה אומר שאם מחר בבוקר התאגיד לא עומד בסטנדרט, הוא פשוט לא יכול להתקדם, הוא תקוע.
“ארכיון המדינה כיום, ללא קשר לחוק הזה, לא נותן לך אפשרות, לא כאזרח ולא כגורם מקצועי אחר או עסקי או פרטי או עמותה, לפנות לגורם מממסד המדינה ולבקש חומרים.
“אבל, בסוף, גם כשיש לכם איזשהו ויכוח מהותי וראשון במעלה, אתם לא יכולים להשתלח באנשים שנמצאים פה בוועדה.
“אני רק מבהיר שכל מה שהוא חומר פרטי, מצלמות פרטיות, חומרים שנאספו, חומרים ששייכים למשפחה, ובהסכמת המשפחה היא רוצה להעביר את זה לארכיון, אז כמובן שלא יהיה חייב להעביר את זה לארכיון המדינה. היא יכולה גם להעביר את זה לארכיון המדינה, אבל לא תהיה חייבת, והיא יכולה להעביר את זה גם לארכיון ציבורי אחר.
“כרגע הבדיקה שנעשית היא סביב המנגנון, איך אנחנו מקבעים את זה בחוק ובהוראות מעבר, למי אנחנו נותנים את הסמכות להכריע.
“מועצה מקומית לא יכולה שיהיה לה שרתים 150 שנה אחורה, היא מעבירה את זה לארכיון המדינה. ארכיון המדינה תפקידו לשמר את הדברים ולהנגיש אותם.
“הוועדה כן התערבה בהמשך, אנחנו ביקשנו שהתאגיד והמועצה יוכלו לבקש מארכיון המדינה לקבל את אותם חומרים, כמובן על פי דין.
“לכן אני אומר, כרגע היועצים המשפטיים עובדים על זה. גם זה עלה. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים, כי זה לא רלוונטי. עד שהייעוץ המשפטי לא יביא משהו שהוא יודע לחיות איתו, אני מדבר באוויר.
“הצעת החוק הזאת באה לומר שכל חומר ארכיוני שייאסף או שיצטרך להישמר, יישמר דרך ארכיון שאו שהתאגיד והמועצה יקימו או שישתמשו בארכיון ציבורי אחר שהוא קיים.
“אמרתי שבנוסח החקיקה האתרים האלה מוגדרים כאתרים משניים, ויהיה אתר מרכזי. הם משניים לאתר המרכזי.
“קיבלתי את העמדה הגורפת שנושא המיגוניות לא יוכל להיפתר פה בוועדה ושצריך שיהיה פה משהו של שיתוף ציבור בהסכמה ובשיתוף עם המשפחות, גורם מיניסטריאלי שבסוף ייקח את ההחלטה על הכול, זה יחזור לוועדת חינוך להתייעצות.
“אז אני אומר, הרשויות מחויבות על פי חוק הארכיונים להעביר את הכול לארכיון המדינה.
“הקים את אתר ההנצחה, הקים את הכול, רוצה להקים את המוזיאון – להקים מוזיאון רגיל יעלה לו נניח מאה מיליון, להקים מוזיאון כזה יעלה לו חצי מיליארד. הוא לא עומד בזה, מה לעשות? אז אני תוקע את עבודת התאגיד.
“הסטנדרט שנקבע הוא מסיבה אחת, לקבל את התקצוב. זה נאמר על ידי זהר בכמה ישיבות ועדה. לקבל תמיכה ממשרד התרבות. הוא לא חייב לקבל את התמיכה. אם הוא ירצה לקבל אותה, הוא יצטרך לעמוד בסטנדרטים מסוימים.
“בדיוק כפי שהמדינה מתקצבת אוניברסיטאות, מכוני מחקר, תרבות, שבהם ערך ציבורי עליון, המדינה מחויבת חוקתית להכיר בלומדי התורה, להכיר במגן הרוחני שלה, שהוא עולם התורה.
“מבחינתנו חוק יסוד: לימוד התורה בא להגדיר קביעה נורמטיבית עקרונית שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, יש לו ממד דקלרטיבי, ובסוף הממד הדקלרטיבי הזה בא לפתור, הייתי קורא לזה – את הריק החוקתי שנמצא בחלל, שהיה קיים עד היו בספר החוקים של מדינת ישראל, שבו לערך העליון של העם היהודי לא היה שום מעמד חוקתי מוגדר.
