“ואין ספק שאם זכו התימנים למורשת יהדות תימן, גם יהדות מרוקו בתפארתה צריכה לקבל שימור, לא כל שכן שהיא תחבק את הקהילות הקטנות בצפון אפריקה, שהן חלק מהרצף, רבנים במרוקו.
“המורשת של חכמי מרוקו ויהדות מרוקו צריכה להיות חלק מהנרטיב ההיסטורי והציוני גם בתוכניות הלימוד של בתי הספר, גם בחינוך, גם להכיר את עולם הפיוט והבקשות, הפסיקה ההלכתית.
“הבאת המורשת של יהדות מרוקו והנספים והחללים של סיירת אגוז, ביום שקרה האירוע הזה אנחנו מביאים את מורשת אבותינו מן הפינה אל בימת הבמות, להיות חוק בישראל.
“יש פה שניים-שלושה מיליון עולים ממרוקו, ילדיהם, נכדיהם, יש להם סיפור. אנחנו רוצים שידעו מיהו הרב משאש ואת הרב ברדוגו ואת הבבא סאלי.
“השפה והתרבות המרוקאית היהודית אינם פרק שולי בתולדות העם היהודי, אדוני ראש הממשלה, והיות והצטרפת למזרחיות, אז תקשיב. הן פרק מרכזי, עמוק ועשיר, פרק של יצירה, חוכמה, פיוט, ספרות, הלכה, מוזיקה וחיי קהילה שנשענת על מסורת של מאות שנים. יהדות מרוקו לא הייתה יהדות שותקת, היא הייתה קהילה מדברת, שרה, כותבת, מפרשת, יוצרת, ובעיקר קהילה שמחברת בין עולמות, בין קודש לבין חול, בין העברית לערבית-יהודית, בין בית כנסת לשווקים, בין הלמדנות לשמחת החיים.