אריאל קלנר
Ariel Kelner
“התוצאות כבר כתובות: הימין אשם, ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, ערוץ 14 – הם אשמים בכול. ואחים לנשק – הצילו את מדינת ישראל. המסקנות כתובות.
“זו הסיבה שהם בלמו את תת-אלוף אורן סולומון מלחקור – הם הבינו שאורן סולומון לא עובד אצלם, ושהוא מגיע אל האמת שהם רוצים להחביא. ואם הנושאים החשובים לא ייחקרו ויטויחו, האסון הבא, אדוני השר, בפתח.
“האם מידור הדרג הנבחר בליל 7 באוקטובר היה תקלה, או שיטה שבה לאורך שנים מתמרנים שומרי הסף את הדרג הנבחר?
“גם ועדה כזו לא תזכה לאמון הציבור, האמון הציבורי בבית המשפט העליון נמצא היום בשפל חסר תקדים.
“אני שומע עוד דבר, שעכשיו, בימים אלה, אחרי 7 באוקטובר, אחרי מה שראינו, אחרי כל הזוועות, אחרי כל האירועים האלה, יש באופוזיציה – אני שומע גם את גדי איזנקוט, גם את יורם כהן שמעתי, ראש השב"כ לשעבר – מוכנים להקים ממשלה עם אנשים פה שיושבים בכנסת ותומכים בגרועים שבאויבינו. תומכים בגרועים שבאויבינו. לא מסוגלים לגנות את הרצח של החיילים שלנו, את ההתקפה על החיילים שלנו ב-7 באוקטובר.
“נשיא בית המשפט העליון הנוכחי איננו גורם אובייקטיבי, ולכן איננו יכול להיות הגורם הקובע בנושא הרכב הוועדה. זהו אינו מצב אידיאלי, אך אי-אפשר להתעלם מהמציאות שאליה הגענו.
“כנסת נכבדה, יש כאלה שלא מבקשים לחקור את האסון, אלא לשכתב את ההיסטוריה באמצעות ועדה לחיסול פוליטי של מתנגדיהם. כמו מחוללי הסזון הם מבקשים להשתלט על האמת שילמדו כאן ב-50 השנים הבאות בבתי הספר, באוניברסיטאות, בשירות המדינה ובמערכות הביטחון, שצריך להציל את המדינה מהאנשים שהעם בוחר.
“אני חוזר שוב: כל מי שכיהן ב-18 השנים שלפני הטבח, מאז הגירוש מגוש קטיף, בתפקיד מפתח שהשפיע על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, לא יוכל להיות החוקר – כי הוא צריך להיחקר; לא רמטכ"לים ולא אלופים, לא ראשי שב"כ וסגניהם, לא שרים וראשי ממשלות, לא שופטי בג"ץ ולא יועצים משפטיים.
“וזה מרתק, כי רק ב-2022 במאמר לאוניברסיטת רייכמן אמר פרופסור אהרן ברק שבשום מקום בעולם המערבי אין התערבות של בתי משפט בענייני מלחמה, כמו שיש בישראל. לא פעם, הוא אומר, נלחמת הדמוקרטיה כשידיה קשורות לאחור. הוא מתגאה, הכהן הגדול של מערכת המשפט. אבל עכשיו, פתאום, הם כבר לא התערבו.
“התוצאות כבר כתובות: הימין אשם, ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, ערוץ 14 – הם אשמים בכול. ואחים לנשק – הצילו את מדינת ישראל. המסקנות כתובות. וכמובן, המסקנה החמורה מכול – להעביר עוד סמכויות מהדרגים הנבחרים אל הבלתי-נבחרים. ועדה כזאת לעולם לא תאתגר את אתוס שומרי הסף.
“האם מידור הדרג הנבחר בליל 7 באוקטובר היה תקלה, או שיטה שבה לאורך שנים מתמרנים שומרי הסף את הדרג הנבחר? הרי בג"ץ הוא זה שיצר את האתוס הזה.
“אבל לא צריך להרחיק לכת בדמיון כדי לראות את פרקטיקת הטיוח של בג"ץ, אדוני השר, צריך רק לראות מה נעשה כאן לאחרונה: בג"ץ והיועמ"שית טייחו את פרשת הרוגלות, הפגיעה חמורה ביותר בזכויות אדם.
“אנו קוראים להקמת ועדת חקירה ציבורית, שהרכבה ייקבע בהסכמה רחבה, ושתכלול נציגות של משפחות חללי הטבח והמלחמה. בשיח הציבורי כבר עלו כמה מנגנונים לקביעת הרכבה של ועדה שכזו, ויש לאמץ אחד מהם, על מנת שממצאי הוועדה ומסקנותיה יזכו לאמון מרבי מצד הציבור.
“אז בסדר, אז הם רוצים בוועדה, כדי להרשיע את הימין. אבל הכול פוליטיקה? הכול פוליטיקה?
“באמת, לתת לאנשים האלה – 80% מערביי יהודה ושומרון הם תומכי חמאס, תמכו ב-7 באוקטובר – אם היו נותנים להם, אם היינו הולכים בדרך של השמאל ומקימים מדינה פלסטינית באמת – אז הימין שמר את זה.
“כנסת נכבדה, יש כאלה שלא מבקשים לחקור את האסון, אלא לשכתב את ההיסטוריה באמצעות ועדה לחיסול פוליטי של מתנגדיהם.
“1,200 אזרחים ישראלים נרצחו, נטבחו באכזריות, אלפים נפצעו, מאות נחטפו; אונס, זוועות נוראיות. כל חלקי החברה נפגעו, כל החלקים: קיבוצים, ערי הדרום, מיהודה ושומרון, מהמרכז, דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים, שוטרים, חיילים, חברי כיתות כוננות, צעירים שיצאו לרקוד, אזרחים שדהרו אל התופת להציל את אחיהם.
“זו תהיה ועדה שתוכל לחקור כל גורם שהשפיע על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל. הוועדה תורכב משישה נציגים שימונו בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת, או בצורה פריטטית בין קואליציה ואופוזיציה, שלושה מכל צד; ועדה שבה כל שני חברים יוכלו לזמן כל אדם לעדות, לפתוח כל אפיק חקירה, וכל דיוניה ישודרו לציבור; ועדה שבה יהיה מעמד מיוחד לנציגי משפחות שכולות כמשקיפים ומפקחים; ועדה שבה הנחקרים לא ישבו על כיסא החוקרים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק ועדת החקירה הלאומית שמוצג בפניכם היום נועד לפתור שתי בעיות יסודיות: אמת ואמון.
“בשלוש השנים האחרונות קיבלתי כחבר בוועדת החוץ והביטחון עשרות פניות בנוגע למגבלות שמטילים פרקליטים צבאיים במרכזי האש על לוחמינו. כמה דם נשפך כאן, דם לוחמינו, דם אזרחינו?
“רק מי שהאמון הציבורי לא מעניין אותו, רק מי שלא רוצה אמת אלא מסקנות כתובות מראש – רק הוא יכול לדרוש ועדה שימנה יצחק עמית.
“בית המשפט העליון מעולם לא היה בשפל כמו שהוא עכשיו בציבור.
“נשיא בית המשפט העליון הנוכחי איננו גורם אובייקטיבי, ולכן איננו יכול להיות הגורם הקובע בנושא הרכב הוועדה.
