מעורבת בבוקר הזה גם התרגשות עצומה, כי זו לי הפעם הראשונה על הדוכן הזה, אבל גם כאב עצום על העובדה שאנחנו פותחים את היום החגיגי הזה – יום כל כך משמעותי לעם ישראל, ובפרט לקהילת ביתא ישראל, יום שיש בו הרבה מאוד כוחות כדי להביא לכך שאנחנו קהילת ביתא ישראל זכינו ועלינו ארצה עוד לפני ארבעה עשורים – אבל מאידך לראות בני עוולה שעושים פיגוע ללא הבחנה ומנסים לרצוח בנו ולקעקע את הקיום שלנו כאן. זה כואב, אבל מאידך אני אומר להם: כמו שלא חשבנו לרגע לצאת לתלאות, למסעות, להגיע לארץ הקודש, כך לא נירתע משום דבר שאויבינו ירצו לעשות כאן בארץ ישראל.