“נטען כאן בדמגוגיה משפטית זולה שחוק יסוד: לימוד התורה יפגע כביכול בחוקי ההטבות לחיילי המילואים והלוחמים שאני חוקקתי, שאתה חוקקת, אדוני היושב-ראש, כמו חוק הארוסות ועוד. אני אומר לכם בצורה חד משמעית: קודם כל, זו שגיאה משפטית יסודית במקרה הטוב, או ניסיון הסתה מכוון במקרה הרע.
“והדבר הזה, אדוני היושב-ראש, החוק שנמצא בפנינו בנוסח המעודכן שלו, בא לתרגם את הפסיקה ההיסטורית הזו בשפה חוקתית מודרנית במדינת ישראל, הוא לא בא לייצר מעקפים ולהעניק לבתי המשפט את מאזני הצדק והמטריה החוקתית כדי להבין שהתמיכה במוסדות לומדי התורה אינה אפליה או טובה אלא הגשמת ערך יסוד עליון של המדינה היהודית.
“אנחנו לא מחפשים עמימות, אני חושב שדווקא הפוך, אני חושב שהדיוק החוקתי הוא מוגדר ומבחינתי הוא פועל בשני ממדים – גם בממד הערכי וגם בממד האופרטיבי.
“גדולי הדורות, בראשם מרן השולחן ערוך, וגם הרמ"א, בסימן רמ"ו בסעיף כ"א, קובעים בצורה הברורה ביותר שמותר, ואף חובה, לתמוך ולתת אספקה לתלמידי חכמים ולומדי התורה כדי שלא יצטרכו להתבטל ממלאכתם, והדבר נחשב למצווה כבירה - -
“חוקי ההטבות לחיילים היקרים שלנו מעוגנים לחלוטין בבג"ץ בזכות עצמם משום שהם מבוססים על עיקרון יסוד של תגמול ופיצול מוצדק, לפי שמי שמוסר נפשו או מסכן את חייו בשטח. זו הבחנה מותרת ומוצדקת.
“אני מעלה שאלה מהותית, בלי לבקש תשובה, כמי ששירת כלוחם וארבעה אחים שלי בצבא ואני חונכתי על ערך אחד, שערך לימוד התורה הוא ערך קיומי של המדינה הזאת, של העם כולו.
“בזמן מלחמה ובשעות משבר, קול התורה חייב להמשיך להדהד בעורף בעוצמה. לומדי התורה שיושבים באוהלה של תורה, שמוותרים על חיי החומר, למען חיי הרוח מחזקים עבורנו את עמוד השדרה המוסרי והזהות שבשבילה אנו נלחמים בחזית.
“הנוסח לא בא לגרוע מתרומתו של אף אדם או להמעיט בערכם של אלו שמוסרים את נפשם, יומם ולילה, למען ביטחון המולדת והגנת העם.
“הצעת החוק הזאת לא מדברת על השתמטות או לא השתמטות, על שירות בצבא או לא שירות בצבא, אלא הצעת החוק הזו באה לומר דבר אחד, מכירים בערך הזה של לימוד תורה כמגן ברמה הרוחנית של העם היהודי.
“כפי - - - הנוסח החדש של החוק, המטרה היא ליצור מאזני צדק חוקתיים, אין כאן חלילה פגיעה או זלזול בנו, הלוחמים, אלא להיפך, יש הכרה רשמית ממלכתית בכך שלצד המגן הפיזי, שאנו זוכים להעניק לעם ישראל, המדינה היהודית חייבת להוקיר ולעגן את המגן הרוחני שלה.
“כשאחים שלי הביולוגיים יוצאים לקרב, הם יוצאים לקרב לא רק בשביל לשמור על קיומה הפיזי של מדינת ישראל, אלא בעיקר בשביל המשכיות של המסורת שלנו, של הזהות היהודית של עם ישראל כולו ושל מדינת ישראל.
“כשאנחנו מצליחים להבין שאסור שיידום קול התורה וקול בית המדרש ואם חס ושלום, יידום קול התורה וקול בית המדרש, אולי ננצח בקרב, אולי מדינת ישראל תמשיך להתקיים ברמה הפיזית, אבל נפסיד במערכה של הזהות שלנו. לכל אחד בעם הזה יש את המקום שלו ואת התפקיד שלו, ומי שלא יושב לומד, לא יושב לומד.
