“אם מראש אתה מחזיק את זה על ידי חברה, יש לך פה אינטרס עסקי. ולכן, בעיניי, לא צריך לחול שום פטור. חוץ מפטור שנותנים לחצי שנה במגורים, כשיש איזה שיפוץ או משהו כזה, את זה אפשר להחיל.
“כאשר יש פריפריה, כאשר יש מקומות ששם יש קושי, זה אירוע בעיניי הרבה יותר בעייתי לבוא ולדבר עליהם.
“אני יודע באופן אישי עוד מהתקופה שהייתי עורך דין שהתעסק בדברים האלה, שהיו אנשים שיש להם מבנים תקינים, כדי למזער את העלויות שלהם בתקופת האיזום, הופכים אותם לנכס כזה שהוא לא ראוי למגורים.
“ולכן אני בא ואני אומר שבמקום הזה לא נכון, בעיניי, לבוא ולתת כזה נבוט בידי הרשות המקומית, לעומת מקומות אחרים שכן נכון וראוי. ככה אני לפחות מסתכל על זה.
“שלוש, יש אפשרות גם שהנכסים האלה יהרסו ויהפכו לאדמת בניין פטורים מארנונה ואז ככה נפתור את הבעיה הזאת של המפגעים הסביבתיים והתברואתיים.
“ברור שיש הפסד כספי, אותי מעניין דבר אחד, מעניין אותי הערים הגדולות והחזקות והעשירות לעומת הערים המוחלשות יותר, זה מה שמעניין אותי. מעניין אותי מספר כללי אם יש, ואיך הוא מתחלק גיאוגרפית מבחינת חוזקה של ערים.
“מה שצריך להנחות אותנו פה זה אותו היגיון של האם לעמדתנו זה יבוא ויקדם פעילות סביב הנכסים הללו.
“אני רק אגיד לך, חבר הכנסת אזולאי, שבעיני לפחות, אם היו אומרים לי, תקשיב, הוראת השעה הזו או החוק הזה או כל דבר אחר יחול רק על הערים הגדולות, אין לי בעיה עם זה בכלל. כי בן אדם שיש לו נכס בתל אביב ותקוע איתו, אין לי שום בעיה.
“ושוב, בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר תמריץ כלכלי והתמריץ הכלכלי מקבל משנה תוקף במקומות שבהן הביקוש הוא הכי גבוה. ולכן כשאנחנו משביתים נכס ומשאירים אותו עזוב, נטוש, גלמוד, לא זוכר בדיוק את ההגדרה, בסופו של דבר אנחנו גם גורמים לעליות המחירים של הדברים האלה.
“טוב, צוהריים טובים, לפני שנכנס לדיון על ארנונה לנכס הרוס, נחזור לדיון הראשון שלנו שנוגע לנושא של המתפרות במגזר הדרוזי. דיברתי עכשיו עם משנה מנכ"ל משרד הביטחון, יש כרגע כל מיני ישיבות שאי-אפשר להוציא משם אנשים, הם יחזרו אליי מאוחר יותר היום, אבל זה יהיה כבר אחרי השעה 16:00-15:00.
“שידע מראש שיש יותר עלויות להשאיר את הנכס שלו במצב כזה ולא אפילו לעשות איזשהו שיפוץ ביניים ולהתחיל להשכיר אותו כדי שבינתיים גם לגבות ממנו בעצמו, גם לשלם מיסים, גם ישירים וגם לרשות וכל הדברים האלה, הכול בסדר, אבל פה זה משהו אחד, כשאני מדבר נניח עם תושבי תל אביב,, רמת השרון,, הרצליה וחיפה כמובןץ, מצד שני, נתיבות, דימונה, חצור הגלילית, שהיו פה קודם, אלה מקומות שהאירוע הוא אחר לגמרי.
“אני חושב שלמעט העמדה המאוד מובהקת של אנשי השלטון המקומי ועובדיהם, שהם כמובן רוצים את כל הסמכות לגבות כמה שיותר ארנונה לפי איך שהם רוצים, הכול בסדר, מעבר לזה לא שמעתי את האוצר ולא את משרד רוה"מ חולקים על הדברים שנאמרו פה.
“היו פה אנשי אגף תקציבים שהתחילו כמובן בתור התחלה לדבר, על הנחיות פיקוד העורף ועל זה ועל זה שמחויבים לפה ושמחויבים לשם, לכן הנושא של נתונים הוא האלף בית' של כל דבר. אנחנו לא דנים פה במקרים תיאורטיים של מקרים ותגובות, אלא בדרך כלל כשאנחנו מקבלים החלטות אנחנו אוהבים לגבות אותן בנתונים.
“ולכן בעיניי המבחן צריך להיות, אני לא חושב שנכון פה לבוא ולעשות איזה שהוא משהו קרוס בורד חותך, אלא לבוא ולחשוב באמת האם ואיך אנחנו מייחדים את זה למקומות שבהם אנחנו יודעים שמדובר בנכסים שיש להם, אלף, עלות משמעותית, שווי משמעותי.
“זה שזה מטרד לרשות המקומית אני מבין, אבל אני לא מבין איך בסופו של דבר אדם שיש לו נכס, שיכול להניב לו או לעשות לו שימוש, החזקה היא שהוא יעשה בו שימוש אם הוא יכול. במידה והוא לא יכול לבוא ולהשיט עליו בנוסף תוספת ארנונה, אני לא מבין איך הדבר הזה יקדם את התזוזה של הדברים האלה.
“מה שאני מציע זה שאתם תיקחו את ההערות ששמעתם פה ותחזרו אלינו עם משהו מתוקן. כי משהו שלא מבחין בין סוגי נכסים, סוגי רשויות, סוגי בעלויות, כמו שקיים כרגע, זה משהו שיהיה קשה מאוד להתקדם איתו.
“ב', להוציא בכלל מגדר הפטורים חברות, כי חברה בהכרח היא ישות מסחרית וכישות מסחרית מלכתחילה כשהנכס רשום על שמה, תפקידו של הנכס לשמש לאמצעי הכנסה או להפקת הכנסה.
“מה לעשות שאנחנו עדיין לא נותנים מספיק כלים לראשי הרשויות לבוא ולהיות פעילים ביצירת מקורות הכנסה מי הנכסים שיש להם בתחומי השיפוט שלהם.
“אבל האנשים שנמצאים בשגרת מלחמה שלוש שנים, ולא מתרוממים ממנה – זה לא כמו בדרום, ששם כבר אנחנו במציאות ביטחונית אחרת.
“כאשר יש גם את יישובי צח"ר, שהם תמיד היו איזשהו גוף שהיה איתו בעיה. ומהצח"ר רק החי"ת נשאר עם הבעיה. לצד"י ולרי"ש מצאו פתרון איכשהו. אבל שם לא מצאו פתרון.
“ופה יש עיר, שסופגת, כמו שראית, ואף אחד לא חושב לעשות משהו? מה צריך לקרות? צריך שחלילה יפגע שם טיל, כמו שהיה בבית שמש? מה צריך לקרות כדי שתצאו מאזור הנוחות הזה שלכם, ותבינו שיש פה אנשים?
“עכשיו, ראיתם שבמתווה העסקים מצאנו לזה פתרון. במתווה העסקים חצור נכללה, כי הבנתם שאנחנו לא הולכים לאשר את המתווה הזה בלי שגם חצור וגם מקומות אחרים ייכללו. אז מצאו את הפתרון, מצאו את ההיגיון. למה לא לוקחים את אותו דבר ומחילים?
“הם לא יוצאים מוקדם בבוקר לעמוד בפקקים של כביש-6 כדי לבוא לפה, כי כיף להם, כי הם רוצים לפגוש אתכם. לא. הם באים שתפתרו להם בעיות.
