“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקריא תשובת שר הביטחון אמר כי אני עצמי מבקש להצטרף להצעה הזו – לפחות בהיבט של תמיכה, כיוון שאין לי פה אצבע – אבל אני אומר את הדבר הבא, היום מפעל החוות ביהודה ושומרון, הוא חוד החנית של התנועה הציונית. מפעל החוות הוא זה שמונע את נפילת בקעת הירדן לציפורני רשות הטרור הפלסטינית. מפעל החוות הוא זה שמאפשר רצף התיישבותי בין גושי ההתיישבות. מפעל החוות, הוא זה שמונע הישנות של אירועי ה-7 באוקטובר בהתקפות על רעננה, כפר סבא ונתניה בקו התפר. הסבסוד והתקצוב של לוחמי הגמ"ר בחוות זה לא איזה אתנן, זה לא איזו טובה שהמדינה עושה, זו לא טובה, זה דבר קריטי שמאפשר לחוות האלה לעמוד, שמאפשר לאנשי החוות להגן על עצמם מפני פורעים שמגיעים ותוקפים אותם פעם אחר פעם אחר פעם. וכן, עולה פה ארומה של נקמה באנשי החוות. זו הארומה שעולה מההחלטה הזאת. כיוון שהיו כמה אנשים סוררים שעשו פעולות כאלה ואחרות שאנחנו מגנים בכל לשון, באים ומענישים את המפעל כולו.
“אני תפילה, אדוני היושב-ראש, שאכן כך יהיה. שכבר בממשלה הזאת, בקדנציה הזאת, הקואליציה הזאת, אם בנסיבות כאלה ואחרות את המינימום ההכרחי של החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון לא נעשה, אז עוד פחות מכך – נאפשר התיישבות ונוכחות ישראלית של חוות, ולאחר מכן של יישובים באותם אזורים בגב ההר, ביהודה ושומרון, במולדת ישראל. תודה רבה.
“בחלוקה שבין שטחי A, B ו-C ניתנו בשטחי C 60% מהשטח לישראל עם סמכות אזרחית וביטחונית. אבל באותם 60%, 45%–50% מהשטח הלך, אדוני היושב-ראש, לבקעת הירדן. ומה שקורה בגב ההר, מי כמוך יודע, נותרנו עם 10%–15%, ואנחנו חיים בנקיקים צרים וארוכים בדרך כלל סביב הכבישים והיישובים, באופן שהרשות הפלסטינית יכולה לבנות, מכיוון שיש לה סמכות אזרחית בשטחי B והיא מממשת את זכותה, לפי אותם הסכמים, לבנות ולחנוק את ההתיישבות הישראלית.
“לאור חשיבות הנושא, לאור דחיפות העניין, אבקש לקיים דיון דחוף במליאת הכנסת, כדי להבין איך הצב הפלסטיני אוכל ואוכל את השטח, והארנב הישראלי נרדם בשמירה. הפצצה הזאת היא פצצה מתקתקת. יש את האיום החיצוני, האיום הגדול של איראן, ויש את האיום הפנימי, האיום של מי ישלוט בארץ הזאת, מי ישלוט בהר המרכזי, מהנגב, מבאר שבע ועד הגליל, עד עפולה.