אז פעם ראשונה זה הכרת הטוב לאותם כלבים, אבל יותר מזה זו הכרת הטוב שלנו ללוחמים הגיבורים שלנו שלמעשה במצב היום הם אלה שנושאים בהוצאות. צריך להבין שהקשר בין לוחם לכלב שלו זה קשר בל ינותק. עכשיו, אם הוא נפצע, הכלב, מי שנושא בכל ההוצאות האלו זה בעצם הלוחם – לוחם צעיר שרק עכשיו משתחרר מהשירות ואחרי לחימה, והוא צריך עכשיו גם לממן את כל ההוצאות כי הוא לא ישאיר את הכלב שלו מאחור. ולכן זה הכרת תודה שנייה שהיא אפילו יותר חשובה לאותם לוחמים גיבורים שהכלב שלהם נפצע ויוצא משירות. ואנחנו לוקחים על זה אחריות, אנחנו אלה שנממן את אותם טיפולים, המדינה, ולא הלוחמים הצעירים יישאו בהוצאות האלה.
← כל מה שאמר משה פסל