“בנוסף, כיושבת-ראש ועדת הבריאות לשעבר, עסקתי בתקנים קליניים לרופאים שלמדו ברשות הפלסטינאצית, ומכאן אני אומרת בצורה ברורה: מדינת ישראל צריכה לאסור על סטודנטים אלו לעבוד בתחומה. בוגרי אוניברסיטת א-נג'אח ואל-קודס לא יכולים לבצע את ההתמחויות וההשתלמויות שלהם במדינת ישראל.
“161 רופאים פלסטינים עושים התמחות במדינת ישראל על חשבון מילואימניקים, שלפעמים, כבוד היושב-ראש, ממתינים שנים כדי להתמחות.
“אז אם זה המצב, למה יש יותר מ-5,000 רופאים חדשים שמחפשים התמחות ואין להם מקום להתמחות? פעם הייתה בעיה של המורים הערבים; עכשיו הפכה להיות בעיה של הרופאים הערבים.
“ועוד החלטה שהייתה כאן – פעם רופא, לא משנה כמה שנים הוא רופא, הוא היה צריך לבוא, לעשות שבעה חודשים התמחות. ביטלתי את זה לחלוטין. רופא שיש לו עשר שנים קליניות, לא צריך לעשות התמחות.
“אלה אנשים שלמדו בחו"ל, מדובר באנשים שלקחו את עתידם בידיהם, טסו לחו"ל, למדו לימודים, שילמו מכיסם הפרטי ללא שום מימון.
“אלה רופאים שייכנסו למערכת הבריאות בישראל שזקוקה לרופאים, ולכן צריך לעשות שיקול דעת מחדש ולנסות להחיל את זה גם אחורה.
“ואנחנו שואלים את השאלה למה לא לתת שוויון, למה לא להשוות בין רופאים בוגרי חו"ל לרופאים בוגרי הארץ.
“חלק גדול, רוב בוגרי חו"ל, אחרי שעברו את הבחינה, סיימו את הסטאז', הם מתקשים למצוא מקומות להתמחות, כי בבתי החולים מנהלי המחלקות מעדיפים בוגרי הארץ על בוגרי חו"ל, ולאותם רופאים בוגרי חו"ל לא ניתנת ההזדמנות אפילו להגיע לפעמים לוועדות מקצועיות כדי לבחור בהם או לא לבחור בהם להתמחות כלשהי.