“אבל, אדוני היושב-ראש, בג"ץ לא שומר רק על שומרי הסף הפרסונליים, אותם רונן בר, הרצי הלוי ואחרים. הוא שומר יותר מכל על אתוס שומרי הסף, על הרעיון הזה שפקידים הם בעלי הסמכות ולא הממשלה שהעם המוזר הזה, שמורכב מכל מיני בבונים וביביסטים ומשיחיסטים – העם המוזר הזה בוחר כל מיני אנשים מוזרים, הרי אסור שאנשים האלה יקבלו החלטות. זאת תפיסה מסוכנת שמחייבת בדיקה, לא טיוח.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התערב בג"ץ במינוי מבקר המדינה, בבחירה שנעשתה כאן בכנסת, שוב מתערב בתהליכים של הרשות המחוקקת בניגוד לכל חוק וסמכות. אבל רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש, על פסק אחר שנתן בג"ץ השבוע, בלם את מבקר המדינה מלחקור את טבח 7 באוקטובר.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התערב בג"ץ במינוי מבקר המדינה, בבחירה שנעשתה כאן בכנסת, שוב מתערב בתהליכים של הרשות המחוקקת בניגוד לכל חוק וסמכות.
“שומר הסף האמיתי, מבקר המדינה, שאין לו יחסי גומלין עם ראשי מערכות הביטחון, אותו בג"ץ עוצר. ומי הראשונים לשחרר אנחת רווחה מהפסיקה הזאת של בג"ץ? אותם ראשי מערכות הביטחון, רונן בר ושות'.
“אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית. הם, ברגע האמת, איימו על הממשלה ואמרו שהם לא ידעו למי הם ישמעו במקרה של משבר חוקתי, הם לא ידעו. מה זה אומר שהם לא ידעו? זה אומר אנחנו נחליט. אנחנו נחליט למי להישמע, לממשלה הנבחרת שלה אנחנו כפופים על פי חוק, או לבג"ץ. עכשיו בג"ץ גומל להם טובה.
“אדוני, חוק-יסוד: מבקר המדינה, ברור ואינו משתמע לשתי פנים. אני יודע שזה מהפכני בימינו, אבל אפשר לקרוא מה אומר החוק. סעיף 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה, קובע כי מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
“אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית.
“אותם ראשי מערכות ביטחון שקיבלו מאזרחי ישראל סמכות, אמון, כבוד, משכורת, כדי להגן על גבולות המדינה, וביום המבחן התוצאה שלהם הייתה שלא היה מודיעין, לא היה חיל אוויר ולא היה צבא.
“שומר הסף האמיתי, מבקר המדינה, שאין לו יחסי גומלין עם ראשי מערכות הביטחון, אותו בג"ץ עוצר.
“המאבק על האמת, על ועדת חקירה לאומית, על ועדת חקירה אפקטיבית שתשאל את כל השאלות הקשות, את כולן, אנחנו מחויבים לזה, אני מחויב לזה, ובעזרת השם, נתקן.
“השיטה הזאת של כנופיית שלטון החוק לא חדשה. כמי שפעל לחקירה פרלמנטרית של תפירת גל הירש, אני מכיר זאת היטב. קודם הם תפרו וסיכלו את מינויו למפכ"ל, אחר כך מחזיקים את התיק הזה פתוח שנים, ועשור, ועוד ועוד כדי להצדיק את עצם הפתיחה. והאדם תחת עננה פלילית כל הזמן. מבזבז זמן ומשאבים כספיים מול מערכת עם משאבים בלתי נגמרים. זוהי סדום.
“גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, זה דיון על תופעה מסוכנת – נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין כינה אותם כנופיית שלטון החוק. קודם הם תופרים כדי לסכל, אחר כך הם משאירים את התיק פתוח כדי להצדיק את התפירה.
“בקרוב, בקרוב כבר יש לנו בחירות. זה או שלטון העם בידי העם, למען העם, או שלטון של כנופיית שלטון החוק. על זה יהיו הבחירות הקרובות ובעזרת השם ננצח ונתקן את מדינת ישראל. תודה רבה.
“ולנושא אחר – מנושא לנושא באותו נושא. היום יום העדות האחרון של ראש הממשלה במשפט התפור. אין אדם בעולם, לא כל שכן ראש ממשלה, שעמד לדין בהאשמות הזויות ותקדימיות כמו שעומד ראש הממשלה נתניהו. רק על הפרקטיקות העברייניות שהפעילה כנופיית שלטון החוק, מפתיחת חקירות ללא אישור יועץ ועד סחיטת עדים באמצעות עבריינים של ממש, רק על זה המשפט היה צריך להתבטל, והעבריינים היו צריכים לעמוד לדין.
“היום יום העדות האחרון של ראש הממשלה במשפט התפור. אין אדם בעולם, לא כל שכן ראש ממשלה, שעמד לדין בהאשמות הזויות ותקדימיות כמו שעומד ראש הממשלה נתניהו.
“זאת לא תקלה, זאת שיטה. זאת פרקטיקה עבריינית של גלי בהרב מיארה, שמגובה על ידי בג"ץ שמבחינתו, כל מעשה עבריינות יקבל הכשר כל עוד זה נגד ממשלת הימין. וכך מונעים לכתחילה מאנשי ימין להיכנס לשירות הציבורי, כי מי רוצה להיכנס ולקבל כזאת עננה במשך שנים?
“מאוד הייתי רוצה לשמוע כאן מה קורה עם הרשתות של ההברחות, כי בסוף כל ההברחות זה רשתות, מה קורה ואיך מטופלים ראשי הרשתות, אם נתפסו, כמה נתפסו, איך זה מטופל, כי שם זה העניין של חדירה של כל אותם שוהים הבלתי-חוקיים, שבקצה גם אנחנו מגלים אותם כמחבלים.
“קודם כול אני גם כן מחזק במיוחד את הנושא של ההגנות המרחביות שבכל האזורים האלה, גם סיירתי ומכיר את המקומות שם ואת ראשי הרשויות באזורים ובכלל את האתגרים.
“אנחנו פותחים את הדיון בהתאם לרוויזיה, כאשר השינוי שייעשה בהצעת החוק נועד למנוע לזות שפתיים בנושא מבקר המדינה והאדם שנבחר, שלדעתי הוא אדם ראוי משכמו ומעלה.
“ההצעה אומרת דבר פשוט מאוד: קודם כול, נניח שלא הגענו ל-80 חברי כנסת שמסכימים על הרכב הוועדה, ואז הקואליציה תבחר שלושה והאופוזיציה תבחר שלושה.
“מכאן שצריך להגיע לוועדת חקירה שבה ישבו גורמי מקצוע, ישבו אנשים רציניים שישאלו את השאלות המתאימות, אבל ישאלו אותן מכל הכיוונים ובתלת-ממד ואז יתבררו העובדות – העובדות יהיו.
“" החוק הזה הוא חוק שמאפשר את ההסכמה הרחבה. לא הגענו להסכמה רחבה, אז אנחנו מאפשרים גם לאלו שלא מסכימים אתנו למנות את האנשים שהם רוצים.
“כמובן שהאופוזיציה מודיעה, כרגע לפחות, שהיא לא תשתף פעולה אז אין כאן פרס על העניין הזה, ירצו – ישתפו פעולה; לא ירצו – הוועדה תקום בלעדיהם.
“אם יש מקום שיש בו ייצוג בחוק שבשום מקום אחר אין, זה רק בהצעת החוק הזאת, שיהיו בה ארבעה נציגי משפחות שכולות וחטופים או חטופים שנפגעו ישירות בתופת, שיפקחו וישקיפו על דיוני הוועדה.
“אני מזכיר: הממשלה יכולה למנות עכשיו ועדת חקירה ממשלתית ושראש הממשלה ימנה את כל חבריה. יש לזה השלכות, כי רק לחלק מהעם יהיה אמון בוועדה כזאת, אז אנחנו מאפשרים.
“במצב כזה יש לנו מחויבות עליונה שהוועדה הזאת תקום, תברר את האמת ותשאל שאלות. לא יהיה מצב שצד מסוים יטיל כאן וטו, לכן בוועדה נאמר: "כל עוד לא יפחת משלושה".