“והינה, שר האוצר מהיום למחר הקציב 3 מיליון לשפץ את המקום, ככה בפאק פאק פאק פאק פאק. הכול בסדר, אני מאוד בעד. אני בעד להשקיע כסף בהתיישבות. אני בעד לפתח אתרי מורשת שלנו, בטח ובטח. אבל הינה, כשהוא רצה והיה לו משהו חשוב, בשנייה וחצי זה קורה.
“אחת העברות המשמעותיות היא העברה של משרד הביטחון, שצריכה לעבור. אז אתה יודע, הוועדה הזו גם יכולה לא לאשר, אם היא חושבת שיש בעיות. למה שנגיע לדבר הזה על 25 מיליון שקלים, שזה שנתי.
“אתה יודע, אני מבין את המאבקים התקציביים בין משרד הביטחון לאוצר, הכול בסדר. אבל זה בדיוק מסוג המקומות שלא נכון לגעת.
“היו חסרים אפודים. היו חסרות מחסניות. אתה יודע איך בסוף קיבלנו את זה? עמדנו במחסום, זה היה לפני שנכנסנו למחנה פליטים בג'נין, היה איזה מחסום בחוץ, והגיעה משאית ציוד. והורדנו את הנהג.
“זה השיקום שדיברתם עליו? זה מה שאתם מחזירים להם? זו הכרת התודה שלכם, שאתם מביאים לתושבי הצפון? ככה אתם רוצים לשקם את הצפון? לא ככה משקמים את הצפון, אדוני היושב-ראש.
“אבל, חמד, גם בכל התוכניות שעכשיו עברו, ה-20 מיליארד, יש שם מלא מלא מלא מענקים לעידוד, לפיתוח, לצמיחה, כל הדברים האלה של היישובים בצפון.
“אנחנו מאוד מאוד רגישים לנושא של תעשיינים ישראלים. אנחנו מאוד מאוד רגישים לעוולות שנעשות כלפי העדה הדרוזית פה במדינת ישראל. וכשמדברים כל הזמן על ברית דמים וברית דמים וברית דמים, אז צריך גם לדבר על ברית חיים.
“אנחנו פה לדבר על נושא המתפרות. אם יש לך מה להגיד בנושא המתפרות, בבקשה. אם יש לך מה להגיד בנושא סדר העדיפויות של הממשלה, תרוץ בבחירות, ותוכל להשפיע משם.
“עסק, הדבר הכי חשוב בו היא ודאות. כשאתה עובד ככה בצבר הזמנות, ויש לך לקוח אחד גדול ומרכזי, אם פתאום הוא מתערער לך, אז אתה לא יודע מה לעשות. ואתה אחראי על משכורות של אנשים.
“הזמנות החדשות לא יוצאות, מכיוון שמשרד הביטחון רוצה תוספת תקציבית של 44 מיליארד, והאוצר מוכן לתת לו פחות. אז הוא כאילו עוצר. בכלל, הוא כאילו הקפיא את כל התקציבים בצבא.
“כשצריך, ראינו גם במלחמה שהקופה נפתחת, אין בעיה, בסכומים הרבה הרבה יותר גדולים על טילים ומטוסים. לא על מדים ב-25 מיליון שקלים.
“לא נלחמו על שיפור הציוד שיש לחיילים, שעד עכשיו יש כל מיני חיילים ומילואימניקים שצריכים תרומות, לארגן מכל מיני פילנתרופים שמביאים קסדות, ומביאים נעליים, ומביאים כל מיני דברים שחסר.
“מה שהלך פה, כמות האנשים והקצינים הבכירים שיצאו ונכנסו פה בדלת של חברי כנסת במשך חודשים סביב הפנסיות, ההגדלה של 16% בפנסיות שלהם, מה הלך פה ואיזה לחצים, וזה על מיליארדים על גבי מיליארדים, כן?
“וגלי בהרב מיארה, עו"ד בהרב מיארה, מובילה פה כבר שנים רשת של רשע ופשע שמשתמשת בזרועות החקירה ובזרועות אכיפת החוק ככלי לחיסול פוליטי.
“העבירה שחברת הכנסת גוטליב מואשמת בה, ספק בעיניי אם הוגש בגינה כתב אישום אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל.
“הסיפור הזה של "מעכשיו", כמו שאומרים – מעכשיו אסור לחסום צירים, מעכשיו אסור לעבור עבירות ביטחון, מעכשיו צריך לעמוד באופן דווקני על החוק. אז אין מעכשיו. אכיפה בררנית היא רשע ופשע. וגלי בהרב מיארה, עו"ד בהרב מיארה, מובילה פה כבר שנים רשת של רשע ופשע שמשתמשת בזרועות החקירה ובזרועות אכיפת החוק ככלי לחיסול פוליטי. מי שלא בא בעין – מטורגט. מי שימני – נתפרים ונפתחים לו תיקים.
“אותי מעניין לתת מזור למקרה פרטני ולפתור אותו, ולא לתקן את העולם. וזה מה שצריך לעשות כרגע, לא להיכנס לכל מיני מלחמות גדולות.
“מה שאני מציע, אדוני ראש העיר, תעבירו את הנתונים הללו – לרבות בתי הכנסת, לרבות המטרים – לאמיר במס רכוש.
“לכן צריך לחשוב באופן יצירתי מחוץ לקופסה איך נותנים את הפיצוי על פי המטר הבנוי המאושר, כמו שאתם צריכים לעשות, וצריך לראות איך בונים איזשהו פיצוי מיוחד על מס ערך מימון תקרא לזה, איך שאתה רוצה תקרא לזה, אבל שיאפשר לרשות לתמוך בכל הדברים שצריך כי בסוף זה עליהם.
“הוועדה הזו, דרך אגב, בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, אנחנו לא יכולים להחליט להעביר כסף מ-א' ל-ב'. אנחנו יכולים לקיים דיון, וכאשר מגיעים אלינו למשל באירועים של תקציב מדינה או כל מיני בקשות להעברת כספים, או כמו שיתחיל פה ב-13:00 בקשות להעברות תקציב, אז אנחנו מאשרים.
“על ידי זה אתה מעודד בנייה בלתי חוקית, וזו לא המטרה שלך.
“אני חושב שהכיוון שמתווה הרב גפני מחוכמתו וניסיונו הרב הוא בהחלט נכון מכיוון שאנחנו בטח ובטח לא רוצים לייצר פה פתח להכרה בזכויות של בנייה בלתי חוקית. זה פתח שאם אנחנו ננקב אותו, פה ירוצו בערימות גם בכל מיני מקומות שאני בטוח שאף אחד פה לא רוצה שזה יקרה.
“אם מותר לבנות 200 מטר, ובנוי 340, אז את ה-140 מטר האלה לא ניתן להכשיר. המקומות האלה שלא ניתן להכשיר, מה המשמעות שלהם מבחינת מטרים לפחות, הם ידעו לשים על זה תג מחיר ונדע מה אנחנו יכולים לעשות עם זה.
“הפתיחה הזו שאתה מדבר עליה, אין שום סיכוי שתקרה בכנסת הזו. זה חסר סיכוי לחלוטין, זה לא יכול להיות, גם אם היינו חושבים שזה דבר נכון, ואני באופן אישי לא חושב שזה דבר נכון, זה מצריך חקיקה ראשית, ארבע קריאות, וזה תהליך שיהיו לך פה מניעות ועניינים מפה ועד לפלנד ויבואו שורה של כל ההנהגה המשפטית של מדינת ישראל שיסבירו לך למה אי אפשר לעשות את זה, והאנשים האלה יתקעו ויחכו על כל מיני עקרונות.
“אדוני ראש העיר, הטרגדיה ידועה וברורה, מעניין אותי איפה הבעיה. תצביע לי על הבעיה.
“מנית הזהב יש לה תנאים. היא מדברת על מה בדיוק. מה מנית הזהב, אם תוכלו לפרט לנו קצת התנאים שמופיעים שמה לגבי מה, מו, מי?
