מול גרירת הרגליים של ראש הממשלה וההשתוללות של הימין הקיצוני וכן גם מול השתיקה של חלק גדול מהשותפים שלנו במרכז יש לשמאל הציוני תפקיד חשוב בהצבת סימנים ברורים ליום שאחרי. הראשון שבהם הוא הניפוץ של אשליית הסטטוס-קוו והתפיסה הכוזבת שניתן להחליף את החתירה לפתרון הסכסוך בדוקטרינה של הניהול האין-סופי שלו.