במציאות מתוקנת גלי בהרב מיארה הייתה נחקרת. במציאות שלנו היא החוקרת, עומדת בראש מערך האכיפה. כמובן שבנוסף לזה היא כביכול גם היועצת המשפטית לממשלה וגם זו שאמורה לייצג את הממשלה כשעותרים נגדה. במקום לחקור היא מטייחת, כמו את פרשת עלילת הדם בשדה תימן, כמו כל דרך האכיפה הבררנית שלה, כולל נגד חברתנו טלי גוטליב. אחרון העבריינים מקבל ייצוג משפטי שמסייע לו, וממשלת ישראל הנבחרת תקועה עם נציגת קפלן כמי שאמורה להגן עליה. לעם אין מי שייתן ייעוץ משפטי ומי שיגן על עמדותיו, והכול בחסות בג"ץ.