“אני מציע שמחר, כמובן מאחורי הקלעים נמשיך שיח גם עם משרדי ממשלה וגם עם הרשויות. גם עם מיכל וגם עם הארגונים האזרחיים, ברור, ברור. וכל אחד ואחד מהמשפחות השכולות ננסה למצוא איזה שהיא דרך. אני לא אומר שנצליח למצוא דרך שתרצה את כולם, אבל אנחנו צריכים למצוא איזה שהיא דרך, אני חושב שלא נכון לתת לוועדה, בוודאי לא בחקיקה ראשית לבוא ולהכריע פה כאן ועכשיו.
“נציג אחד למועצות אזוריות אשכול, שער הנגב ושדות נגב. נציג נוסף לרשויות המקומיות שדרות ואופקים ונציג נוסף לתנועה הקיבוצית, תנועת המושבים ותנועת הקיבוץ הדתי. זה בחוק, מעוגן.
“חברים, אתם רק צריכים להבין משהו אחר, שכל דבר שאנחנו מוסיפים פה בוועדות משנה חובה אנחנו מאטים ותוקעים ומסרבלים את עבודת המועצה.
“אין לי ספק שבסוף אם יהיה נציג של משפחות המסיבות, המשפחות השכולות מהמסיבות, אין לי ספק שהוא ייצג בסוף את כולם.
“לגבי משפחות הנובה אנחנו רושמים משפחות המסיבות. לגבי נרצחים שהם לא תושבי המקום, שלא היו במסיבות, אני אפתור את זה בוועדת משנה.
“צריך להופיע ומשפחות השורדים. זהו, סגרתי את הסיפור. אנחנו ממשיכים.
“שאת רוצה לתת בתפקידי הרשות ובסמכויות שלה את האפשרות להקים אתר הנצחה אחד גדול לאומי, ראשי. אבל לא לתת לו את האפשרות להקים אתרי הנצחה משניים, אלא רק לתמוך באתרי הנצחה משניים.
“אין לי בעיה שהוועדות משנה חובה בנושאים האלו אכן המועצה תצטרך להוריד את הנושאים האלה לוועדת, שנייה יואל.
“במידה והוא יהיה טוב ויש הסכמה רחבה במועצה, אני חושב שראוי לתת לו את האפשרות.
“אנחנו מדברים מקצועית מה טוב להצעת החוק ומה טוב בסוף גם לזיכרון הטבח וגם להנצחת הגבורה שאנחנו רוצים להביא לדור הבא.
“אבל שהמינוי הראשון שהוא כן יוכלו למנות אותו לשתי קדנציות נוספות ולא אחת. ולאחר מכן זה יחזור להיות קדנציה אחת.
“בפרק ט' 32(ב) התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עיזבונות, תרומות ומענקים.
“אם עכשיו המצומצם רוצה לדון, לצורך העניין, באותם דברים שהציג נציג המשרד לביטחון לאומי הוא יצטרך לכנס ישיבת משנה שדנה בנושאים האלה. הם יביאו את המסקנות והוועדה המצומצמת תצטרך לדון לחוות דעתה על המסקנות האלה.
“אם מחר נציגי החטופים מסיבה כלשהי במסגרת המינהלת, אז מה, לא יהיה להם ייצוג במועצה? מי ימנה אותם?
“אפשר לייצר פה סעיף כללי, האמירה צריכה להיות כזאת: שכל נושא שעולה לדיון במועצה, כשאין ייצוג סביב אותם נושאים שאנחנו מטפלים בהם המועצה תצטרך להקים ועדת משנה ולהביא את הנציגים הרלוונטיים של אותו נושא.
“אסתר נמצאת פה, שכלה את בנה. אורך ימים ושנים. תצטרך טיפול לעוד הרבה שנים.
“אני לא רוצה שייווצר מצב שיהיה מישהו שנמצא, לא קשור אם הוא סביב השולחן או לא סביב השולחן, שקשור לאירוע הזה שיכול לתרום למועצה ולתאגיד וייווצר מצב שבכוונה או שלא בכוונה, שהוא לא יכול לתת את הייצוג ואת ההסתכלות שלו סביב הצעת החוק החשובה הזאת.
“אבל יש תמימות דעים גם עם הממשלה שכדי להקים אתר כזה עם מוזיאון ומשהו שהוא יהיה באמת רציני וראוי לזיכרון ולהנצחה, דיברו פה על משהו כמו חצי מיליארד.
“שנתיים לאחר מכן נגמרת תקופת הכהונה שלו. האם זהו, נגמרה תקופת הכהונה ולכן אני יכול למנות מנכ"ל חדש או שאני נשוי איתו חתונה קתולית?
