“אבל תורה יש אחת, ועל הדבר הזה היו צריכים להתאחד. אתה היית צריך לבוא ולשכנע את חבריך, כן, לתמוך בחוק הזה.

“הדיחוי של לומדי התורה צריך לבוא בחקיקה נפרדת בכל מקרה, בכל מצב. יגיד לך את זה רם, שהיה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. יגיד לך את זה כל מי שמכיר את הכנסת.

“מאיר, אני אומר לך, תגיד גם לחברים שלך, אלעזר, כולם: תחשבו איפה תהיו יום אחד בהיסטוריה כשחוק-יסוד לימוד תורה עבר, היינו שם או היינו שם? היינו עם המתייוונים או היינו עם המכבים? איפה היינו?

“הזכרתי לו מכתב של סבא שלו, שהיה הרב הראשי בעת קום המדינה, כשהנושאים האלה נעמדו, מה הוא כתב אז על בחורי הישיבות: "חובה מוטלת על העם היושב בציון, תחת שמי חיי העצמאות להעניק לבני הישיבות, אשר הופקדו לשמור על נכסי הרוח של האומה - - - שחרור מכל חובת גיוס כל דהו, כל עוד הם יושבים באוהלה של תורה, כי אף הם מגויסים ועומדים הם על ביטחונה של תורת ישראל ומורשתו אשר בהן תפארתן ובגללן הגענו עד הלום - - - ולא יחול שום שינוי במעמדם זה אף כמלוא הנימה" – לכל אלה שצועקים: מה יש לכם עם הדבר הזה.

“איך אתה מוציא חיילים לקרוב כשאתה יודע שיש עליהם קללה? ש"לא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"? איך אתה חי עם זה?