חיים ביטון
Haim Biton
“אם יש כמה חונכים שלכאורה אנחנו מסכימים לא לתת להם את הכסף, למרות שזאת פרשנות מורחבת של פסיקת בג"ץ, האם ל-90% או ל-95% האחרים לא מגיע את הכסף שהממשלה החליטה לתת?
“אם החברה למתנ"ס וגם חיים מויאל ממשרד החינוך כתבו בצורה מפורשת שיש את המנגנון, שיש את כל תפיסת העולם וצורת העבודה איך להוריד לאותם חייבי גיוס, למה לקחת מאותם ילדים שמגיע להם והם לא מחויבי גיוס?
“בלימודי הליבה יש נוסחה להורדה. אין שום דבר שמשלים את החוסר הזה.
“חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר תלויה ועומדת בבג"ץ, בג"ץ עוד לא פסק בדבר הזה. אתם רוצים לכרות את הראש לפני שפסקו.
“יש חוות דעת מלפני שנתיים של הייעוץ המשפטי של המשרד – היא מגובה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה - שקובעת שמי שלא מלמד 100% יוצא מהרשתות, שזה בשונה ממר רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ופסיקות בג"ץ שקבעו שיש להוריד את האחוזים כמו שעשו עד עכשיו.
“אלה תקציבים נפרדים לחלוטין. יש תקציב לנוער נושר שמקביל למגזר הכללי.
“קיבלתם שני מכתבים מאוד ברורים ומסודרים של חיים מויאל ושל החברה למתנ"סים שבהם נאמר שמתחייבים לא לתת כסף למחויבי גיוס.
“עד שאתם מאשרים משהו אתם מוציאים את הקרביים של הקרביים, ועוד יש למישהו מה לומר.
“היית מעדיפה שלא יגיע כסף לחרדים, שהחרדים לא יהיו במדינה בכלל.
“אלה תלמידים שלומדים ב"מגדל אור" במגדל העמק, חרדים שמביאים 83% בגרות, בבית ספר שאתם נלחמים בו יום-יום, עובדים, מהבוקר, קמים ומחפשים איך להילחם בתקציב של הציבור החרדי, של התלמידים הללו.
“הסיפור הוא מלחמה, הסיפור פה הוא להילחם בציבור החרדי, הסיפור הוא לפרק ממשלה, לא מעניינים כרגע הנתונים – שאתם רואים אותם בעיניים – הנתונים אומרים שהציבור החרדי עושה רבות ומתקדם רבות ועושה עבודה משמעותית. אתם יודעים את זה, ולמרות זאת לא מעניינים אתכם הנתונים. אחוזי הליבה גדלים, עושים מבחני מיצ"ב ברשתות ובכל המערכות של החינוך החרדי.
“אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע של לקוחותיהם.
“החוק שמונח לפניכם הוא צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הפיננסית, ומהווה תיקון של רפורמת הבנקאות הפתוחה. מדובר ברפורמה משמעותית מאוד לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שהיא חלק מצעדים נוספים שנעשו בשנים האחרונות להגברת התחרות, כמו ניוד חשבון בנק בקליק, רפורמה בשירותי תשלום שתכניס תחרות לשוק התשלומים, הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מדיסקונט, חיוב הבנקים לשלוח סמ"ס חודשי שמפרט את העמלות והריביות שהם גובים מאיתנו ועוד.
“אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע של לקוחותיהם. חוק שירות מידע פיננסי מחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, הנקראים פינטק, בהסכמה של הלקוחות. הפינטקים יכולים להציג ללקוחות כמה הם בדיוק משלמים על השירותים הפיננסיים שהם צורכים, להציע הצעות משתלמות יותר, לסייע בניהול פיננסי, לספק מידע לחיתום הלוואות ועוד.
“החוק מאפשר הנגשה של נתונים גם ללקוחות פרטיים וגם לתאגידים, כאשר בתאגידים עולים קשיים ביישום של הרפורמה.