“אבל אנחנו מסכימים שוועדת המשנה לצורך העניין בנושא חינוך, סתם, ועדת המשנה שם תוכל לעשות ולהביא את המסקנות שלה למועצה.
“כדי לחזק את השאלה שלו ולקבל את התשובה כוועדה אני מבקש לקבל את הנתונים מהגורמים הרלוונטיים כמה מיגוניות מדברים, כמה אנשים נרצחו, באיזה מיגוניות. אני רוצה לקבל את התמונה המלאה כדי שהוועדה תוכל לקחת הכרעה בנושא או לא לקחת הכרעה בנושא.
“קודם כל אני רק מתקן אותך. בסעיף 26(א) לגבי האתר הראשי מופיע "וזיכרון לאומי". לגבי האתרים המשניים מחקנו את ההנצחה הלאומית.
“אני רק לא רוצה שייצא מצב שיש מי ממשפחות שכולות אזרחיות שלא יהיו מיוצגים. לכן אני מבקש מהמוסד לביטוח לאומי, שרית, האם את יכולה לתת לי תמונת מצב?
“המשרד לביטחון לאומי רצה להיות חלק מהמועצה. החלטנו פה בוועדה שנציג משרד הביטחון יוכל לייצג היטב גם את השוטרים וגם את הסוהרים וגם את כוחות הביטחון וכו'.
“בסוף ניסינו בוועדה לתת ייצוג לכמה שיותר אנשים שיוכלו לתרום למועצה ולתאגיד. בין האנשים גם משפחות שכולות ביטחוניות, גם אזרחיות, גם נציג הקיבוצים, המושבים, משרדי ממשלה ועוד.
“ברור לכולם שהאירוע של הנובה הוא מהאירועים, אולי האירוע הכי גדול שהיה בפתיחת המתקפה והטבח שספגנו ב-7 באוקטובר. יחד עם זאת, היו גם עוד מסיבות ועוד אירועים שהיו לאורך כל הציר, שלא בהכרח קשורים לקיבוצים, לקיבוץ הדתי או לרשויות.
“לכן אני חושב, אני מבין, לכן אני חושב שסביר להניח שלמועצה בסוף יש שיקול דעת. יהיו אנשים איכותיים שם.
“חברים, אני מציע שנרשום לשתי תקופות כהונה נוספות. במקום אחת נוספת שיהיו שתיים נוספות.
“יחד עם זאת, ברור שאם ועדת המשנה מתכנסת בנושא מסוים ודנה בו והביא ה את ההמלצות שלה והסיכומים שלה למועצה – המועצה כן תהיה חייבת לדון ולהכריע על פי המסקנות האלה והסיכומים האלה.
“זה בכל מקרה שום דבר ממסקנות ועדות המשנה מחייבות את המועצה. המועצה צריכה להתייחס לאותן מסקנות. המועצה תחליט מה שהיא תחליט.
“לכן אני חוזר ואומר, ואני מבקש מהייעוץ המשפטי לנסח, במידה וזה לא מובן, שכל נושא שמגיע לוועדת משנה ודנו בו והביאו את המסקנות שלו ואת הדברים למועצה, המועצה תהיה מחויבת לדון בנושאים האלה ולהכריע.
“הוא מהחשש שאנשים אחרים שנרצחו באותו יום והם לא תושבי המקום או יכול להיות אפילו חלקם תושבי המקום, אבל בסוף הם אלו בסוף שלא יקבלו את הנציגות. ומהחשש הזה אנחנו מנהלים את הדיון הזה.
“ברור לנו שכל תושבי העוטף שנפגעו או ששרדו, אף אחד לא מזלזל. כל אחד צריך את הזיכרון וצריך להיות חלק מהמועצה הזאת.
“ראש מועצה היום ממנים לו סגן ממלא מקום. זה משהו שהוא לא קיים בתאגידים. אני מנסה להבין, אני לא רוצה לייצר תקדימים שבסוף יכול להיות שהם יהיו טובים לחוק הזה אבל לא יהיו טובים לחוקים אחרים.
“אני חושב שנכון להשאיר את נציג הקיבוצים. סעיף 13 צריך להישאר על כנו ונציג המושבים ותנועת הקיבוץ הדתי. וכן להוציא את האפשרות שתהיה אפשרות משפחה שכולה שהיא תושבת, כי בעצם יש לה עוד שלושה סעיפים ששם היא יכולה לקחת חלק.
“ אני חושב שאם אנחנו מצליחים להיצמד להצעה שלי ולהגביל את זה לתקופה של חצי שנה, וזה מקובל על משרדי הממשלה – אני חושב שצריך ללכת על זה.