“אנחנו חוזרים למציאות שבה נחזור על מושכלות יסוד של דרך המינוי בהצעת החוק: 80 חברי כנסת ימנו בהסכמה רחבה, יעשו כל שביכולתם להגיע להסכמה ציבורית רחבה כדי למנות חברי ועדה בוועדה שתקבל אמון.
“אי-אפשר יהיה לסכל את הוועדה באמצעות מינוי נחקרים לתפקיד חוקרים, ולהפוך את הוועדה לקרקס, זה נכון, זה לא יהיה. אנשים שהם נחקרים בפוטנציה לא יכולים לשבת על כיסא החוקר; זה נכון, עשינו את זה.
“אנשים כיהנו בתפקידים שהשפיעו על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, ואנחנו רוצים מהם תשובות – לא אמרתי אשמים; אמרתי תשובות.
“וכשאני מדבר על מערכת המשפט אני לא מדבר רק על בג"ץ, אני מדבר על הפרקליטות הצבאית שיושבת במרכזי האש, על היועמ"שים שיושבים בקבינטים ועד לבג"ץ, האם זה יישאל בוועדה שתוקם על ידי מערכת המשפט?
“האם האיש שנמצא בתפקיד שם היום הוא האדם שסומכים עליו שימנה ועדה שתגיע לעובדות? אולי יש כאלה שכן, ויש כאלה שלא.
“עם זאת, באמת ובתמים, אני חייב להודות שמבחינתי אין תחליף לאנשים שהציבור בחר – אין. זאת אומרת שאין ייצוג טוב יותר לעמדות הציבור מאשר אנשים שהציבור בחר, יהיה הגורם אשר יהיה.
“בעניין הזה של קביעת השכר של הוועדה אני חושב שמי שיקבע את זה צריך להיות מנכ"ל הכנסת יחד עם – לא יודע, בשיתוף משרד האוצר או הממשלה. אלה הגורמים שצריכים לקבל את ההחלטה לגבי השכר.
“ברגע שיבינו שיש דיון בעל רגישות כזו או אחרת הם יחליטו ברוב לחסות אותו, ובכל השאר ברירת המחדל תהיה שידור לציבור.
“בוא נשאיר את שיקול הדעת לוועדה, אני לא חושב שאנחנו צריכים להכריע בעניין הזה. יש ערך בלומר שיש פה שידור לציבור בהגדרה והוועדה יכולה לקבוע את סדרי הדיון שלה בצורה חופשית ככל שהיא תמצא לנכון.
“התקציב ישולם מאוצר המדינה, אני לא רוצה להעמיס פה עוד על התקציב של הכנסת.
“אני חושב שמה שצריך להיות זה שידור לציבור כמו שזה כתוב. זה לא צריך להיות בשידור חי, את זה אנחנו יכולים להבין. כי אם נאמרו דברים מסוימים בשידור חי שפוגעים בביטחון המדינה, באדם פרטי, בתיאום עדויות, באלף ואחת דברים, הוועדה יכולה להחליט לאחר מכן שהשידור הזה – אם הדיון היה ב-09:00 בבוקר, ב-19:00 בערב.
“גם אם מחר אנחנו מביאים מישהו שהיה עד והוא יספר – זה פגע בכבודי, זה שהוא העיד נגדי, אז גם את זה נסגור. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים להרחיב את העילות בלי סוף.
“השאלה היחידה היא מה העילות שהוועדה יכולה להחליט שבגינן לא לשדר את הדברים. אני נוטה להסכים עם העניין הזה כל עוד זו החלטה של הוועדה.
“עזבו, גם לא קבענו מתי ישודר לציבור פה בחוק, אבל זה ישודר לציבור וזו צריכה להיות ברירת המחדל. זה אפילו טוב שזה לא יהיה בשידור חי, אנחנו לא רוצים שידור חי במובן הזה.
“אנחנו מתקדמים כי אנחנו צריכים להביא אמת, אנחנו צריכים להביא תיקון, אנחנו צריכים להביא לעם הזה ועדה שתגלה את כל האמת כדי שנוכל להביא תיקון, כדי שדבר כזה לא יקרה עוד לעולם, וזאת המחויבות שלנו ואנחנו נמשיך בעזרת השם.
“שוב, אני בכוונה לא הכנסתי כבודו של אדם אלא כבודו של מי שנפגע. אפשר גם שורד, אין בעיה. אבל כבודו של אדם זה פותח פה משהו שאין לו התחלה ואין לו סוף.
“אני סומך על האנשים שישבו בוועדה הזו שידעו לקבל החלטה כמו שאנחנו בוועדות בכנסת יודעים לקבל החלטות לחסות דיונים וכמו שאנחנו יודעים לעשות את זה באלף מקומות אחרים.
“אני רק לא רוצה ליפול בעניין הזה, שיהיה פה אחרי זה פתח לביקורת שיפוטית, מידתיות, וזה סביר וזה לא סביר – כשפתחנו את זה לכבודו של אדם.
“מנכ"ל הכנסת יצטרך להסדיר את העניין הזה מבחינת כל התפעול של הכנסת. את מיקום הוועדה, את הדרך שבה היא תעבוד.
“אני חושב שבעניין הזה יש משמעות לאמירה שהכול פה גלוי ופתוח לציבור. יש פה כל כך הרבה נושאים שצריכים להיות גלויים.
“יש חשיבות לזה שדווקא ברירת המחדל תהיה דיון גלוי לציבור. עינו הפקוחה של הציבור היא דרמטית וקריטית במקרה הזה. זה חלק מהאמון שהוועדה הזו תקבל והמסקנות שלה.
“אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מפעילים סוכנים בעזה ובכל מיני מקומות, לא כל העולם צריך לדעת על שיטות הפעולה שלנו, כאלה ואחרות, טכנולוגיות או לא.
“אפשר לכתוב – הן לגבי הפומביות והן לגבי השידור הוועדה תחליט. כל אחת מההחלטות היא בנפרד כאשר ברירת המחדל היא מן הסתם פומבי ומשודר.
“לכן כבודו זה אנחנו רוצים לשמור על הכבוד של האנשים – שיעידו בצורה פתוחה ולא לשדר את כל הדברים שהם עברו ויצטרכו לחשוף את זה לפני כולם.
“הצעת החוק הזאת, לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, היא קריטית. הגשתי אותה אז, לפני שבע שנים. ההצעה שמונחת בפניכם טובה יותר ומהודקת הרבה יותר. אני מברך אותך, שר המשפטים, על שאינך מרכין ראש בפני העריצות המשפטית; אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, ומברך על העבודה היסודית; ואני קורא לכולם להצביע בעד. תודה.
“היום הכושלת הזאת שוב הפסידה במגרש הביתי שלה בעניין מינוי גיבור ישראל רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. הובסה לא כאן אצלנו, אצל חברי הקואליציה – בבית שלה, בבג"ץ. אגב, אני לא מתרגש מפסיקת בג"ץ כשהוא דן ללא בדל של סמכות בנושא שהחוק קובע במפורש שהוא בסמכות הממשלה. עצם ההתערבות הוא הבעיה. עצם העובדה שבית המשפט הופך סמכות מובהקת של הממשלה להליך משפטי מתמשך הוא הבעיה. הממשלה החליטה, הוועדה הרלוונטית בדקה ואישרה – כאן זה נגמר. בית משפט נורמלי היה דוחה כל עתירה בנושא על הסף.
“במציאות מתוקנת גלי בהרב מיארה הייתה נחקרת. במציאות שלנו היא החוקרת, עומדת בראש מערך האכיפה. כמובן שבנוסף לזה היא כביכול גם היועצת המשפטית לממשלה וגם זו שאמורה לייצג את הממשלה כשעותרים נגדה. במקום לחקור היא מטייחת, כמו את פרשת עלילת הדם בשדה תימן, כמו כל דרך האכיפה הבררנית שלה, כולל נגד חברתנו טלי גוטליב. אחרון העבריינים מקבל ייצוג משפטי שמסייע לו, וממשלת ישראל הנבחרת תקועה עם נציגת קפלן כמי שאמורה להגן עליה. לעם אין מי שייתן ייעוץ משפטי ומי שיגן על עמדותיו, והכול בחסות בג"ץ.
