אר
אפרת רייטן מרוםEfrat Rayten-Maromהצג פרופיל ←“מזל טוב, אלון וניב האהובים. הלב שלי מתרחב מגאווה ומאושר עבורכם. אבל כשאני מביטה בהם, לצד השמחה העצומה, הלב שלי גם מתכווץ. הוא מתכווץ משום שבמדינת ישראל בשנת 2026, המדינה שהם כל כך אוהבים, משרתים בה מילואים מאות ימים, משלמים בה מיסים ומתכוונים להקים בית חם ואוהב, הזכות הבסיסית ביותר למסד את האהבה הזו עדיין אינה מובנת מאליה בעיני החוק. הם עדיין צריכים להתחתן בנישואי יוטה כדי שהמעמד שלהם יוכר כנישואים, במקום פשוט טקס בישראל. בשבוע הבא תהיה חופה, יהיה אירוע, יהיה שמח מאוד, אבל עדיין, המדינה שלהם היא לא זו שתכיר בהם ישירות. גם כאן, ארצות הברית היא זו שתיתן להם אישור, ובעקבותיה, רק אז, ישראל. המדינה שלנו עדיין מאלצת אותם ואלפי זוגות כמוהם לצעוד במסלולים עוקפים, בביורוקרטיות מעבר לים, כאילו האהבה שלהם שווה פחות.