“ אם הוא לא נופל בתקופת התקציב – הממשלה והנציגים האזרחיים יצטרכו להזיז את עצמם ולמנות את המועצה לקראת התקציב כדי לאשר אותו, ולא לתקוע את עבודת המועצה.
“אני שואל את משרד המשפטים: האם אתם שלמים עם התקדים הזה? אתם לא רואים בזה אולי חשש שמחר בהצעות חוק אחרות ובתאגידים אחרים יבקשו גם להכניס את הסעיף הזה?
“אני כן מקבל את האמירה של דורון לגבי הכינוס הראשוני, שלא לתת גם אפשרות שיתקעו את המועצה ושהמועצה לא תקום.
“ המועצה הוקמה, היה לה קוורום – יותר מקוורום, היו לה 13 אנשים שמונו כדין. הם עבדו ארבע שנים, חמש שנים, שבע שנים.
“ ואני אומר, כפיקוח על הממשלה, שאני מוכן לקבל את האמירה הזאת, ואני רוצה להגביל אותה בזמן.
“ האם אנחנו יכולים להגדיר בסעיף שאותו תקציב שיעבור לא יצטרך לעבור ברוב של שניים מול אחד, אלא יצטרך להיות מוסכם פה אחד על שלושת הנציגים?
“אני חושב שהסעיף אומר את זה במפורש: "למניעת נזק של ממש בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור". אנחנו מדברים על תקופה קצרה.
“הרציונל היה, אחרי הדברים של חנן, אם אני זוכר נכון, שכשיש לך איש מקצוע בתוך משרד, והוא לא איש פוליטי, שהוביל פה מהלכים, שהוא עדיין בתפקידו ויכול לתרום למועצה – אין לנו סיבה להגביל אותו.
“ אבל, לאור עבודת המטה שנעשתה בממשלה סביב כל הנושא של תאגידים, מועצות וכל הסיפור הזה, בדיונים הקודמים הביאו פה דוגמאות של מועצות ותאגידים שלא מתפקדים, ואנחנו לא רוצים להגיע לשם.
“זו העז של הדקה ה-90 – הכול יהיה מוגבל לתקופה של חצי שנה.
“השאלה היא אם הפורום הזה צריך שיקימו אותו מראש, כדי שהוא יהיה מוכן לקבל את אותה בקשה.
“ אם הממשלה חושבת שסעיף (2) הוא חשוב – תסבירו לנו למה. יכול להיות שנקבל את זה.
“בסדר, אבל אתה לא רוצה לצאת מנקודת הנחה שמהרגע שבו אין קוורום במועצה – התאגיד יהיה תקוע ולא יוכל לצאת פה.
“כשנגיע לסעיף הזה נצטרך לדון מולכם, האם, לצורך העניין, אם ימונו רוב חברי נציגי ממשלה ורוב נציגי האזרחים, התאגיד יוכל לצאת לדרך לתקופה של שנה, עד שימונו כולם?
“ לגבי הסעיף השני, "ההחלטה ואופייה ועלות ביצוע תואמים את מסגרת התקציבית הנתונה לרשות בעת קבלתן ואין בכוחה להשפיע או לחייב את הרשות לתקופה של שלושה חודשים" – אני לא מבין את הדחיפות שיש בזה.
“ עכשיו אנחנו נמצאים עם חמישה חברי מועצה וחסרים לנו שניים – האם אנחנו תוקעים את עבודת המועצה והתאגיד, או שאנחנו מקבלים את עמדת הממשלה שבאה ומבקשת להוסיף סעיף שייתן להם, בדברים שהם אקוטיים, לתת למועצה להמשיך לעבוד?
“ אני ביקשתי להוסיף גם ועדת משנה מדעית-חינוכית.
“ אנחנו מדברים על מקרה שבו המועצה מונתה כדין, נכון? לאחר מכן, מכל סיבה שהיא, התחלפו האנשים ולא מונו שוב – עזבו, פוטרו. ואז, בעצם, אתה בא ואומר: "אני אהיה עם פחות משבעה ואני לא רוצה לתקוע את עבודת המועצה ואת עבודת התאגיד"?
“ אני נוטה לקבל את עמדת הממשלה, אבל להגביל את זה בזמן. אני מציע חצי שנה. אני חושב שזה נותן פרק זמן, ואם זה נופל בתקופה של תקציב – זה נותן לכם מעל שנה.