“על פניו אדוני, אם אני מסתכל ככה בעיניים פשוטות, דווקא לא משפטיות – פשוטות, על האינטרסים שפירטת כאן שמפורטות במניה, שגורמים עוינים לא יקבלו שליטה, שהחברה תישאר בשליטה ישראלית, לא להקטין אותה ולצמצם או משהו כזה היה שמה, אז העסקה הזו בדיוק מנוגדת לכל האינטרסים שמופיעים במניית הזהב, ולכן לא ברור לי מה לוקח כל כך הרבה זמן לגבי עמדות וחוות דעת וכו'.
“מגיע בן אדם, אומר: השר מגבש את עמדת המשרד. אין עמדת ייעוץ משפטי, אין עמדת דרגים מקצועיים, הכול לפי השר יקום וייפול דבר.
“באת פה, התחייבת בשם משרד האוצר, שאתם תממנו את חלקה של המדינה במתווה המיוחד להזנקת נמל אילת בסכום האסטרונומי שאני חלילה לא מזלזל בו של 21 מיליון שקל.
“אנחנו, וחבר הכנסת אזולאי גם מכיר את זה, יש מפעל באזור תעשייה שדרות שנקרא סינרג'י. המפעל הזה מייצר כבלים של חשמל. מעסיק לדעתי מעל 150 עובדים, משהו כזה. צווארון כחול, והוא הספק העיקרי של הכבלים של חברת חשמל במדינת ישראל.
“אני בטוח שזה לא המקרה הזה, אבל מניסיוננו אנחנו למדים שעבודת מטה זה כשרוצים למרוח זמן. אז אומרים: אנחנו צריכים לעשות עבודת מטה.
“עכשיו בימים האלו ממש שוב פעם, יש כוונה מצד כל מיני משרדי ממשלה, לנסות ולהוריד את המחירים דרך פגיעה במפעל הזה, וזה באמת, תופסים פעם אחר פעם את האירוע הזה, וזה פשוט בלתי נתפס.
“ברור לחלוטין שזו עסקה רעה למדינת ישראל שלא צריכה לצאת לפועל, ואנחנו נראה איך הנושא הזה מתקדם.
“הנהלה דרך אגב, חשוב להגיד, שהוזמנה, ובחרו מרצונם לא להגיע - לא מפתיע האמת, אבל זה המצב.
“אנחנו גם קוראים מפה באופן רשמי וגם אני אדבר באופן אישי עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שנכון וראוי אחרי שאתם מגבשים את עמדתכם, לקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון על אספקטים נוספים שאי אפשר לדון בהם פה בנושא המכירה הזו, ועל פי העדכונים שאתם תמסרו לנו, אנחנו נתקדם בעזרת השם.
“כשאתה אומר מחלקים לחלק גדול וחלק קטן, והמנייה נשארת בחלק הקטן, המשמעות היא שאם היום יש מנייה על כל החלק ועכשיו המניה נשארת על החלק הקטן, מחלישים את אחיזת המדינה בצים, נכון?
“לדוגמה, אדם המבקש לרכוש שליטה או להחזיק שליטה בצים, לא משנה כמה מניות הוא מחזיק, אם הוא רוצה שליטה בצים או שהוא מחזיק שליטה בצים, הוא צריך לקבל אישור של מחזיק מנית מדינה מיוחדת.
“אנחנו כרגע בעצם מנסים להבין את המנגנון שהוא סביב הפעלת מניית הזהב בעסקה הספציפית הזאת.
“משרד הכלכלה, משרד התחבורה מתנגדים. משרד האוצר אין לו עמדה, ומשרד הביטחון מגבש את עמדתו, אבל יחד עם זאת, הוא דיבר בקווים מאוד כלליים, וכמובן בלי שאפשר להסיק מזה שום דבר על החשיבות של העצמאות הישראלית בהובלה הימית למדינת ישראל.
“הנהלת החברה, שיש לה אינטרסים אחרים מהעובדים, אומרת משהו אחר, והיא זו שרוצה לקדם את האירוע של העסקה הזו, ואם היא לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות, לא צריך להמתין לה עד כלות.
“אני מבין שיש עניין של להיות מעורבים בכל התהליך, אבל המטרה של החקיקה הזאת, ובוא נשים את הדברים על השולחן, היא בין היתר לתת לרשות הזאת יותר עצמאות. למה רוצים לתת לה יותר עצמאות? כדי שקרנות כאלו יוכלו יותר לעבוד, שתהיה אווירה יותר מאפשרת בעבודה.
“כרגע אנחנו עדיין בפער רב מהמצב שבו יכולות להיות השפעות יציבותיות. אם וככל שאתם כבנק ישראל תרגישו מתי שהוא בעתיד שהשוק הזה הולך ומתפתח ולוקח עוד ועוד ועוד משוק ההשקעות הכללי שיכולות להיות בו תמורות שעלולות להשפיע על היציבות, תרימו דגל אדום, תבקשו את ההתערבות של הוועדה הזאת, ואני בטוח שיינתן לכם מענה.
“כל העניין פה זה עוד שלייקס על החגורה אבל גם לאפשר גמישות כדי לתת לשוק להתפתח ולגדול. כאשר אנחנו מדברים על אזור של חמישה מיליארד מתוך מאות מיליארדים, אנחנו עדיין במקום שבו אפשר לשחרר קצת את החגורה, לתת לה להתגמש ולגדול.
“הייעוץ המשפטי של משרד העבודה בא ואמר שהוא לא חושב שנכון להכניס דברים כאלה בחקיקה כי הוא רוצה את הגמישות בנהלים.
“אין פה לאף אחד כוונה, ואם יש למישהו כוונה כזאת אז היא לא תהיה, לבטל את העדפה שיש למשפחות משרתי מילואים.
“כשנדון בשנייה ושלישית על נבכי הנוהל נראה איך אנחנו מתייחסים לזה, אבל כרגע לשים רף של 80 יום כדי בכלל לעבור את השער, את זה אני לא מוכן לקבל.
“אנחנו לא פה בפולמוס לשם פולמוס. אנחנו כרגע נמצאים בדיון בנוגע לחוק המדובר. אם יש לך מה להגיד בנוגע לנוסח החוק שמוצע בפנינו, אנא תגידי אותו.
“התנאים שהוכנסו והוקראו הם חלק מההתניות של ועדת שרים לענייני חקיקה - על זה אנחנו מצביעים.
“יש נוהל בצה"ל, יש נוהל בתמיכות, יש כל מיני נהלים. פה יש 60 יום שאני מוריד ל-30.
“המטרה היא בסופו של דבר שזה יהיה תקף גם בשגרה, ובשגרה זה לא אמור להיות לך 80 יום.
“הנושא של הפנייה פה כרגע, אם יש לך בעיות לגבי האופן שבו המשרד לשוויון חברתי מחלק את המשאבים שלו בסדר, זה רק לא מתאים לעכשיו. זה מתאים לדיוני תקציב.
“באמת, אני מבקש, לא שזה יעזור לי, אבל אני מבקש מכל אותם כתבי כנסת ואנשי תקשורת, בואו, אנחנו פוליטיקאים. אנחנו כבר פה, ברוך השם, עוברים את הסבבים האלה בבוץ פעם אחר פעם. לאנשי מקצוע תשאירו בחוץ, בטח ובטח אם יש מישהו או מישהי שיש לו איזה אירוע לא נעים.
“זה היה פה אמירה מקצועית לחלוטין, שחשבתי ולא בפעם הראשונה, ויעידו פה אנשי אגף תקציבים, שאני דורש בתוקף, ששאלות ופניות של חברי הוועדה בנוגע להעברות תקציביות ובכלל, יקבלו מענה ראוי ומלא, וההערה הייתה הערה מקצועית לחלוטין.
“אתם צריכים לבוא ולתת פה שירות לחברי הכנסת שבאים פה לעבוד ולבצע את עבודתם.
