“שנה וחצי אני מנסה להעביר חוק נורא פשוט, מוסרי, אנושי וצודק, והוא שככל שיש לנו חטופים בעזה, מחבלי נוח'בות לא יוכלו לקבל ביקורי משפחות.
“כולם הולכים לבקר פושעים בכלא, ועכשיו רוצים להפוך את משכן הכנסת למקלט לפושעים. באמת, כבר אי-אפשר לתאר, אין איפה להכיל את זה.
“אין יותר ביקורים בבתי כלא למחבלים, כל עוד יש לנו חטופים בעזה. סיימנו עם ההצגה, סיימנו עם להיות הפראיירים השימושיים של המזרח התיכון. רוצים לראות את המשפחות? שחררו את החטופים.
“אין סיבה לקחת להם את הדבר האלמנטרי, הדבר הזה של המשפחות. מתי יוכלו לחזור ביקורי האסירים?
“הביקורים – הרי אנחנו מענישים את המשפחות, את האישה ואת הילדים – הילדים שמשוועים לאותו אדם, לראות אותו פעם בחודש או פעם בחודש וחצי. להחזיר את הביקורים זה דבר אלמנטרי.
“בסך הכול, אסיר שחטא הוא עדיין צלם אנוש. נכון שהוא מעד, ואין חולק על זה, והוא משלם את חובו לחברה בעצם ישיבתו, מין עשיית תשובה שם – בתקווה של עשיית תשובה שם. חשוב לנו – אנחנו במדינה מתוקנת – שאת מעט האור שקיים לאסירים הללו, לא ייקחו מהם.
“לפני הכול אני אומר לך שמבחינתנו יש שינוי גם בעניין החופשות. היה איזשהו נוהל חירום, אני תיכף אפרט. הייתה הנחיה שלי לבדוק את זה עוד פעם, אתמול הייתה ישיבה בשב"ס, והחופשות יחזרו כתיקונן.
“אבל לגבי עניין הביקורים שציינת, אני בהחלט חושב שצריך להחזיר את הביקורים הללו לשגרה.
“מגיע להם לכל הפחות הדבר היסודי הזה, העיקרון היסודי הזה לצאת לחופשות, ומעבר לזה, ביקורים אפילו. גם ביקורים בהתחלה שללו להם, ואישרו ביקורים רק בזום. יותר מזה, אנחנו מענישים גם את בני משפחתם, את האישה ואת הילדים שצריכים אותם בימים האלה.