“דורון, זה לא קשור לשאלה אם הוא מוכר או לא מוכר; הארגונים מגישים את השמות וראש האגף הביטוח הלאומי יחליט מבין השמות שהוגשו לו.
“ אני מציע שיהיו ארבעה, ולא שלושה – שיהיו שניים ממשרדי ממשלה ושניים מהנציגים האזרחיים; שהתקציב יצטרך לעבור פה אחד.
“לכן אני מציע, ואני רק רוצה גם לקבל את עמדת משרד המשפטים בנושא, כן להכניס את הסעיף הזה, אבל להגביל אותו בזמן – לא יודע, חצי שנה? בואו נגיד שהם בדיוק נמצאים לפני העברת התקציב, הם חייבים להעביר את התקציב בשביל להמשיך לעבוד – תחזוקה, הקמת אתרים.
“ יש סעיפים שאנחנו לא הבאנו, והוחלט בוועדה שאנחנו עובדים כבסיס לחקיקה על עבודת החוק הפרטית, ואיפה שיש הבדלים עם הממשלתית – אנחנו עושים את התיאומים.
“הנציג של אותה רשות שדנים בה יהיה חייב להיות נוכח. הוא יהיה חייב להיות חלק מהקוורום.
“ התברר שזה לא במינוי הראשון, ומשרד המשפטים הסביר שאם לא יהיה מינוי מלא של המועצה – החוק לא מתקדם.
“ אני חושב שזו באמת מתנה לתאגיד, אבל צריך לשים את הגדרות הברורות ואת הסעיפים הברורים במה הסמכויות ולהגביל אותם.
“ לכן אנחנו הקמנו את המועצה עם איזונים נכונים ועם חלוקה נכונה, כדי שבסוף ההחלטות יילקחו פה אחד לטובת העניין.
“למנכ"ל יש ברירה אחת – הדגשתי את זה ושאלתי את שרית מביטוח לאומי: זה יהיה חייב להיות אחד משניהם, ורק המנכ"ל יבחר מי משניהם. יש שני אגפים, והוא יצטרך לבחור מי מאותו אגף. לנו אין העדפה מאיזה אגף זה יצא. זה חייב להיות גורם מקצועי, והמנכ"ל יבחר ממנו.
“ האם אנחנו נותנים לתאגיד, עד שאנחנו נפתור את המשבר הזה, במקרים דחופים?
“ המינויים הם מינויים מקצועיים, אבל הם ממונים על ידי איש פוליטי.
“הרי, כמו שאמרתם, אנחנו רוצים בסוף שהתאגיד הזה יעבוד במקרי קיצון, אבל יכול להיות מקרה קיצון שיגיע אלינו בקרוב מאוד – אנחנו יוצאים למערכת בחירות. יכול להיות שהמינויים האלה יתעכבו והחוק הזה יתעכב, והתאגיד לא יוכל להתחיל לעבוד.
“ אני רואה את זה כך שהוא רוצה ללחוץ על הממשלה, כדי שלא יעזו שלא למנות, כי בסוף תהיה להם סמכות, אומנם, אבל מוגבלת. ואני מוסיף על זה: בואו נגביל את זה בזמן, ואז זה ילחץ אותם עוד יותר.
“מה שהצענו, "נציג שורדי ומשפחות השורדים של המסיבות ובכללם השורדים בכללותם".
“חברים, אני לא אעלה ל-13 נציגים במועצה. אני כבר שנתיים רב על הסיפור הזה.
“לגבי נציג שייצג את הרשויות המקומיות, אני ביקשתי מהביטוח הלאומי ומהממשלה להביא את הכמויות, ואז להכריע אם זה שדרות לפני או אופקים לפני. כפי שאמרנו, זה יהיה לפי מספר הנפגעים.
“כדי שהמנגנון יהיה שווה בין משפחות השכול האזרחיות לביטחוני, אני ממליץ שמי שימליץ לגבי הנציג של המשפחות השכולות מבין החיילים יהיה שר הביטחון ולא הארגונים.
“לגבי הסיפור של הנובה, היה לנו שיח, ולכן אמרנו שאולי נוציא את הנציג הציבור הכללי שאנחנו רצינו לשים פה בתוך הזה, ונגדיר אותו כנציג של שורדי המסיבות.
“ברור לכולם שהחטופים צריכים לחזור הביתה, כולם ללא יוצא מן הכלל. זו הייתה האמירה פה בוועדה, והאמירה הזאת תקפה גם להיום.
