במשך שנים, כשהטרור היהודי בשטחים הלך ותפח, הלכו התירוצים ותפחו יחד איתו. אמרו: זה לא טרור, זו הגנה עצמית; אמרו: אלה עשבים שוטים; אמרו: קומץ קטן, תופעה שולית; אמרו: נערים בסיכון שפועלים עצמאית.