“לסיכום – אני חושב שאתם תאהבו את הסיכום, רון – אני סבור כי הצעת החוק מצריכה תיקונים, שיח עם משרדי הממשלה ומציאת מקור תקציבי, ככל שיהיה, על מנת להבטיח שהסבסוד ייתן מענה אמיתי ויעיל לציבור מבלי לגרום להוצאות לא רצויות.
“אמרתי כאן לפני רגע: כמדינה, כאזרחים, ממשלות מתחלפות זה דבר מאוד לא בריא. נכון שאתם נגד הממשלה, וכל מה שאנחנו עושים הוא רע, ורק אתם מהצד הנכון. אבל תדע לך שברמת ממשלה, כשיש ממשלה עם רציפות זה דבר טוב למדינה, לכלכלה, שהיא יודעת להתמודד במצבים מורכבים כמו שאנחנו נמצאים בהם עכשיו.
“אני מבין את הרצון והצורך הקיים לסייע בתמיכה כלכלית להורים ברכישת מוצרים שמקדמים הנקה ומסייעים למשפחות. עם זאת, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מעלה כמה קשיים מהותיים שאינם מאפשרים את המשך קידומה. ראשית, מימוש ההצעה יגזור עלויות כלכליות משמעותיות, שמחייבות פעולה מאזנת ומציאת מקור תקציבי שיתאם את דרישות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה.
“החשיבות של העניין היא חשובה, וחקיקת חוק היא חשובה מאוד, ואנחנו נמצאים בעת כזאת שצריכים – אני לא נכנס כרגע לפרטים שאמרת ולסנקציות שהצבת.
“אני רוצה להגיד לך קבל עם ועולם: אנחנו לא ניתן את הפריבילגיה ואת ההנאה הזאת למה שמנסה האופוזיציה ועוד כמה שותפים שלהם, ולצערי הרב גם חלק מהצד הימני של המפה, שמתחברים למקהלה.
“אני מבין את הרצון והצורך הקיים לסייע בתמיכה כלכלית להורים ברכישת מוצרים שמקדמים הנקה ומסייעים למשפחות. עם זאת, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מעלה כמה קשיים מהותיים שאינם מאפשרים את המשך קידומה.
“הערכה זו תשתנה גם בהתאם לקריטריונים שיקבע שר הבריאות, אך היא עלולה להגיע למאות מיליוני שקלים.
“ההסכם הוא קשה ומורכב לכולנו, אבל אנחנו עומדים מאחוריו ללא תנאי וללא סייג, ולא דרך התחייבויות כאלה ואחרות.
“החוק הזה הוא חשוב, חוק חשוב. צריך לחוקק חוק גיוס, וזה לא נכון לשים אנשים – וחוק הגיוס שנמצא עכשיו על השולחן הוא החוק שצריך לקדם ואותו צריכים להעביר.
“אני אומר את זה ומחדד את זה – חברים נוספים נוצרו פה, שידעו: אנחנו מבחינתנו אומרים את זה בצורה ברורה: אנחנו צריכים למצוא את הפתרון, והעם שלנו חייב למצוא את הפתרון, כי להשאיר את המצב כמו שהוא עכשיו, זה לא טוב לאף אחד.
“אני עכשיו אומר את דבריי, ואני אומר שהריאיון הוא נכון, ובגלל הריאיון מלכתחילה לא היה ספק לאף אחד שאם צריך לבוא בשבת, אנחנו ניסע בשבת ונעשה זאת, והוא ניסה עוד פעם להדליק כלפי החרדים – הדבר הכי נוח, להסית ולהדיח נגדנו.
“עד כדי כך שעוד איזה משהו שצריכים לדבר עליו, שיאיר לפיד ניסה להדליק את הלפיד הרגיל ועוד פעם ללכת כרגיל בהכאה ובהלקאה של החרדים בעניין זה שכן שבת, לא שבת – לא שמעתי אותו מתנצל אחר כך בעובדה שהציגו את זה.
