יעקב אשר
Yaakov Asher
“אין להם שותפות, לא מעניין אותם, לא מתנדבים לא עוזרים, לא הקימו בחיים את עזר מציון, לא את עזרה למרפא, לא את כל המקומות האלה.
“אני יודעת כמה סוגי כשרויות קנו ועשו והביאו את כל האפשרויות הנדרשות, ואני יודעת איזה פקודות קבעו, ואני יודעת איזה רמ"דים מינו, ואני יודעת איזה מסלולים יצרו, אם זה שחר ירוק ושחר כחול והיו הרבה מאוד אפשרויות, ולמרות זאת, על אף שזה בטח היה פחות מוכר ונחוץ, כי לא דיברו על כזה משבר כוח אדם כמו שאני שומעת בשלוש שנים האחרונות מהצבא, זעקת אמת, אבל בהחלט הנביטו הרבה מאוד מיזמים, ואתם לא שלחתם את הילדים.
“אני זוכר שעשו תמונה של ילד, אז הממלכתי היה כזה גודל, אפילו הממלכתי-דתי אולי היה קצת יותר, אבל החרדי היה שלושת רבעי או שני שליש משניהם.
“אני בעד ביזור לרשויות המקומיות, כדי לתת להם גם אפשרויות כלכליות לייצר בעצמם את הבאר נפט שלהם, אבל יש ראשי רשויות שרוצים לשבט את הרשות שלהם לפי דרכם.
“אני אומר תמיד דבר אחד, תאמינו לנו שזה בא מאמונה. זה לא מגיע ממשהו אחר, לא מנוחות ולא מכלום. זה מגיע מאמונה.
“אני הייתי, אני ביקשתי שישימו אותי באכ"א. אמרתי להם, לא רוצה רבנות, אני לא יודע לברור אורז, אני לא משגיח כשרות. אני הייתי מנכ״ל עיריית בני ברק, אמרתי להם אני איש רציני, שים אותי במקום רציני, לפחות ארבעה חודשים.
“קשה מאוד לבן אדם שמאמין במשהו, הוא לא רק מאמין בתיאוריה, זה לא פולקלור או מורשת או משהו, אדם שהוא מאמין, ואפילו הוא חרדי, שהוא - - - ההבדל בין חרדי לזה, שהוא יותר מחמיר, יותר זה. בהרבה מאוד דברים, הוא חי. כתוב, "וחי בהם". אתה חי את התורה, על הבוקר כשאתה קם, אנחנו לא נוגעים בשום דבר, כי זה עלול להיטמא, אז אנחנו קודם כל נוטלים ידיים.
“הבעיה היא פצע פתוח בחברה הישראלית. אבל זה לא ילך ככה, בהתנגשות הזאת. זה ילך רק עם משהו מוסדר ומוסכם, וזה מה שהיה על השולחן פה במתווה אדלשטיין הראשון, ההתחלה, ובזכות השני.
“היו לי שני גנים, אחד ממלכתי-דתי ואחד מוכר שאינו רשמי. שניהם מתופעלים על ידי עירייה, שניהם עובדי עירייה, גננות וכולי.
“אנחנו חיים אחרת. הטרמינולוגיה אחרת. ההחלטות הן אחרות. כשאני בא ואומר לאשתי, "החלטנו לעשות כך וכך", והיא אומרת לי - - - ואני אומר לה, "הייתי אצל הרב, הוא אמר שזה בסדר, הוא ברך והכל".
“ואז הם לא עושים מקווה ולא שמים גני ילדים למוכר שאינו רשמי, כי הם לא רוצים, חלילה, שייכנסו אלה ממועצת גדולי התורה לגור אצלם.
“גם בחיים הפרטיים שלנו, כשאתה צריך לעבור ניתוח, אתה מחפש רופא טוב, מתייעץ איתו, בודק, מחליט. אנחנו, גם אני, גם על ילדיי, וגם כולל האנשים שנמצאים פה, כולל חבר הכנסת פרוש, כולל זה, הולכים לרופא ומחפשים רופא טוב ובודקים והכול. אבל דקה לפני הולכים לרב.
“אצלנו שנולד תינוק, מאחלים לסבא ולהורים שיהיה תלמיד חכם גדול, שיהיה ראשי ישיבה. כולם יהיו ראשי ישיבות או תלמידים חכמים? לא. אבל זה הכיוון.
“כמה היו בצבא אז באחוזים? 800 מתוך 20,000 או 50,000 חיילים? זה אחוז מסוים. זה לא כזה דרמטי מה שאתם עושים.
“ראש עיר הוא של כולם. ולכן, כשיש ראש עיר שבא ואומר, אני לא מכיר בכל מיני דברים חינוכיים כאלה ואחרים, אני לא מוכן לתקצב דברים מסוימים, הוא לוקח עמדה בדברים אם הקהילה צריכה הופעות.
“בדקתם שם פעם מה בדיוק מלמדים בבתי ספר שם, חוץ מהליבה. מה מדברים איתם כשמספרים להם איפה זה יפו ואיפה זה חיפה? פעם הורידו שקל אחד לבתי ספר ערבי, כי מורים הסיתו שם, פעם עשו משהו?
“הוא מבין שתפקידו הוא לתת לאנשים, לאלה את בתי התפילה ולאלה את מגרשי הכדורגל, להבדיל, ולכל אחד לתת את מה שהוא צריך.
“אנחנו כאן כי זאת ההבטחה של הקדוש ברוך הוא, בספר הישן והמיושן שנקרא "התורה". שם הקושאן שלנו על הארץ הזאת.
“- - עומדים אנשים ומזלזלים בתורה, בהלכה, במצוות ובכל דבר. זאת סכנה אמיתית. זו הסכנה האמיתית למדינת ישראל.
“אין מדינה בעולם שכל כך משפילים ותוקפים את חוקי התורה, את האמונה בתורה. איך קראו לנו פעם? מנשקי המזוזות ומשתטחי הקברים. איזה זלזול בכל דבר שבקדושה. מקדשים את החילוניות ורוצים להידמות למדינות העולם.
“כאן, בארץ ישראל, בארץ הקודש, מזלזלים בכל נושא שקשור לדת. אין מדינה בעולם שכל כך משפילים ותוקפים את חוקי התורה, את האמונה בתורה.
“הציבור הזה פעל על פי חוק שמבוסס על האמונה שלו, אפשר לחלוק על זה ואפשר להגיד הכול וזה בסדר. עכשיו, פקע החוק, אז באבחה של שנה-שנתיים אתם באים ואומרים שגם הצעה כזו שבאה ואומרת - - - אנחנו כאילו באיזשהו הוראות מעבר.
“לפני שנתיים היו בכל הארץ 15,000 צווי 12 או צווי משתמטים, או איך שקוראים לזה. לפני שנתיים שנים, לא לפני 20 שנה. היום אנחנו עם 90,000, ועוד היד נטויה, ככל שילחצו יותר, שיהיה יותר חזק, יותר גבוה, גבוה יותר, חזק יותר, מהר יותר יהיה מצוין. לא משנה, בגיוס זה לא השפיע כלום, אבל שימו לב למספרים האלה.
