“והיום, אחרי הרבה שנים – משנות השישים עד היום עברו הרבה שנים – במקום שהמדינה תבוא לקראתם ותכיר ביישוב תל עראד, שמורכב מאלפי תושבים שהועברו על ידי הממשלה – במקום להכיר בהם, הממשלה החליטה לעקור את היישוב, להרוס את היישוב ולתכנן מה שהיא חושבת לנכון בלי לערב את התושבים.

“במקום שהמדינה תנסה לתת להם פתרונות, לאשר אותם כפרים, להגיע למשא ומתן עם אותם תושבים בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים, במקום זה התושבים בכפרים הבלתי-מוכרים מקבלים רק צווי הריסות, רק איום לפנות אותם.

“לפני שהורסים בתים צריך לתת פתרונות לאותם תושבים; צריך לפתור ולתת פתרונות; צריך להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים, היישובים הבדואים בדרום.

“במקום להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים – הרס בתים. זה לא יעזור. המדינה חייבת לתת פתרונות לאותם תושבים.