“זכינו שאחיותינו רומי, אמילי ודורון, אחרי שנה וארבעה חודשים, שהיו כנראה – לא כנראה, אפשר להגיד את זה בבטחה – בגיהינום, זכינו שהן חזרו אלינו. ממש אפשר להגדיר את זה כנס.
“שוב אגיד, לפני שאני יורד, נתפלל בעזרת השם שיחזרו כולם בריאים ושלמים.
“ערב טוב. יושב-ראש הישיבה, חברי כנסת נכבדים, אנחנו מתכנסים היום ברגע חשוב ומשמעותי לעתידה של מדינת ישראל. חוק התקציב לשנת 2025 שאני מציג בפניכם אינו רק מסמך טכני של מספרים וטבלאות; הוא מסמך שמספר את סיפורה של ישראל בשנה הקשה ביותר שלה מזה עשורים ואת תחילת דרכה החוצה מהמשבר.
“כמה שהתקציב עכשיו מורכב למה שהצבא צריך, ולבסוף בעצם להגיע למצב שנוכל להקים גם את הנושא הכלכלי במדינה במצב המורכב שלה.
“אישור התקציב היום, ובהמשך בעזרת השם גם קריאה שנייה ושלישית, הוא צעד קשה אך הכרחי בעת הזאת על מנת לייצב את הספינה ולהוביל אותה לקראת אתגרים רבים שעוד נכונו לה, ושנוכל להם.
“חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את התקציב הלא-פשוט הזה כי יש לנו מחויבות להחזיר את אמון השווקים בכלכלה הישראלית.
“חוק התקציב לשנת 2025 שאני מציג בפניכם אינו רק מסמך טכני של מספרים וטבלאות; הוא מסמך שמספר את סיפורה של ישראל בשנה הקשה ביותר שלה מזה עשורים ואת תחילת דרכה החוצה מהמשבר.
“בפרק הזמן הזה הוצאות הממשלה גדלו בכ-132 מיליארד שקלים – עלויות שהיו הכרחיות לתמיכה בצה"ל ובכוחות הביטחון, לסיוע לאוכלוסיות שנפגעו ולשיקום המשק שלנו. לצד הגידול בהוצאות, גם ההכנסות נפגעו. הפגיעה הזו, בשילוב עם הצמיחה הנמוכה, הובילה אותנו לגירעון שצפוי להגיע בשנת 2024 לכ־7.7% מהתוצר.
“אני חושב שחבר הכנסת טור פז עמד כאן ואמר נאום חוצב להבות שמדבר על כך שיש תקציבים של מורים של אופק חדש. מעניין מאיזה עמדה הוא אמר את זה.
“חוק התקציב שאנו מציגים היום הוא צעד משמעותי על מנת להוציא את הכלכלה מהמשבר. תקציב 2025 הוא תקציב של אחריות פיסקלית. גיבשנו תוכנית התכנסות פיסקלית בהיקף של 37 מיליארד שקלים שנועדה להחזיר את הגירעון לשליטה.
“לצורך זה אנחנו נוקטים שורה של צעדים מיסוייים: העלאת מס יסף, כלומר גביית 2% מס נוספים על הכנסה הונית של אנשים בעלי הכנסות גבוהות במיוחד; ביטול פטורים במס שבח; מיסוד טיפול ברווחים בלתי מחולקים בחברות ארנק – זהו צעד תקדימי שיאפשר לנו לפתור את העיוות שיוצרות חברות הארנק, שגורם לכך שדווקא האנשים האמידים, בעלי אותן החברות, משלמים אחוז מס אפקטיבי נמוך יותר מאנשי מעמד הביניים העובדים; הקפאת הצמדות במיסוי הישיר, וכן העלאת שיעור דמי הביטוח הלאומי.