“הרי כל אחד יודע, וגם התת-אלוף שמייצג אותנו בוועדה יודעת, שאף צבא, גדול ככל שיהיה, לא יודע להתמודד עם כמות כזאת. זה לא אפקטיבי, זה לא יביא כלום.
“לא אמרתי שלהם הסמכות. הצבא יחליט. גם היום הצבא החליט. גם ב-2022. כשהיה חוק, מי קבע?
“מה שעבד עד לפני שניים יכול לעבוד היום להוראת שעה של חצי שנה, והוא לא צועק לא דיחוי ולא כלום.
“משהו שמגיע עם תצהיר, יש לו מעמד אחר, אפשר להכיל את מה שהוא מביא עכשיו, וסוג הבדיקה יכול לעבוד אחר כך.
“זה לתת הכרה לאנשים שמנהלים את היום-יום של התושבים, להעניק להם כלים ותמריצים.
“כשמערכת החינוך נדרשת למענה, כשצריך לתת פתרון לביטחון אישי, כשיש צורך בתשתית בסיסית, אזרח לא פונה לחברי הכנסת או למשרדי הממשלה, וגם אם הוא יפנה זה לא יעזור לו הרבה. הוא פונה לראש העיר, לסגני ראש העיר או לחברי המועצה ושוטח את מצוקותיו באופן אישי.
“לכן אנחנו צריכים לדאוג, בכל חקיקה – אני, לפחות, בחקיקות שאני הייתי מעורב בהן, גם חוקים שלי וגם חוקים שניהלתי כיושב-ראש ועדת הפנים ובכל ישיבות מהסוג הזה, תמיד הייתי אומר ומבקש: בואו נראה מה קורה עם החקיקה הזאת כשהיא מגיעה בסוף למי שצריך לפעול בה, שזה ראש העיר, מהנדס העיר, אגף החינוך. האם החקיקה הזאת מתכתבת עם המציאות?
“אני אומר שהביורוקרטיה ורגולציה, גם אם צריך אותן, חייבות להיות ממש מינימליות כדי לתת את האפשרות לראשי העיר ולחברי המועצה לזהות את הצרכים שצריך ולפעול במהירות וביעילות.
“החוק הזה, אני מקווה שעוד לפני סיום הקדנציה הזאת יעבור לפחות בקריאה הראשונה, שנוכל ברציפות להמשיך אותו הלאה. זה לתת הכרה לאנשים שמנהלים את היום-יום של התושבים, להעניק להם כלים ותמריצים.
“בכל מקרה, שבע רשויות כבר הוכרזו, עם החלטות ממשלה, העסק מתקדם, התושבים יקבלו בסוף אזורים מפותחים יותר, טובים יותר, עם רמת פיצוי מצוינת ובמהירות.
“יושבים כאן אנשים, חלקם מהפקידות הממשלתית, במיוחד הייעוץ המשפטי לממשלה, לצערי גם בסיוע אחר, שכל הכוונה של האנשים האלה פה, שאומרים שהם רוצים שהחוק יהיה החוק הכי טוב והפיקוח יהיה הכי פיקוח טוב והכול יהיה הכי טוב, הם רוצים רק דבר אחד, שלא יהיה חוק, שלא יהיה כלום, שיהיה כאוס, שיגיעו לבחירות בכאוס הזה, זה מה שהם מחפשים, זה מה שהם רוצים, כולנו מבינים את זה.
“את יודעת שבהוראות מעבר יש גישה טיפה יותר זמנית, אלה הוראות מעבר.
“בהוראות המעבר האלה, צריך להסתכל על התכלית של החוק והתכלית, אם תיקח כל אחד שיושב כאן, כולל נציגי צבא, כולל נציגי משרד הביטחון, כולל האנשים שיושבים וצועקים פה, תשאל אותם כל אחד, האם המעצרים האלה היום תורמים לגיוס של אדם חרדי אחד לצה"ל? לא. האם הם מביאים לכאוס ולסגירת שורות?
“מה אתם רוצים? אתם לוקחים את המדינה הזאת לפיצוץ, זה יחזק את צה"ל? זה יחזק את מדינת ישראל? תתביישו.
“לכן אני אומר, מדובר כאן בהוראת שעה, בהוראת השעה הזו כרגע, אם אנחנו מסתכלים על זה בעיניים חקיקתיות, זה כמו הוראות מעבר לתקופה שבה היה חוק, לתקופה שאין בה חוק ולתקופה שיעשו חוק, לא משנה איזה.
“אני שואל, אם מישהו מגיע לוועדה רפואית בשביל להגיש מסמכים, הוא משתמט, נכון, אבל הוא מביא מסמכים, אדם עם מומים מוכחים, עם תעודות רפואיות, שולחים אותו קודם כל לכלא, אחר-כך מדברים איתו אולי כן או לא.
“כשהוא קורא משתמטים לאנשים שעד שנת 2023 כולם פעלו לפי חוק, רק בגלל שפקע חוק והיו דיונים פה שנמרחו על ידי פוליטיקאים פחדנים שהיו כאן בניצוח שלו והוא קורא להם משתמטים?
“אני אומר, במיוחד נציגות הייעוץ המשפטי לממשלה, שמתחילת החוק לא רצו חוק. הייתה להם בעיה עם הרציפות ועכשיו תהיה להם גם בעיה עם הרציפות ואחרי הרציפות יבואו להם דברים אחרים, הם לא רוצים, בדיוק כמו ששרון לא רוצה וכמו שאחרים לא רוצים.
“אבל אתה לוקח לי את הטיעון המרכזי, תקשיב, איך אפשר לקרוא הישג בעליה של 500, 600, 700, 800 חיילים אל מול 70,000 צווים שהוצאת.
“אני רוצה לבוא ולומר דבר אחד, מי שיסתכל בכל הצבעות הכנסת שהיו פה למשך עשרות שנים, לא הייתה פעם אחת שהנציגות החרדית לא הצביעה בעד כל הטבה לחיילים, לסדירים, למילואימניקים, לא הייתה פעם אחת, אני אומר לך את זה בידיעה ואתה יכול לשאול את גפני שנמצא פה הרבה מאוד שנים.
“אומר פה יוסי, שלא נמצא כרגע, שיש לי איתו מחלוקת גדולה מאוד בעניינים האלה, אבל הוא בא ואומר לכם, תבינו, אתם מורידים את המוטיבציה גם של אלה שקיבלו החלטה מעצמם ללכת להתגייס ושאלו את רבותיהם ואני לא נכנס כרגע את מי שאלו ואת מה.
“אני מצפה מצבא, שתיתנו לנו מודיעין, אתה יודע למה? כי יש מלחמה ברחובות, יש כאוס, הולך להיות קרע.