“אני רק אומר לך, שאנחנו כבר כמה חודשים לא מאשרים בכלל סעיפי 46, מכיוון שעל פי הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, יש עצירה של כל הנושא של אישור סעיף 46 לעמותות, עד שהייעוץ המשפטי לא יבנה איזשהו נוהל חדש שאמור לעגן בתוכו את כל הסנקציות שהייעוץ המשפטי רוצה להטיל על הציבור החרדי, ולכן כרגע הם נתנו ברקס לכל העמותות ללא יוצא מן הכלל.
“האם, לשיטתך, כדי להטמיע את ההחלטות הללו של ועדת שרים יש צורך לכתוב את הדברים הללו ברחל בתך הקטנה בנוסח החוק או שאת אומרת שזה בא לידי ביטוי כבר, כמו שאמרת, בנוהלי משרד העבודה ולכן אין בזה צורך?
“למרות שכל ועדת הכספים נעמדה ואמרה לו שזה לא נכון והיא רוצה משהו אחר, הוא הפעיל את הכלים שיש לו כשר אוצר כדי ללחוץ ולהכניע אותנו לתוך המתווה הזה שהוא רצה.
“אני לא נגד לימודי ליבה, אני נגד לכפות על לומדי תורה ללמוד ליבה, זה כן.
“חייבי הגיוס הם חייבי גיוס לא רק כאלו שנראים כמו הרב מקלב וחבר הכנסת פינדרוס. לחייבי הגיוס יש הרבה מאפיינים, נקרא לזה ככה, כרגע יש איזושהי התמקדות באוכלוסיות מאוד מסוימות.
“הקריטריונים של ועדת השרים לתמיכה הם שגם בנוהל הכניסה למעונות יש עדיפות למשפחות של משרתי מילואים, וגם תנאי שתהיה דרגת סובסידיה גבוהה יותר וייחודית למשפחות של משרתי מילואים.
“ההחלטה לא לתת כסף ליישובי הצפון ולא לתת הטבות מס לכל יישובי יו"ש אלא רק לחלק, שעשו להם צ'רי פיקינג, היא לא החלטה תקציבית, היא החלטה שכל כולה מונעת משיקולי אגו פוליטי ויוהרה של שר האוצר.
“מי שבוחר, בעיניי, להקדיש את חייו ללימוד תורה הוא, מבחינתו ומבחינת עולמו, לא צריך את לימודי הליבה.
“אני רק אומר ליתר הנוכחים פה, פה לא יהיה דיון על גיוס, פה יהיה דיון על לשון החוק. לכן אני אומר מראש, פה לא תהיה ועדת החוץ והביטחון 2א. לא יהיה פה דיון על גיוס, את זה לא אאפשר בשום צורה ודרך.
“אבל אני אומר שכשזה יהיה בנוסח החוק, זה בהכרח יגרור אחריו תיקון במבחן התמיכה. אם אחכה לתיקון במבחן התמיכה, אז תיאורטית אני יכול לאפשר מצב שבו הדברים האלה לא מתממשים.
“הטבות המס לכלל יישובי יהודה ושומרון, שאישרנו היום רק חלק קטן מהן בוועדה, הן 430 מיליון שקל. גם לזה לא היה מקור תקציבי. אבל למה כן יש מקור תקציבי? למה כן יש למעלה ממיליארד שקלים מכספי המיסים של הציבור הישראלי? כדי לממן פלטפורמות סיניות, מסחר בפלטפורמות סיניות. לא משלמים על זה מס בארץ, זה לא מעודד כלום חוץ מצריכה עודפת ומיותרת.
“הזמנו אותו כמה וכמה פעמים לוועדת הכספים לדון, קיימנו שלושה דיונים בנושא, הוא לא טרח להגיע לאף אחד, לא טרח לשבת איתנו; הסוחרים הגישו עתירה לבג"ץ, הורו לו בבג"ץ לבוא ולשבת איתנו גם כן, הוא נמנע, לא בא לשבת איתנו; ניסה דרך אמיר אוחנה, ניסה דרך כל מיני חברי כנסת אחרים, הכול כדי לעקוף את ועדת הכספים.
“זה אופיום להמונים. זה כלכלת בחירות פר אקסלנס. זה נועד להשכיח את הכישלון המוחלט של שר האוצר הזה בטיפול בכל מה שקשור ביוקר המחיה.
“ועל מה אנחנו מדברים, בסופו של דבר? הפער בין 75 דולר ל-130 של הצו של השר סמוטריץ' זה 55 דולר; כפול שלוש, זה 160 ומשהו שקלים; כמה זה 18% מזה, בערך 30 שקלים? 30 שקלים זה לא סכום שבשבילו אנשים יחשבו אם הם כן מזמינים מחו"ל או לא מחו"ל וכל הדברים האלה. זה אופיום להמונים. זה כלכלת בחירות פר אקסלנס. זה נועד להשכיח את הכישלון המוחלט של שר האוצר הזה בטיפול בכל מה שקשור ביוקר המחיה.
“הכנסת הזו צריכה להגיד לשר האוצר בקול רם וברור: אדוני, לא הזמן כרגע לכלכלת בחירות מהסוג הזה. לא הזמן לממן מסחר של פלטפורמות סיניות. ואת הכלכלה הזו של שקל ועשרים, שכנראה ראית בעלי אקספרס ביחד עם כל המוצרים, צריך לשלוח – אני לא יודע לאן.
“תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, למעלה ממיליארד שקלים, העלות של הצו המופרך הזה למשק הישראלי. צו שמסבסד קניות בפלטפורמות סיניות על פני העסקים הקטנים במדינת ישראל.
“כאן יש לנו אנשים מסוג מסוים שדואגים למנות את עצמם כאשר המכרזים, כולם יודעים שהם תפורים, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף. אנשים מקודמים שם אך ורק על בסיס קרבה לבכירים קודמים, כאשר ברור לחלוטין שאין מה לגשת לאותם מכרזי קידום – מי שאותו ראש התביעה הכללית לא חפץ ביקרו.
“התביעה הכללית במדינת ישראל חולה. התביעה הכללית במדינת ישראל חולה עד מאוד. היא הפכה ממקום של צדק, ממקום שנהנה מאמון גדול של מרבית אזרחי ישראל, למקום שמסמל בדיוק את ההפך מזה, ואני נזהר מאוד מאוד מאוד בדבריי. מפה אני גם רוצה לשלוח מסר של חיזוק לחברתי חברת הכנסת טלי גוטליב על העוול, האכיפה הבררנית הסלקטיבית והחיסול הפוליטי שמנסה לעשות לה אותה תובעת כללית דהיום.
“התביעה הכללית במדינת ישראל חולה. התביעה הכללית במדינת ישראל חולה עד מאוד. היא הפכה ממקום של צדק, ממקום שנהנה מאמון גדול של מרבית אזרחי ישראל, למקום שמסמל בדיוק את ההפך מזה, ואני נזהר מאוד מאוד מאוד בדבריי.
“היום אנחנו נאלצנו לדחות סיוע, הטבות מס, ליישובי הצפון 0–9, עד שיהיה מקור תקציבי, שיעוגן מחר בישיבת הממשלה, בגלל סכום של 155 מיליון שקלים.
“כאשר כלי התביעה הכללית הופך לנגזרת פוליטית שתפקידה להשתיק, לחסל, להטביע, לצנן ועוד כהנה וכהנה יריבים פוליטיים; כאשר היא מופעלת אך ורק, כמעט, כלפי צד אחד של המפה הפוליטית; כאשר יש עצימת עיניים נוראית מול פשעים של בגידה בזמן מלחמה, של עלילות דם כנגד חיילי צה"ל בידי האנשים הבכירים ביותר; כאשר צמרת הפרקליטות שמנוהלת על ידי אותה רשת תביעה כללית בזה לבית הזה ומרשה לעצמה לא להגיע, לא לעשות, לענות בזלזול; כאשר יש הרגשה שמדובר בסוג של אקס-טריטוריה שעליה לא חל שום כלל, לא בדין המהותי, בטח ובטח לא בדין המינהלי – אז הגיע הזמן מזמן להתערב.