“וגלי בהרב מיארה, בגיבוי בג"ץ שמשאיר אותה בתפקידה, הוכיחה עד כמה החוק הזה נצרך ועד כמה הוא קריטי לחירות הפוליטית של אזרחי ישראל. הגיעה השעה לשים לעריצות המשפטית הזאת סוף. המשטר שגלי בהרב מיארה ויצחק עמית מאמינים בו הוא הכול חוץ משלטון העם בידי העם למען העם – כפי שהגדיר זאת אברהם לינקולן; המשטר שגלי בהרב מיארה ויצחק עמית מאמינים בו הוא הכול חוץ משלטון בהסכמת הנשלטים; הוא הכול חוץ מדמוקרטיה – גם אם יש כאלה שעיוותו את המושג הזה.
“עצם ההתערבות הוא הבעיה. עצם העובדה שבית המשפט הופך סמכות מובהקת של הממשלה להליך משפטי מתמשך הוא הבעיה. הממשלה החליטה, הוועדה הרלוונטית בדקה ואישרה – כאן זה נגמר. בית משפט נורמלי היה דוחה כל עתירה בנושא על הסף.
“זהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואך טבעי שבסוף דמות כל כך כושלת מבחינה משפטית וכל כך מושחתת מבחינה מוסרית כמו גלי בהרב מיארה תגיע למקום הזה ותראה לכולנו עד כמה המצב מעוות.
“יש כאן בעיה מערכתית ויש כאן מציאות מטורפת שצריך לשנות, ולכן – הצעת החוק הזו. לא יכול להיות שאדם אחד גם יעמוד בראש מערך התביעה והגשת כתבי אישום, גם יהיה זה שייצג את הממשלה בערכאות וגם יהיה היועץ המשפטי לממשלה.
“כל כללי האיזונים והבלמים מבוססים על העיקרון הזה, אבל במדינת ישראל יש גוף שאין עליו לא איזונים ולא בלמים, לא הגדרת אחריות ולא גידור של סמכות, לא מורא חוק ולא כללי מינהל תקין. זהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואך טבעי שבסוף דמות כל כך כושלת מבחינה משפטית וכל כך מושחתת מבחינה מוסרית כמו גלי בהרב מיארה תגיע למקום הזה ותראה לכולנו עד כמה המצב מעוות.
“דווקא אחרי 7 באוקטובר, דווקא אחרי שמאות ואלפי לוחמי מילואים מיהודה ושומרון, עזבו משפחות ועסקים והגנו בגופם על המדינה, באים עכשיו ושמים עליהם פיקוח מטורף בגלל עלילות דם של עמותות במימון ממשלתי זר? אין תחליף ללוחם שמכיר כל ציר וכל גבעה, אין מחליש יותר מהפיכת אזרחים הגונים, ונאמנים וישרים לחשודים. אני קורא לעצור מיד את המהלך המסוכן הזה ולהחזיר את ההיגיון הביטחוני והאתוס הציוני למערכת.
“בשבועות האחרונים נחשפתי יחד עם אזרחי ישראל לדיווחים מדאיגים על קיצוץ דרמטי בתקני הגמ"ר ביהודה ושומרון, ועל הכפפת לוחמי המילואים שם לאישורי שב"כ. זו לא רק טעות ביטחונית, זה כשל ערכי, כשל תפיסתי.
“אדוני היושב-ראש, חברתי, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, אדוני השר, עניינה של הצעה דחופה לסדר זו היא להשיב את ההיגיון הביטחוני והאתוס הציוני-לאומי לחשיבה הביטחונית. בשבועות האחרונים נחשפתי יחד עם אזרחי ישראל לדיווחים מדאיגים על קיצוץ דרמטי בתקני הגמ"ר ביהודה ושומרון, ועל הכפפת לוחמי המילואים שם לאישורי שב"כ. זו לא רק טעות ביטחונית, זה כשל ערכי, כשל תפיסתי.
“שלוש שנים של מאבקים הביאו אותי לתובנות מרחיקות לכת על מקום האתוס הציוני בשירות הציבורי במדינת ישראל. עלינו להחזיר את ההבנה היסודית שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שההתיישבות היא נכס, שתושבי הגבול אינם חשודים – הם החלוצים והמגינים. דווקא אחרי 7 באוקטובר, דווקא אחרי שמאות ואלפי לוחמי מילואים מיהודה ושומרון, עזבו משפחות ועסקים והגנו בגופם על המדינה, באים עכשיו ושמים עליהם פיקוח מטורף בגלל עלילות דם של עמותות במימון ממשלתי זר? אין תחליף ללוחם שמכיר כל ציר וכל גבעה, אין מחליש יותר מהפיכת אזרחים הגונים, ונאמנים וישרים לחשודים. אני קורא לעצור מיד את המהלך המסוכן הזה ולהחזיר את ההיגיון הביטחוני והאתוס הציוני למערכת.
“הרעיון פה הוא הפומביות, העניין שישודרו לציבור הרחב, שעינו הפקוחה של הציבור היא משמעותית במיוחד, גם לאור האמון שאנחנו רוצים שיהיה בדברים שיוצגו, וזו הסיבה העיקרית.
“גם הם בצורה מאוזנת: או בהסכמה מלאה של חברי הוועדה שכבר מונו – מי שהם כבר אנשי מקצוע ימנו את אותם אנשים בדרך שיראו לנכון, בראיונות או משהו אחר – או שהם ימונו גם כאן בצורה פריטטית, כדי שנוכל לשמור על איזון ולא יהיה מצב שצד אחד מיוצג וצד אחר לא.
“אני ער למה שאתה אומר, אבל קודם כול, אנחנו לא מאפשרים פה לאיזשהו צד לתקוע את עבודת הוועדה. מובן שיש אין-סוף דרכים לתקוע את העבודה מכל כיוון, אבל זה ברור שצד אחד שמטיל וטו על הצד השני, וזה דבר בעייתי שאנחנו רוצים לנטרל.
“ולכן, כל מי שהיה שותף בצורה כזו או אחרת וכיהן בתפקיד שיש לו השלכות על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל מאותה תקופה ואילך לא צריך להיות חלק מהצוות החוקר.
“הצעתי בשיחה בינינו גם 18 שנה מ-7 באוקטובר, כי זו בדיוק תקופת ההתנתקות. מבחינתי, נקודת הזמן היא הנקודה שבה שינתה ישראל את היחס שלה והתנתקה מרצועת עזה.
“כאן כל שני חברי ועדה יכולים להזמין כל אדם וכל כיוון חקירה. הרעיון הוא ששום דבר לא יוסתר, ותתקיים חקירה יסודית ומעמיקה.
“אמרתי שמי שהוא כשיר להיות שופט עליון הוא כשיר להיות מועמד והכנסת תבחן אותו ואחרי שנבחן אותו ונשים אותו הוא יהיה חבר בוועדת החקירה והוא לא שונה מעוד כשיר לשופט עליון.
“כדי להפעיל – פה אני הולך ל-11(א)(2) – את סמכויות הכפייה שהערתם לגביהן, אם זה מסמכים, אם זה זימון אדם ואם זה נושא החקירה, המשפטן המיומן שנבחר יצטרך להיות או אחד מהשניים או בנוסף לשניים.
“גאל, המחלוקת הציבורית היום סובבת סביב המינוי והחוק בא לתת מענה בנקודה הזו.
“יש פה אינטרס ציבורי נרחב שהוועדה הזו תקיים, וכל שניים זה מאפשר – אנחנו לא רוצים מצב שבו מונעים זימון של עד, כי זה מה שיכול לקרות אם אנחנו צריכים תמיד הסכמה או רוב, ואז עד מסוים אף פעם לא יגיע ולא ייחקר.