“אני שואל שאלה, אמרת שבשנת 2022 היו כ-1,700, אח"כ זה עלה ב-2023 ל-2,200, זה כשעוד לא הייתה סנקציה אחת, לא היו מעצרים, עוד לא היה כלום. אחר כך זה עלה ל-2,800, כמה צווי גיוס יצאו בשנים האלה לאוכלוסייה הזאת, אוכלוסיית המשתמטים הזאת?
“לא הייתה פעם אחת שהמפלגות החרדיות לא הצביעו בעד כל הטבה למילואים, כל הטבה לסדיר, כל הטבה. לא הייתה פעם אחת.
“כמו שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כל מיני דברים שחייבים לשמור עליהם – הייתי בהמון ישיבות, והיושב-ראש ודאי היה יותר – ודאי שאם, חלילה, אזרח ישראלי הפך להיות מחבל ועשה פיגוע, אז באים אותם יועצים משפטיים בישיבות לא אחת ולא פעם ולא פעמיים, ויכול להיות שהם מייצגים את עמדתם נכונה, ואומרים: הוא מחבל, אבל אשתו וילדיו לא כי יש חוק יסוד שאומר שלכל בן אדם יש את המעמד שלו.
“אבל בוודאי שאם יהיה חוק יסוד כזה, אי אפשר יהיה לומר שהציבור הזה הוא משתמט, כי הוא ציבור שעושה משהו בעל ערך מאוד חשוב.
“ואני אומר דבר אחד, אני אתן לך דוגמה אחת, אם יעבור חוק היסוד הזה, שאומר שלימוד התורה הוא ערך עליון, הוא בעל חשיבות גדולה, בין לאלה שמאמינים בזה עד הסוף, אבל גם לאלה שלא מאמינים עד הסוף – כי יש הרבה אנשים שלא מאמינים בחיי היומיום, אבל כשמגיע מחבל, הם צועקים שמע ישראל, הם לא צועקים משהו אחר.
“זה צביעות, זה מסמך של צביעות משפטית, חד וחלק, ואת יודעת טוב מאוד, שאני יודע לכבד יועצים משפטיים.
“אני רוצה להתייחס לחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, ובאמת לראות את הדברים שעולים בדבר.
“אם זה ערך שמקובל על רוב הפרלמנט, ולא 34 אצבעות - על רוב של הפרלמנט שאומר: אלה הדברים, אחד הדברים שיש לו ערך, זה ערך של לימוד התורה, איך הוא ישתלב אחר כך בתנועה, זה לא בעיה עכשיו שאת צריכה לפתור אותה מראש, כמו שהשופט אהרון ברק לא עשה את זה אז.
“התורה היא באמת ערך. היא ערך ויזואלי, היא ערך זה. על מי אתם עושים את ההצגה הזאת, רוממות קל בגרונם, וחרב פיפיות בידם.
“הפוך - חלק מהדברים, חלק מהדברים היו עמומים דווקא בניסיון להגיע לאיזה שהם הסכמות שלא הגיעו אליהם גם, כי בסופו של דבר החוקים האלה עברו ב-34 בעד, 24 נגד, הם היו בסוף מושב, לא אמנם בסוף קדנציה, אבל בסוף מושב במרץ ככה ממש ברגע האחרון, וזה היה חלק מהשיטה אז, כדי להעביר אותם ודווקא להשאיר אותם ככה עמומים, ואמרו: זה ערכים, זה לא משהו, זה ערכים, זה בסדר.
“היא זכות של התורה, של לימוד התורה, היום, כל יום, כיום. זה מה שמחזיק אותנו כאן בארץ הזאת, זה מה שהחזיק את העם היהודי גם באירופה וגם בכל הרדיפות האחרות, ולכן אני אומר, אני נורא מתרגש מהפתיח הזה, אבל הייתי יכולה להיות יותר, הייתם יכולים אולי להיות יותר הגונים, וללכת ישר לסעיף שהוא מודגש ושאומר שההסדר הזה הוא מעורר קשיים, למה, ואת מדברת ישר על מה שאתם חושבים שאסור לעשות, ואתם פשוט בניתם את זה יפה, בנית את זה יפה.
“אבל הדבר הזה לבוא ולהגיד לנו - להתחיל במובן מאליו, התורה ולימוד התורה הם חלק ממורשת של העם היהודי, ואת כמובן נתלית פה על הכרזת העצמאות, שגם היא הייתה איזשהו מונח של פשרה כזו שזה ילך לפי חזונם של נביאי ישראל.
“אבל היו 34 שהצביעו בעד כי אמרו להם: לא, זה רק יסוד, זה רק יסוד, ואולם את כותבת, אי אפשר להתעלם מההקשר הכללי, ופה את באה עם טיעון, כי את אומרת שהכנסת, ואני מצטט, את אומרת שחוק היסוד הזה מקודם, לאחר שהכנסת נכשלה בניסיון להגיע להסכמות ביחד להסדר הגיוס. בואו תהיו הגונים, אתם הכשלתם את זה.
“הרי הם באו, הרי אחת הטענות שלנו, שהדברים שקרו בגלל הדבר הזה, שבית המשפט הכניס פרשנות לאותם חוקים אמורפיים, אמורפיים.
“מיקי, מי כמוך כמפקד מחוז ידע, אתה לא יכול ללכת על ציבור כזה גדול, לקרוא לכולם משתמטים, לקרוא לכולם בדברים הכי מעליבים; לגרום לו לנזקים, לפגוע בילדיו, בבנותיו. מה הדבר הזה? לאן אתם לוקחים את המדינה?
“אי-אפשר לראות מראות כאלה, אסור להגיע למראות כאלה; אסור לראות את ההשפלה, את הפציעות וההשפלות – דבר כזה אסור שיהיה במדינה יהודית ואפילו במדינה דמוקרטית, כמו שאתם אוהבים לקרוא לזה.
“אני שואל אותך, היועצת המשפטית לממשלה, ואותך, גיל לימון, וכל הצדקנים האלה: לאן אתם לוקחים את המדינה? מי ירוויח מזה? יקצינו.
“ואני אומר לה: תתעוררי, כי כל זה יהיה על השם שלך, כמו שעשיתם בזמן ה"הפיכה" המשטרית.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המראות הקשים שראינו היום – דיברו על זה ודיברה גם קודמתי כאן – לא יכולים לעבור בשתיקה. אני אומר לכם את זה לא בגלל שיש לי סימפתיה מיוחדת למפגינים שהיו היום. זה, אגב, אותם מפגינים שגם הפגינו בביתי וניסו אף לפרוץ לביתי, אבל זה לא קשור. אי-אפשר לראות מראות כאלה, אסור להגיע למראות כאלה; אסור לראות את ההשפלה, את הפציעות וההשפלות – דבר כזה אסור שיהיה במדינה יהודית ואפילו במדינה דמוקרטית, כמו שאתם אוהבים לקרוא לזה.
