“הדוח מתאר כיצד הבעת עמדה ביקורתית נתפסה כתמיכה בטרור וכבגידה, והמחיר שנקבע עליה היה כבד, והיה כרוך לא פעם בפגיעה בביטחון האישי, בנידוי חברתי, בהשעיה או פיטורים מהעבודה, בהליכים משמעתיים באוניברסיטאות או בפתיחת חקירות פליליות.
“אנחנו מדברים, חוזרים על אותו דבר, אבל עבודה, ביצוע – אין. מקשיבים – לא. יושבים כאן שרים, כמעט שלא מקשיבים למה שאומרים חברי הכנסת הערבים.
“וכל מי שמסית וכל מי שמשתיק ומנסה להשתיק – אנחנו אמרנו את זה הרבה פעמים: אנחנו לא ערבים כבקשתכם, אנחנו מייצגים ציבור עם עמדות פוליטיות ברורות, על זה נבחרנו. אותנו אתם לא יכולים להשתיק.
“מאחורי השקר שעליו מבוססת בקשת ההדחה ניצבת כוונת זדון ברורה: רדיפה פוליטית והשתקה של כל קול ביקורתי בכלל ושל האזרחים הערבים ונציגיהם בכנסת בפרט, כאשר המטרה הסופית היא הדרתם המוחלטת מן השיח הציבורי והפרלמנטרי.