“לכן, כל ניסיון לפגוע במרכזי החוסן, כל מחשבה על צמצום, על קיצוץ, על ביורוקרטיה, הוא לא ויכוח תקציבי; הוא ויכוח על הזכות הבסיסית של האדם להירפא; הוא ויכוח על הנשימה הראשונה שאדם לוקח אחרי טראומה; הוא ויכוח על היכולת של קהילה שלמה לעמוד על הרגליים.

“אני פוגשת הורים שאומרים לי: תקשיבי, הילד לא מוכן לצאת מהממ"ד. כל הזמן הוא אומר: אימא, עוד שעה יזרקו עלינו משהו; אימא, עוד מעט יהרגו אותנו.

“אנחנו מאוד מאוד מברכים על מרכזי החוסן. אני יכולה גם לומר שמרכז חוסן בשדרות מהווה אפילו פלטפורמה להמון מדינות שמגיעות, היה ביקור גם מאוקראינה שם, כי בהחלט עושים עבודת קודש. אך לדאבוני, אדוני, המספר הוא מצומצם, הכמות היא כמות קטנה של תושבי המקום, ולא אחת הורים נאלצים, אדוני, לשלם מכיסם הפרטי, ילדים שלא מטופלים, בנוסף, מרכזי בריאות הנפש נהיו עמוסים.