“אני רק, כמובן, אדגיש את נושא הנגב. כל הבעיה שיש בנגב היא הכי חמורה.
“הצוותים האלה, תאמינו, עובדים כבר שמונה חודשים בתת-תנאים, מאז הפגיעה הישירה בסורוקה. שליש מחדרי הניתוח לא פעילים, שליש ממיטות האשפוז לא זמינות – וזה לא רק בגלל המלחמה, זה בגלל סדר העדיפויות המעוות של הממשלה.
“מה יקרה עכשיו אם יהיה אירוע רב-נפגעים באילת? יש שם מסוק אחד. הוא איננו יכול לטוס כי יש טילים, אזעקות וכטב"מים. מה יעשו? אין שם רופאים.
“כי אני אומרת, אולי עכשיו כשיש לנו שר עם ארבעה תיקים, אולי תושבי הנגב לא ימותו ארבע שנים קודם בגלל חוסר נגישות למערכת הבריאות.
“אתה אומנם נגעת בנקודה מסוימת, אבל אתה יודע שכשנפל הטיל בסורוקה זו הייתה עוד משמעות אמיתית לכלל מערכת הבריאות – העוגן העיקרי של תושבי הדרום והנגב כמרכז-על נפגע, וללא ספק יצאנו בנס גדול, והצלחנו להמשיך לתת רצף תפקודי בזכות הראייה ההוליסטית של מערכת הבריאות ושיתוף הפעולה בין הגורמים הפרטיים והציבוריים ואסותא ועוד ועוד, לאחר שרידדנו לפני כן, ואף אחד לא ניזוק ממתן טיפול רפואי, שזה מה שהכי חשוב.
“לא כדאי להיות חולה בנגב – בישראל יש ממוצע של 3.1 מיטות אשפוז על כל 1,000 חולים, אבל בנגב, השיעור הנמוך ביותר – 1.4 מיטות ל-1,000 חולים, אדוני יושב-ראש ועדת הבריאות.