“ככל שהמועצה הזאת תהיה גדולה יותר, סביר להניח שייקח הרבה יותר זמן למנות אותה, אם בכלל, ובסוף יצטרכו להתכנס.
“ולכן אני חושב שאולי לשריין שבוועדות משנה, בכל תחום שהוא יהיה אנשי מקצוע, חלק מהם, שיביאו מסקנות, והמסקנות האלה יצטרכו לעלות לוועדה העליונה, אותה ועדה שאנחנו מדברים עליה, שאנחנו מנסים כרגע להרכיב, ויצטרכו על בסיס אותן חוות דעות מקצועיות להכריע ולקחת את ההחלטה כמי שמייצג בצורה רחבה את האנשים שנפגעו, האנשים שבאים להנציח או לעבוד בנושא הזיכרון והגבורה והתקומה, אבל אני לא רואה איזושהי תרומה נוספת בנוכחות של איש מקצוע כזה או אחר, חשוב ככל שיהיה, כאצבע, בתוך המועצה עצמה.
“אם אנחנו רוצים חוק לחלון ראווה – בבקשה, בואו נעשה את זה. אם אנחנו רוצים חוק, שבסוף יוקם תאגיד, יוקם מוזיאון, יוקם אתר, ננחיל במשרד החינוך ובפלטפורמות הפורמליות והבלתי פורמליות, מה שאנחנו רוצים להביא לדור הבא, אז נצטרך לצמצם את זה.
“ולכן עמדתי שאמרתי אותה לאורך כל הדיונים, לצמצם את המועצה ככל האפשר ולנסות למצוא את הפתרונות דרך ועדות משנה, שמסקנות והצעות של ועדות המשנה, מועצת-העל תהיה חייבת להתייחס לאותן המלצות ואותם דברים שנכתבים. זו עמדתי.
“אנחנו מוסיפים נציג נוסף, כדי שהמשפחות השכולות האזרחיות יהיו בפנים באופן קבוע. שתקומה יוצא, הווי אומר נרד חזרה ל-12, והיושב ראש יהיה לו קול מכריע, הווי אומר, קול נוסף במצב של תיקו.
“ומה שצץ מתוך מי שהשתתף פה בדיונים, היה שלצערי הארגון שלכם, ארגון נפגעי פעולות האיבה, לא מייצג אותם.
“בואו נרשום שהארגון היציג של פעולות האיבה הוא זה שיבחר, ותתכבדו.
“בנושא הצעת החוק הזאת, אני מבקש להשאיר את הדיון הפוליטי מחוץ לכותלי הוועדה ולהתמקד בדיון המקצועי בלבד.
“לגבי הסיפור של שדרות אופקים, אני מבקש ממשרדי הממשלה, ביטוח לאומי, אנחנו קבענו שסדר הופעתם ברשימה יהיה לפי סדר מספרי הנפגעים באותן ערים. אם אכן אופקים היו יותר נפגעים משדרות, אז זה יהיה הפוך.
“כשאנחנו מדברים במקרה חריג, אני חושב שצריך להיות מגובה בחוק סכום מינימלי לפחות להצעת החוק.
“אני לא רואה תרומה נוספת שאיש מקצוע יהיה חבר במועצה עצמה כדי לקחת את ההחלטות. אז בוודאי חברי המועצה יצטרכו שיהיה להם גוף מקצועי שילווה אותם, אם זה ברמה הפרטית, אם זה ברמה המקצועית של היומיום, של עבודת התאגיד ועבודת המועצה.
“אני מוכן לאמץ את הנוסח של ההצעה הממשלתית, אבל להגביל אותה בזמן. שלא יהיה מצב שיהיה נוח לממונה על החוק או לשר מסוים שלא למנות והוא יגיד, "אני רץ קדימה עם הסיפור הזה". אם הבעיה היא תקציבית, אני נותן לו חצי שנה מהיום שהוא לא מצליח למנות את המועצה.
“לגבי הנושא של נציג המשפחות השכולות, אנחנו ניתן שם איזושהי רוטציה, לא רוטציה בתוך הקדנציה, אבל בכל קדנציה יצטרך להיבחר מישהו אחר, ועם זה משרד המשפטים, אני חושב שאין לכם בעיה, כי הוא קיים פה במועצות.
“אני חושב שדרך האמצע, לתת שבהקמה, בחמש שנים ראשונות יהיה ארבע פעמים.
“אבל לחייב אותו מראש להיכנס ארבע פעמים בשנה, אחרי חמש שנים, אני לא רואה בזה צורך.