“אז בסדר, אמרתי שוב, אני לא מצפה מכם שתעמדו על הבמה הזאת ותפארו אותנו או את הממשלה, אבל אנחנו צריכים לפחות לקחת את המצב הקיים כרגע, להבין שהוא מביא איתו מורכבויות, ואת המורכבויות האלה צריך לדעת שישבו בעמדות אנשים בעלי ניסיון, וברוך השם, יושבים שם אנשים, באמת – ראש הממשלה והצוות שסביבו בעלי ניסיון רב - -
“כדי להחזיר את הכלכלה למסלול, נדרש גם לבצע צעדים בצד ההכנסה, קרי, העלאת המיסים.
“המונח מחבל אינו הולם באופן מיטבי את ההקשר העיקרי שבו נועד לחול החוק, הקשר של עימות מזוין, שכן מדובר במונח כללי ועמום יותר, ולכן נטול אפיון מובחן. משכך הוא עלול לפגוע ביישום החוק, בפרט בהתמודדות עם ארגוני הטרור, בניגוד לעמדת המציעה.
“עובדתית החוק טוב, אבל יש בעיה תקציבית, כמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, והוא יודע על מה הוא מדבר. בסוף זה יכול להיות חוק יפה, אבל עקר לביצוע במציאות. אני מסיים.
“- - שיכולה לאמוד יישום בעשרות מיליארדים ללא מקור תקציבי שנמצא לצורך זה.
“לנוכח האמור והנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
“בסוף זה יגרום למצב שכל המבנים שקיימים כרגע שאין להם היתרים ואין להם אותם כללים של המוגנות, יגיעו למצב שבו או שהם ייסגרו, או שמפעילים, כמו שאמרנו, יפסיקו להפעיל. התוצאה תהיה בסוף שרצינו להיטיב ורק הזקנו.
“יחד עם זאת ולאור חוסר הנוחות המוצדק שמעורר המונח לב"ח – שהוא לוחם בלתי חוקי – החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ובהסכמה עם משרד הביטחון, משרד המשפטים והמטה לביטחון לאומי להמשך דיון ומציאת מונח הולם על מנת שלא להביא, ללא כוונה – את שומעת, טלי?
“אני אומר לך, נאור, שתדע, חוק ההנגשה קיים כבר כמה שנים, 20 שנה, ומקבל דחייה כל פעם. אז מה, יש עניין לעשות חוק שיקבל דחייה? הדחייה היא תקציבית.
“החלטת ועדת השרים הייתה לדחות בחודשיים את הדיון בהצעת החוק. היא לא דחתה אותה לחלוטין, דחתה אותה בחודשיים. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
“בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעות חמורות הקיימות בענף, כדוגמת גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, איום על קבלנים ודחיקתם החוצה מפרויקטים, ועד כדי דחיקתם מעיסוק בענף בכללותו, הלבנת הון ועוד.
“אי לכך, ולאור המשך המצב המלחמתי שיש, לצערנו, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את החוק אשר ממשיך, כאמור, את המצב הקיים, שבו שר העבודה רשאי לחתום על צווי הרחבה להסכמים קיבוציים, בהתאם לנסיבות ולמצב המלחמתי כאמור.
“צווי ההרחבה הם כלי עזר משמעותי להחיל הוראות של הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים שאינם כפופים לאותו הסכם, בהתאם לנסיבות הקבועות בחוק.
“בוקר טוב, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר שיוצא כרגע. ההצעה לתיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות נועדה לתת למשרד הבינוי והשיכון כלים נוספים להתמודדות עם תופעות העברייניות בענף הבנייה בישראל, שפוגעות ברמת הבנייה ובעלויות הבנייה.
“ההצעה לתיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות נועדה לתת למשרד הבינוי והשיכון כלים נוספים להתמודדות עם תופעות העברייניות בענף הבנייה בישראל, שפוגעות ברמת הבנייה ובעלויות הבנייה.