“אני אומר לך כבר עכשיו: קודם כול, לא כתוב פה שידור חי, יכול להיות שצריך לעשות פה השהיה. אבל הנקודה הזו שאם אחר כך מחליטים לצנזר משהו, גם את זה אפשר לתת לוועדה להגיד, שהשידור בהשהיה מסוימת – אפשר של כמה שעות, אפשר של יום – ואז הוועדה מחליטה שמהדיונים שהיו היום למשל רבע שעה מסוימת לא תשודר.
“בקיצור, אני חושב, אנחנו לא מדברים פה על אדם – גם אם אנחנו מדברים על עורך דין ומישהו שלא כיהן כשופט, בסופו של דבר מדובר על אנשים – לא כל אחד הוא כשיר להיות שופט עליון, עם כל הכבוד.
“כל שיטה שתציעי וכל שיטה שעומדת היום – בין אם זו ועדת חקירה שתמונה על-ידי נשיא בית משפט עליון, ובין אם זו ועדת חקירה שתמונה על-ידי הממשלה – תמיד יש חסרונות. אני מעריך שהדרך הזאת היא דרך המלך.
“אחד מהם נבצר ממילוי תפקידו. עכשיו 80 צריכים למנות עוד פעם אבל הם כבר לא מסכימים על עוד אחד. מה נעשה, נחתוך אותו לשניים וחצי יבחרו חצי אדם ועוד חצי יבחרו חצי אדם? לכן חברי הוועדה הם אלו שימנו.
“אני חושב שלמספר זוגי יש יתרון משמעותי, גם מבחינת האמון הציבורי שיהיה בהמשך. זאת אומרת, לנצח ב-4:3 לא נותן כלום למחלוקת הציבורית. ההיפך, רק מגביר אותה.
“אנחנו מדברים פה על סדרי דיון, הדרך שבה הוועדה תופעל. בסוף יש תפקיד ליושב-ראש, ואם הם שניים הם צריכים לעבוד ביחד. אנחנו לא יכולים ליצור כאוס.
“המפקחים הם גורמים שאיבדו את היקר להם מכול בטבח או במלחמה שלאחר מכן.
“עוד פעם, אם יש החלטה שיש פה פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ או בכל הדברים – בעיקרון, בסופו של דבר רוב חברי הוועדה ישתכנעו שיש פה עניין כזה הדברים האלה לא ישודרו וכמובן שזו סמכותם כחברי הוועדה להגיע להחלטה הזאת.
“זו הכותרת של הדיון, יו"ש ועזה. קודם כול יו"ש אפילו כתוב, זה הנושא של הדיון. זאת אומרת, גם עזה, ועזה זה בכלל כמובן לאור כל המצב, זה הרבה יותר צורם, אבל גם יו"ש.
“לגבי יהודה ושומרון, העברות הביטוח הלאומי שמועברות לשם, האם גם שם זה רק עבור נכות או שמשהו אחר?
“אנחנו דיברנו בדיון הקודם שנעשה פה בעניין הזה של העברות כספים שמועברות מהביטוח הלאומי לבנקים ערביים שפועלים בשטחי יהודה ושומרון ועזה.
“למיטב הבנתי, כבר בהסכמי אוסלו, הסכמי עזה ויריחו, הוחרג העניין הזה, כל הנושא של דמי לידה במיוחד, אולי יש עוד כמה דברים.
“רציתי לשמוע בהמשך לדיון הקודם שהיה לנו כאן בנושא של העברת הכספים על ידי הביטוח הלאומי לבנקים בשטחי יהודה ושומרון ועזה ללא פיקוח ובקרה.
“יש לנו ממוצע של עשרה אישורים בשנה בוועדת תכנון מחוזית להרחבות קטנות, אנחנו מדברים. עוד 20 יחידות דיור, עוד 30 יחידות דיור ביישוב בתוך כתם היישוב. זה דברים שצריכים לטוס.
“מושגים כמו יהוד הגליל הפכו להיות מילים גסות כאילו אסור להגיד את זה, אוי ואבוי, כאילו להיות ציוני ולדבר על התיישבות ועל זה שאנחנו רוצים פריסה של יהודים והתיישבות יהודית בארץ ישראל ולא להתכנס בין גדרה לחדרה, זה מילים שאנחנו צריכים להתבייש בהם או להצניע אותם.
“אחד הדברים שאני שומע בהתיישבות הכפרית זה תמיד שהם רוצים שבני המקום יוכלו להמשיך, בנים ממשיכים וכו'. ביום העיון הזה או ביום ההשתלמות הזה חשוב מאוד להעלות את הנושא הזה, לתת לו אפילו פרק מיוחד.
“בסוף אנשים שהתרגלו לעבוד בצורת עבודה מסוימת, כל אחד נמצא במקום שלו, אז הוא קיבל עוד מכתב, ראה שעבר איזה שהוא תיקון, הוא ממשיך לעבוד באינרציה שלו.
“התוצאות הן כמובן מחירים עולים, צעירים עוזבים, הכול קורס ולכן החוק הזה הגיע לעולם. המטרה שלו היא לשחרר ולתת חמצן להתיישבות היהודית.
“אנחנו חיים פה במציאות באמת מדומיינת, שאוקיי, יש פה חברה שיש לה תרבות מסוימת, אז בואו ניתן עוד ועוד שטח ועוד אדמות, כאילו, אנחנו חיים, אני לא יודע, בשטחים של רוסיה פה, ולפנק ולפנק ולפנק.
“הקרקע היא לא שלי, לא שלך ולא של אבא של אף אחד מאיתנו. הקרקע בסוף היא קרקע של אזרחי ישראל, ואין להם הרבה קרקע, אנחנו ארץ קטנה.
“איפה הייתה החלטת ממשלה? אם הייתה החלטת ממשלה, תגיד לי, הרשות המבצעת הנחתה להתחשב בתרבות ובכל הדברים האלה, אין בעיה.
“זאת אומרת, מה זה מחוסרי דיור? אני לא מבין. אני לא רואה אנשים גרים ברחוב ביישובים ערביים. מה זה מחוסרי דיור? שאין להם קרקע פרטית משלהם? כמה אנשים במגזר היהודי אין להם דירה פרטית?
“ועם כל הכבוד, אני חושב שגם הפקידות וגם הרשויות שמבצעות בשטח צריכות להיות מחויבות לאתוס הציוני, ולהתחשב ולראות, כן, מה ההשלכות על ההתיישבות היהודית, מה ההשלכות על הביטחון הלאומי.
“הגיע הזמן להחזיר את הציונות לוועדות התכנון והבנייה, לפקידות, שתבוא ותממש ממשלה נבחרת ומדיניות שיש עליה הסכמה כוללת וקונצנזוס.
“רגע, אבל על סמך מה אתם מתכננים? על סמך מה אתם נותנים להם את התכנון?
“אני עם שרי ממשלה הצלחתי למנוע את התוכנית המטורפת להרחבת סח'נין שהייתה מעמידה בסכנה מטורפת יישובים בגוש משגב.
“בחמש השנים האחרונות, 1,139 היתרי בנייה בשני יישובים ערביים, בשני היישובים האלה שציינתי, לעומת 36 בלבד בארבעת היישובים סביב מוקד צומת המוביל. למעלה מפי 30.
“מישהו בדק את ההשלכות על ההתיישבות היהודית, כשבאים ונותנים עוד ועוד ועוד? מישהו בדק השלכות של ביטחון לאומי? מישהו בדק פה איזשהן השלכות?
“אלה שעוברים זה בכלל מסיבות אחרות, יש מסיבות של פשע ורוצים מקומות אחרים לגור בהם.