“בסופו של דבר אנחנו מחויבים למשמעת קואליציונית, למשמעת סיעתית. ככה אנחנו פועלים.
“הצעתי להגדיל את זה באמת ולהתייחס ליישובים המאוימים בהתאם לרמות האיום 3 עד 5 של פיקוד מרכז.
“אבל הקריטריון לחוק הזה הוא לא יישובים מאוימים. הקריטריון לחוק הזה הוא הסעות ממוגנות.
“דבר שני, שיעור ההטבות הוא גבוה משמעותית ממה שנהוג בצפון, ויש עיוות, שהצפון סובל ממנו בנושא הזה.
“אני כן רוצה לפנות מכאן לתושבים הגיבורים של יהודה ושומרון. שחלקם כנראה יקבלו הטבות מס בעקבות החקיקה הזאת. צר לי, צר לי באמת שנקלעתם לתוך האירוע הזה, והוצגתם כמה שאתם לא.
“אני קיבלתי הנחיה ברורה ממזכיר הממשלה, הנחיה ברורה, שהיא תולדה של אולטימטום, שנתן שר האוצר, שמסרב לחלוטין לשום פסיק ושום של שינוי בהצעה שלו, שמוגשת כאן, ההצעה של חבר הכנסת סוכות שמוגשת כאן.
“לא, ובינינו, אם תסתכל על חוות הדעת שהוגשו לנוסח הקודם וחוות הדעת שמוגשת לנוסח הזה, חוות הדעת המשפטית שמוגשת לנוסח הזה היא חריפה הרבה יותר, היא שלילית הרבה יותר, היא אולי חוות הדעת הכי שלילית ששמעתי על חוק מאז שאני יו"ר ועדת כספים.
“אני עוד פעם אומר, יש פער גדול בין מה שאפשר לעשות בהצעת חוק ממשלתית ופרטית, וזאת דרך אגב הסיבה שיש כל מיני הצעות חוק, בטח ובטח בנושא הזה, שמגיעות בכובע פרטי מכיוון שלהעביר אותם דרך הצינור של הצעת חוק ממשלתי היה קשה הרבה יותר אם לא בלתי אפשרי.
“גם שר האוצר אמר שזה לא אירוע תקציבי בכלל האירוע הזה, אלא זה אירוע של לבוא ולנסות איך, ובסופו של דבר חוות הדעת המשפטית החד משמעית של משרד המשפטים במסגרת הצעת חוק ממשלתית, אני מזכיר - זה לא כמו הצעת חוק פרטית כאן - היא הייתה שלא ניתן במסגרת אותו החוק לעשות, ושהדרך לבוא ולתת הטבות למועצה אזורית חוף אשקלון, שאין מחלוקת שלא שונה מבחינת מה שעובר שם על התושבים מיתר יישובי העוטף, העוטף של העוטף, היה תיקון החלטת הממשלה בנושא הזה או החלטת ממשלה חדשה, וזה לא משהו שהיה מונח לפתחה של הוועדה.
“המקום הזה שבו מדברים עם היועץ המשפטי, המקום הזה שבו עושים עבודה של הייעוץ המשפטי עם חבר הכנסת כדי לטייב הצעת חוק במידה כזו או אחרת, חייב, חייב להישאר מחוץ לזרקורים, חייב להישאר חסוי.
“כן אני יכול להגיד לכם שמחר בעזרת השם תתקיים ישיבת ממשלה שבה תוצג תוכנית עם סיוע מסיבי של למעלה מ-5 מיליארד שקלים לצפון. הנושא של הטבות המס יעוגן שם בהחלטת ממשלה, ושוחחתי עם חבר הכנסת ינון אזולאי כבר, ואנחנו בעזרת השם כבר ביום רביעי נניח פה הצעת חוק שלנו לשפר את הטבות המס שלכם, ולא נעזוב את זה, ונרוץ כמה שאנחנו יכולים כדי בעזרת השם להעביר את זה גם בכנסת הזו.
“המשמעות האופרטיבית היא שהצעת החוק הזו דנה אך ורק ביישובי האזור יהודה ושומרון ולא בישובי הצפון בכלל.
“בסופו של דבר יש שר אוצר שהטיל וטו. הוא לא מוכן לשום שינוי בהצעה הזאת, ולכן על פי הנחיה מפורשת שקיבלתי ממזכיר הממשלה, אני צריך להתקדם בנוסח הזה.
“הייעוץ המשפטי של הכנסת, גם אם מעלה בעיות, לא פועל לסיכול של הצעות חוק כאלה ואחרות. הוא יכול להרים דגלים אדומים, הוא יכול להגיד את דעתו כפי שהוא מחויב לעשות. הוא לא פועל לסיכול הצעות חוק, ושוב, אני אומר את זה בתור מי שכל הצעות החוק שהעביר תמיד היו להם קשיים משפטיים משמעותיים, אבל זה האירוע.
“אני כבר יכול להגיד בשם חבר הכנסת ינון אזולאי ובשמי, ואני מניח שירצו עוד אנשים להצטרף, אנחנו אחרי החלטת הממשלה ביום שלישי, אנחנו נגיש חקיקה שלנו. אני מקווה דרך הסכמות של תבוא ותבחן- -
“אני חד וחלק חושב כמוך, שנכון לקחת את ה-3 עד 5 ולרוץ איתו אקרוס דה בורד כולו, ללא חריגות, ללא הגבלות, ללא שום דבר. זו גם הצעתי, נראה אם היא תתקבל או לא.
“ניסיתי לשכנע שאין שום הצדקה להפרדה בין 0 עד 2 ל-0 עד 9 בקו העימות ושנכון לעשות את כולם ביחד.
“הטבת מס לעולם, כך קבע בית המשפט העליון, לא יכולה להיקבע פר יישוב, היא צריכה להיקבע על פי פרמטרים.
“הקרבה לגבול היא אחד הפרמטרים, היא לא פרמטר יחיד. לכן כשאנחנו מדברים על גיאוגרפיה ומדברים על מצב כלכלי ומדברים על כל מיני דברים, אלו פרמטרים שהם רוחביים, כך קבע בית המשפט העליון, שצריך לקבוע הטבות מס.
“בא המחוקק ואומר את האנשים הללו שבגופם שומרים על הגבולות, שבגופם מחזיקים את מדינת ישראל, שלמדינת ישראל יש אינטרס ביטחוני, יש אינטרס ערכי, אינטרס מוסרי להחזיק שם בקרקע ושיהיה שם יישוב חזק ומתפתח, אותם אנחנו רוצים לתמרץ בהטבות מס.
“לכן הגשתי הסתייגות להכניס את כל קו העימות, הקו הזה של ה-2 בעיניי הוא הפרדה לא נכונה ולא ראויה. אני מקווה שההסתייגות הזאת תתקבל.
“חשוב לי להגיד ברחל בתך הקטנה, תהיה החלטת ממשלה בעזרת ה' ביום ראשון שתאפשר והכול בסדר, הסיכוי להעביר חקיקה שמשמעותה הטבת מס מאפס, בוא נגיד שיש לנו נוסח, מה שאין, אבל מאפס למצב של קריאה שנייה ושלישית בתוך פרק הזמן של הכנסת הזאת הוא קטן עד לא קיים בעיניי.
“אותי מעניין עכשיו מה קורה כי הבנו, נקבל רשימה סופית תוך 45 יום. בואו נתקדם בבקשה.
“אני לא אתייחס כרגע לכן גיבוי משפטי, לא גיבוי משפטי, בסוף האחריות היא עלינו, אם אנחנו חושבים שמשהו נכון אנחנו צריכים לקדם אותו.
“אני רק אגיד, כדי להשלים את התמונה, שלפי מה שהבנתי בשבוע הבא אמורה להגיע החלטת ממשלה גדולה מאוד בנושא של הצפון.
