“חשוב לזכור ולהזכיר את אותם אנשים שמכרו את הילדים שלנו בנגב, מכרו אותם בשביל עילת הסבירות. אותם אנשים שאמרו שלא יהיה צבא, אותם אנשים שאמרו שלא יהיה חיל האוויר, אותם אנשים שאמרו – שימו לב, הם אמרו שהם לא יתייצבו למלחמה. אותה חבורה מופקרת שיושבת בחלק הזה, צריכה תמיד לזכור שעם ישראל לא ישכח לכם איך מכרתם את הילדים שלנו, עם ישראל לא ישכח לכם איך מכרתם את הילדים שלנו בנגב לכל המרבה במחיר. איך בחוצפתכם אפשרתם לפגוע בקודש הקודשים של החברה הישראלית, צבא ההגנה לישראל. איך בחוצפתכם אמרתם לאויב אין מי שיגן עליהם.
“כשאני יוצא להילחם, אני נלחם בשביל אחי החרדי, ואני נלחם גם בשביל אחי שמצביע מרצ ומפגין נגדי בקפלן. ואני מסכן את חיי, ולא רק את חיי – את חיי משפחתי. ואני אומר לכם, כשעמדתי שם ברב א-ת'לאת'ין, הדמות של הבן ושל הבת שלי ושל אשתי עמדו מול עיניי, והמחשבה שאולי הם יצטרכו להישאר בלי אבא, זה עמד מול עיניי.
“אני אומר לך את זה בתור מתנדב לצה"ל. אני קיבלתי פטור משירות לצה"ל – קיבלתי פטור, אבל לשנייה לא עברה בראשי המחשבה להשתמט, כי אין זכות גדולה יותר מלשרת את המדינה, להגן על המשפחה שלי, על האחים והאחיות שלי, להגן על המדינה היחידה שיש לנו בעולם.
“הפניית הגב הבוטה והמזלזלת באנשי סדיר ומילואים שמחרפים את נפשם בהגנה על המולדת לא יכולה להימשך. לכלל ציבור המשרתים, לכל העם שנמצא היום במלחמה, פשוט מגיע יותר, הרבה יותר.
“את מהותו ותוכנו של המשפט קבעו כמציאות בשטח חיילי צה"ל בשירות הסדיר לצד חיילי המילואים, שמאז 7 באוקטובר שני מערכי כוח אלה מהווים חלק בלתי נפרד מסד"כ צבא ההגנה לישראל. חיילי צה"ל בשירות הסדיר ובשירות המילואים הפכו את סימן השאלה בסופו של המשפט, לסימן קריאה וקביעה: לשרת את המדינה זוהי חובה שהיא זכות.
“לא. חבר הכנסת חמד עמאר, תקרא את החוק. החיילים היהודים – לוחמים, והדרוזים והצ'רקסים – חיילים.