“בכפר כנא היום גרים 24,000 תושבים, על פי הלמ״ס בשנת 2065 יגורו שם 44,000 תושבים, אז איך מאשרים להם ל-2040 תוכנית ל-117,000 תושבים? איך? זה מסתדר עם מה?
“כשאת מדברת גבוהה-גבוהה, אני אשאל אותך גם גבוהה-גבוהה, האם כשאתם נותנים בהיבטי התכנון, סליחה, אני שואל שאלה עכשיו, שיקולי ביטחון לאומי גם נכללים? האם ההיבט התרבותי הזה שלפעמים התבטא בשומר חומות גם נלקח בחשבון בהיבטי התכנון?
“מה שהכנסתי כאן כרגע זה שמבקר המדינה – אדם עם אוריינטציה ביקורתית כלפי המערכות – ימנה את יתר חברי הוועדה שצד מסוים במערכת לא הצליח למנות, קואליציה או אופוזיציה, אם הם לא הגיעו להסכמות.
“לכן לא ימונה אדם לוועדה אם הוא כיהן או מכהן כשופט עליון, חבר קבינט, קצין בדרגת אלוף ומעלה בצבא ההגנה לישראל, ראש שב"כ או סגנו, יועץ משפטי לממשלה, פרקליט צבאי ראשי או יועץ משפטי של השב"כ.
“מה שכן, לצורך הפעלת סמכויות כפייה, מדברים שעלו פה בדיונים הכנסתי את התיקון שמי שכשיר להתמנות להיות שופט עליון במדינת ישראל יהיה כשיר להפעיל סמכויות כפייה. יש לנו שופטי עליון שלא הגיעו מעולמות השיפוט. אם הם יכולים להתמנות ישר לאינסטנציה הגבוהה ביותר של מערכת המשפט במדינת ישראל, הם בוודאי יכולים להתמנות לוועדת החקירה.
“אם אנחנו חוקרים עשר שנים אחורה, עשרים שנה אחורה, אז זה לא אותו זמן.
“יש לנו קונצנזוס ציבורי רחב על כך שצריך לחקור שנים אחורה, ומאחר שצריך לחקור שנים אחורה אנחנו צריכים לוודא שהאנשים שצריכים לתת תשובות לעם ישראל על ההשפעה שלהם על ביטחון ישראל לא יהיו אנשים שיושבים על כיסא החוקר אלא – לפחות את האופציה – לזמן אותם כאנשים שיתנו תשובות.
“יש מספיק אנשים שהשארנו, גם בעלי כושר שיפוט, גם בעלי הבנה ביטחונית, גם אנשים שמבינים בקבלת החלטות, כולל אנשים שיושבים בפורומים, שיכולים לשאול שאלות.
“יש ועדת חקירה ממשלתית, שהממשלה קובעת את המנדט. יש את חוק ועדות חקירה מ-1968 שהממשלה קובעת את המנדט. הממשלה היא הגוף הביצועי, היא עומדת בראש הרשות המבצעת, ולכן אני חושב להשאיר בידיה.
“אבל כאן אנחנו רואים מצב שונה לגמרי, חובות שתופחים משנה לשנה במאות מיליונים לאורך שנים, בלי גבייה אפקטיבית, בלי אכיפה אמיתית.
“וכן הכול במסגרת מחקר חשוב מאוד, יסודי ומקיף של תנועת ארצנו, שהיה גם פרסום בערוץ 14 אצל ישי פרידמן, הערוץ שרוצים לסגור עכשיו במסגרת הסזון החדש, כדי שהציבור אולי לא יתוודע לדברים שאני אומר כאן.
“והנתונים האלה, מה לעשות, מספרים סיפור קשה מאוד. מה לעשות שברוב הרשויות הערביות אחוזי גבייה שבין 35% ל-45%. 35% גבייה אומר שרק אחת מתוך שלוש משפחות משלמת ארנונה. אצל יהודים נדיר מאוד שיש מתחת ל-80%.
“המחדל אפילו גדול יותר כשמבינים את סמכויות הגבייה שיש לרשות מקומית בישראל. רשות מקומית לא צריכה להמתין שנים לפסק דין, יש לה סמכויות מרחיקות לכת – עיקולי חשבונות בנק, עיקול רכבים, עיכוב הליכים שונים, והליכי גבייה מנהליים, מהמהירים והחזקים ביותר שקיימים במדינה. כל אזרח במדינה יודע זאת היטב, מספיק לאחר בתשלום ארנונה וכבר מגיעים מכתבים, עיקולים והליכי גבייה. אבל כאן אנחנו רואים מצב שונה לגמרי, חובות שתופחים משנה לשנה במאות מיליונים לאורך שנים, בלי גבייה אפקטיבית, בלי אכיפה אמיתית.
“היהודים לא צריכים לשלם גם על עצמם וגם על הרשויות במגזר הערבי.
“וזה פשוט לא קורה ברשויות היהודיות. אז קצת מספרים לסבר את האוזן: בבית שאן – לא הרשות הכי חזקה והכי עשירה – 90% גבייה; כרמיאל – 87% גבייה; מגדל העמק – 96% גבייה; קריית ים – 80% גבייה.
“חצור – 87% גבייה. ולעומת זאת במגזר הערבי: נצרת – 35%; כפר קאסם – 34%; קלנסווה – 21%; בענה – 22%. אני לא אקריא את כל הרשימה.
“והנתונים האלה, מה לעשות, מספרים סיפור קשה מאוד. מה לעשות שברוב הרשויות הערביות אחוזי גבייה שבין 35% ל-45%. 35% גבייה אומר שרק אחת מתוך שלוש משפחות משלמת ארנונה. אצל יהודים נדיר מאוד שיש מתחת ל-80%. ולא מדובר כאן באוכלוסיות שקיבלו פטור מטעמים סוציו-אקונומיים, מדובר באוכלוסיות שיש להן משפחות עם אאודי ומרצדס בחנייה. לא מדובר בהנחות לנזקקים, פשוט לא משלמים ארנונה והרשויות לא גובות.
“לצורך העניין, יועצי משכנתאות היום, קבוצה מסוימת של אנשים שעוסקים בתחום, יוכלו מחר להגביה את החומות, ולסגור בצורה כזאת שיהיה קשה מאוד לשחקנים חדשים להיכנס לשוק. ואז הציבור נשאר עם הרבה פחות שחקנים שהוא יוכל לקבל מהם שירות, ומטבע הדברים המחירים יעלו, הציבור יישאר בהיעדר תחרות וכו'.
“כל האירוע הזה עלול לגרום בסופו של דבר לעודף רגולציה, שתהיה חסם לכניסה לשוק, ותפגע בסוף בציבור שלא יהיה לו את המבחר של יועצי משכנתאות רבים.
“רשויות יהודיות, לאו דווקא מהחזקות במיוחד והעשירות במיוחד, בית שאן 90% גבייה. כרמיאל 87% גבייה, מגדל העמק 96% גבייה של ארנונה, קריית ים 80%, חצור הגלילית 87%, יסוד המעלה 90%, כפר ורדים 88%. בוא נסתכל ברשויות במגזר הערבי. נצרת 35%, בעלי החוב שמה, תמא 43%, כפר קאסם 34%, באקה 46%, אום אל פאחם 49%, שייבה 30%, קלנסואה 21%, בענה 22%, פורדיס 22%.
“יש נקודה שנקראת היטלי שמירה. כמעט בכל ברשויות היהודיות נגבים היטלי שמירה. זה היטלים שנועדו לסייע לרשות המקומית במימון ביטחון אישי, סיורים, אבטחה, ודווקא במקומות שבהם בעיית אלימות, פשיעה מהחמורות במדינה - ברשויות במגזר הערבי אין דבר כזה.
