“אבל אתה יודע מה קרה? כשהתחיל דיון בהצעה בכנסת, נציגי היועץ המשפטי לממשלה חזרו והעלו את הטיעון מחדש. איזה דבר מקומם.

“אבל אני יכול בהחלט לומר, יש לפיצול גם חסרונות וסכנות פשוטות שגם להן צריך להיות ערים.

“- - וזאת תוך כדי מצב שמרכזים בידי אותו יועץ סמכויות דרקוניות חסרות תקדים – בשום מקום אחר – שכוללות גם את הסמכות לייעץ; גם את הסמכות להטיל וטו הלכה למעשה על היכולת לקדם חקיקה ממשלתית; גם את הסמכות לייצג או לשלול את הייצוג מהממשלה או לייצג נגד הממשלה בבתי המשפט; גם את סמכויות האכיפה הפלילית תוך נקיטת מדיניות שמנותקת לחלוטין מאיזושהי מדיניות ממשלתי כלשהי, ללא שום דין וחשבון ציבורי, באופן מפלה ובאין מפריע, תוך שגם תפקידים מהותיים אחרים – שנוגעים להעלאת נושאים במישור הציבורי שליועץ יש מעמד בהם וכו' – גם הם, כולם כולם כולם, מרוכזים בידי אדם אחד.

“אבל אני מתאר לך מה אומרים: נוכח כל האמור, עמדת גורמי המקצוע היא שלא לקדם את הצעת החוק, אלא להכפיפה להצעת חוק ממשלתית, שאז בשעתו – שמע אותי רגע, באמת הדברים הם עניינים – נאמר לי פעם אחר פעם, שישלימו אותה וישלימו אותה וישלימו אותה; וכמו הרבה דברים בייעוץ המשפטי לממשלה הזה, שאתם כל כך מגנים עליו כל הזמן, לא השלימו ולא השלימו ולא השלימו.

“עושים את זה – זה לא דו-שיח, אדוני היושב-ראש – עושים את זה באופן שיטתי שנמשך כבר על פני חודשים בדרך שאי-אפשר לקבל – בניגוד לחוק, אגב, תוך העלאת כל מיני טענות ודרישות שמקומן לא יכירן, ועומדות בסתירה להוראת החוק המפורשת.