“אלה עולמות חדשים, אבל אני חייב לומר את זה: אני חושב שכאן המקום גם לשבח את משרד החינוך ככלל, גם את השר קיש, על עבודה סיזיפית, יום-יומית, כדי לפתור את הבעיה המאוד-מורכבת. חוץ ממשרד הביטחון, אולי המשרד הבא שהיה צריך להתמודד עם המון המון קשיים בעניין הזה היה משרד החינוך.
“כיתה אחת באשכול לא נפתחה בשל מיעוט תלמידים וחוסר בכוח אדם. יש בעיית כוח אדם, אי-אפשר לברוח מזה.
“אז אם שמת לב, חברת הכנסת ביטון, אמרתי במפורש שהעניין של ההארכה המיוחדת שיש לילדים של החינוך המיוחד מעבר לחופשה הרגילה של התלמידים – אמרתי את זה בדבריי: הם יישארו במקום ותימשך תוכנית הלימודים שלהם, כמו שלכאורה היה אמור להיות בשגרה.
“לשאלתך, חברת הכנסת דבי ביטון, אשיב כי במחוז דרום – יש לנו אירוע במחוז דרום ובמחוז צפון, כפי שלצערנו אנחנו יודעים – כל התלמידים, כל התלמידים עם צרכים מיוחדים שחזרו לביתם מקבלים מענה במסגרות הייעודיות שנפתחו לשם כך. התלמידים שנשארו במרכזי "יחד" מקבלים מענים במרכזים הייעודיים, כאשר צוותי החינוך של מחוז דרום ממשיכים לעקוב וללוות אותם במרכזי "יחד", שם הם מטופלים.
“אני רוצה להגיד משהו, קודם כול מתפיסת עולמי האישית, ואני חושב ששמעתי שגם טלי אמרה משהו בעניין, ואני חושב שכולם מסכימים לזה: ראשית, הדבר הטוב ביותר של בן אדם, של משפחה ובעיקר של ילד זה מקומו הטבעי. ברור שאין שום עניין להמשיך להשאיר את המשפחות ואת הילדים בתוך כלובים של זהב בשם מלונות. הילדים סובלים שם.
“אז ככה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר וראש מינהלת תקומה גיבשו מתווה דיפרנציאלי להחזרה הדרגתית של תושבי העוטף כולו, לרבות שדרות. המתווה הוצג ועלה לדיון עם ראשי רשויות העוטף, וראשי רשויות העוטף הסכימו עם רוב חלקי המתווה, וכעת נעשים מאמצים לדייק אותו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך להגיד, שהצעת החוק הזאת היא באמת הצעה חשובה, יש לה משמעות גדולה לגבי תרומתם של הכבאים וגם של הסוהרים.
“מודי'ס מציינת בהחלטתה גם את החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל, שבאות לידי ביטוי בכלכלה מגוונת בעלת הכנסה גבוהה ועמידות, אפקטיביות גבוהה מאוד של המדיניות המוניטרית, שהומחשה לאחרונה ביכולתו של בנק ישראל לייצב במהירות את השווקים הפיננסיים, מגזר בנקאי יציב, רמות הנזילות הגבוהות של הממשלה, ניהול החוב המיטבי והנגישות הגבוהה שיש לנו לשוק ההון.
“אנחנו חולקים באופן חד-משמעי על ההחלטה שלהם להוריד את הדירוג לרמה A2 עם תחזית שלילית. עשינו כל מה שביכולתנו על מנת לשכנע אותם שזו לא העת להוריד את הדירוג, ושההחלטה שלהם, שאינה כוללת רק הורדת דירוג האשראי אלא גם תחזית דירוג שלילית, אינה מתיישבת עם הנתונים המקרו-כלכליים והפיסקליים של המשק.
