“אבל אתם פחדתם מההמון המוסת, ולא היה לכם אומץ לשבת איתי. לא היה לכם אומץ, זאת האמת הפשוטה. וגם היום אין לכם אומץ, כי גם היום אני אומר לכם את אותו הדבר.

“אז אפשר לדבר הרבה על רצון להגיע לפשרות, אפס נכונות מצדכם להגיע לפשרה כלשהי. מחשבה שאפשר להמשיך במצב המעוות כאילו כלום, אפשר להתעלם, ואני לא אפילו לא רוצה לנהל ויכוח אם זה רוב האזרחים או רק מחצית מהאזרחים, או 45% מהם.

“הצעתי מהיום הראשון שנשב בינינו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, ונגיע להסכמות, אלא שהאופוזיציה הציגה דרישה חסרת תקדים שלא הייתה כמוה בתולדות הכנסת – לעצור את החקיקה כתנאי להידברות.

“הדבר השני – ועליו אני מלין באמת, כי אני חייב לומר שהוא מדהים אותי כל פעם מחדש – זה הפער העצום בין הרטוריקה של השמאל לבין, הייתי אומר, זו אפילו לא גזענות, זו מן תחושת עליונות והתנשאות מבישה שכל פעם פורצת החוצה בצורה אחרת.

“מתקיים כאן טקס בחירות, מין אירוע מוזר כזה שבו נבחרת הכנסת ונבחרת ממשלה, אבל זה לא באמת משנה, כי גם כשאנחנו בשלטון, אתם שולטים, ולכן לכן אתם נאבקים כפי שאתם נאבקים.