“אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, שרי ממשלת החורבן, חברי הכנסת של ממשלת החורבן – אליכם אני לא פונה.

“אדוני היושב-ראש – היושב בראש – שרים, חברי הכנסת, תראו, היה אתמול דיון בוועדת החוץ והביטחון, וישבה שם אם שכולה שהגופה של הבן שלה בעזה – אני לא ביקשתי את רשותה לעלות לכאן ולצטט, אבל בין הדברים הכואבים מאוד שנצרבו גם בי, היה ביטוי קשה מאוד – היא אמרה – אולי על כולנו – אבל על הקואליציה ועל הממשלה הזאת: אתם מרוקנים אותנו מהערכים שלנו.

“אם ניתן את זה בידיים של השרה הזאת, שלדוגמה גם היא, כמו כל שרי ממשלת החורבן, עוד לא לקחו אחריות על היותה ממשלת החורבן ב-7 באוקטובר – הדבר הכי טריוויאלי שיכול להיות – אני, יש לי בעיה קשה מאוד עם כל שר בממשלת החורבן, להאמין לו.

“הדבר הזה, אם הוא תלוי באמריקנים, שהם יעשו את העבודה, אבל אני מקווה שממשלת ישראל לא תשאיר את זה לאמריקנים אלא תעשה את מה שהיא יכולה לעשות הרבה יותר מהר, בגלל שהמושג תלוי באמריקנים הוא לא בדיוק מושג של מדינה ריבונית.

“מכיוון שהממשלה הזאת היא זאת שפוגעת ביכולת שלנו ושל העם להתייצב מאחוריה, אני מאחל לנו שנהיה ראויים לחיילים שלנו, אבל הממשלה הזאת לא ראויה ללוחמים שלה.