“במסגרת הפעילות הזאת, משרד התפוצות הקצה מיליוני שקלים לארגונים האלו לצורך חיזוק ההסברה בזירת הקמפוסים. בנוסף, המשרד בוחן מספר פרויקטים שפועלים בתחומים אלו. הממשלה רואה בפעילות זו כחשובה מאין כמותה, ואנחנו מוקירים את הפעילים ואת כל אלה שנרתמים למען מדינת ישראל בתקופה מורכבת זו.
“הציגו, אני חושב, צריך לומר זאת, הציגו שם בממשלה שזה המצב הגרוע ביותר מאז השואה, שאנחנו נמצאים בסוג אנטישמיות כל כך קשה, בוודאי במצב שנמצא בתוך הקמפוסים וכו'.
“אדגיש כי מודי'ס מציינת לטובה את נכונות הממשלה להעלות מיסים, וזה סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאת מיסים.
“יש דחיפות גדולה לאשר את הצעת החוק, על התוספת שבה, כדי לספק הגנה ביחס למענקים האמורים, שהם בעלי תכלית סוציאלית מובהקת, ולמנוע את עיקול הכספים.
“כבר עם הנחת הצעת החוק אנו מציעים להגן על שני מענקים מינהליים שעליהם הוחלט בתחילת הלחימה: הראשון, מענק "משב הרוח" שניתן למפונים המתגוררים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מרצועת עזה. מענק זה כבר משולם בפועל והבהיר לנו את הצורך בחוק שלפניכם, משום שהתברר שלחלק מהמפונים יש עיקול על חשבונם, המונע מהם לעשות שימוש בכספי המענק. אנו מציעים לקבוע שאם המענק טרם מומש בידי הנושה אז העיקול יוסר בדיעבד.
“עם זאת, חשוב לציין כי עבירה זו היא חריגה מאוד בעולם המשפט הפלילי, שכן אחד הכללים הבסיסיים הוא שאין מענישים על מחשבות שבלב.
“מענק זה כבר משולם בפועל והבהיר לנו את הצורך בחוק שלפניכם, משום שהתברר שלחלק מהמפונים יש עיקול על חשבונם, המונע מהם לעשות שימוש בכספי המענק. אנו מציעים לקבוע שאם המענק טרם מומש בידי הנושה אז העיקול יוסר בדיעבד.
“בהצעה זו מוצע להרחיב את ההגנה ל-90 ימים, ולהחיל את ההרחבה הזו גם על חוקים נוספים, כגון חוק הביטוח הלאומי, זאת כדי לתת שהות לזכאים למענקים ולגמלאות לנצל אותם בתקופה שבה ייתכנו קשיים כלכליים נוספים, וכן יש קושי לנהל את המענק באופן מהיר בשל הנסיבות, בין השאר – מפונים שנמצאים במעברי מגורים.
“הצעת חוק המאבק בטרור (צריכת פרסומי טרור), התשפ״ד–2023, מבקשת לקבוע עבירה ייחודית וחדשנית בחוק המאבק בטרור בהוראת שעה למשך שנתיים, שעונשה יעמוד על שנת מאסר.
“מטרת העבירה היא מתן כלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים המתאפיינים בכך שהמבצעים אינם משתייכים בהכרח לארגוני טרור, והמוטיבציה שלהם נובעת מצריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור מסוימים שעלולה לייצר תהליך של אינדוקטרינציה, מעין "שטיפת מוח" עצמית, שעלולה ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור על ידי אותו אדם.
“כיוון שהיא כבר ילדה אז אני יכול להגיד שאנחנו, הממשלה, בעד.
“שימו לב, אנחנו, אפילו כשזה חוקים של האופוזיציה, כשזה חוק טוב – אנחנו מביאים אותו. ולכן אנחנו תומכים בו וזה יהיה גם בהסכמה.