“כשפה במדינת ישראל מתייחסים לתורה ולבני תורה ככה, אז גם לב מלכים ושרים, שזה ביד השם, פתאום טראמפ מתייחס אלינו גם ככה.
“אולי כדאי בצו לתת אפשרות, במידה ויהיה עיכוב, להאריך את זה בעוד חודשיים. אני מנסה לצפות פני עתיד ויכול להיות שלא צריך.
“זאת אחת הסיבות שאתה צריך להיות שונה קצת מהתקן האירופי, כי הבדיקה שלך שונה משלו.
“אני רוצה שזה יהיה בדרך הרגילה, וזה צריך להיות איזשהו מסלול בתוך הפול, שלא קשור לפול כולו. גם זה אפשרי.
“אם אתם יודעים שיש חורים, למה המשרד לא יוזם חקיקה כדי לסגור את העניין הזה? למה המשרד לא יוזם חקיקה להקמת צוות? אני אומר כבר עכשיו שהוועדה רואה את זה בצורה הכי מחייבת שאפשר.
“אני קורא למשרד הפנים לשקול סוג של אכיפה על רשויות מקומיות בעניין הפיקוח על קורקינטים. מבחינתי זה כמו מצב חירום במשק, זה כמו מלחמה. פיקוד העורף נותן הוראה, וכל עירייה מתגייסת – מל"ח, פס"ח, כולם עובדים. ופה אין כלום.
“אם תהיה רשות מקומית שהחליטה שחוץ מראש עיר ומנכ"ל עירייה ודובר, הם לא פותחים מחלקת רווחה וכו', אתם תתקצבו אותם? אתם תקראו להם כדי לבדוק מה קורה איתם?
“אני אומר שצריך לקחת את מערכת החוקים שקיימת היום, לשייף אותה בכמה נקודות ולהביא אותה למשהו תפקודי עכשיו.
“חברים, תרופה לבעיה כזאת מגיעה לא בזבנג אחד אלא מארבעה, חמישה, שישה כיוונים: הסברה, אכיפה, אכיפה רגולטיבית, אכיפה ברחוב, אכיפה במצלמה.
“למרות שתחנך, אם אין אכיפה, איש הישר בעיניו יעשה. זה ממש בפני עיוור תיתן מכשול כי אם לא אוכפים, ואבא אומר לילד שלו: את תיסע בלי קסדה, אבל לא קורה כלום ואף אחד לא אומר לו שום דבר, הדברים האלה יימשכו.
“הייתי יומיים-שלושה ברשות מקומית, ושם יש הוראות של משרד הביטחון, למשל, בשעות חירום, הג"א, מל"ח, פס"ח וכו'. למשרד הפנים יש מנגנונים שלמים, שמפקח על זה, מחייב את הרשויות.
“אני פונה למשרד התחבורה, משרד התחבורה הוא ה-leader של העניין הזה, הוא צריך להנהיג את זה, הוא צריך להוביל את הצוות הזה, הוא צריך לבוא עם רעיונות, מסקנות וחקיקה.
“האם האכיפה באמת עוזרת או לא עוזרת? מה התהליכים? אנחנו חייבים ללוות את התהליך הזה כדי להגיע בסוף לצמצום מקסימלי.
“יש אלמנטים של אכיפה שהם הרבה יותר חזקים. זה פקח שרואה עבירות תנועה חמורות, או שהוא עוצר מישהו שאין לו קסדה, ומחרים במקום את הסוללה או נותן לו דוח במקום. למוחרת הבחור הזה לא ייסע שוב בצורה הזאת.
“מאוד חשוב לדעת מה האפקטיביות של הלוחיות. אין לנו המון כלים לעניין הזה, והאפקטיביות של הלוחית היא גם תלויית אכיפה.
“השאלה היא איפה החיבור? זאת אותה מדינה, למי שלא יודע. זאת גם אותה ממשלה ואותם משרדים. האם נעשתה איזושהי עבודה, או שיכול להיות שזה חסר בחקיקה וצריך לטפל בזה שם.
“הבעיה שלי היא שאתם הגברתם אכיפה, הרשויות בחלקן נכנסו לעניין, אבל חלק מהרשויות לא נכנסו בכלל לעניין. משרד התחבורה זה, הרשות לבטיחות בדרכים עשתה עבודת מחקר נהדרת, משרד הפנים לא כל-כך מכיר את הסוגיה כי אף אחד לא בא אליו. אני אומר שחייב להיות איזשהו סנכרון ותוכנית אחת שמלווה בתיקוני חקיקה שציינתי.
“הזרוע השנייה, וזה חלק הארי של נושא הדיון פה היום, הוא מה קורה עם האכיפה של הרשויות המקומיות. הרשות המקומית היא מכפיל כוח, ובואו לא נשכח שבחלק גדול מהרשויות יש שיטור עירוני, כלומר יש שילוב של משטרה עם שיטור עירוני מקומי.
“יש לך נתונים לגבי השימוש בגילאים האלה לפני חיוב הלוחיות ואחרי הלוחיות? האם חלה ירידה בגלל זה?
“אם מגיע פצוע קשה לבית חולים, לא מגיע מידע למשטרה שהיו פצועים קשה?
“רשות מקומית אחרת יותר שקטה, אבל גם במקום שקט יכולים להיהרג ולהיפצע אנשים. ודאי שהם גם מוציאים כסף, גם הכנסות גדולות לא יהיו להם מזה. משהו לא נכון בכל חבילת האכיפה הזאת.
“יש התנגדות של המשטרה לתת סמכות לעירייה. לכן אמרתי שהפתרון הוא אותו פתרון – לשבת, לחלק את העבודה או לשתף את העבודה.
“יש רשויות שעוד לא התחילו אפילו לטפל בעניין הזה, ולדעתי, בכל יום שהדברים האלה לא מטופלים ולא מוסדרים, זאת סכנת נפשות.
“יש להם אפשרות להסמיך פקחים, ואני לא מבין למה המדינה צריכה לתת לרשות מקומית להחליט שבזה היא לא מטפלת. אני רוצה לראות מה יקרה אם ראש עיר יכנס מסיבת עיתונאים ויגיד: אני לא מפעיל אצלי אגף חינוך.
“צריך לעשות חשיבה הרבה יותר עמוקה, ואנחנו חייבים להגיע למצב שבו רשויות מקומיות יהיו חייבות, חייבות. אני אומר ליועץ שלי שנמצא כאן, שאני מבקש הצעת חוק פרטית, של חיוב הרשויות המקומיות לאכוף.
“רעיון הלוחיות היה כדי לתת לאכיפה אפשרות לעבוד. להגיד לכם שחלמתי שהכול יעבור רק דרך מצלמות ואנשים יקבלו קנס של 20,000 שקל על אותה עבירה בכל יום הלוך וחזור? לא לזה התכוון המשורר.
“אני יודע, אבל כאן אוכל להגיד את מה שאני לא אומר במקומות אחרים, שיצטרכו שיפוי בעניין הזה בצורה כזאת או אחרת. הרשויות המקומיות חייבות לטפל בעניין הזה. ניתנה הסמכה, ולא יכול להיות שרק רשויות שיעשו מזה קופה, יעשו את זה, ואחרות לא.