“התוצאה הזאת של רכבים ממוגנים היא הנחתה של מצב ביטחוני בשטח. הצבא לא יחייב יישוב להסיע תלמידים ברכבים ממוגני ירי או להסיע אזרחים בתחבורה ציבורית ממוגנת ככל שיש אלטרנטיבה אחרת מכיוון שגם הוא מודע לזה שזה סיפור יקר.
“אני אגיד מראש שבהסתייגות שהגשתי, ולכן גם ביקשתי קודם שתעשו את האומדן של הדבר הזה, אני ביקשתי להכניס את קו העימות כולו למסגרת הזו. אני לא רואה הצדקה להפריד בין יישובים כאלה ואחרים בקו העימות ולכן אני מבקש שתיתנו לנו גם הערכת עלות להכנסת קו העימות כולו.
“אתה מתייחס לאנשים שמתניידים בתחבורה ממוגנת, כמה? ככאלה שמקבלים הטבה מהמדינה? לבוא ולתמרץ אותם זה כאילו שהמדינה מפלה אותם לטובה? זה מה שאתה אומר לי?
“שנייה רגע, אני אגיד לך משהו, תפקידו של הייעוץ המשפטי להביע ולומר את דעתו, הוא יכול להגיד, כמו שאמר פה נציג משרד המשפטים, ייעוץ כזה, ייעוץ אחר, לא נראה לי הפרמטרים שלכם, זה לא מספיק אובייקטיבי, זה לא פה, זה לא שם, הם יכולים להביע את עמדתם והשקפת עולמם כאשר יחפצו, בסופו של דבר האחריות אם לחוקק או לא לחוקק ומה לחוקק היא עלינו, גם אם זה נעשה בניגוד לפעמים, אנחנו לא עושים את זה, לפחות לא פה בוועדה יותר מדי פעמים, אבל גם לפעמים אם יש צורך שלא בהלימה אחד לאחד עם עמדות הייעוץ המשפטי.
“לפני זה, כיוון שנמצאים פה אנשים מהצפון ומיו"ש, ויש הרבה מאוד אנשים שדיברו איתי שמחכים בבית, אני רוצה לדווח שבמהלך כל הזמן הזה, גם עוד לפני, ניסיתי לשכנע שנכון לא ללכת לפי החוק שמוצע בפנינו, שנכון מבחינת יהודה ושומרון לחזור לגרסה הקודמת, שלא מבדילה בין היישובים, שלא עושה צ'רי פיקינג ליישוב אחד על פני יישוב אחר, שלא מפרידה על פי קריטריונים שהנדסו אותם בצורה כזו או אחרת.
“לכן אני אומר בצורה פשוטה, כדי שאנחנו נוכל להכניס תיקון שהמשמעות שלו כן תאפשר בסופו של דבר, זה משהו שהבנתי, שחשבתי שהוא משותף לכולם, לאפשר הטבות ליישובי הצפון קו העימות כולם, ללא יוצאים מן הכלל, כפי שדיבר על זה שר האוצר פה בדברים שלו המאוד מרגשים בדיון הקודם, ואמר, אני זוכר: נלך ביחד לתיקון, זו הדרך.
“לא, זה לא עניין של עלות תקציבית, הם ביקשו ממוגן ירי, אבל נאמר להם שצפי ההגעה של זה, מכיוון שהם לא לקחו את זה בחשבון, זה חצי שנה. לכן זה לא שלא אישרו להם ביטחונית ממוגן ירי, אלא שהמימוש בפועל של זה זה חצי שנה לפחות.
“אם המחוקק מחליט שהוא רוצה לבסס קריטריון להטבות מס על בסיס איום ביטחוני, הנתון הזה הוא נתון שלא היישוב בעצמו קובע, אלא שמונחת עליו, אף אחד לא רוצה שהילדים שלו יתניידו בהסעות ממוגנות, שום רשות לא רוצה לרכוש את הדברים האלה, שום רשות לא רוצה להתעסק בדברים האלה, הרכבים האלה, האוטובוסים האלה, הם יקרים, הם מתקלקלים יותר, ההתעסקות איתם היא הרבה הרבה יותר מורכבת מאוטובוסים רגילים, אף אחד לא רוצה, אבל אם זה הקריטריון שמונחת עליו על ידי מי שאחראי על הביטחון בגזרתו ואומר לו: כך אתה צריך לעשות, כך אני ממליץ לך לעשות, ואתה אומר לי שזה לא אובייקטיבי, אז אני צריך להבין מה לשיטתך בצורת החיים הזו כן היה אובייקטיבי.
“מי שכותב וחותם על ההנחיות האלה זה לא היישובים האלה, מי שחותם על ההנחיות האלה אלה הגורמים שמדינת ישראל מפקידה את האחריות על ביטחון תושביה שגרים באזורים הללו בידיים שלהם, אלופי הפיקוד שם, הם אלה שמכתיבים את המדיניות ה זאת.
“הוא מתייחס גם לצפון וגם ליהודה ושומרון, אז בעיניי הסיפור של יהודה ושומרון גם חסר, צריך לדבר, למרות שאני לא לוקח דבר ממה שאמרתי על השיקוף והמימוש של אוטובוסים ממוגנים, אבל בעיניי זה לא יכול להיות הפרמטר היחיד, דרגות האיום משקפות בצורה לא פחותה, ולכן אני חושב שיותר נכון לדבר גם על רמות איום ולא רק על הנושא של אוטובוסים ממוגנים.
“מי בעד המיזוג של ההצעה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך ואחרים על בסיס הנוסח הזה לתוך ההצעה שאנחנו דנים בה כרגע של חבר הכנסת סוכות ואחרים? מי בעד? ארבעה. מי נגד? שניים. מי נמנע? אין נמנעים. המיזוג עבר.
“בנוסף אני גם חושב שהצפון, כפי שהוא הוצג פה, הוא חסר, צריך לדאוג שהצפון, קו העימות כולו, לא רק חלק מקו העימות, לא רק היישובים הקטנים, אלא כל יישובי קו העימות באשר הם ייכנסו לתוך המתווה.
“אנחנו לא צריכים להסביר את זה, אנחנו לא צריכים להצטדק בפני אף אחד, אנחנו לא צריכים כלום, לנו יש את הכוח שנתן לנו הציבור הישראלי לחוקק, זה מה שאנחנו צריכים לעשות כפי שאנחנו חושבים לנכון, לממש את המדיניות שלנו.
“זו המטרה, אנחנו נצטרך להשאיר רוויזיה, לפתוח אותה ביום שני ולתקן אותה אחרי שתהיה החלטת ממשלה שמאפשרת את עיגון התשתית החוקית והמקור התקציבי שנכון להיום, כפי ששמענו מהגב' שוקרון, לא קיים ל-9-0.
“יש פה הצעה פרטית של חבר הכנסת סוכות. זה שהשר תומך בה לא הופך אותה להצעה ממשלתית.
“אין מה להמשיך לדבר דברים באוויר בלי שיש נוסח. הנוסח שכרגע נמצא בפנינו לא כולל את הצפון.
“אין מחלוקת שמעלה אדומים מאוימת, ואין מחלוקת על העבודה הטובה שאתה עושה שם. העניין הוא שיש קשיים משפטיים.
“מה שנכון עכשיו לבוא ולעשות זה לראות איך מנסחים את זה נכון לתוך הצעת החוק, להגיש אותה לפה, לדון עליה כמו שצריך, לראות אם יש למישהו התנגדויות, ואז לבוא ולהצביע.
“הסיפור אם זה צריך להיות בממשלה או לא צריך להיות בממשלה לא מקובל עלי. אני לא חושב ולא אתן יד לעיכובים ולכל מיני הסברים למה אי אפשר.
“קיווינו שאולי חוסר המעש הוא תולדה של חוסר שימת לב וחוסר הבנה של מהות האירוע, אבל אנחנו מגלים שלא, שזה סוג של מדיניות שלפיה אם זה לא ממש מדמם, צועק וצורח אפשר לטפל בהבא.
