“- - וההצעות האלה, מבול ההצעות הזה, מבול של הצעות גזעניות, הצעות שאם היו מציעים אותם במקומות אחרים בעולם, בבית הזה היו – בצדק – מתלוננים וקופצים וצועקים על אנטישמיות ועל גזענות. אבל כאן מותר, כאן מותר.
“אלה בדיוק תיאוריות הגזע שמחלחלות לתוך החקיקה, לתוך הכנסת. זה ניסיון להסית לא רק נגד אוכלוסייה שלמה, אלא ברגע שאומרים שזה על רקע לאומני, כאילו רגשות לאומיים אצל ערבים מובילים אותם לבצע את הפשעים הכי נוראיים. לא להיאבק על זכויות, אלא הכול בגלל שיש להם ראש מעוות, שרק מחפש איך לפגוע.
“תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אתם יודעים מה הכי כואב בחוק הזה? שני דברים מכאיבים בחוק הזה: הדבר הראשון הוא שדווקא נשים שבזכות מאבקי נשים הגיעו לכנסת, מנצלות את כאבן של נשים שעברו את הדבר הכי נוראי שאפשר לחשוב עליו בחיי נשים – או אונס או הטרדה מינית; מנצלות את הכאב הזה דווקא כדי להכפיש, כדי להסית, כדי להטמיע חשיבה גזענית מאוד ברורה בתוך החוקים.