“העברתי את חוק הארוסות, שמכיר בארוסות הנופלים, שהמדינה לא הכירה בהן ואני עזרתי להן אחרי שנחשפתי לזה.
“ההסדר הקיים היום מאלץ את ההורה לבחור בין יציבות כלכלית, חיונית – שזאת קצבת שאירים, בין היתר – לבין הזכות הבסיסית להקים מחדש תא משפחתי יציב ובריא למען המשפחה שלו ולמען ילדיו.
“על כן, ההוראה בחוק העונשין היא אות מתה המנציחה מציאות אסורה של נישואי קטינים.
“תיקון עוולה רבת שנים, הארוסות. אני רוצה קודם כל להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו כאן אמש בעד החוק שלי, שהוצמד לחוק של אופיר כץ ושל מירב כהן, שעמלו באמת וטרחו ולא הפסיקו עד שהצלחנו להעביר אותו אתמול במליאה בקריאה שנייה ושלישית, והוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
“אגב, גם לארוסות של השוטרים, גם של הסוהרים של ה-7 באוקטובר, גם הם חלק מהחוק, אבל לא לוחמי האש. הקבורה היא אירוע חשוב, אבל האירוע הכי חשוב הוא להפוך אותם ללוחמי אש, חלק ממערכת הביטחון – כמו השב"כ, כמו המוסד וכמו כולם.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024.
“גם חוק המאורסות, שאנחנו מקדמים פה בכנסת, יחד עם חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת מירב כהן – גם הוא, בעזרת השם, יעבור; גם הנשים הללו, המאורסות, שהיו עמוד התווך לארוסים שלהן שיצאו לקרב; חלקן שבוע לפני החתונה, חלקן חודש לפני, שנשארו פה כדי לארגן ולסדר ולדאוג, והיו אוזן קשבת לאנשים הכי יקרים להן בחזית.
“ואולם, מי שהייתה מאורסת לנספה ומטעמי דת או מטעמים אחרים לא התגוררה איתו והם לא ניהלו משק בית משותף לפני שנפל, אף שהיה בכוונתם להינשא ולהקים בית יחד – אינה זכאית להכרה, לזכויות או לתגמולים שאלמנה זכאית להם.
“זה לא דבר קל, זה מורכב, אבל בוודאי, בוודאי שלא המורכבות ולא קושי ימנעו מאיתנו לתקן עוול שלא נולד היום.