“אבל אנחנו רוצים להמשיך ולהגיד שהרוב הוא טוב, ושההצלחה האישית של הצעירים והצעירות הערביות בתוך כל המוסדות של המדינה, אם זה ברפואה, אם זה במשפטים, אם זה בהנדסה, אם זה בחינוך והוראה – בסופו של יום נצליח להגיע למקום גם של הקולקטיב הזה, שתראו כמה כוח יש לו ומה הוא יכול לעשות.

“אתייחס בקצרה, כי אחר כך אני מגישה ומקיימת דיון על זה בוועדה לצעירים – כבר יזמתי עם מנהלת הוועדה, חברת הכנסת נעמה לזימי – אבל בעיקרון הוא מדבר על זה שדווקא המרחב החינוכי שאמור להיות המקום הבטוח, המצמיח, של אותם נערים ונערות, הפך להיות המרחב המפחיד והמאיים, שלא נותן הרגשת ביטחון; שגם אין בו הרבה, ובני הנוער לא חפצים בו, וצריך לבדוק למה, וגם להכין תוכניות בהתאם, איך אפשר אחרת.