“החל מ-1978 – חלקנו בכלל לא נולדנו; אני נולדתי ב-1980, אבל את ההיסטוריה אני כן למדתי – היו סבבים אחר סבבים, וסבבים וסבבים, ואף סבב כלל לא הסתיים בהכרעה.
“באה המדינה בעבר, כפי שאמר חבר הכנסת בליאק, פעמיים, ואמרה: איך אני אעודד אנשים? אנחנו ניתן להם מבצע. נניח, במקום לשלם 25%, תשלמו 18%. לתקופה מסוימת תמשכו את הכסף כדי שנקבל מס. הדבר הזה, קודם כול, הוא לא צודק. הוא מייצר חוסר שקילות מיסויית.
“אין שום סיבה ללכת להסדר. אין שום סיבה ללכת לכל מיני הסכמים ובוודאי שאין שום סיבה להפקיד את גורל האנשים שאמורים לחזור – עדיין לא חזרו.
“סוף-סוף, אחרי שנה של מדיניות של הכלה בצפון, מערכת הביטחון העלתה הילוך מול החיזבאללה. יש הישגים אדירים, וצריך להגיד את זה. ניכרת פגיעה משמעותית במערך הרקטי של החיזבאללה, ובשדרת הפיקוד של האויב, עד כדי פגיעה בנסראללה.
“הכרעה צבאית. עוצמה צבאית. ולהפסיק עם ההכלה, והגיע הזמן לכתישה. ובלי זה – וזה לא קשור לימין או שמאל, זה קשור לעובדות – התושבים לא יחזרו אם אנחנו לא ניכנס לשם ונפעיל את כל העוצמות שלנו כדי להחזיר את ההרתעה.
“שיהיה ברור, אני אומר את זה כאן גם לך, אדוני השר, וגם לחברי הכנסת, אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו אם תיפתח עלינו מלחמה מצפון. המלחמה הזו נפתחה. המערכה הזו מתנהלת. הבעיה היא שכרגע מי שקובע את גובה הלהבות זה לא אנחנו אלא נסראללה.