“יש לנו 10,000 מחבלים בבתי כלא. הם מקבלים טיפול בבתי חולים שלנו – מיטה ליד מיטה, חדר ליד חדר – עם האזרחים. במיוחד אחרי 7 באוקטובר זה כואב. זה עושה משהו, זעזוע.

“התופעה הזאת – אחרי 7 באוקטובר אנחנו ראינו את זה ביתר שאת, כאשר מיטה ליד מיטה, באותה מחלקה, יש מחבל מתועב שרצח ולידו חיילים שלנו ואזרחים שלנו. ואותם מחבלים מקבלים את הטיפול המצוין של מערכת הבריאות הציבורית שלנו, על חשבון משלם המיסים הישראלי, חדר ליד חדר, מול אותו בן אדם שלפני חמש דקות הוא ניסה לרצוח. זו מציאות מחרידה. זה נוגע בקישקע, זה כואב.

“זו פשוט קטסטרופה, ואתם יודעים שזה נורא; אתם יודעים שזה קורה; אתם יודעים שהדרך הנכונה היא לצמצם עד כמה שניתן הגעה של מחבלים לבתי חולים שלנו; שכמה שיותר זה יקרה בשב"ס; שזה יהיה מפוקח, ושזה יהיה מסודר. היום הם לא יודעים אפילו איזה טיפולים המחבלים מקבלים.

“אז בעצם אני חושבת שצריך לשים סוף לטיפול במחבלים במערכת הבריאות הציבורית. יכול להיות מקרה חירום, שזה משהו שאם מגיע מחבל עם 12 כדורים בגוף וצריך לטפל בו, אין מה לעשות. אבל בשגרה אנחנו לא צריכים לטפל בטחורים שלהם ובציפורן חודרנית ובדברים אחרים.

“אז אם צריך להקים בית חולים בשטח, בשב"ס – למרות שהוא קיים – תשקיעו בזה. במקום להביא מחבלים לציבורי תשאירו אותם שם, תטפלו בהם - -