“ראש הממשלה אמר בתחילת השנה כי ההתעצמות של ארגוני הפשיעה נמשכת, וחובה להעצים את המאבק בארגוני הפשיעה. ומה הוא עשה? כלום. לא רק שהוא לא עשה כלום, הוא גם לא עשה שום דבר שחובתו לעשות כראש ממשלה.

“חברים, תשמעו, האירוע הזה – אני לא צריך להגיד לכם מה המצב בפשיעה. מעולם לא היה כל כך גרוע במדינת ישראל. מעולם לא היה מספר נרצחים, הרוגים, סחיטת דמי חסות – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שאני בשבוע שעבר, בצר לי, באמת בצר לי, הצגתי תוכנית כוללת למאבק בפרוטקשן?

“הוא יושב בצד אחד של השולחן, יושב בן גביר מן הצד השני – סוכן כאוס בהגדרה – מדברים פה על פשיעה, ראש הממשלה לא אומר מילה על הדבר הזה. אנחנו בעליות מטורפות. ראש הממשלה מדבר פה על משילות – שלוש שנים הממשלה הזאת בהתפרקות טוטלית.

“יש פה תיקון לחוק מאבק בארגוני פשיעה. התיקון הזה הונח, ואז הייתה ממשלה חדשה. אני פניתי, אמרתי: חברים, קחו את הדבר הזה, זה לא עסק פרטי שלי – תעבירו את זה, צריך את זה. הממשלה אמרה לא.

“מאבק בפשיעה – פשיעה בכלל היא תופעה חברתית. זה לא מסתכם בפעילות של שיטור. גם, בוודאי, פעילות של שיטור; זו פעילות חברתית כוללת, מיד ברזל אל מול עבריינים וארגוני פשיעה אבל גם פעילות שמונעת פשיעה, שהיא בכל התחומים הרכים יותר.