“אני מבין שעמדת הממשלה להיצמד שמשרד מורשת יהיה בפנים. אמרתי.
“בסוף אני צריך שהמועצה הזאת, ברמת הפרקטיקה, תדע לצאת לדרך ותדע לעבוד. אם אני אתחיל להעמיס לה גורמים על גורמים, חשובים ככל שיהיו, המועצה לא תוכל לתפקד.
“אם אנחנו רוצים להשאיר את המשפחות השכולות האזרחיות והמשפחות החיילים באופן קבוע, ללא רוטציה, זה אומר שאנחנו צריכים להוסיף מושב.
“אם האמירה הייתה ברורה שגם משרדי ממשלה הם מוגבלים, אז גם פה הם מוגבלים. אתם יכולים לעשות את הבדיקה. אם לא, אנחנו נעשה את הבדיקה בעצמנו, ייקח קצת יותר זמן.
“וודאי בוועדות משנה הם יהיו חייבים להיות נוכחים, בוועדה העליונה הם ישתתפו כמשקפים ויהיו יועצים, ילוו את התהליכים אבל הם לא יהיו חלק מהמועצה, זו ההחלטה שלי.
“החלטת הוועדה של להוציא אתכם מתוך המועצה לא הגיעה כי הוועדה החליטה והיה נוח לה להוציא גוף כזה או אחר.
“אין בעיה, בוועדות המשנה יצטרך אותו נציג להביא ממשפחות השכולות כאלו וכאלו, וייצאו חוות דעת, ויצטרכו במועצה למעלה להתייחס לכל הדברים שנאמרו.
“תנסו להביא הערות שהן ענייניות, מקצועיות, שנוכל להתייחס ופחות לאבד זמן על ויכוחים, שהם חשובים ככל שיהיו, אבל לא כאן המקום ולא הזמן להתעסק בהם.
“להוציא אחד מהנציגים המקומיים ולהכניס במקום זה את המשפחות השכולות. אני לא יודע אם יסכימו או לא יסכימו, אני בודק את זה עדיין. אבל לייצר משפחות שכולות אזרחיות כלליות ומשפחות שכולות של הנובה ומשפחות שורדי הנובה, אין לדבר סוף, חברים.
“מפה אנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שיהיה ייצוג כמה שיותר רחב.
“אבל אני פה בוועדה, אני חושב שהמספר הזה של 11, 12, 13, זה המקסימום שאנחנו צריכים להגיע אליו. ואם אני צריך להוסיף עוד נציג ועוד נציג ועוד נציג, ולכל אחד יש טענות מוצדקות. אבל בסוף, אנחנו פה סביב השולחן, נצטרך לחתוך בבשר החי.
“יש איזושהי הצעה, אני מחכה לתשובה של נציגות של הקיבוץ הדתי, המושבים והקיבוצים, ויכול להיות שאנחנו נעשה פה איזשהו שינוי קל ונפתור את הבעיה של נציגות של משפחות שכולות, ושייכנס באופן קבוע גם של המשפחות השכולות האזרחיות וגם של הביטחוניות.
“אני חושב שסכום מינימלי, וודאי בהצעת חוק כזאת חריגה, צריך להופיע בהצעת החוק. אבל אם יצליחו לשכנע אותי אחרת, בסדר.
“אני, הייעוץ המשפטי והנהלת הוועדה, כשאנחנו מתייחסים להערה של מישהו שפה נמצא בחדר או מחוץ לחדר דרך ניירות עמדה שהגיעו לוועדה, התייחסנו ואני לא התייחסתי לגוף כזה או אחר כגוף מייצג ברמה החוקית, מבחינתי אמירה של אסתר שיושבת פה לבד, שמייצגת בסוף את בנה היקר או מישהו שמייצג 500 משפחות מבחינתי הוא על אותו משקל.
“רק הוא מחדד שבקשר למה שקשור בלמידה, התכנים עצמם של משרד החינוך, הרשות לא תוכל לקבוע איזה תכנים להעביר לתוך המשרד, אלא משרד החינוך הוא זה שקובע את התכנים שמועברים בתוך המשרד עצמו.
“כי למיטב ידיעתי, גם הנצחה של שוטרים היום מונצח על ידי משרד הביטחון.
“אני לא בא להביא נציג לארגון כזה או אחר. אני בא להביא נציג משפחות החטופים.
“התאגיד יצטרך להקים אתר מרכזי. עמדתי, ואני חושב שזו גם עמדת הממשלה וכלל הנוכחים בחדר, שאתר מכרזי צריך להיות שם.