“אבל לצד האחריות העצומה הזו, אנחנו חייבים להכיר שלפעמים הם עובדים בתנאים מאוד קשים, עם עומס, עומס אדיר, ועם מחסור במשאבים, ולכן, ביום הזה, אנחנו לא רק אומרים תודה, אנחנו גם חייבים לזכור שהוקרה אמיתית לעובדים ועובדות סוציאליים לא מסתיימת במילים, היא צריכה להיות גם במדיניות, בתקציבים ובחיזוק המערכת הציבורית.
“אני מסתכלת ואני אומרת: חברים, למדינת ישראל לא חסר כסף. תנווטו אותו למקומות הנכונים. ואלה, אדוני, לוחמי הצדק, עובדים סוציאליים, לוחמים וכו'.
“לא יכול להיות, אנשים שמטפלים במצוקה של האנשים, וכבר חודש רביעי בלי משכורת. כבוד השר, אתה יכול לתאר לעצמך איזה חיים ואיזה חודש ואיזו התנהלות כספית כלכלית יכולים לנהל אנשים שארבעה חודשים לא קיבלו את המשכורת שלהם, שיש להם ילדים באוניברסיטה, שיש להם ילדים במעונות יום, שיש להם תוכניות, פרויקטים והתחייבויות לחיים שלהם, שיש להם צ'קים שהם כבר הוציאו, שיש להם הוראות קבע?
“יחד עם זאת, לצערי, שכר העו"סים, העובדים הסוציאליים, אינו תואם את עבודת הקודש שאותה הם עושים.
“אנשים פורשים מהמקצוע בגלל השכר הנמוך, בגלל הלחץ שמופעל עליהם והעומס הבלתי-רגיל, במיוחד בימים אלה, שכולנו מדברים – כמו שבקורונה, כולנו דיברנו על העבודה הנהדרת של הרופאים, אבל התווכחנו על אם נשלם להם על ימי העבודה שלהם או לא.
“ואנחנו נעשה כל שביכולתנו לעזור ולקדם במשאבים ובתקנים ובכל מה שאפשר למען העובדים והעובדות הסוציאליים.
“אני גם מודע לכך שהדרך לכך היא השכר ההולם. העובדים הסוציאליים נקרעים – בגלל שיש מעט עובדים סוציאליים והמון נצרכים, הם נקרעים בין התיקים, וכל תיק זה בן אדם. אם ייתנו שכר הולם לאנשים מסורים שליבם עם המטופלים יומם ולילה, זה יביא גם את אנשי המקצוע הראויים לכך.
“הפעימה השנייה היה תהיה. אנחנו נעשה הכול. אני בכוונה לא הבאתי את זה בדיוני התקציב, מבחינה טקטית, כי היו מכניסים לי את זה בסכום שקיבלתי בתקציב ולא הייתי מקבל את הפעימה השנייה.