“מסיבות כאלה ואחרות בממשלה לא רצו להתעסק בכל האירוע הזה, יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם על ראש הממשלה שבהוראתו ביטלו לנו דיונים והנושא לא התקדם; יש לי ביקורת מאוד נוקבת גם לייעוץ המשפטי לממשלה, שגם כן היה מאוד פסיבי באירוע הזה – זאת אומרת, כולם ברחו מהאירוע כאילו הוא לא היה.

“אני לא מוכנה להיות חלק ממשחק המריחות. ובפעם הבאה שיהיה אירוע אלימות, חלילה, חלילה, וייפגע שם מישהו, תזכרו את היום הזה.

“זה שאני בכלל מגישה כזו הצעת חוק וזה עולה עכשיו כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, זאת בושה וחרפה שאני צריכה לעשות את זה בחקיקה פרטית. אתם הייתם צריכים לעשות את זה מייד.

“זה ההבדל – אתם יודעים להרים על נס, לצרוח, אנחנו ימין, אנחנו ננצח – כשצריך לעשות, אתם בורחים. פחדנים, שקרנים, זה מה שאתם, כי זו המדינה.

“אתם לא רואים שהמדינה פשוט ירדה מהפסים בכל תחום? אין תחום חיים אחד במדינת ישראל היום שהוא מתפקד. אין, אין, אין.