“האם אנחנו לא צריכים לקחת את החקיקה הקיימת ולשפר אותה, או להוסיף עליה בתקנות או בדברים מהסוג הזה, כדי לגרום לכך שתהיה אכיפה? מישהו צריך לקחת אחריות.
“אנחנו נקיים ישיבת מעקב, והוועדה קוראת לשרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד להקים צוות בין-משרדי בראשותכם.
“אחד הצעדים המשלימים, ואמרתי את זה גם כשקידמנו את הצעת החוק, את התקנות, הוא שבתחום הזה אין ביטוח, לא קיים ביטוח. אנשים חשופים בעניין הזה בצורה בלתי רגילה.
“תכניסו את זה לרישוי עסקים, ולא סתם כדי להתעלק על אנשים ולהרוס עסקים, אלא כי זה עסק מסוכן. הרי דבר כזה הוא עסק מסוכן, ואם ייכנס רישוי עסקים, במכה אחת תהיה לכם רגולציה שלמה שקיימת בכל מקרה ברשויות המקומיות.
“אם מישהו נוסע בקורקינט ופוצע אדם קשה, הוא חשוף לתביעה אישית של מיליוני שקלים.
“כל הרעיון הוא שזה אישי של הבן-אדם, אבל אם זה בן אדם שזקוק לעזרה – צריך למצוא את הדרך שלא מישהו יפתח את זה ויחפש פה מקום לרמאים, אבל אותן עמותות – אני לא מכיר אישית את עמותת עוגן שאתם מייצגים, אבל אני בהחלט מכיר ומוקיר עמותות שמלוות אנשים במשברים כאלה ואחרים – צריך לתת להן את האפשרות לעשות את זה, בלי שזה יערבב לנו כמובן את מהות העניין.
“כאן יש יועצי משכנתאות. יועצי משכנתאות הוא תחום שקשור כמעט לכל בית במדינת ישראל, קשור לכסף שיוצא כל חודש מהאנשים, ומטופל על ידי אנשים מצוינים, הכול טוב ויפה. זה אחד המקצועות כמעט היחידים שאין לו שום הגדרה. כל אחד יכול להדפיס כרטיס ביקור.
“עמותה יכולה, במסגרת הייעוץ הכללי שהיא נותנת לו על מצבו הכלכלי בכלל ועל בעיות בבית ובמשפחה והכול ביחד. כשיגיעו לקטע של המשכנתה, הוא יכול לדבר איתו אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז הוא יפנה אותו למי שצריך.
“אתם נכנסים כאן לדברים פיננסיים מאוד מאוד עמוקים, למרות שגם זה כביכול, אבל פה יש רגולציה קיימת של בנק ישראל, אז אנחנו יותר רגועים בעניין הכללי. ולכן אני אומר: לקחת משם זה לא נכון.
“הוא מטפל בהרבה נושאים – הוא לא שמאי והוא מטפל בשמאים, הוא לא מתווך והוא מטפל במתווכים. הרבה דברים הוא לא, אבל הוא מטפל מצוין בזה.
“א', אתה תשים גדרות, שאנשים לא ראויים או לא יודעים את המקצוע, לא ייתנו לאנשים עצות ששוות הרבה מאוד כסף במשך שנים. יכולים להיות אנשים שלקחו שכר טרחה גבוה מדי או דברים מהסוג הזה.
“היה סיכום שלי עם שר המשפטים כמציע החוק, ואמרנו: יש נושא אחד, שהוא נושא שעליו לא נקדם את זה אם לא יהיה את הפתרון הפיזי, שהוא מורכב גם מתקצוב, כי זו תוספת כביכול עבודה על מה שעושים.
“הבקשה לעניין הזה הגיעה לא מהאיגוד של היועצים אלא מהיועצים עצמם ומהאיגוד. זאת אומרת, זה לא בא מבחוץ. המטרה שלו היא לא תוספת רגולציה, כי אם אנחנו הולכים על רגולציה כמו של שוק ההון, כמו בביטוח או משהו כזה, ששם נכנסים לדברים הללו, זה אני מסכים איתך.
“החלק המרכזי זה לא המומחיות פה בשוק ההון, כל ההסדרה הזאת היא הרבה על נושא של אתיקה ומשמעת והמבחנים והדברים הללו.
“האם יש סמכויות לאותה רשות לקדם פרויקטים יותר משמעותיים, שברור שהם יכולים להוסיף עוד תחבורה ציבורית, שלא עוסקים רק בהוספת נת"צ או פתיחת עוד קווים?
“במקום לטפל בסבסוד תחבורה לאזורי בתי ספר ומתחמי תעסוקה, במקום לטפל בחישוב נסועה, אז הולכים רק על הצעת החוק, לא. זה צריך להיות במקביל.
“בנוסף, המדיניות של התקצוב והסבסוד עובד לפי קילומטרים ולא לפי ביקוש או לפי כמות נוסעים, איך זה יעודד הגדלה של השימוש בתחבורה הציבורית?
“אין השוואה בין ירושלים לבין תל-אביב. זה אחרת. ירושלים עובדת עצמאית מבחינה תכנונית, באזור גוש דן יהיה יותר מורכב לעשות את הפאזל הזה ואנחנו מכירים את הדומיננטיות של הערים הגדולות.
“חלק גדול מחוק התשתיות הלאומיות, היה להגביל את כוחן של הרשויות המקומיות בהגדרות מסוימות, כדי שלא ייתקעו פרויקטים. החוק הזה אומר להעביר את הכול לרשויות המקומיות.
“זה בסוף נותן רוח גבית למי שבאמת רוצה להוציא את הפרויקט הזה.
“אגב, יש משהו במכרזים שנותן עדיפות לחברות שמשתמשות במכשור יותר שקט או משהו כזה?
“אני לא מסכים לדבר אחד, שיהיו שני סוגים של היררכיות שיחליטו מה זה רעש או לא רעש. לא לוקחים את שיקול הדעת של הרשות המקומית.
“זאת אומרת שאם מחר נת"ע מבינה שבמקומות מסוימים לאור עבודה מאומצת שהולכת להיות בימים מסוימים, בלי לעבור את הסיפים שאנחנו מאשרים יש צורך בלתת דיור חלופי, היא יכולה לעשות את זה.
“הרי זה ברור שאם יש מגרש ריק בתוך הבנייה וגם אם לא נקרא לו נחיצות מובהקת, אבל יש לו נחיצות אני הייתי מפטר מי שאחראי בתכנון אם הוא לא היה מתייחס לזה.
“אנחנו התגייסנו לעניין הזה כדי לתת לכם ולרשויות שלכם את הפתרון המיטבי שיהיה בבחינת תשובת המשקל לאויבינו. אתם ניסיתם להחריב, אנחנו לא נקומם, אנחנו נשקם, נגדיל, נפתח ונעשה את זה הכי טוב.
