“מעבר לזה שהולכים לרסק את החקלאות, יש לחקלאות גם ערך של התיישבות. מי שומר, מי גר לאורך הגבולות?
“גברתי היושבת-ראש, חקלאות ישראלית היא לא עוד שורה בחשבון הבנק של מדינת ישראל. חקלאות ישראלית היא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית של מדינת ישראל ושל עם ישראל בתהליך שיבתו לציון, ואני מצטרף לחבריי שמבקשים להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת הכלכלה. תודה רבה.
“אבל מילא, חברות וחברים, אילו זה היה תורם, כמו שהם חוזרים ומבטיחים, להורדה ביוקר המחיה. אבל מה לעשות שכשהם פגעו בלולים, זה לא הוריד את מחיר הביצים; כשהם פגעו במגדלי הדגים, זה לא הוריד את מחירי הדגים; הם אמרו שהרפורמה של מה שטוב לאירופה – טוב לישראל, ומה לעשות שסל המזון בישראל נותר יקר ב-36% בממוצע יותר מאשר במדינות ה-OECD. אבל הם ממשיכים למכור לנו את השקרים האלה וממשיכים לפגוע בחקלאות ובחקלאים.
“אלה אותם הציונים, אלה אותם שהלכה למעשה עוסקים בריבונות; אלה שאחראים על החוסן הלאומי. ולמי אנחנו מעבירים? לאותם תאגידים גדולים, למונופולים שאנחנו כל הזמן מנסים לבזר אותם ולהפעיל בשוק תחרות, כדי שלאזרח הישראלי יהיו, קודם כול, מחירים הגיוניים, תהיה כאן תחרות וגם אותם חקלאים אלו יוכלו להתפרנס.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין מספיק מילים שיספרו לנו על הערך העצום של החקלאות העברית. היא מבטאת ערכים של ציונות, אהבת הארץ, חלוציות, לאומיות, פטריוטיות, מסירות נפש, ומהווה גורם משמעותי בחיזוק החוסן הלאומי, הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל. כמו כן, אין מספיק מילים אשר יצליחו לתאר ולבטא את האתגרים שאיתם מתמודדים בתקופה הזו חקלאים במדינת ישראל.
“אנחנו רוצים לחזק את החקלאים שלנו, של ארץ ישראל ויותר מזה, אם החקלאי בארץ ישראל יביא והסחורה שלו תהיה יותר יקרה, אין בעיה, שייכנס לתחרות והתחרות הזאת בעצם תוריד את יוקר המחיה. זה אחד הדברים שיורידו את יוקר המחיה, התחרות. התחרות היא בריאה, היא בריאה לכולנו.