“אם רוצים אז אפשר לתת סמכויות לגוף ממשלתי לעשות אובר-רולינג לכל הסיפור הזה, אפשר למחוק את כל ההזיה של התכנון במדינת ישראל שהורג אותך. כל המסד התכנוני במדינת ישראל עקום מיסודו. אחד הגורמים העיקריים ליוקר המחייה זה התכנון.
“לעשות הסכם גג בלי לעשות נספח תחבורה זה משהו שנשגב מבינתי, לא ברור לי האירוע. אתה אומר שהכל בסדר, אבל לא הכל בסדר. אם היה הכל בסדר תאמין לי שראש העיר לא היה מגיע עד הנה.
“מה שהתחלתי לשמוע ממך זה שהכל בסדר, שאתם עובדים לפי התכנית, שמתי שהוא ישווק תעש, אם בעוד 20 או 30 שנה.
“ראשי הערים הם אנשים מאוד עסוקים, הם לא היו מגיעים לירושלים אם לא היה משהו שמציק להם מאוד. מה שאני שומע ממשרדי הממשלה באופן רציף, וזה היה גם בדיון הקודם, זה שהכל טוב.
“אתה רוצה שאני אשחרר? תגיד לי איפה חותמים בשביל לשחרר את הכסף. משרד התחבורה, איפה אתם באירוע?
“אם אני הייתי אתה לא הייתי חותם על היתר בנייה עד שאין לי פתרון איך זה הולך, לא הייתי מאכלס לפני שיש לי גנים בנויים.
“לא הכל טוב ולא הכל בסדר. אין גם, לצערי הרב, הבנה שיש פה משהו בסיסי לא נכון, אומרים שאתם בכלל אשמים.
“אני מקווה מאוד שנוכל בכנסת הבאה לעזור ולקדם איזה שהוא משהו שירים את הסיפור הזה של כל ההסכמים האלה שנעשו לפני יותר מ-10 שנים ולחלוטין לא רלוונטיים היום.
“לא באת ועברת, כמו שהיה מצופה מרשות התחרות, על ההסכמים. אחרי שיש התניה כזאת שנקבעה בצורה פוזיטיבית כהסדר כובל היה מצופה להציג את ההסכמים, לראות שהדבר הזה לא קורה.
“היום, כמו שציינתי בהתחלה, שום רשת לא יכולה, בטח ובטח המלונות הפרטיים, להרשות לעצמה להתנהל בלי להופיע בתוך הפלטפורמות הללו.
“נאמר ברחל בתך הקטנה שהמלונות מתנהלים ככה גם בלי הסעיף, כיוון שברור להם לחלוטין שאם הם לא יתנהלו ככה הם לא יופיעו בפלטפורמות. זאת בדיוק התנהלות כוחנית של מונופול דורסני.
“תבוא ותראה אם יש באיזה שהוא מקום היום במדינת ישראל מחיר יותר נמוך מהמחירים שמופיעים בפלטפורמות האלו.
“הכנסת הזאת בסוף דרכה, בסוף ימיה, לכן אין לי מה לדבר פה על הצעות, על זה שצריך לקדם חקיקה, אבל הכנסת הבאה, בעיני, צריכה לשקול בצורה מאוד מאוד רצינית את כל ההתנהלות של שמירה על התחרות במדינת ישראל. מה שאני נוכח פה לדעת זה שיש פה כישלון מוחלט בהתנהלות, שאין מענה אמיתי, שיש טיפולים נקודתיים, פלסטר פה, פלסטר שם.
“עכשיו אתם עוד פעם יושבים ומחכים שמישהו יזכיר לכם ויעיר לכם כדי לבדוק שוב? פה יש אירוע.
“במסגרת ההסכמים שהחתימו החברות האלו את בתי המלון, נקבע שבתי המלון לא רשאים להציע אף פעם ובשום מקום מחיר זול יותר מאשר המחיר שמפורסם באתרים הללו. הדבר הזה קיבע גם את המעמד ואת הכוח של הפלטפורמות הללו וגם פגע פגיעה קשה בתחרות.
“ככל שיאפשרו כזה דיון, זה שחוק מאפשר, זה לא אומר שיעשו, חוק מאפשר שיקול דעת.
“עד עכשיו זה היה אקס-טריטוריה, עכשיו בעזרת השם זה יפסיק להיות אקס-טריטוריה ויתייחסו אליו כמו כל תקציב במדינה.
“בסדר, אבל אני אומר לך בצורה מאוד פשוטה, הרי הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה הם פרוטוקולים לא חסויים, לכן, ישיבת ממשלה, לשיטתי, אני משפטן קטן מאוד, אבל לדעתי ישיבת ממשלה שתאשר תקציב תאגיד ובה תהיה ירידה לרזולוציה שאחר-כך יגידו התוכנית הזו אנחנו לא מוכנים לתקצב אותה והתוכנית הזו כן, לדעתי זה מסלול ברור וחד לעובדה שכל החלטת ממשלה שתטפל בזה, תיפסל אחר כך על ידי בית משפט, זה ברור לחלוטין.
“המטרה של מציע הצעת החוק ושל אלו שתומכים בהצעת החוק היא לבוא ולהכפיף, חד משמעית, את התקציב הזה לממשלה כפי שכל תקציב מדינת ישראל קיים.
“אני בטח לא חושב שצריך לקבע בחוק את האפשרות של התאגיד לשדר שידורים מסוג כזה או מסוג הזה.
“לפני ההתייחסות של היועץ המשפטי, אני רק אגיד שקיבלתי, כך למדתי מאמצעי התקשורת, מכתב מאיזה פונקציונר מהתאחדות השידור האירופי, משהו כזה, שאומר את דעתו ומזהיר כל מיני אזהרות ומנסה להלך עלינו אימים מה יקרה אם אנחנו חלילה נאשר את החוק, שמו נואל קוראן, מנכ"ל United Public Service Media.
“כמו שיש פרט תקציבי במשרד הרווחה וכמו שיש פרטים תקציביים רבים במשרד התקשורת, כך יהיה פרט תקציבי בתקציב התאגיד. אם נהרוג את כל הג'ינג'ים, נכון? אנחנו כל פעם מגיעים לאותו אירוע, האם מי שקובע הם נבחרי הציבור, או האם מי שקובע זה כל מיני פקידים שיש להם אוטו-טריטוריה בעצמם?
“בעיניי, לשקול אם צריך חטיבת חדשות או לא צריך אותה, זה סופר לגיטימי.
“אני אומר שוב, להבדיל, אני חושב שלא צריך להתערב, להגיד את זה כן ואת זה לא ואני לא חושב שצריך להתערב כדי לחייב לקיים את זה או את זה לעומת דברים אחרים, זה הכול, לא להתערב בכלום.
“מבחינה תקציבית, כן, אנחנו רוצים וחושבים שנכון שהעם, דרך נבחריו, ישלוט בתקציב התאגיד, נקודה סימן קריאה. מה לא ברור? ישלוט בתקציב התאגיד.
“זה נקרא להשתלט על מוקדי כוח? לנסות למנות את גיסתי ליו"ר דירקטוריון קק"ל? זה נקרא להשתלט על מוקד כוח או לא?
“אז, כאשר יש למישהו טענות לגבי האופן שבו הממשלה מפעילה את שיקול דעתה או מבצעת את תפקידיה, יש בית משפט שאליו פונים והוא מוסמך לתת סעדים מסעדים שונים בנושא הזה. לשיטתי, סמכויותיו של בית המשפט בכלל חרגו מכל נורמה היום כבר, אבל זה אירוע אחר.
“הרציונל של הצעת החוק הזו, כפי שאני מבין אותה, תקן אותי אם אני טועה, חבר הכנסת בוארון, זה לקחת את התקציב הזה ולהשוות אותו לכל אורגן אחר שהממשלה אחראית עליו, כך כמו כל משרד, כמו כל שירות, זה בדיוק מה שיהיה פה.