“כאשר אומרים היבטים קנייניים אין תוכנית שאין לה היבטים קנייניים. אין בהגדרה תוכנית כזאת שאין.
“אז יכול להיות שפה אפשר אולי להגדיר את זה בהגדרות אחרות שלא ישליכו לגבי תכנון רגיל וכו'.
“וגם על דעתי וגם על דעת חברי הוועדה שנוכחים כאן ההתחייבות הזאת היא חד משמעית. היא התחייבות אוצרית חד משמעית מבחינתנו. לכן אני נעתר לבקשה שלו להכניס את זה לחקיקה מטעמים של אסתטיקה כזאת או אחרת משפטית או חוקתית.
“אני חושב, אנחנו לא רוצים לקחת את החוק הכול כך חשוב הזה ולהפוך אותו עכשיו לאיזה שהוא שופר של אג'נדה תכנונית או משפטית כזו או אחרת שהיא תמשיך הלאה עד שאני אעשה הצעת חוק פרטית ואולי לסדר פעם את העניין הזה אחת ולתמיד.
“הצעת יושב-ראש הוועדה, אני מבקש מאוד לכבד אותה. נוסיף פשוט "לאחר התייעצות עם מנהל רשות המיסים".
“אה, זאת אומרת מס רכוש עכשיו באמת מתחיל לחשוב מה נקרא דירה. אם זה עם מרפסת או בלי מרפסת. זה לא השיקולים של מס רכוש.
“סתם, יבואו אנשים, יחזרו מבתי החולים, בעזרת השם, ישתקמו. לא כולם חרדים, אגב. יש הרבה פצועים שאינם חרדים, עשו כאילו, ובאמת באים. ורואים שמכריזים על המקום כאזור שיקום. העירייה נרתמת לעניין.
“אגב, אני אחד הממציאים של זה בבני ברק. ועדה מחוזית, אני לא רוצה להגיד מי, קשורים גם לתפקיד של ייעוץ משפטי, כמעט זרקו אותי מהמדרגות כשבאתי לדבר שבתמ"א 38 אני רוצה שיהיה למטה מעון יום, גן ילדים, טיפת חלב וכו'.
“עכשיו בוא נדבר על קומה מבונה, כשמה כן היא. קומה מבונה, בתוך מגרש, בתוך בניין קיים. אומר ראש העיר שהצרכים הם גדולים יותר. זה ניצול נכון של השטחים וצריך שזה יהיה יותר.
“אלא לתת אפשרות, להבנות לבית המשפט את האפשרות שאם הוא רואה, לא רואה הצדקה בעצירת הפרויקט, אלא בבירור זכויותיו של התובע, יוכלו לעשות את זה במקביל תוך כדי שמירת זכויותיו.
“אני הייתי משאיר את זה, מפנה את זה לשיקול דעתו של, בהתחשב במשך הזמן שאמור לעלות לזה בגין השיקום של המבנה. הייתי מכניס גם ובהתחשב במצבו.
“אני לא הולך על זה בכוח. אבל אני חושב שזה חשוב, כי שוב, אני אזכיר לכם את הנאומים שלי. אנחנו חייבים שהפרויקטים האלה יצליחו.
“אני חושב ציבורית אם אנחנו לא מכניסים את זה כתנאי, אלא לא יודע, תמצאו לזה הגדרה נוספת, כמו שהגדרנו מקודם, שבעצם בסוף זה יהיה גם חוות דעת של רשות המיסים. שהוא מתכלל את כל הזה.
“דיברתי על כך שאני רוצה שיהיה מנגנון עירוני מסודר באותם מקומות שילווה את השיקום. שיהיה בתוך העירייה אגף או מחלקה שיעמוד בראשה מישהו שימונה על ידי המועצה במעמד של סגן ראש עיר, בתואר, אין לי בעיה.
“עמדת הייעוץ המשפטי, כמו שאני מבין אותה, שבהתקיים תנאים שהם סוגרים את כל בעיות הקניין וכו', תכנון וכל הדברים הללו, אז אין פה בעיה משפטית לתת את הכלי הזה.
“אבל לפני שאנחנו נמשיך את הדיון אני רוצה להעלות הצעה שאמרתי אותה אתמול. לפצל פרק מסוים, סעיפים מסוימים מהחוק.
“עמדת הוועדה, שאני חושב שאם אנחנו מטפלים במקום כזה שקרה בו משהו, פתאום קיבלנו קרקע מההתחלה וקיבלנו אותה בצורה מאוד גרועה שאנחנו לא מאחלים לעצמנו שזה יקרה, בואו נפיק ממנה את המקסימום.
“אנחנו משתדלים להביא את החוק הזה מטויב בצורה הטובה ביותר. יש לנו עוד נושאים מסוימים שדיברנו עליהם לגבי נושא למשל של האזורים, שלא יהיה בהם בניין אדום אבל יהיה מקבץ של כתומים שצריך לתת פתרון לאותו מקום.
“עמדת הוועדה היא שצריך לעשות כל מה שניתן, אם ניתן, להכניס את זה אפילו בסדק מסוים, שאולי אחר כך נוכל לטפל בו במסגרת הפיצול אגב שפיצלנו. איזה שהוא סדק שיכול לתת היום לגורמי התכנון להתחיל לגלגל את זה תוך כדי.
“שיש לנו סיכום עם האוצר על עזרה וסיוע לרשות בתקנים מסוימים כדי להפעיל מחלקה כזאת. לדעתי זה צריך להיות משהו שילווה אותנו באופן זמני כהנחיה זמנית ולא כחוק קבוע.
“אני הייתי שמח מאוד אפילו להכניס את זה לא ככותרת, אלא כאופציה עם תנאים מסוימים שאפשר יהיה לעשות אותם במקרה זה. אבל שהחוק יאפשר.
“הרי כל הנקודה היא כי אנחנו לא רוצים באמת לעכב פרויקטים. אבל מצד שני אנחנו רוצים לשמור על זכויות נעדרים. אנחנו רוצים לדעת קודם כל מה ההסדר שגיבשתם.
“אני בא מעיר צפופה שהחלום שלי היה באמצע רבי עקיבא לפנות איזה מפעל ולתת לו זכויות בצפון בני ברק, שיבנה שבעה מגדלים מצידי, העיקר שייתן לי שם לעשות חניון גדול וגינה ציבורית ענקית וכמה מוסדות.
“אני חושב שרשויות מקומיות צריכות להקים, אותן רשויות שיוכרז עליהן כשיקום, צריכות להקים מחלקה או אגף שבעצם מרכז, שיעמוד בראשו מישהו עם סמכויות מטעם ראש העיר, מישהו עם מעמד בעיר.
“אם אני מכניס מילה של מספרי אחוזים, 20% או 30%, מה יהיה ב-19%, מה יהיה ב-29%. אלה מבחנים קשים מאוד לכימות.