“כלומר, כולנו יודעים שיש מל"ג וות"ת, שהחוק – אני אקריא, החוק להשכלה גבוהה מתשי"ח קובע שהמועצה להשכלה גבוהה היא הגוף שנתונות לו הסמכויות בעניין ההכרה של מוסדות להשכלה גבוהה, והגוף של הוות"ת, שבהחלטת ממשלה 666 נקבע שהוא הגוף המקצועי והוא בלתי תלוי בשר.
“לא ייתכן דבר כזה, שילדים במדינת ישראל – לא משנה איפה הם גרים, הם עדיין גרים במדינת ישראל ושווי זכויות, ואנחנו חושבים שכולם שווי זכויות, אז צריך לדאוג לפתרון הבעיה.
“הם נמצאים איפשהו בשרשרת המזון במקום מאוד רע, לצערי הרב, ועלינו לפתור זאת.
“אני כמובן אפנה למל"ג לבדוק, כי לא הגיוני שייעשה מבחן בחג.
“אז זה נכון, יש ליבה, לומדים ליבה, בשונה ממה שאומר מר יוחנן פלסנר בערוץ 12.
“למרות זאת אני אומר – והינה, אני אומר פה, שוב פעם על במת הכנסת – אין מחקר שאומר: ליבה, בבתי ספר היסודיים, א' עד ו', זה הליבה, אוקיי? שמוכיח שאני היום – אגב, אני תוצר של מוסדות הפטור, בסדר? יש לי תואר מסודר.
“ואני יכול להגיש לך מסמך מסודר שאותם בתי הספר – אני לא יכול כרגע לעשות אנלוגיה בין שניהם, כי אני לא יודע במדויק – אבל ברור שמוסד שלא מלמד, על כל מקצוע ליבה באשכולות שמחויבים ללמוד, לא מלמד – יורדים לו 3% מהתקציב.
“הבעיה הגדולה היא כזאת: ילד בממ"ח –אגב, אני אומר את כל זאת למרות שאני תומך בממ"ח. אני לא פוגע בממ"ח. אתם יכולים לבדוק את זה. יכולתי לעשות הרבה מאוד דברים, אני לא עושה שום דבר כזה. מי שרוצה ללמוד בממ"ח, שילמד בממ"ח.
“המועצה המליצה להקמת אוניברסיטה במכללת תל חי, בכפוף לתנאים תכנוניים, אקדמיים ותקציביים שנקבעו. בכפוף זו המלצה, אוקיי? זו לא החלטה. זה ההבדל בין החלטה להמלצה.
“הוחלט שגם במקצוע הכימיה יהיה מילון מושגים בשלוש שפות – אנגלית, עברית וערבית – שיפורסם למורים בהקדם, ובסיום הבדיקות הנדרשות המילון הזה ישמש אותנו גם לתרגום בחינות הבגרות בכימיה לשפה העברית, דבר שאמור לפתור את הבעיה הזאת בבסיסה.
“אוקיי, לשאלתך אם אין מומחים, אז יש מומחה אחד, והוסיפו עוד מומחה כדי שדבר כזה לא יקרה. כנראה שיש הצדקה למומחה נוסף בגלל קצב המבחנים.
“חברי חבר הכנסת מאיר כהן, אין ולא תהיה שום התנגדות להקים את אותה אוניברסיטה או מכללה בתל חי.
“בעצם, הסיפור הוא שהרצון של החוק הזה הוא לשנות את הכללים, כך שהוות"ת והמל"ג לא יהיו אלה שיקבעו את הדברים, ולמרות שנקבעה החלטה – יש החלטה.
“יחד עם זאת, למרות ההודעה ותוספת הזמן המשרד החליט, בגלל צוות בדיקה שמינינו, להנחות את מפקחות המקצוע בכימיה להקל את הבדיקה לתלמידים שענו על השאלות הספציפיות האלה, שיכול להיות שבגלל אותם מינוחים לא ברורים שגו בתשובתם.