“הכעס כי אני מדברת על אנשים שנהרגים. יוצאים לעבוד כדי לחזור הביתה עם משכורת לבית, כדי להביא אוכל הביתה, אבל חוזרים בארון קבורה. פועלים אשר נופלים למותם. במקביל, כאשר מדברים על זה, אין אף אחד שיישב ויקשיב לנושא הכאוב הזה.

“לצערנו, בשנתיים האחרונות משרד האוצר מקצה רק 8-7 מיליון למרות שהחוק מחייב 30 מיליון. ובנוסף לכך, יש קיצוצים בתקנים של הפקחים ושל תקציב הפעולה בנושא.

“לצערי הרב, למרות שמדובר על כ-80 פקחים שאחראים על הנושא – יש צווים נגד אלה שמפירים את הבטיחות, אבל לא מספיק, והעבודה לא נעשית עד הסוף בעניין הזה. אני חושבת שצריך לשפר את נושא האכיפה, צריך לתת אפשרות שהתקנות ירוצו יותר מהר בוועדה, ולא לאפשר לכל מיני גורמים – שבעיניי הם אינטרסנטיים, והמטרות שלהם לא כנות – לעכב את התקנות האלה.

“אני חייבת להגיד שנעשית עבודה במשרד העבודה בהגשת התקנות, שאנחנו כבר יושבים עליהן ודנים בהן מעל לשנה בוועדת הרווחה בכנסת, אבל הם חייבים לזרז את התהליך הזה של התקנות.

“לא טרחו לענות אפילו. בושה וחרפה. מה זה חשוב פועלים ערבים שנהרגו או פועלים בכלל. גם יהודים בכלל.