“אנחנו מדברים עכשיו לא על החלטה, אנחנו מדברים על חוק. חוק צריך לבוא מנוסח ולתת תשובות לכל ההיבטים. אם הוא לא בא מנוסח נכון הוא נופל אוטומטית בעודו באיבו. לכן פה הבעיה, פה המורכבות.
“בערד שמעתי שהטיל נפל באמצע גינה ציבורית שמסביבו יש בניינים שהם שלוש קומות גג, בשטחים זה. יכול להיות שיצרו שם פארק נהדר וירצו להחליף אותו עם שטח ירוק אחר או משהו אחר.
“שתי אופציות: או להביא נוסח מושלם, שאולי אם הוא לא יהיה מושלם לגמרי נשלים אותו בפיצול. או להביא משהו שאני קורא לו איזה שהיא רגל בדלת, עם התניות כאלה שנצטרך לפתור אותן בהמשך הדרך, אני לא יודע.
“אבל ברור שיש הבדל בין מעל 24 יחידות דיור לבין בית מסוים אחד. שימצאו לו את הפתרונות.
“עכשיו נצביע על הצעת החוק. מי בעד הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה), הוראת שעה, התשפ״ו–2026, מ/1942, כפי שהוקראה ובתיקונים שנעשו?
“זאת אומרת, ההמתנה שניתנת כיום – יכול להיות שהיו לה סיבות פעם, כשלא חשבו בהיבטים כאלה. היום, ככל שהזמן קצר יותר, התהליך יהיה יותר מהיר.
“כשאני הייתי ראש עיר הייתי צריך להיאבק על כך שהחינוך המיוחד יקבל את אותם תנאים כמו בבתי ספר - -
“הדבר הכי גרוע זה שהיה הבדל בין גננות כאלו לגננות כאלו, הבדל בין ילד חינוך מיוחד לילד חינוך מיוחד, הבדל בין פעוטות בני ארבע. למה זה קורה עד היום הזה?
“אני מציע שכל הוועדה תיקח אוטובוס ותיסע לבתי הספר כדי לראות את הכמויות של הילדים והילדות, שתראה את הרמה שלהם.
“יכול להיות שדקה לפני שנאשר את החוק אני אמליץ לעשות פיצול בחוק בפרק שהוא כרגע פחות רלוונטי או חשוב כדי לאפשר אולי בעתיד במושב הבא לעשות התאמות כאלה ואחרות אם נצטרך.
“אם ה-buyout ישולם על פי חוות הדעת של השמאי הממשלתי, גם אם עדיין ממשיך הליך כזה או אחר, אז שישלמו וגמרנו.
“אני הולך להציע אגף בעירייה שיעמוד מול הדיירים וייטפל בכל נושא השיקום בערים הללו שיהיה להם אזור שיקום.
“צריך ליצור דבר חדש שלא קיים במדינת ישראל – אתר שיקום ומחלקת או אגף שיקום בעירייה. אין ברירה. לצורך השנים האלה. מבחינתי נעשה את זה בחקיקה לא קבועה.
“הנושא הזה צריך להיות מתוקצב על ידי האוצר בגבולות. הנושא הזה של לתת לזה הגדרה של אגף מוכר ואפילו בעניין של סגן בתואר. זה עד לבחירות הקרובות.
“בערד יהיה הרבה יותר ובתל אביב יש מקומות שאין בכלל. איך אנחנו מגשרים על זה?
“אני לא יכול לתת להם עדיפות. זה לא יהיה נכון לתת להם עדיפות.
“אני שואל בהמשך לשאלתו של תומר, האם יש לי גם מנגנון שיכול להתאים למקומות שבהם הכדאיות היא נמוכה מצד אחד ומצד שני יש סבירות שהמטרים יהיו יותר מ-12 מטרים?
“אני אהבתי את הנושא של מכרז אבל אני לא אוהב את החלק השני של מכרז שהוא עלול להסתבך מבחינה משפטית.
“בסוף יכול להיות יזם שיקום שהיה נכון לפרויקט קטן והוא התרחב בזכות האיראנים. זה הפך להיות פרויקט מפלצת שבו צריך לדעת שנכנס יזם שיכול לעשות את זה.
“לא ענית על זה שיש מקומות שלא נותנים חניה. ברגע שזה נכנס לתוך המקובל והמדיניות אז מה שעושים בכל האזור יעשו גם שם.
“על שינוי מהותי ולא על בן אדם. אני לא חושב על המילה בן אדם. זה צריך להיות על שינוי מהותי ותנאי העסקה.
“אני חושב שהרשות צריכה להקים אגף או מחלקה. לשים בראש המחלקה הזו כמחזיק תיק מישהו שראש העיר יחליט אבל יהיה לפחות סגן.
“אני התחברתי לנקודה אחת שהיא נכונה שבמקרים כאלה שיש שינוי בפרויקט בכל הנוגע לספציפיות שלו, לגודל שלו, להיקף שלו אז ברור שחייבים להסתכל על זה אחרת מאשר כאשר הוא זכה במה שהוא זכה כשזה היה פרויקט קטן וחכם והפך להיות גדול ומורחב.
“אני גם לא רוצה להיסחף עם כל הרעיונות הטובים. יש לי גם רעיונות טובים עוד יותר כמו חמישה, שישה, שבעה או שמונה. בסוף זה יגיע על חשבון מקומות שבהם אנחנו מפילים את הכדאיות הכלכלית.
“אם יש. תקשיבי, אני רואה בכם יועצים טובים מאוד לוועדה ואני רואה גם אחרים. אני לא רוצה לעשות עיוות. שווי של חניה בתל אביב הוא כמו דירה בערד בערך.
“נכון שהוא חוק כלל ארצי ולכן אמר השמאי מה שאמר. יכול להיות שעל ההצעה שלו אפשר בניסוח מדויק יותר לנסות לעצב את זה נכון יותר ולעשות לעניין הזה תוכנית עיצוב.
“אין לי בעיה עם הגמישות. יש לי בעיה שהגמישות הזו תהפוך לעיוות בסוף.
“לכן יש חשיבות רבה שלחוק תהיה גמישות מסוימת בעניין הזה. אנחנו אנשים ולא מלאכים. אנחנו מנסים להכניס בתוך החוק הזה דברים שייתנו כלים לתת את כל ההטבות והדברים המיוחדים של חוק השיקום הזה גם למקומות שהם לא שחור-לבן או לא אדום-לבן.
“בעניין הזה אני רוצה להוריד את - - - בהרבה מקרים האוצר הוא מעורב מאוד-מאוד. אני עם עין פקוחה בעניין ואני יודע בהחלט עם חוש הריח שלי לאן הדברים נושבים.
“לישיבה הבאה, האוצר ונשמע כמובן דעות נוספות בנושא שדיברנו על הסיוע - - - כמו שאמרתי קודם אני רואה בעיני רוחי רשויות שיש בהן שיקום שיהיה התנאי להחלטה אם רשות היא משקמת. כמו שיש רשות קולטת עלייה תהיה רשות משקמת. אלה יוכרזו באותו צוות מייעץ והחלטת ממשלה.