“לכן אני מבקש היום בראש ובראשונה את התגובה של משרד הפנים, איך המדינה מאפשרת למציאות הזאת להתקיים, למה ומדוע לא הופעלה סמכות למינוי ועדה קרואה, מדוע ממשיכים להזרים מס מענקי איזון, למרות שאין קביעה מינימלית, ואילו צעדים אמיתיים מתכוונים לנקוט כדי להשיב לכאן את שלטון החוק ואת השוויון בפני החוק ולהשיב את המשילות ברמה הבסיסית ביותר?
“לא נקבל הטפות מוסר מאנשים שלא מסוגלים להגדיר את ארגון חמאס כארגון טרור.
“כשאתה מייצר מציאות כזאת, אתה מייצר זלזול בשלטון החוק, פגיעה אמיתית- -
“ברוב הרשויות הערביות אחוזי גבייה של ארנונה למגורים, אני מדגיש למגורים, אזרחים - אחוזי גבייה בין 35% ל-45%. במגזר היהודי נדיר שיש פחות מ-80%.
“2.6 מיליארד שקלים - זה חובות הארנונה בעיר נצרת. 2.6 מיליארד ש"ח. 834 מיליון חובות ארנונה באום אל פאחם. אלה הדברים שהגיעו אליי ואז ביקשתי ממך את הדיון.
“אני מדבר פה עכשיו על הנקודה המסוימת של ארנונה למגורים חובה של כל אזרח שגם חובה שהיא מאוד מאוד קלה למימוש, עוד פעם, על ידי הרשות.
“אדוני, אני אומר לך - הם באו לפוצץ את הדיון. הם לא מחפשים פה דיון, הם באים לפוצץ את הדיון, כדי שלא יהיה פה דיון. לא רוצים שידברו כאן על הנתונים, הם לא רוצים.
“לרשות מקומית בישראל יש סמכויות גבייה שאין לבעל חוב אחר. רשות מקומית לא צריכה להמתין לפסק דין שנים, לא צריכה להפעיל הוצאה לפועל, יש לה סמכויות מרחיקות לכת.
“ומי שמשלם את מענקי האיזון האלה הם שאר האזרחים שצריכים לשלם גם את הארנונה שלהם וגם את מענקי האיזון של אלה שלא משלמים ארנונה.
“אין ספק, אבל נראה לי קצת תמוה, טיפה, שברשות מקומית יהודית ראש העיר, הרשות רואה לנכון לגבות היטלי שמירה, להטיל על הציבור היטלי שמירה, וברשויות שבהן מצב הפשיעה, המצב הרבה יותר קשה של האזרחים, אף אחד לא מבקש היטל שמירה.
“הטענות שלנו, עוד פעם, משרד הפנים, לא לאחרים, איך מדינת ישראל מאפשרת למציאות הזאת להימשך שנים? מדוע לא הופעלה סמכות למינוי ועדה קרואה ביישובים שלא מספקים את התשתיות הבסיסיות, תשתיות המס הבסיסיות למדינת ישראל ואפילו עצמן?
“אבל יש פה דוחות מבוקרים שמתייחסים רק למגורים. אני לא נכנסתי לעסקים. מה לעשות, זה לא נושא הדיון. אתם מערבבים פה נתונים, ואז יוצאים מספרים אחרים. זה לא יוצא 70% אם אתה לוקח רק את הנושא של המגורים.
“לכן חוקק החוק הזה של מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, מתוך ההבנה שיש ערוצים כמו אל-ג'זירה, אל-מיאדין ואחרים, שמטרתם היא לנצל את זה שמדינת ישראל היא מדינה עם חופש ביטוי ודמוקרטית והאזרחים שלה חשופים לרשת האינטרנט ולכל הדברים, כדי לפגוע בשתי צורות – להוציא מודיעין החוצה, ומצד שני להסית ולהרעיל פנימה את התושבים הערבים, אם זה בתוך ערביי ישראל, ככל שהם יכולים, ואם זה ביהודה ושומרון ובעזה, ובכלל, זה חלק מהמלחמה.
“כל האיזונים האלה בין חופש ביטוי לחופש טרור, אין איזונים בין חופש ביטוי לחופש טרור. אין חופש לטרור, נקודה, סימן קריאה, ולכן הדבר הזה צריך להיות מתוקן. אין כל 90 יום, הגופים האלה צריכים לא להיות כאן, לא להיות כאן, נקודה.
“כשאנחנו הורסים בית של מחבל, הורסים אותו פעם אחת, לא באים כל 90 יום להרוס אותו.
“קודם כול, לא יכול להיות שערוץ תקשורת כמו אל-ערבי TV, שהוא ערוץ אחות – אח, אחות, לא יודע איך לקרוא לזה – של אל-ג'זירה, יושב בקטר. הוקם בלונדון, אז מה? הוא יושב בקטר, הוא הוקם על ידי עזמי בשארה, מי שמנהל אותו היום זה מי שהיה היועץ הפרלמנטרי של עזמי בשארה, חבר כנסת שהמומחיות שלו כחבר כנסת הייתה לטווח טילים על ישראל.
“כשאנחנו נכנסים כל 90 יום ברוטינה לאזור, אנחנו מזמינים, אנחנו מסכנים את החיילים שלנו, לא צריך להיות איזה גאון גדול.
“בעל המקום יודע שהוא הולך לקבל צו – 80 יום, 90 יום, 150 יום – הוא יודע שהוא יקבל עוד צו כי גם צריך ליידע אותו, חשוב מאוד שהוא יקבל את זה פיזית.
“השאלה אם מפקד צבאי אומר: אין לי ברירה, אמרו לי שזאת הדרך היחידה, החוקית, הגורמים המשפטיים, ואני, מה שאמרו לי אני צריך לעשות, יש לי גם חוק, יש לי גם פקודות מהמדינה, מהממשלה, אז אני מבצע את זה בדרך הזאת.
“אני לא איש המקצוע בתחום הזה, אבל אם מדובר פה בהגבלות שמגיעות מייעוץ משפטי, ממקומות אחרים, מעולמות אחרים שלאו דווקא קשורים להיבט המבצעי – בקיצור, הנוסחה פשוטה, לא מסכנים, החוק נועד להציל חיים, לא לסכן אותם. גם להציל חיים של לוחמים ולא לסכן אותם. ראינו שאל-ג'זירה הזה פוגע בלוחמים שלנו והגיע הזמן להציל אותם.
“כמובן בנושא האכיפה מול אנשים שנתפסים, איפה הדבר הזה מתקדם, איפה הענישה, איפה הסנקציה. איפה הסנקציות, כמה סנקציות ואיפה ההליכים האלה נמצאים? אנחנו צריכים לקבל סטטוס, כי שוב, החוק הזה, המטרה שלו היא להציל חיים, ואנשים שעוברים על החוק הזה מסכנים חיים.
“המטרה של החוק הזה היא להציל חיים, לא לסכן חיים. זו המטרה שלנו, לא לסכן חיים, אלא להציל חיים.
“אמרתי שהמידע שהגיע אליי, שחיילים נכנסים בכניסה מבצעית לרמאללה פעם ב-90 יום כדי לסגור להם את זה. איפה זה נשמע? איך זה יכול להיות? זה בלתי מתקבל על הדעת כל 90 יום להיכנס ולסגור את המקום.
“אנחנו בעידן בו יש לכל אחד ערוץ תקשורת כי כל אחד יכול לפרסם וכל העולם רואה מה הוא פרסם. לכן גם אם אנשים כאלה וטיפוסים כאלה היו בעבר, הם ישבו בבית עם עצמם ודיברו.
“לצערי, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל הסכים בסוף להכניס את המנגנון הזה, של להאריך את הצו כל 90 יום, וככה אנחנו מגיעים למציאות שכל שלושה חודשים צריך להאריך את הצו.
“אז שוב אנחנו רואים איך התערבות הייעוץ המשפטי בענייני ביטחון מביאה בסוף לפגיעה בביטחון.