“אני מציע לאותו מנכ"ל שילך ויבדוק מה קורה באירלנד עם החלטות אנטי ישראליות ועם האנטישמיות המופרעת שיש במדינה הזו ואנחנו נמשיך ונגיד את מה שאנחנו חושבים ונעשה את הצעדים שאנחנו חושבים שראויים לטובת אזרחי ישראל.
“יש אחריות ויש דברים שמצריכים חתימת ראש ממשלה אישית בכל מיני דברים שנוגעים לתקציב הביטחון.
“מזכיר שבנק ישראל מתנגד לחלוטין לאירוע הזה ורוצה להשאיר את הכל בתקנות.
“לכן לדעתי האפשרות של מנהל הקרן לקחת סיכונים במקרים הללו צריכה להיות בעיניי מפוקחת הרבה יותר.
“אבל פה אנחנו מדברים לא רק על קרנות גידור. מה שאנחנו דנים פה כרגע זה בעצם סוג של כללים והוראות שיחולו על כל הקרנות האלטרנטיביות, לא רק קרנות גידור.
“השר הספציפי הזה, לדעתי יש לו יותר מדי סמכות, אם אתה שואל אותי.
“וכאשר אתה הולך על רווח יותר גבוה, בהכרח הסיכון יותר גבוה, בהכרח.
“אני לא חושב שהאקסטרה זהירות במקרה הזה, כשאתם הולכים מראש לסמכות כזו שעד אחוז מסוים יש לכם שיקול דעת ומעבר לזה, אני לא חושב שהאקסטרה זהירות פה היא בהכרח דבר רע.
“מה שאתה אומר, שהבנקים הפסידו הרבה כספים, לכן הם הפסיקו עם זה, וכרגע הם משווקים מוצרים לא ממונפים ועכשיו מבקשים מאיתנו לאשר מינוף של 150%.
“אנחנו נקבע את זה על 12%, ובמידה ואתם תלכו לשר ותשכנעו אותו שזה מגביל בצורה כזאת שצריך לשנות, שישנה.
“כשאתה מתחיל לדבר איתי על מינופים בסדרי הגודל הללו, אותי זה מאוד מאוד מדאיג. מה לעשות, וזה לא מדאיג אותי בחלל ריק.
“היועצת המשפטית לממשלה נתנה הנחיה לרשות המיסים, ובעקבות זאת רשות המיסים משכה בחזרה את מקבצי העמותות שכבר הגישה לוועדת הכספים, ולא מעבירה מקבצי עמותות חדשים לוועדת הכספים, כי כך הורתה לה היועצת המשפטית. היועצת המשפטית מונעת היום מכל העמותות במדינת ישראל לקבל את סעיף 46. ולמה? בגלל המרדף והשנאה החולנית שיש לאישה הזאת לציבור החרדי. זאת הסיבה היחידה. היא רוצה לגבש הנחיות חדשות, ועד להנחיות חדשות היא לא מאשרת לרשות המיסים להעביר ולו עמותה אחת לקבלת אישור. וזאת למרות שהעמותות האלה כבר עברו.
“לכן, שלחתי מכתב בנושא הזה היום, ואני קורא מפה גם לראש רשות המיסים וגם לשר הממונה עליו, שר האוצר, שייתן הנחיה להתעלם מההנחיה המרושעת והבלתי-חוקית הזאת של היועצת המשפטית לממשלה, ושיעבירו את מקבצי העמותות לוועדת הכספים, כדי שיוכלו לקבל אישור לפי סעיף 46 כנדרש. ראש רשות המיסים, שר האוצר, זאת החובה שלכם, זאת החובה החוקית שלכם. ההנחיה שקיבלתם מהיועצת המשפטית לממשלה היא הנחיה לא חוקית, שניתנה בחוסר סמכות ולכן צריך להתעלם ממנה. שחררו את הפקק בעמותות. תודה רבה.
“לכן, שלחתי מכתב בנושא הזה היום, ואני קורא מפה גם לראש רשות המיסים וגם לשר הממונה עליו, שר האוצר, שייתן הנחיה להתעלם מההנחיה המרושעת והבלתי-חוקית הזאת של היועצת המשפטית לממשלה, ושיעבירו את מקבצי העמותות לוועדת הכספים, כדי שיוכלו לקבל אישור לפי סעיף 46 כנדרש.
“היועצת המשפטית מונעת היום מכל העמותות במדינת ישראל לקבל את סעיף 46. ולמה? בגלל המרדף והשנאה החולנית שיש לאישה הזאת לציבור החרדי. זאת הסיבה היחידה.
“אני מתנגד להצעה הזאת – לא שאני מתנגד להקמת יישובים, לא שאני מתנגד לזירוז הליכים בהקמת יישובים. לצערי הרב, הגורל של ההצעה הזאת יהיה, פחות או יותר, כמו כל חוק אחר שאנחנו מקדמים, שנועד לגאול ולקדם את ארץ ישראל. הוא יהפוך להיות פיסת נייר לא רלוונטית, כי היועמ"שית תתקע אותו דרך הנחיות, דרך מניעות, דרך עתירות, באחת הדרכים שהיועצת המשפטית לממשלה הזאת פועלת כדי לסכל באופן אקטיבי את פעילות הממשלה.
“לכן, מה שאנחנו מבקשים, שהמתווה של המקדמות, שהתבסס על קריטריונים אחרים והיה נכון למרץ אפריל, תאריכו כאיזשהו מענה.
“בעל עסק שהוא בסחרור, אתם פשוט לא מבינים את המשמעות של הדבר הזה. לכן, תפסיקו עם העקרונות האלה. כל הדברים הללו נועדו לשרת את האנשים בסוף.
“היום, כשיש לך את כל בעלי העסקים בצפון, שנושאים עיניים לדיון הזה, הם רואים שרואים אותם וסופרים אותם וחשבו לתת להם מענה מיידי, עכשיו, לא עוד עשרה ימים.
“ההסבר הלוגי שלי הוא כזה, יש כרגע בעיה בצפון, אין שגרה של עסקים, בניגוד לשאר הארץ שהם לא נמצאים תחת אש וחוזרים לאט לאט לשגרה, או חלקם חזרו באופן מלא. בצפון זה לא המצב, בצפון המצב, לא רק שלא השתפר מאז אלא הוא אף נעשה גרוע יותר מאז, עם כל הסיפור של רחפני נפץ.
“מי יבוא ויכעס עליכם שאתם עוזרים לאנשים בצפון? על מה אתם נלחמים, אני לא מבין. תסבירו לי. הנה, אנחנו לוקחים אחריות, אנחנו פה, כולם.
“אותי מעניין, שאנחנו צריכים לתת מענה מיידי לאנשים הללו שנמצאים במציאות בלתי אפשרית.
“שוב, כאשר תהיה בתוך מלחמה, מתי תתחיל לספור? מהמועד שיכריזו מלחמה. ואז מה קרה בתקופה של שבועיים שלושה, לא קרה כלום. תישאר בחוץ.
“מכיוון שיש לך מנגנון קיים, שעובד, וכבר מקובע, לבוא ולהשתמש בו כדי לעזור לאותם אלה שצריכים גם בחודשיים הבאים.
“תעדכנו את השר שלכם, אנחנו דורשים, כדי לאשר את זה, שהדברים האלה יורחבו גם למאי יוני, על בסיס הסיבות שפירטנו כרגע. אנחנו נאשר את זה עם הרחבה למאי יוני. אם לא תהיה הרחבה למאי יוני, אנחנו לא חושבים שאנחנו נאשר את זה.
“לכן מה שאני אומר, בואו נייצר ודאות, גם לוודאות יש מחיר כלכלי. בוא נייצר ודאות, נאריך את זה גם אם לא מוצדק להאריך הכול. נאריך את זה כי זה קיים.
“זה לא דבר שהוא לא נכון לעשות, זה דבר שהסיבות היחידות בינתיים שאתם מעלים, הן סיבות טכניות וביורוקרטיות, הן לא סיבות שבמהות יש בהן כדי למנוע מתן עזרה לאנשים האלה.