“הקביעה שיקבעו שם תחול גם על פרויקטים שעוד לא עלו. אולי יהיה הבדל ביניהם ונעשה שני סטים?
“כל הריכוז של כל המידע צריך להיות במקום הזה. אז הדבר יהיה משוכפל גם באתר של העירייה.
“אני רוצה לומר לך מהיכרות אישית שהכספים הקואליציוניים האלה, לצערי הרב, הם חלק מהתקצוב שמדינת ישראל מתקצבת ציבורים מסוימים בחינוך.
“לגבי ארבעה מטרים אני מבין שיש הסכמה. השאלה אם יש מינימום או מקסימום?
“אם באמת דיירים לא יצליחו אז מה עשינו? אנחנו עושים את בשביל הדיירים את כל החוק הזה.
“שלא נצטרך לחכות לדיון הממשלתי ובינתיים תתעכב ההסכמה על הבניין. הדיירים יחכו כי הממשלה לא יודעת לדבר עם עצמה.
“אם אנחנו נלך אחורה על כל דבר אנחנו לא נגיע לחקיקה הזו בכלל.
“הדאגה שלכם היא נכונה אבל אני חושב שהפתרון שלה יהיה שאתם תהיו מעורבים בתנאים. אם בעתיד ישונו התנאים אז גם בזה תהיו מעורבים.
“אני מבקש שתיבחנו את ההצעה שלו כי הוא טוען שאם מתחילים ישר ב-buyout זה לא רציני. צריך להתחיל קודם בעסקת השיקום ואחר ב-buyout.
“כשהולכים בגמישות הזו אז זה לטובת הדייר. בסוף יש לו יותר מטרים ויש לו יותר אפשריות. למה שהוא לא יקבל. זו כוונת כולם.
“המדינה צריכה לעבוד היום במקומות שבהם אותה ועדה ממשלתית תכריז שיש מתחמי שיקום. שם צריך להיות נושא השיקום נגיש. מקור המידע צריך להיות מסונכרן בין הרשויות השונות.
“כמו שאמרתי, הוא הולך להיות חוק דומיננטי בשנתיים הקרובות ואולי קצת יותר בכל האספקטים שלו. יהיו ערים במדינת ישראל שבהן יהיו אזורי שיקום שיוחלטו עליהם. גם המערכת העירונית והממשלתית על ענפיה יצטרכו לטפל בעניין.
“אני לא רוצה שווילה אחת תכתיב שכונה שלמה שנפגעה מזה. אבל הסיכוי שזה ייפול על בניין רב מגורים, כולו ירוק, כולו לא תהיה הסכמה, הוא נורא רחוק. ואם הוא יקרה, יש עדיין בית משפט.
“אבל אנחנו מצפים מרשות שופטת, שאנחנו רוצים שהיא תהיה המחסום האחרון לבדוק שמישהו לא ינצל את החקיקה לצורה לא טובה, שתגידו שאנחנו נתגייס לעניין הזה.
“אבל אני לא מקבל את זה כי דיברנו שהתנאים יהיו ברורים עכשיו, ולא טיוטה, ולא שאחרי שיהיה החוק זה יצא ואז נופתע מחדש. אנחנו רוצים לדעת מה התנאים, זה הכול.
“תתכבד הרשות ותגיש תוכנית מסודרת על פי החוק הקיים, ולא על פי חוק שיקום טילים.
“אבל אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו גם לא רוצים שבסוף, באילוצים התכנוניים, זה יהיה מורכב כולו, רובו ממגרשים ריקים. ולכן אין ברירה, צריך לשים איזשהו גבול. ואז זה מתחם גם את ההסתכלות התכנונית.
“אני חושב שכל רשות מקומית גם צריכה, לדעתי, כמו שיש היום מחזיקי תיקים בזה, צריך להיות מחזיק, עיר כזו שעברה דבר כזה, מחזיק תיק שיקום, שיהיה לפחות עם איזו הגדרה מסוימת, אולי אפילו תואר מסוים, נדבר על זה אולי בהמשך.
“מצד אחד, כשאנו מחוקקים, אני אוהב לחוקק על מציאות והמציאות משתנה לנו מול העיניים.
“ואני עשיתי חשיבה בימים האחרונים, כי אני מצד אחד לא רוצה לקבוע הלכות חדשות בהיטל השבחה. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגיע לזה. אבל מצד שני, אני חושב שלא יכול להיות שיש דברים שיתקתקו רגיל, בגלל כל הדברים הללו, ובגלל שיש כאן מעורבות ממשלתית, תקציבית, הלוואות, סיפורים והכול, אז היחיד שלא יטבול את ידיו ויגיד, "אני גם תורם משהו לעניין הזה", זה הרשויות המקומיות, זה קצת לא כל כך אהבתי.
“אני רוצה אבל פה לדעת שהם ידעו שפה למשל בתי הספר, שם יהיו עם צבע יותר יפה, עם מזגנים יותר משוכללים, הכבישים יותר שקטים, כי אנחנו רוצים להראות לאיראנים. זה הכול.
“הסעיף שהיה בהצעה הממשלתית דיבר לפי מה שקיים היום, שרשות מקומית יכולה להחליט, או רבע, או 50% או 0%. ולהשאיר את זה בצורה הזאת. ואני אינטואיטיבית אמרתי את דעתי, שאני חושב שהרשויות גם צריכות להירתם לעניין.
“אני גם שומע את הביקורת הזאת, וגם מצד שני, כל הסיבה שהכנסנו מספר שקרוי 80%, שהוא לא קיים אפילו לא ב-80% הסכמה בשום מתווה ממשלתי כזה או אחר. כל זה היה כדי, כשאנחנו מתייחסים בסוף לכל המתחם, והרי זה מהותו של החוק, אז אתה שם את ה-80 בתוך המערבל הזה, בטוח לא יהיה מצב שבו רק הירוקים יהיו בחוץ ורק הזה.
“אז גם שימוש לרעה זה דבר שאני לא רוצה שיקרה. ולכן אנחנו נחליט, ואנחנו נודיע לכם את זה לפני שנצביע, כמובן, שיהיה נוסח סופי.
“השאלה האם יש אפשרות כאן, באיזו צורה שהחוק מסמיך את השר בהתייעצות עם הצוות המייעץ להתקין תקנות.
“אם כרגע בבתי המשפט מתנהלים 200 תיקים של התחדשות עירונית שהגיעו לבית המשפט, אני חושב שאלה שבאו בעקבות חוק כזה, שהוא אחרי טיל איראני, צריכים לקבל עדיפות.
“בחוק הזה, גם במקום שיש אדומים וכתומים, ההגדרה של כתומים, ההצדקה עליה לבנות אותם מחדש היא לא רק נזקי המלחמה, גם היושן שלהם ושאין להם חיזוק וכולי.