“ואת החוק יזמתי משום שהמציאות שבה גוף שידורים זר, עוין, פועל נגד מדינת ישראל ופוגע בביטחון המדינה ובחיילי צה"ל היא מציאות שאסור להשלים איתה. זה חלק ממלחמת הג'יהאד נגדנו. החוק הזה נועד להגן על חיילי צה"ל, הוא נועד להגן על אזרחי ישראל.
“מדינה ריבונית לא יכולה להסכים שממשלות זרות יממנו מאבק משפטי ופוליטי נגד מוסדותיה הנבחרים; מדינה ריבונית לא יכולה להסכים שהליך משפטי יהפוך לכלי לחץ מדיני עקיף; מדינה ריבונית לא יכולה לאפשר התערבות חיצונית בתחפושת של פעילות אזרחית ולכן, אדוני, כמו ששאלת, חוק העמותות שאני מוביל הוא לא רק תיקון טכני, הוא חוק-יסוד של הריבונות הישראלית. הוא בא להגן על הדמוקרטיה שלנו, על החברה האזרחית שלנו ועל הריבונות שלנו. הוא בא להבטיח שהשלטון בישראל ייקבע בירושלים, לא בבריסל ולא בשום מקום אחר, ובעזרת השם אני מצפה וקורא שבקרוב הדיונים בוועדה יתחדשו - -
“הדיון בשבוע שעבר היה, אדוני, בעתירה שמבקשת לכפות על שר המשפטים יריב לוין להכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון. זו מהות העתירה. עתירה לכפות על שר המשפטים להכיר.
“טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר התקיים דיון הזוי בבג"ץ, אבל זה לא חדשות, כי דיונים הזויים בעתירות מופרכות במקום לעסוק בצרכים של אזרחי ישראל הם לא דבר נדיר בבג"ץ.
“אדוני היושב-ראש, זה טירוף מוחלט שאף מדינה ריבונית לא הייתה מאפשרת. חוק העמותות שאני מקדם חייב לעבור והוא חייב לעבור בהקדם. הגיע הזמן לשים סוף לתופעה הבלתי מתקבלת על הדעת הזאת שישויות מדיניות זרות, כמו האיחוד האירופי, מתערבות באמצעות עמותות שהיא מממנת בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, ובמקרה הנוכחי, ניסיון - - -
“בשמונה השנים האחרונות הוגשו למעלה מ-1,000 – למעלה מ-1,000, אדוני היושב-ראש – עתירות על ידי עמותות במימון ממשלתי זר. עתירה בממוצע כל שלושה ימים. כל שלושה ימים עתירה.
“ולכן דווקא הדעות השונות, האיזונים, מאזנים אותם ומכניסים אותם ומאתגרים אותם מחשבתית.
“אבל ראינו שבוועדות חקירה במדינה בסך הכול די מתוקנת לכל דבר ועניין, ובוועדה שגם הצליחה להביא תוצאות, אז לא היה שופט.
“המטרה כרגע זה שאנחנו כחוק שמייצר את הפלטפורמה, אנחנו לא שמים את המגבלה. כשהממשלה תחליט, ויש ועדת מנדט בממשלה, שהיא מחליטה מה המנדט, אז ששום החלטה שלה לא יהיה מצב שהיא סותרת את מה שכתוב בחוק.
“מה שאנחנו רואים פה בפרשת הרוגלות, מי שמקשיב למה שאמר סגן נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר בדימוס, משה דרורי, איך מערכת שלמה מתגייסת לטייח את האמת, כדי שלעולם לא נדע את האמת.
“אז קודם כול גם אני חושב כמציע, אפשר גם לבדוק את המלחמה ואופן ניהולה ועוד הרבה מאוד תחומים, עמדתי היא שהעניין המרכזי פה בסוף זה 7 באוקטובר, כי את שאר הדברים אפשר לעשות גם בדרכים אחרות, אולי בעוד ועדה.
“שוב, בעניין הזה השאלה היא: בעולם באמת אידיאלי, שבית המשפט העליון הוא גוף שהוא גם נטול פניות - -
“הניסיון לחזות איך הם יתחילו להתנהל, שבהכרח לא יגיעו להסכמות, שבהכרח מי שמונה על ידי יאיר לפיד יהיה תמיד נאמן ללפיד ומי שמונה על ידי אופיר כץ יהיה תמיד נאמן – זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה במערכת משפטית.
“אני מזכיר שהחוק מאפשר לממשלה להקים ועדת חקירה. החוק מאפשר לממשלה, שהיא הנוגעת בדבר – את אומרת: ניגוד עניינים, היא הנחקרת הראשית – החוק מאפשר לה להקים ועדת חקירה שהיא ממנה את כל חבריה. וזה מותר על פי חוק.
“לכן יש את העניין של להוסיף את ארבעה הנציגים של משפחות שכולות.
“בדרך נס בכלל הגענו לפצ"רית, אחרת גם אז היו ממשיכים להגיד לנו שמדובר בשומרת סף שלעולם אינה משקרת.
“ועדה שהוקמה כאן אחרי מלחמות, שממשלה מינתה אותה אחרי מלחמת לבנון השנייה. זאת אומרת זה לא משהו מופרך. ואגב, זה מה שקורה גם בכל העולם.
“לא, כי בהכרח בחשיבה קבוצתית, כל המחקרים מראים שאם אתה הכנסת שלושה אנשים עם אותה דעה, פחות או יותר, אז הדעה שתתקבל בסוף הדיונים שלהם תהיה קיצונית יותר מאשר כל אחד מהם בנפרד.
“אז גם הדברים האלה לנגד עינינו, ומלמדים אותנו עד כמה קריטי ודרמטי היום, אם אנחנו רוצים את האמת, ואנחנו רוצים את האמת, ואם אנחנו רוצים תיקון, כדי שמה שקרה ב-7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת, אותו טבח נורא, אותו מחדל איום ונורא, כדי שהדבר הזה לא יחזור ולא יישנה, וכדי שנמצא את כל האחראים, וכדי שנוכל להפיק את הלקחים המתאימים, אנחנו צריכים משהו אחר, ועדה מסוג אחר.
“הנושא של הובלה ימית למדינת ישראל, זה נושא שיש לו קשר הדוק לחוסן הלאומי שלנו בשעת חירום, בשעת מלחמה. אנחנו צריכים חברת ספנות שתהיה מחויבת למדינת ישראל. העניין הזה של העברת בעלות לחברה מחוץ לארץ, הוא מאוד מדאיג.
“יש כאן גם השלכות חברתיות, מדובר על 880 אנשים שהולכים להיות מפוטרים.
“אני יודע ששרת התחבורה דורשת להפעיל את מניית הזהב ואני מחזק אותה בנושא הזה. למדינת ישראל יש מניית זהב והיא צריכה להפעיל אותה.
“אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי, היום ראש חודש אדר, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה, נאחל לכל עם ישראל חודש טוב. היום גם מתחיל חודש הרמדאן, בחודש הרמדאן משום מה אנו עדים לכך שצריכים לעשות שינויים בהר הבית כלפי יהודים.
“היום גם מתחיל חודש הרמדאן, בחודש הרמדאן משום מה אנו עדים לכך שצריכים לעשות שינויים בהר הבית כלפי יהודים.
“אני רוצה לפנות מכאן לדרג המדיני, לראש הממשלה, לשר לביטחון לאומי, לכל מי שנוגע בדבר: כיושב-ראש השדולה למען חופש בהר הבית, לא יכול להיות שבגלל שמישהו יש לו – זה בסדר שיש מוסלמים בהר הבית, ואין לי שום בעיה עם זה, אבל מישהו מפריע לו שיש תפילה יהודית, הוא לא יכול להתפלל ליד בני דת אחרת?
“כי אם אנחנו רוצים להכניס ערוצי חדשות חדשים, זה הרי המטרה, לעודד תחרות, אז לא יכולים להגיע למצב שאנחנו מחזקים את החזקים.