“אני רוצה, אדוני היושב-ראש, שכל ילד בישראל יזכה לחינוך, להשכלה גבוהה, ולא – למצב שאלה שהם דור ראשון להשכלה הגבוהה, החברים, הצעירים שגרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית – הולכים ללמוד באותן מכללות יקרות, ולא זוכים לסבסוד כמו זה שהוא דור שני ושלישי לאקדמיה, שממונו מאפשר לו גם לקבל את חוגי ההעשרה בילדותו וגם ללכת לתשע האוניברסיטאות המסורתיות בישראל.
“לכן, לא הגיוני ולא מוסרי לגזול את ההזדמנות הזו מאנשים עם מוגבלות ואנשים עם מחלות כאלה ואחרות. שער הכניסה להשכלה הגבוהה אמור להיות פתוח לכולם, וכניסה לפקולטה כזו או אחרת אמורה להיות על פי כישורים ויכולות, ולא על פי מסגור מחלתי. אין להפלות אנשים בשל מצב בריאותי כזה או אחר.
“זהו רגע חשוב, שבו אנו לא רק מאפשרים לאנשים ללמוד אלא גם שולחים מסר ברור – מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל שייכת לכולם. החוק הזה מבטיח שמי שחלם ללמוד, להתקדם ולהגשים את שאיפותיו, יוכל לעשות זאת מבלי לחוש ניכור או ויתור. זהו צעד קדימה לחברה צודקת ומכילה יותר, שבה אין חלומות שנשארים מאחור.
“בתקופה שבה הפערים בנגישות לאקדמיה היו גבוהים בהרבה, שבה רבים ממי שיצאו ללימודים באקדמיה מהפריפריה היו דור ראשון להשכלה גבוהה, מהפכת המכללות הציבוריות היא אחת התרומות החשובות ביותר לשוויון ההזדמנויות ולצמצום הפערים בישראל.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זוכה להערכה בין-לאומית ונחשבת למובילה בתחומה. עם זאת המבנה אחיד שלה לא תמיד מתאים למציאות המורכבת של החברה הישראלית על שלל גווניה. בעוד שהחזון של המערכת הוא להוות שער שוויוני לידע ולהזדמנויות, המציאות בשטח מלמדת שיש אוכלוסיות שנאלצות להישאר מחוץ לשער הזה, רק בגלל שהמערכת לא מותאמת אליהן.
“תיקון החוק יאפשר לסייע לחיילים ולחיילות המשוחררים לצמצם את פער הזמנים באופן השוואתי וייטיב עימם ברכישת השכלה.
“אנו מובילים לשוויון הזדמנויות תוך שמירה על מצוינות מחקרית ואקדמית ומגבירים את הנגישות להשכלה הגבוהה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ולאוכלוסיות ייחודיות: החברה הערבית והחברה החרדית, עולים חדשים וסטודנטים יוצאי אתיופיה. אציין כי אני רואה בקידום פרויקט "דור ראשון" להשכלה אקדמית יעד מרכזי ואני פועל לקדם אותו.