“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ליברמן, ברשותך, אני רוצה להתווכח עם התזה שהעלית פה היום, שאמרת: הם מעלים את החוק הזה למרות המלחמה. הם לא מעלים את החוק הזה למרות המלחמה – הם מעלים את החוק הזה בגלל המלחמה; הם לא מעלים את החוק הזה למרות שנפצע מישהו בנשר ונפצע מישהו בקריית שמונה – הם מעלים את החוק הזה היום בלילה, בשעה 01:40, כי הם יודעים שהמדינה עסוקה בהוא שנפצע בנשר ובהוא שנפצע בקריית שמונה ובכל הנחיתות ובכל הנפילות.
“גפני חיכה 20 שנה להזדמנות להעביר את החוק הזה. היום זאת ההזדמנות שלו, כי אימא שלי בת ה-91 ישנה לבושה כי היא תצטרך לרדת למקלט, והנכדה שלי בת השנתיים ישנה בממ"ד כבר חודש, אז הם יודעים שבמדינת ישראל אין קשב, וזאת ההזדמנות שלהם להעביר חוקים שבכל מצב אחר לעולם לא היו עוברים, מפני שהציבור הישראלי היה עולה עם קלשונים על הבניין הזה כאילו הוא היה הבסטיליה על זה שהופכים את מדינת ישראל למדינה שנשלטת על ידי גורמים אנטי-ציוניים.
“אנחנו שמים את חוק הגיוס בצד שלא יקודם כעת ולצד זאת מספר רפורמות שסביבן טרם הגענו להסכמה רחבה. מלחמה היא זמן לאחדות ואחריות לאומית.
“בעת המלחמה הזאת, עכשיו, כולנו אמורים להיות ממוקדים במטרות עיקריות: השבת החטופים, השבת השקט ומתן מענה מיטבי לצורכי החזית והתושבים בקו העימות. במקום זאת אתם מעלים על סדר-היום חוקים המדיפים ריח של ג'ובים.